שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 24: שורה 24:     
מחקר נוסף שערכו צימרמן וכריסטאקיס,פורסם בשנת 2007 בירחון פדיאטריקס. המחקר בדקו השפעות של סוג התכנים בתוכניות טלוויזה על הפרעות התנהגות. התוכניות חולקו לשלוש קטגוריות: תוכניות חינוכיות, תוכניות לא חינוכיות ותוכניות אלימות (כולן לגילי 3-7). לפי המחקר אין קשר בין צפייה בתוכניות חינוכיות להפרעות ריכוז, אבל בתוכניות לא חינוכיות או אלימות יש קשר ברור להפרעות קשב וריכוז. על פי דפנה למיש מהחוג לתקשורת באוניברסטית תל אביב, יש להתייחס בזהירות למחקרים מאין אלה.  שכן ייתכן לדוגמה שבעיות ריכוז נובעות גם מדברים אחרים וכי בעידן של היום "בעיות" כאלה יכולות להפוך ליתרונות. <ref name="doso2007"/>
 
מחקר נוסף שערכו צימרמן וכריסטאקיס,פורסם בשנת 2007 בירחון פדיאטריקס. המחקר בדקו השפעות של סוג התכנים בתוכניות טלוויזה על הפרעות התנהגות. התוכניות חולקו לשלוש קטגוריות: תוכניות חינוכיות, תוכניות לא חינוכיות ותוכניות אלימות (כולן לגילי 3-7). לפי המחקר אין קשר בין צפייה בתוכניות חינוכיות להפרעות ריכוז, אבל בתוכניות לא חינוכיות או אלימות יש קשר ברור להפרעות קשב וריכוז. על פי דפנה למיש מהחוג לתקשורת באוניברסטית תל אביב, יש להתייחס בזהירות למחקרים מאין אלה.  שכן ייתכן לדוגמה שבעיות ריכוז נובעות גם מדברים אחרים וכי בעידן של היום "בעיות" כאלה יכולות להפוך ליתרונות. <ref name="doso2007"/>
 +
 +
על פי טענת הפעיל החברתי ואיש המדיה [[קאלה לאסן]] בספר [[שיבוש תרבות (ספר)|שיבוש תרבות]], תוכניות רבות בטלוויזיה ובקולנוע גורמות כיום ל"רעש" כדי ליצור עניין אצל הצופה. "רעש" הוא דבר מה הגורם לשינוי במרקע או בסאונד: קיטוע של פריימים, "רעידה" של המצלמה, תנועה מהירה, החלפה מהירה של הרקע, רעש פיזי או שינוי המוזיקה הם כולם בבחינת "רעשים". ניתן להבחין בקיום של "רעשים" כאשר משווים תוכנית חינוכית או סרט קולנוע ישן, לתוכנית רגילה או אלימה, לקליפ מוזיקה או לסרט חדש יותר - בכל המדיומים האחרונים יש קצב מהיר בהרבה של התרחשויות, כך שהמדיום הישן או החינוכי יותר נראה "איטי". האנשים לא זזים בו יותר לאט, אבל התחושה שנגרמת היא של משהו איטי ו"פחות חי". אל פי לאסן, "רעש" המפעיל את אינסטיניקט ברח או הלחם, שקיים אצלנו. דבר זה גורם לקיטוע של המחשבות ולגילוי עניין מחדש במתרחש על המסך, ובכך משרת את מפיקי הסרט בכך שהוא גורם לנו לעניין גדול יותר בו. 
 +
 +
המוח שלנו, שהתפתח במשך מיליוני שנים, פרש סוג כזה של רעשים כדבר חשוב מאד. לפי ד"ר דויד סרוואן-שרייבר , יש מנגנונים ל"עקיפת" המוח החושב לצרכי פעולה מהירה או תגובה לאירוע חשוב. מסיבה זו אנו יכולים "להתעורר" ולפעול במהירות במהלך נסיעה כאשר פתאום אנו מבחינים במשאית מאיימת, או להשתתקות של שני גברים העסוקים בשיחה כאשר לחדר פוסעת אישה יפה. <ref name="prozak">ד"ר דויד סרוואן-שרייבר , ללא פרויד, ללא פרוזאק: דרכים חדשות ויעילות לטיפול במצבי לחץ, חרדה ודיכאון, "מטר" 2004</ref> בעוד דברים אלה משרתים אותנו בעולם האמיתי, הם יכולים להוות בעיה כאשר יש חשיפה חוזרת עליהם כחוויה יומיומית בטלוויזיה או במשחקי ווידאו.
    
==השלכות חברתיות של הטלוויזיה==
 
==השלכות חברתיות של הטלוויזיה==

תפריט ניווט