47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מתוך ויקיפדיה העברית.
'''קיצור תולדות האנושות''' הוא ספר עיון שכתב ד"ר [[יובל נח הררי]] מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. ראה אור בהוצאת דביר בשנת 2011.
הספר מבוסס על קורס המבוא לתואר הראשון באוניברסיטה העברית, אותו העבירו בתחילה תריסר מורים שונים, כל אחד בתחום התמחותו, ובמהלך השנים החל הררי להעביר את הקורס כולו. בניגוד לספרים אחרים שמתארים את [[היסטוריה עולמית|ההיסטוריה העולמית]] בעיקר ביחס ל[[התרבות המערבית|תרבות המערבית]] כפי שהתפתחה ב-5,000 השנים האחרונות, מנסה הררי בספרו לבחון את מהלך ההיסטוריה בכל התרבויות ולאורך כל התקופות, החל מלפני כ-70 אלף שנה, והוא אף סוקר את הרקע שקדם לכך. בניגוד לספרי ההיסטוריה המקיפים המקובלים, הספר מנסה להראות לא רק את השתלשלות האירועים, אלא גם לעסוק בחוויה האנושית ה[[אינדיבידואליזם|אינדיבידואלית]] ובסוגיות [[אתיקה|אתיות]] העולות מן ההיסטוריה.
==המהפכות השונות בהיסטוריה==
הספר מחלק את ההיסטוריה על פי שלוש מהפכות עיקריות:
# המהפכה הלשונית שהחלה לפני כ-70 אלף שנה, ושבמהלכה התפתחה התודעה האנושית וכישורי שיתוף הפעולה של [[הומו סאפיינס]] לרמה שהפכה אותו לשליט העולם.
# [[המהפכה הנאוליתית|המהפכה החקלאית]] שהחלה לפני כ-10,000 שנה, ושבמהלכה [[ביות|בייתו]] בני האדם כמה מיני בעלי חיים וצמחים, התיישבו ביישובי קבע, ואימצו את החקלאות כאורח חייהם המרכזי.
# [[המהפכה המדעית]] שהחלה לפני כ-500 שנה, ושבמהלכה פרץ האדם את גבולות הבורות והעצים את כוחו בקצב הולך ומאיץ.
==התפתחות מיני האדם השונים==
הררי מתחיל את תאור התפתחות האדם בסוג הביולוגי אדם, שממנו התפתחו מינים שונים. לפני כ-2.5 מיליוני שנים יצאו מאפריקה אבות האדם והתפשטו בכל רחבי אפריקה-אירופה-אסיה. עקב השונות בתנאי הסביבה, התפתחו מינים שונים של אדם, שחיו במקביל זה לזה באותה תקופה.
לטענת הררי יש שתי מספר טעויות נפוצות הקשורות להתפתחות האדם. טעות אחת היא שבמשך זמן רב האדם טען שבניגוד ליצורים אחרים אין לו "משפחה" - אין לו הורים או "אחים". מין מוגד ככזה על ידי זה שרבייה מינית בתוך המין מניבה צאצאים פוריים. למעשה לכל המינים בטבע, כולל לאדם, יש אבות משותפים והם מקובצים בסוגים ובמשפחות ביולוגיות. לדוגמה נמרים, ברדלסים, אריות הן מהסוג הביולוגי המכונה פנתר.ואילו הסוגים פנתר, חתול וקרקל מקובצים במשפחה הביולוגית חתוליים. גם לנו , המין הומו-סאפינס יש משפחה ביולוגית - הפירמאטים המכילה כיום את השימפנזים, הגורילות האורנג-אוטנג.
טעות נוספת שהררי מציין היא שהמין ההמו-סאפינס התפתח במין שכלול גדל והולך של מינים שקדמו לו כמו הומו-ארקטוס. למעשה עד לפני חצי מליון שנים - כלומר בתקופה של 2 מיליוני שנים, התפתחו במקביל מספר מינים. הדבר כולל את המינים הומו סאפינס, הומו-נאנדרתל, הומו-אוטסלפיקוס ועוד. כל המינים היו ממוצא משותף ודמו מספיק כדי להחשב לסוג ביולוגי אחד - אדם.
לכל מיני האדם היו מאפיינים דומים:
* מוח גדול - מוחם של כל המינים גדול יחסית לגודל גופם. מוח יקר הוא לא רק יתרון אלא גם חסרון משמעותי, שכן בעוד מוחנו כיום שוקל רק 2% ממשקל הגוף הוא דורש 25% מהאנרגיה של הגוף ופרוש הדבר שיש צורך ביותר זמן ומאמץ בנסיון למצוא מזון ובאכילה.
* הליכה זקופה ויכולת שימוש בידיים בגלל מבנה הידיים.
* מורכבות חברתית - מוח גדול מחייב גולגולת גדולה. היות ותעלת הלידה מוגבלת בגודלה משיקולים ביולוגים אחרים, הפתרון האבולוציוני שנוצר הוא לידת התינוקות "טרם זמנם" - התינוקות האנושיים הם חסרי ישע במיוחד יחסית ליונקים אחרים, ולדוגמה אינם מסוגלים ללכת עד לשנה הראשונה. דבר זה מחייב שיתוף פעולה גדול כדי לגדל את הילדים ולהגן עליהם וחייב התארגנות חברתית מורכבת. כמו כן הדבר איפשר לבני האדם להיות מעוצבים על ידי התרבות. בעוד שבמינים אחרים הרבה מעיצוב המוח והתודעה נעשה עוד ברחם, אצל האדם יש השפעה תרבותית גבוהה בהרבה כך שאנשים שגדלים בתרבויות שונות הופכים לנוצרים, בודהיסטים, סוציאליסטים או קפיטליסטים וכו'.
*היכולת ליצור כלים - החל מלפני 2.5 מיליוני שנה כל מיני האדם ייצרו כלי אבן.
למרות כל השינויים האלה, במשך רוב התקופה המדוברת, מלפני 2.5 מיליוני שנים ועד כ 300 אלף שנה, מיני האדם דמו למדי לרוב היצורים הביולוגים האחרים. הם לא היו שליטי הפלנטה, ולא עמדו בראש שרשרת המזון. רוב המזון האנושי בא מליקוט, ציד של חרקים ושל חיות קטנות ומאכילת נבלות. הם עצמם חיו בחשש מתמיד מפני טורפים גדולים שאכלו אותם. היכולת לצוד אוכלי עשב גדולים ולהתגונן מפני טורפים התרחשה רק לאחר מכן כ-300-100 שנה לפני הים. הררי טוען כי אחת הבעיות של האנושות
==התזות השונות המוצגות בספר==
תזה מרכזית בספר היא שההיסטוריה החלה לפני 70,000 שנה עם המהפכה הלשונית. לדעתו של הררי המושג [[פרהיסטוריה]] הוא שגוי והוא הומצא על ידי אנשים שרצו להסוות את מוצאו של האדם ולהבדיל את האדם מיתר בעלי החיים. לטענת הררי האדם היה עוד מין מסוים של בעל חיים שלא נבדל מהם מהותית בדבר. עד לפני כ-70,000 שנה, קורותיהם של מיני האדם השונים שייכים לתחום של ביולוגיה ולא פרהיסטוריה. ההיסטוריה החלה לפני כ-70,000 שנה עם הופעתה של תודעה אנושית ייחודית הדומה לתודעתם של אנשים בני ימינו. הופעתה של תודעה מסוג זה החלה להניע דינמיקות תרבותיות מסוג חדש – דינמיקות היסטוריות – ששונות באופן מהותי מהדינמיקות הביולוגיות שאפיינו את מיני האדם עד אז ושמאפיינות עד היום את יתר מיני בעלי החיים.
תזה נוספת מרכזית בספר היא שמאז המהפכה הלשונית חיים בני האדם בתוך "סדר מדומיין". כלומר, כללי מחשבה והתנהגות אשר מבוססים על מושגים הקיימים אך ורק בדמיונם המשותף של בני האדם – [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]], [[אל]]ים, [[צדק (מוסר)|צדק]], זכויות, [[לאומיות|לאומים]], [[מדינה|מדינות]] וכיוצא בזה. בלי אמונה משותפת בסדר מדומיין כלשהו, לא ניתן לארגן שיתופי פעולה בין מספרים גדולים של בני אדם, מכיוון שלבני אדם אין [[אינסטינקט]]ים ביולוגיים המתאימים לשיתוף פעולה עם מספר כה רב של זרים.
תזה שלישית שמופיעה בספר היא שהאדם הוא המין הקטלני ביותר שחי אי-פעם על-פני כדור-הארץ. עוד בתקופה שבין המהפכה הלשונית למהפכה החקלאית האדם הכחיד כ-50% מסוגי ה[[יונקים]] היבשתיים הגדולים בכדור הארץ, ומספר רב מאוד של מיני בעלי חיים אחרים. ב[[אוסטרליה]] נכחדו 95% מכל בעלי החיים הגדולים של היבשת וב[[אמריקה]] נכחדו 84 מתוך 107 סוגי יונקים יבשתיים גדולים. גל הכחדה נוסף ליווה את המהפכה החקלאית, אשר בנוסף להכחדת מינים רבים של בעלי חיים, הביאה גם לשעבודם של מספר קטן של מינים לצרכיו וגחמותיו של האדם. [[ביות בעלי חיים|בעלי חיים מבויתים]] אלו נחלו הצלחה [[אבולוציה|אבולוציונית]] מסחררת והתרבו בהמוניהם, אולם מבחינת תנאי חייהם של הפרטים האינדיבידואלים, בעלי חיים מבויתים אלו הם בין היצורים האומללים ביותר שחיו אי פעם על פני כדור הארץ. ההצלחה הגדולה ברמת המין הקולקטיבי כרוכה באומללות גדולה של הפרט.
תזה רביעית בספר היא שלהיסטוריה יש כיוון. היא נעה בהדרגה ממצב בו קיים בכדור הארץ מספר רב מאוד של תרבויות אנושיות קטנות, למצב בו קיים מספר קטן של תרבויות גדולות יותר, ועד למצב בו תתקיים תרבות אחת [[גלובליזציה|גלובאלית]]. לדעתו של הררי, ההיסטוריה אינה מתפתחת לטובתם של בני האדם, והתרבויות שמנצחות במאבק ההישרדות אינן בהכרח התרבויות הטובות ביותר לבני האדם.
הספר טוען שהמנוע העיקרי של ההיסטוריה ב-500 השנים האחרונות היא הברית או השילוב בין המדע המודרני, ה[[קפיטליזם]] וה[[אימפריאליזם]] האירופאי. האימפריאליזם והקפיטליזם מספקים את התמיכה המוסדיות והכספית שבלעדיה כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר מדעי, ובתמורה האימפריאליזם והקפיטליזם מכתיבים את ה[[אג'נדה]] של המדע וקובעים כיצד יישמו את תגליותיו. לדעת הררי, ה[[אידאל (אתיקה)|אידאל]] המרכזי של המערכת המשולשת הזאת הוא אידאל הקידמה, שמבוסס על שתי הנחות: (1) ידע הוא כוח, (2) ישנם דברים רבים שבני האדם עדין לא יודעים. מכאן נובע שאם בני האדם יחקרו ויגלו ידע נוסף הכוח שלהם ילך ויגבר, והם יוכלו לעשות דברים שכרגע נבצרים מיכולתם. באופן פוטנציאלי אין שום גבול ליכולתם של בני האדם מלבד הגבול שמציבה הבורות. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא מה שהררי קורא לו "פרויקט גילגמש" – הניסיון להביס את הזיקנה והמוות באמצעות מחקרים ברפואה, [[ביוטכנולוגיה|ביו-טכנולוגיה]] וכיוצא בזה.
הספר מציג את הטענה שההיסטוריה מתקרבת לסופה. אם הומו סאפיינס לא ישמיד את עצמו, אז בקרוב מאוד הוא ישדרג את עצמו לישות שונה לגמרי. אנו מתקרבים לנקודה המכונה בפי העתידנים "[[סינגולריות (עתידנות)|סינגולריטי]]", שבה יקרוס עולם המשמעות שלנו. אין לנו יכולת אפילו לדמיין את מה שעשוי לקרות אחר כך.
טענה מתודית שמעלה הררי היא שאת ההיסטוריה יש לבחון לפי קריטריונים של סבל ואושר. האם הסבל בעולם ירד או יעלה כתוצאה מתהליך או מהפכה זו או אחרת, כגון עליית ה[[נצרות]] או [[המהפכה הצרפתית]]? זהו החור הגדול ביותר בהבנתנו את ההיסטוריה. אין לנו עדיין הבנה טובה של סבל ושל אושר, ואיננו מסוגלים לקבוע האם למשל יש פחות או יותר סבל בעולם של ימינו מאשר לפני 500 שנה.
==קישורים חיצוניים==
* [[יובל נח הררי]], [http://university.qwerty.org.il/?p=486 קורס 'היסטוריה עולמית'], האוניברסיטה העברית
* {{הארץ|אירי ריקין|"קיצור תולדות האנושות" מאת יובל נח הררי, מסע שורשים|1.1181748|27 ביולי 2011}}
* {{הארץ|נועה לימונה|חמש שאלות ליובל נח הררי, המדריך למין האנושי|1.1180232|13 ביולי 2011}}
* {{הארץ|רחל טלשיר|קיצור תולדות השניצל|1.1664200|15 במרס 2012}}
הספר מבוסס על קורס המבוא לתואר הראשון באוניברסיטה העברית, אותו העבירו בתחילה תריסר מורים שונים, כל אחד בתחום התמחותו, ובמהלך השנים החל הררי להעביר את הקורס כולו. בניגוד לספרים אחרים שמתארים את [[היסטוריה עולמית|ההיסטוריה העולמית]] בעיקר ביחס ל[[התרבות המערבית|תרבות המערבית]] כפי שהתפתחה ב-5,000 השנים האחרונות, מנסה הררי בספרו לבחון את מהלך ההיסטוריה בכל התרבויות ולאורך כל התקופות, החל מלפני כ-70 אלף שנה, והוא אף סוקר את הרקע שקדם לכך. בניגוד לספרי ההיסטוריה המקיפים המקובלים, הספר מנסה להראות לא רק את השתלשלות האירועים, אלא גם לעסוק בחוויה האנושית ה[[אינדיבידואליזם|אינדיבידואלית]] ובסוגיות [[אתיקה|אתיות]] העולות מן ההיסטוריה.
==המהפכות השונות בהיסטוריה==
הספר מחלק את ההיסטוריה על פי שלוש מהפכות עיקריות:
# המהפכה הלשונית שהחלה לפני כ-70 אלף שנה, ושבמהלכה התפתחה התודעה האנושית וכישורי שיתוף הפעולה של [[הומו סאפיינס]] לרמה שהפכה אותו לשליט העולם.
# [[המהפכה הנאוליתית|המהפכה החקלאית]] שהחלה לפני כ-10,000 שנה, ושבמהלכה [[ביות|בייתו]] בני האדם כמה מיני בעלי חיים וצמחים, התיישבו ביישובי קבע, ואימצו את החקלאות כאורח חייהם המרכזי.
# [[המהפכה המדעית]] שהחלה לפני כ-500 שנה, ושבמהלכה פרץ האדם את גבולות הבורות והעצים את כוחו בקצב הולך ומאיץ.
==התפתחות מיני האדם השונים==
הררי מתחיל את תאור התפתחות האדם בסוג הביולוגי אדם, שממנו התפתחו מינים שונים. לפני כ-2.5 מיליוני שנים יצאו מאפריקה אבות האדם והתפשטו בכל רחבי אפריקה-אירופה-אסיה. עקב השונות בתנאי הסביבה, התפתחו מינים שונים של אדם, שחיו במקביל זה לזה באותה תקופה.
לטענת הררי יש שתי מספר טעויות נפוצות הקשורות להתפתחות האדם. טעות אחת היא שבמשך זמן רב האדם טען שבניגוד ליצורים אחרים אין לו "משפחה" - אין לו הורים או "אחים". מין מוגד ככזה על ידי זה שרבייה מינית בתוך המין מניבה צאצאים פוריים. למעשה לכל המינים בטבע, כולל לאדם, יש אבות משותפים והם מקובצים בסוגים ובמשפחות ביולוגיות. לדוגמה נמרים, ברדלסים, אריות הן מהסוג הביולוגי המכונה פנתר.ואילו הסוגים פנתר, חתול וקרקל מקובצים במשפחה הביולוגית חתוליים. גם לנו , המין הומו-סאפינס יש משפחה ביולוגית - הפירמאטים המכילה כיום את השימפנזים, הגורילות האורנג-אוטנג.
טעות נוספת שהררי מציין היא שהמין ההמו-סאפינס התפתח במין שכלול גדל והולך של מינים שקדמו לו כמו הומו-ארקטוס. למעשה עד לפני חצי מליון שנים - כלומר בתקופה של 2 מיליוני שנים, התפתחו במקביל מספר מינים. הדבר כולל את המינים הומו סאפינס, הומו-נאנדרתל, הומו-אוטסלפיקוס ועוד. כל המינים היו ממוצא משותף ודמו מספיק כדי להחשב לסוג ביולוגי אחד - אדם.
לכל מיני האדם היו מאפיינים דומים:
* מוח גדול - מוחם של כל המינים גדול יחסית לגודל גופם. מוח יקר הוא לא רק יתרון אלא גם חסרון משמעותי, שכן בעוד מוחנו כיום שוקל רק 2% ממשקל הגוף הוא דורש 25% מהאנרגיה של הגוף ופרוש הדבר שיש צורך ביותר זמן ומאמץ בנסיון למצוא מזון ובאכילה.
* הליכה זקופה ויכולת שימוש בידיים בגלל מבנה הידיים.
* מורכבות חברתית - מוח גדול מחייב גולגולת גדולה. היות ותעלת הלידה מוגבלת בגודלה משיקולים ביולוגים אחרים, הפתרון האבולוציוני שנוצר הוא לידת התינוקות "טרם זמנם" - התינוקות האנושיים הם חסרי ישע במיוחד יחסית ליונקים אחרים, ולדוגמה אינם מסוגלים ללכת עד לשנה הראשונה. דבר זה מחייב שיתוף פעולה גדול כדי לגדל את הילדים ולהגן עליהם וחייב התארגנות חברתית מורכבת. כמו כן הדבר איפשר לבני האדם להיות מעוצבים על ידי התרבות. בעוד שבמינים אחרים הרבה מעיצוב המוח והתודעה נעשה עוד ברחם, אצל האדם יש השפעה תרבותית גבוהה בהרבה כך שאנשים שגדלים בתרבויות שונות הופכים לנוצרים, בודהיסטים, סוציאליסטים או קפיטליסטים וכו'.
*היכולת ליצור כלים - החל מלפני 2.5 מיליוני שנה כל מיני האדם ייצרו כלי אבן.
למרות כל השינויים האלה, במשך רוב התקופה המדוברת, מלפני 2.5 מיליוני שנים ועד כ 300 אלף שנה, מיני האדם דמו למדי לרוב היצורים הביולוגים האחרים. הם לא היו שליטי הפלנטה, ולא עמדו בראש שרשרת המזון. רוב המזון האנושי בא מליקוט, ציד של חרקים ושל חיות קטנות ומאכילת נבלות. הם עצמם חיו בחשש מתמיד מפני טורפים גדולים שאכלו אותם. היכולת לצוד אוכלי עשב גדולים ולהתגונן מפני טורפים התרחשה רק לאחר מכן כ-300-100 שנה לפני הים. הררי טוען כי אחת הבעיות של האנושות
==התזות השונות המוצגות בספר==
תזה מרכזית בספר היא שההיסטוריה החלה לפני 70,000 שנה עם המהפכה הלשונית. לדעתו של הררי המושג [[פרהיסטוריה]] הוא שגוי והוא הומצא על ידי אנשים שרצו להסוות את מוצאו של האדם ולהבדיל את האדם מיתר בעלי החיים. לטענת הררי האדם היה עוד מין מסוים של בעל חיים שלא נבדל מהם מהותית בדבר. עד לפני כ-70,000 שנה, קורותיהם של מיני האדם השונים שייכים לתחום של ביולוגיה ולא פרהיסטוריה. ההיסטוריה החלה לפני כ-70,000 שנה עם הופעתה של תודעה אנושית ייחודית הדומה לתודעתם של אנשים בני ימינו. הופעתה של תודעה מסוג זה החלה להניע דינמיקות תרבותיות מסוג חדש – דינמיקות היסטוריות – ששונות באופן מהותי מהדינמיקות הביולוגיות שאפיינו את מיני האדם עד אז ושמאפיינות עד היום את יתר מיני בעלי החיים.
תזה נוספת מרכזית בספר היא שמאז המהפכה הלשונית חיים בני האדם בתוך "סדר מדומיין". כלומר, כללי מחשבה והתנהגות אשר מבוססים על מושגים הקיימים אך ורק בדמיונם המשותף של בני האדם – [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]], [[אל]]ים, [[צדק (מוסר)|צדק]], זכויות, [[לאומיות|לאומים]], [[מדינה|מדינות]] וכיוצא בזה. בלי אמונה משותפת בסדר מדומיין כלשהו, לא ניתן לארגן שיתופי פעולה בין מספרים גדולים של בני אדם, מכיוון שלבני אדם אין [[אינסטינקט]]ים ביולוגיים המתאימים לשיתוף פעולה עם מספר כה רב של זרים.
תזה שלישית שמופיעה בספר היא שהאדם הוא המין הקטלני ביותר שחי אי-פעם על-פני כדור-הארץ. עוד בתקופה שבין המהפכה הלשונית למהפכה החקלאית האדם הכחיד כ-50% מסוגי ה[[יונקים]] היבשתיים הגדולים בכדור הארץ, ומספר רב מאוד של מיני בעלי חיים אחרים. ב[[אוסטרליה]] נכחדו 95% מכל בעלי החיים הגדולים של היבשת וב[[אמריקה]] נכחדו 84 מתוך 107 סוגי יונקים יבשתיים גדולים. גל הכחדה נוסף ליווה את המהפכה החקלאית, אשר בנוסף להכחדת מינים רבים של בעלי חיים, הביאה גם לשעבודם של מספר קטן של מינים לצרכיו וגחמותיו של האדם. [[ביות בעלי חיים|בעלי חיים מבויתים]] אלו נחלו הצלחה [[אבולוציה|אבולוציונית]] מסחררת והתרבו בהמוניהם, אולם מבחינת תנאי חייהם של הפרטים האינדיבידואלים, בעלי חיים מבויתים אלו הם בין היצורים האומללים ביותר שחיו אי פעם על פני כדור הארץ. ההצלחה הגדולה ברמת המין הקולקטיבי כרוכה באומללות גדולה של הפרט.
תזה רביעית בספר היא שלהיסטוריה יש כיוון. היא נעה בהדרגה ממצב בו קיים בכדור הארץ מספר רב מאוד של תרבויות אנושיות קטנות, למצב בו קיים מספר קטן של תרבויות גדולות יותר, ועד למצב בו תתקיים תרבות אחת [[גלובליזציה|גלובאלית]]. לדעתו של הררי, ההיסטוריה אינה מתפתחת לטובתם של בני האדם, והתרבויות שמנצחות במאבק ההישרדות אינן בהכרח התרבויות הטובות ביותר לבני האדם.
הספר טוען שהמנוע העיקרי של ההיסטוריה ב-500 השנים האחרונות היא הברית או השילוב בין המדע המודרני, ה[[קפיטליזם]] וה[[אימפריאליזם]] האירופאי. האימפריאליזם והקפיטליזם מספקים את התמיכה המוסדיות והכספית שבלעדיה כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר מדעי, ובתמורה האימפריאליזם והקפיטליזם מכתיבים את ה[[אג'נדה]] של המדע וקובעים כיצד יישמו את תגליותיו. לדעת הררי, ה[[אידאל (אתיקה)|אידאל]] המרכזי של המערכת המשולשת הזאת הוא אידאל הקידמה, שמבוסס על שתי הנחות: (1) ידע הוא כוח, (2) ישנם דברים רבים שבני האדם עדין לא יודעים. מכאן נובע שאם בני האדם יחקרו ויגלו ידע נוסף הכוח שלהם ילך ויגבר, והם יוכלו לעשות דברים שכרגע נבצרים מיכולתם. באופן פוטנציאלי אין שום גבול ליכולתם של בני האדם מלבד הגבול שמציבה הבורות. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא מה שהררי קורא לו "פרויקט גילגמש" – הניסיון להביס את הזיקנה והמוות באמצעות מחקרים ברפואה, [[ביוטכנולוגיה|ביו-טכנולוגיה]] וכיוצא בזה.
הספר מציג את הטענה שההיסטוריה מתקרבת לסופה. אם הומו סאפיינס לא ישמיד את עצמו, אז בקרוב מאוד הוא ישדרג את עצמו לישות שונה לגמרי. אנו מתקרבים לנקודה המכונה בפי העתידנים "[[סינגולריות (עתידנות)|סינגולריטי]]", שבה יקרוס עולם המשמעות שלנו. אין לנו יכולת אפילו לדמיין את מה שעשוי לקרות אחר כך.
טענה מתודית שמעלה הררי היא שאת ההיסטוריה יש לבחון לפי קריטריונים של סבל ואושר. האם הסבל בעולם ירד או יעלה כתוצאה מתהליך או מהפכה זו או אחרת, כגון עליית ה[[נצרות]] או [[המהפכה הצרפתית]]? זהו החור הגדול ביותר בהבנתנו את ההיסטוריה. אין לנו עדיין הבנה טובה של סבל ושל אושר, ואיננו מסוגלים לקבוע האם למשל יש פחות או יותר סבל בעולם של ימינו מאשר לפני 500 שנה.
==קישורים חיצוניים==
* [[יובל נח הררי]], [http://university.qwerty.org.il/?p=486 קורס 'היסטוריה עולמית'], האוניברסיטה העברית
* {{הארץ|אירי ריקין|"קיצור תולדות האנושות" מאת יובל נח הררי, מסע שורשים|1.1181748|27 ביולי 2011}}
* {{הארץ|נועה לימונה|חמש שאלות ליובל נח הררי, המדריך למין האנושי|1.1180232|13 ביולי 2011}}
* {{הארץ|רחל טלשיר|קיצור תולדות השניצל|1.1664200|15 במרס 2012}}