שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 17,114 בתים ,  09:53, 12 ביוני 2012
יצירת דף עם התוכן "'''המהפכה הלשונית''' היא כינוי לשינוי גנטי וחברתי שעבר המין הומו-ספאינס לפני כ-70,000 שנה ואשר..."
'''המהפכה הלשונית''' היא כינוי לשינוי גנטי וחברתי שעבר המין הומו-ספאינס לפני כ-70,000 שנה ואשר איפשר לבני המין יכולות מילוליות מתקדמות, קיום של עושר של מילים ורעיונות. לפי ספרו של ד"ר יובל הררי [[קיצור תולדות האנושות]], המהפכה הלשונית היא זו שאיפשרה לבני המין הומו-סאפינס להפוך ממין אחד מתוך כמה מינים של הסוג הביולוגי אדם למין היחיד מסוג זה, תוך החלפה של המינים האחרים. ואפשרה להומו-ספאינס להפוך ממין שאינו שונה ממינים אחרים, ל"שליט" של הפלנטה. היתה זו אחת מ-3 מהפכות חשובות שלאחריה התרחשו גם [[המהפכה החקלאית]] ו[[המהפכה המדעית]].

הררי טוען כי ייצור כלים, מוח גדול ומבנים חברתיים מורכבים, לא שינו בהרבה את מעמדם של מיני האדם. הם לא היו אדוני הפלנטה, ולא היתה להם חשיבות אקולוגית כלשהי. לעומת זאת בסביבות 70,000 לפני הספירה, החל גל הגירה גדול של ההומו-סאפינס שהשתלטו על כל היבשות אסיה-אירופה ואפריקה. הופיעו טכנולוגיות חדשות כמו חוט ומחט שאיפשרו בגדים טובים יותר ויישוב יישובים בקווי רוחב צפוניים שהנאנדרתלים, שבאופן כללי היו מותאמים יותר לקור, לא הצליחו להגיע אליהם. הופיעו גם רפסודות, פסלים, ציורי קיר, נרות. לפני 40,000 שנה יושבה לראשונה אוסטרליה בבני אדם, ולפני 15,000 שנה עברו ההומו-סאפינס ליבשת אמריקה ויישב את כולה בתוך 2000 שנה.

==תארוך המהפכה הלשונית==
ההומו-ספאינס ניסה לצאת מאפריקה עוד קודם לכן, בסביבות 100,000 לפני הספירה, שכן נמצאו יישובים שלו מתקופה זו בישראל. אולם בתקופה זו היתה ידם של הנאדנרטלים על העליונה. עולה השאלה מה השתנה בין שני גלי ההגירה?

ההסבר המקובל בקרב חוקרים לשינויים האלה שהשיג ההומו-סאפינס הם במהפכה הלשונית. ההומו-סאפינס לא המציאו את השפה (שקיימת לדוגמה גם בקרב דבורים, ציפורים ויונקים), וגם לא את השפה הווקאלית (גם מיני קופים משתמשים בה, וכמותם גם פילים ולוויתנים). מה שייחד את ההומו-סאפינס משאר המינים הוא לפי הסבר זה היכולת להשתשמש בעושר מילולי רב מאד.

==השפעות השפה האנושית על ההומו-סאפינס==

השפה שרתה את ההומ-סאפינס במספר דרכים. קיימים שלושה הסברים משלימים זה לזה, לשאלה מה היתרונות שהעניקה השפה העשירה של ההומו ספאינס. הסבר פשוט הוא שהשפה אפשרה תאור של אובייקטים קיימים (כמו "אריה ליד הנהר") ותכנון טקטיקות של התגוננות, לחימה וכו'. הסבר נוסף הוא שהשפה אפשרה לקיים רכילות ובכך לשפר את תחזוקת הקשרים החברתיים בקבוצה ובכך להגדיל את מספר החברים בקבוצה. הסבר שלישי הוא שהשפה אפשרה ליצור מיתוסים - אובייקטים דימיוניים שלא קיימים במציאות, וכי חשיבותם של המיתוסים היא ביכולת שלהם לאפשר לקבוצות גדולות יותר - עד מילוני בני אדם לשתף פעולה יחד גם ללא הכרות אינטימית.

===השפעת רכילות על גודל הקבוצה===
הסבר לחשיבות השפה שפותחה על ידי ההומו-סאפינסנ, שנחשב לאחת התאוריות המובילות בתחום, הוא שעיקר חשיבות השפה הוא ביכולת שלה לספק רכילות. כלומר היכולת שלה לספק לחבר קבוצה אחד את היכולת לספר לחבר קבוצה אחר אודות טיב היחסים בין חבר קבוצה שלישי לבין חברים אחרים. דבר זה נראה פעוט ערך, אלא שיש לו השפעה גדולה דרך היכולת להחזיק קבוצה גדולה יותר. חיות חברתיות אחרות מתקשות לבצע מעקב אחר מספר רב של קשרים בין פרטים. כדי לעמוד על טיב היחסים בין חברים אחרים על חברי הקבוצה לעמוד על כך בעצמם מיד-ראשונה. ככל שגדלה הקבוצה גדל מספר היחסים בתוך הקבוצה במהירות וקבוצה בת עשרות פרטים מכילה אלפי יחסים כאלה. מחקרים מראים כי לחברות בעלי חיים כמו שהיו בני האדם, לטיב היחסים בין חברי הקבוצה, והנכונות שלהם לשתף פעולה יש השפעה אדירה על יכולת השרידות של הקבוצה.

על חשיבות הרכילות עד היום אפשר לעמוד עד היום בכך שהיא מוכרת עיתונים וגם קידום עניין של הציבור בפוליטיקה מקודם בצורה רכילותית. בעיה מופשטת בתפקוד הצבא מושכת הרבה פחות תשומת לב ציבורית מאשר ריב בין רמטכ"ל לשר בטחון לדוגמה. בנוסף, על פי מחקרים על קבוצות שונות של אנשים - בין אם מדובר באיכרים, בפועלים או פרופסורים, נושא השיחה הפופלארי ביותר היה רכילות.

על פי תאוריית הרכילות, התקשורת של ההומו-סאפינס איפשרה לו להגדיל מאד את מספר החברים בקבוצה. ממספר של כמה עשרות פרטים למספר של כ-150 פריטים. כאשר מסתכלים על שימפנזים רואים כי הזכר השליט, נמצא בעמדת זו זאת בדרך כלל לא בזכות כוחו, אלא בזכות היכולת שלו לכונן "קואליציה" של מספר שימפנזים שתומכים בו. במקרה של השימפנזים, בעדר שפה מורכבת של רכילות עליו ללכת בעצמו לכל הפרטים ולתחזק ללא הרף את הקשרים החברתיים על ידי מגע, הגנה, פליית כינים וכו'. דבר זה מגביל את גודל הקבוצה של שימנפזים. קבוצה של שימפנזים בטבע מתקשה לעבור רף של כ 90-100 חברים, ובדרך כלל מונה כ-50-60 שימפנזים. קבוצת שימפנזים שבאה ל[[נישה]] פנויה כמו עמק פורה וריק משפנזים, תגדל עד גבול לדומה 90 חברים ואז תתפרק לשתי קבוצות. שתי הקבוצות לא משתפות פעולה בינהן, לא יוצרות קשרי מסחר, ועסוקות בהגנה על הטריטוריה שלהן מפני הקבוצה השניה. תועד אפילו מקרה אחד שבו קבוצה אחת ביצעה "רצח עם" בתוך מספר שנים וחיסלה את כל חברי הקבוצה השנייה.

לפי הערכת האריכולוגים מצב זה שרר גם בקרב המינים השונים של האדם, עד להמהפכה הלשונית, והגביל את היכולת של החברות האנושיות לגדול כיחידה בעלת מטרות משותפות.

===שפה ויצירת מיתוסים===
היבט נוסף של השפה החדשה הוא שהיא אפשרה לדבר על מושגים מופשטים שלא היו קיימים כלל במציאות. לכאורה דבר זה יכול להתפס כחסרון. אבל סביב דברים אלה אפשר לבנות חזון משותף לקבוצה וללכד אותה.

לאדם ממוצע יש יכולת לשמור על הכרות אינטימית עם כ-150 אנשים. יכולת זו משתנה בין אנשים שונים, אבל זה הממוצע. מתחת לכמות זו, ניתן לבנות קבוצות שבנויות סביב ההכרות האינטימית ללא קשר למוסדות שבו הן נמצאות. דוגמאות שנחקרו הרבה הן מהתחומים של צבא ועסקים. ביחידות צבאיות של מחלקה ואפילו פלוגה יש יחסים חשובים שאינם קשורים ליחסים הרשמיים, לתפקידים, לחוקים הצבאיים ולסולם הדרגות הרשמי. יחידות כאלה יכולות לתפקד גם ללא דרגות. לעיתים סמל וותיק וכריזמטי יכול להיות חשוב יותר מאשר סג"מים או סרנים למרות שאלה הם בעלי דרגה גבוה ממנו. כאשר עוברים ליחידה צבאית גדולה יותר כמו גדוד או חטיבה הדבר הזה כבר לא עובד ויש צורך בחוקים, תקנות ודרגות. באופן דומה לכך גם לפירמות עסקיות יש נקודת מעבר במספר דומה של 150 אנשים, וכשהן גדלות עליהן לעבור לבמנה ארגוני פורמלי יותר אחרת הן לא מצליחות לתפקד. גם בקיבוצים, ייתכן ודבר זה השפיע. בתחילת דרכם היו הקיבוצים יחידות קטנות ששמרו על חיים משותפים ושוויוניים. כאשר התפתחו הקיבוצים גדל מספר החברים והקשה על הכרות אינטימית. בשנת 1928 היה הפילוג הראשון בתנועה הקיבוצית. פלג אחד ראה בקיבוצים גדולים יותר סימן להצלחה. ואילו הפלג האחר טען שהגודל האידלי של קיבוץ הוא 50 חברים וכי מעל זה העדר הכרות אינטימית תפגע ביכולת שלו לתפקד.

קבוצות בגודל מעל 150 אנשים זקוקות למשהו אחר שישמור על לכידות חברתית. הדבר הזה הוא מיתוסים, או מציאות מדומיינת. זה יכול להיות אמונה בקיומם של אלים, בקיומו של לאום, של כסף, של חברות עסקיות, של זכויות אדם וכו'. כאשר שני נוצרים נפגשים זה עם זה, הם יכולים לשתף פעולה תודות לאמונה המשותפת שלהם בכך שישו הוא בנו של האלוהים. כאשר שני גרמנים נפגשים זה עם זה הם יכולים לשתף פעולה גם ללא הכרות משותפת תודות לאמונה בחיזוק הלאום שלהם. כאשר שני עורכי דין נפגשים הם יכולים לשתף פעולה תודות לאמונה בדברים כמו זכויות אדם, צדק, חוקים וכו'. כאשר שני עובדים של חברת מייקרוסופט נפגשים הם יכולים לשתף פעוהל תודות לאמונה במיתוס שנקרא חברת מייקרוסופט כמו גם במיתוסים אחרים כמו כסף, מניות, וכו'.

עד כמה שאנחנו יודעים, למינים אחרים אין את היכולת הזאת. שימפנזים יכולים לשקר, לדוגמה להשמיע קול הזעקת אריה, כדי ששימפנזה אחר ישמע, יפיל בננה ויאפשר לשימנפזה הראשון לקחת את הבננה. אבל שימנפזים לא יכולים להגיד "תן לי את הבננה, ומקומך בגן העדן יובטח". הם יכולים לדבר על דברים קיימים כמו אריות, בננות, עננים, אבל לא להמציא מהדמיון יישויות שאינן קיימות. יש הומו-ספאינס שמאמינים בזכויות אדם לשימנפנזים, אבל אין שימפנזים כאלה כי אין להם יכולת לדמיין את המושג זכויות אדם.

===מיתוסים===
הררי טוען כי לרוב יש תפיסה מעוותת של מהו מיתוס. כאילו מדובר בדבר שמתאים לשבטים פרימטיביים בלבד, לדוגמה מיתוסים על שדים ורוחות של שבטים הרוקדים לאור ירח. מיתוס הוא סיפור שאנשים מספרים לעצמם ומאמינים בו. מיתוסים קיימים בכל חברה אנושית כיום, כולל במקומות כמו עולם המשפט והעסקים.

הררי מדגים את מושג המיתוס על ידי סיפורו של תאגיד הרכב פז'ו. התאגיד מכיל אומנם, מפעלים, עובדים, מנכ"ל, בעלי מניות והוא מייצר מכונות אבל כל אחד מלה אינם מהוים את מקור כוחו של התאגיד. ניתן להרוס את המכוניות אבל התאגיד לא ינזק מכך. עובדים ניתן להחליף, וכך גם הנהלה, בעלי מניות וכו'. לעומת זאת שופט יכול לחתום על מסמך משפטי ובכך יבוא לקיצו תאגיד פז'ו. התאגיד הוא פיקציה, מוסכמה משפטית שאנשים רבים מאמינים בה וזה יסוד כוחה.

חברה בערבון מוגבל - תאגיד - הוא אחת ההמצאות המשפטיות החשובות, בכך שהוא איפשר לאנשים באירופה לקחת סיכון עסקי. אם בעבר יצרן של כרכרות היה חשוף לתביעות בגלל שייצר כרכרות לא טובות, והיה יכול להפסיד את כל רכושו ואף להגיע לפשיטת רגל, לאחר המצאת התאגיד העסקי לא ניתן לתבוע את המייסד שלו, אלא התביעה היא נגד התאגיד, וקיים מסך בינו לבין הבעלים. מצב זה איפשר לאנשים לקחת סיכונים עסקיים גדולים יותר כאשר לכל היותר התאגיד פושט רגל, אבל הבעלים נשאר עם רכושו.

המצאת התאגיד ששמו פז'ו היתה תלויה ביכולת של המייסד שלו לספר סיפור. קודם כל לספר את הסיפור הזה לעצמו, ולאחר מכן לספר סיפור דומה במקום "קסום" ושמו משרד עורכי דין. לאחר הטקסים הנכונים, עם הבגדים הנכונים, ועם הנייר המהודר שמכיל את הלחשים המתאימים קם התאגיד. לחשים אלה מובנים לקבוצה ששמה עורכי-דין. בדומה לרופאי אליל או מכשפים גם הם מאמינים במיתוסים של הקבוצה שלהם, ויכולים להתפלפל על דקויות שמובנות רק להם. לא ניתן לספר כל סיפור שרוצים בגלל שיש לוגיקה פנימית ומסורת, כך שאפשר להתווכח אם אל הים יכול להוריד גשם או רק אל הגשם יכול לעשות זאת. בדומה לכך ניתן להתווכח אם תאגידים הם יישויות שיכולות להחזיק בצבאות וליזום מלחמות (בעבר חשבו שכן, היום כבר לא). היום קיים לדוגמה ויכוח משפטי האם תאגידים יכולים להחזיק בפטנטים על הייצור של יצורים-חיים חדשים שנוצרו ב[[הנדסה גנטית]].

שם נוסף למיתוסים הוא הבניה חברתית, [[מוסדות חברתיים]], או מציאות מדומיינת. הררי מעדיף את השימוש במושג האחרון משום שהוא מדגיש את שני ההיבטים. מצד אחד מדובר בדבר שלא קיים מחוץ לדמיון המושתף של אלו המאמינים בכך. אין באמת אלים, מדינות, [[כסף]] או זכויות אדם, אלו דברים שקיימים בדמיון. מצד שני האמונה המשותפת של הרבה אנשים במיתוס מאפשרת להם לשתף פעולה וליצור מציאות שונה.

==ראו גם==
* [[קיצור תולדות האנושות]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=_VDVO_xCT6Q קורס מבוא להיסטוריה עולמית - שיעור 2] ד"ר יובל הררי, 15/02/2011, האוניברסיטה העברית, מתוך תכנית "אבני פינה"
* [https://sites.google.com/site/historyjonathan/daf2 המהפכה הלשונית והשפעתה], יונתן דננברג, מכללת אורנים, נובמבר 2011, בהתבסס על "קיצור תולדות האנושות".

[[קטגוריה:היסטוריה]]

תפריט ניווט