47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 8:
שורה 8: − בתחום [[כלכלה אקולוגית|הכלכלה האקולוגית]] יש המבחינים בין 4 סוגי הון:+ + + + + + + + + + + שורה 15:
שורה 25: − − ==הון בכלכלה נאו קלאסית== − בכלכלה הקלאסית והנאו קלאסית ההון הינו גורם המשתתף בתהליך הייצור. פונקציית הייצור מורכבת מעבודה, קרקע והון. ההון מוגדר בפונקציית הייצור כמוצרי הון: תנורים, קווי ייצור, מפעלים, מכונות וכו'. בשלבים מאוחרים יותר נכנס גם ידע טכנולוגי כגורם הון. מצד שני ההון יכול לעבור לייצוג של ערכים כספיים המייצגים את ה'שווי' של פירמה. שווי זה מתבסס על הרווחים העתידיים שהפירמה צפויה להפיק. למעשה על פי התיאוריה הנאו קלאסית ההון מתגלם בשני אופנים, כגורם ייצור וכערך כלכלי. − − שני הערכים של ההון צריכים להיות שווים, אולם מכיוון לא שניתן לסכום את כל מוצרי ההון בצורה ישירה (לדוגמה לחבר מברג אם טרקטור) מבצעים הערכה עקיפה שלהם על ידי בחינת השווי של הפירמה. ההגדרה של הון איננה ברורה − − הפריון השולי של ההון הוא מושג שטבע ג'ון קלארק ומהווה את צורתו הסופית של רעיון ההון בהגות הנ"ק. זהו בעצם חישוב של פונקציית הייצור לפי ההנחות הנ"ל בתוספת ההנחה כי כוחות השוק משלמים לכל אחד מגורמי הייצור את ערך תרומתו לתהליך הייצור. לכן מי שמרוויח הכי הרבה הוא התורם הכי גדול לתהליך. מושג זה בוקר ע"י ג'ואן רובינסון במה הנודע כ[[מחלוקת קיימברידג' על ההון]]. לפיה מוצרי הון הינם הטרוגני מכדי שניתן יהיה לחשבם כקטגוריה אחת. ציוד לייצור מכוניות איננו תנור לאפיית פיצות. לכן לא ניתן למדוד את ההון ביחידות הומוגניות אלא אם מודדים אותו במונחים כספיים. לפי חישוב ההון מחירו הכספי תלוי בשיעור הרווח הנורמלי, K=п/r, ושיעור הרווח הנורמלי מושפע מהפריון השולי של ההון, היות והוא הגורם בעל סגולת הפריון ויוצר הערך העודף. לכן נוצר מצב שכמות ההון תלויה בעצם בכמות ההון. לדוגמא, אם הציפיות לרווחי קו הייצור נופלות במחצית הרי 'כמות ההון' שהוא מכיל תהיה עכשיו 3,750 ש"ח. כלומר לאותו מוצר פיזי ישנן כמויות הון שונות התלויות בשיעור הרווח הנורמלי, והרווח הנורמלי תלוי ב-פריון ההון. − − לדוגמא: בעל פיצרייה חווה ירידה בביקושים ומחליט לצמצם את מספר תנורי האפיה שלו. לפי דרך אחת של חישוב הון, ערך ההון של תנור האפיה (מוצר הון) הוא המחיר ששלום תמורתו פחות הפחת. אולם ייתכן כי הירידה בביקושים היא לכלל ענף הפיצות ולכן יאלץ בעל הפיצריה למכור את התנור המחיר של 30% פחות ממחירו המקורי לאחר פחת. לכאורה ארעה כאן התכווצות של ההון ב 30%, אך מוצר ההון עצמו לא התכווץ. הנ"ק מסבירים זאת בשינויים של גורמים נוספים בפונקציית הייצור, או בשינוי בפריון ההון, עוד מושג לא ברור די צרכו. אולם, ככנחה הבסיסית של הכנ"ק היא שההון הוא בעל סגולות פריון, וממנו נובע הערך העודף (הרווח) של תהליך הייצור. לפי הכנ"ק היות שההון הוא בעל סגולות הפריון, ומציאותו נובעת מהתאפקות של הקפיטליסט הנמנע מלצרוך אותו באופן מיידי והדוניסטי (תיאוריית התועלת) מגיע לו הפיצוי בדומת העברת הערך העודף לרשותו. ישנה כאן הגדרה מעגלית הנוגדת לגובה הפיצוי לו זכאי הקפיטליסט. החישוב של ההון מבוצע ע"י הנוסחה הבאה: K=п/r. כמות ההון היא (K), זרם הרווחים העתידי [הערה - לאיזו תקופה??] הוא (п) ו (r) מייצג את שיעור הרווח הנורמלי. לכן כמות/ערך ההון מתקבל ע"י חלוקת זרם הרווח העתידי בזרם ברווח המקובל. כלומר עם קו ייצור צפוי להפיק רווח של 1,500 ש"ח בשנה. אם שיעור הרווח המקובל באותו ענף באותה תקופה הוא 20% יהיה ערך/כמות ההון 7,500 ש"ח (1,500*0.2=1,500*5=7,500). רעיון זה נובע מההנחה כי סגולת הפריון של ההון היא המאפשרת את הרווח. אך לפי מה נקבע שיעור הרווח המקובל? בכ"ד הוא מיוצג ע"י ההשקעה חסרת סיכון, כלומר ע"י שיעור הריבית הממשלתית. שורה 29:
שורה 30: − +
אין תקציר עריכה
קיימת בעייה במדידה של כמות ההון (ראו [[מחלוקת קיימברידג' על ההון]]).
קיימת בעייה במדידה של כמות ההון (ראו [[מחלוקת קיימברידג' על ההון]]).
==הון בכלכלה נאו קלאסית==
ב[[כלכלה הקלאסית]] וב[[כלכלה נאו קלאסית]] ההון הינו גורם המשתתף בתהליך הייצור. פונקציית הייצור מורכבת מ[[עבודה]], [[קרקע]] והון. ההון מוגדר בפונקציית הייצור כמוצרי הון או [[הון תעשייתי]]: תנורים, קווי ייצור, מפעלים, מכונות וכו'. בשלבים מאוחרים יותר נכנס גם [[טכנולוגיה|ידע טכנולוגי]] כגורם הון. מצד שני ההון יכול לעבור לייצוג של ערכים כספיים המייצגים את ה'שווי' של פירמה. שווי זה מתבסס על הרווחים העתידיים שהפירמה צפויה להפיק. למעשה על פי התיאוריה הנאו קלאסית ההון מתגלם בשני אופנים, כגורם ייצור וכערך כלכלי.
שני הערכים של ההון צריכים להיות שווים, אולם מכיוון לא שניתן לסכום את כל מוצרי ההון בצורה ישירה (לדוגמה לחבר מברג אם טרקטור) מבצעים הערכה עקיפה שלהם על ידי בחינת השווי של הפירמה. ההגדרה של הון איננה ברורה
[[הפריון השולי של ההון]] הוא מושג שטבע הכלכלן [[ג'ון קלארק]] ומהווה את צורתו הסופית של רעיון ההון בהגות הנאו-קלאסית. זהו בעצם חישוב של [[פונקציית הייצור]] לפי ההנחות הנ"ל בתוספת ההנחה כי כוחות השוק משלמים לכל אחד מגורמי הייצור את ערך תרומתו לתהליך הייצור. לכן מי שמרוויח הכי הרבה הוא התורם הכי גדול לתהליך. מושג זה בוקר ע"י ג'ואן רובינסון במה הנודע כ[[מחלוקת קיימברידג' על ההון]]. לפיה מוצרי הון הינם הטרוגני מכדי שניתן יהיה לחשבם כקטגוריה אחת. ציוד לייצור מכוניות איננו תנור לאפיית פיצות. לכן לא ניתן למדוד את ההון ביחידות הומוגניות אלא אם מודדים אותו במונחים כספיים. לפי חישוב ההון מחירו הכספי תלוי בשיעור הרווח הנורמלי, K=п/r, ושיעור הרווח הנורמלי מושפע מהפריון השולי של ההון, היות והוא הגורם בעל סגולת הפריון ויוצר הערך העודף. לכן נוצר מצב שכמות ההון תלויה בעצם בכמות ההון. לדוגמא, אם הציפיות לרווחי קו הייצור נופלות במחצית הרי 'כמות ההון' שהוא מכיל תהיה עכשיו 3,750 ש"ח. כלומר לאותו מוצר פיזי ישנן כמויות הון שונות התלויות בשיעור הרווח הנורמלי, והרווח הנורמלי תלוי ב-פריון ההון.
לדוגמא: בעל פיצרייה חווה ירידה בביקושים ומחליט לצמצם את מספר תנורי האפיה שלו. לפי דרך אחת של חישוב הון, ערך ההון של תנור האפיה (מוצר הון) הוא המחיר ששלום תמורתו פחות הפחת. אולם ייתכן כי הירידה בביקושים היא לכלל ענף הפיצות ולכן יאלץ בעל הפיצריה למכור את התנור המחיר של 30% פחות ממחירו המקורי לאחר פחת. לכאורה ארעה כאן התכווצות של ההון ב 30%, אך מוצר ההון עצמו לא התכווץ. הנ"ק מסבירים זאת בשינויים של גורמים נוספים בפונקציית הייצור, או בשינוי בפריון ההון, עוד מושג לא ברור די צרכו. אולם, ככנחה הבסיסית של הכנ"ק היא שההון הוא בעל סגולות פריון, וממנו נובע הערך העודף (הרווח) של תהליך הייצור. לפי הכנ"ק היות שההון הוא בעל סגולות הפריון, ומציאותו נובעת מהתאפקות של הקפיטליסט הנמנע מלצרוך אותו באופן מיידי והדוניסטי (תיאוריית התועלת) מגיע לו הפיצוי בדומת העברת הערך העודף לרשותו. ישנה כאן הגדרה מעגלית הנוגדת לגובה הפיצוי לו זכאי הקפיטליסט. החישוב של ההון מבוצע ע"י הנוסחה הבאה: K=п/r. כמות ההון היא (K), זרם הרווחים העתידי [הערה - לאיזו תקופה??] הוא (п) ו (r) מייצג את שיעור הרווח הנורמלי. לכן כמות/ערך ההון מתקבל ע"י חלוקת זרם הרווח העתידי בזרם ברווח המקובל. כלומר עם קו ייצור צפוי להפיק רווח של 1,500 ש"ח בשנה. אם שיעור הרווח המקובל באותו ענף באותה תקופה הוא 20% יהיה ערך/כמות ההון 7,500 ש"ח (1,500*0.2=1,500*5=7,500). רעיון זה נובע מההנחה כי סגולת הפריון של ההון היא המאפשרת את הרווח. אך לפי מה נקבע שיעור הרווח המקובל? בכ"ד הוא מיוצג ע"י ההשקעה חסרת סיכון, כלומר ע"י שיעור הריבית הממשלתית.
==הון בכלכלה אקולוגית==
ב[[כלכלה אקולוגית]] יש המבחינים בין 4 סוגי הון:
* [[הון תעשייתי]] - מכונות ומפעלים המסייעים למהלך הייצור ומעלים את פריון העבודים.
* [[הון תעשייתי]] - מכונות ומפעלים המסייעים למהלך הייצור ומעלים את פריון העבודים.
* [[הון אנושי]]
* [[הון אנושי]]
בספר [[גבולות לצמיחה]], הון תעשייתי מהווה חלק מהמודל הכולל גם השקעות הון בתחומים אחרים כמו הון חברתי המושקע בחינוך, תכנון משפחתי. חלק מהרצות המודל של הספר חוזות כי בשל דלדול [[משאבים מתכלים]], חלק גדול יותר ויותר של ההון יושקע בהשגת [[דלק מחצבי]], [[מינרלים]] ו[[מתכות]], כך שיהיה פחות הון פיזי להשקעה בחקלאות, בחינוך ורווחה ובתעשייה. דבר שעלול להוביל לקריסה חברתית.
בספר [[גבולות לצמיחה]], הון תעשייתי מהווה חלק מהמודל הכולל גם השקעות הון בתחומים אחרים כמו הון חברתי המושקע בחינוך, תכנון משפחתי. חלק מהרצות המודל של הספר חוזות כי בשל דלדול [[משאבים מתכלים]], חלק גדול יותר ויותר של ההון יושקע בהשגת [[דלק מחצבי]], [[מינרלים]] ו[[מתכות]], כך שיהיה פחות הון פיזי להשקעה בחקלאות, בחינוך ורווחה ובתעשייה. דבר שעלול להוביל לקריסה חברתית.
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[אקסרגיה]]
* [[אקסרגיה]]
* [[משאבים מתכלים]]
* [[משאבים מתכלים]]
* [[משאבים מתחדשים
* [[משאבים מתחדשים]]
* [[יתרון לגודל]]
* [[יתרון לגודל]]