שינויים

==גבולות לצמיחה כלכלית==

==גבולות לצמיחה כלכלית==

פיתוח הרעיון של כלכלת מצב יציב (שנקרא לפעמים גם "כלכלת עולם מלא" full-world economics, כאשר הכוונה היא לעולם שמלא באנשים בניגוד ל"עולם ריק" - המודל הנאו קלאסי שבו יש הנחות שיש מעט אנשים ושפע של משאבי טבע) באה כהמשך למחשבה שקיימים גבולות ל[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] ול[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסיה]]. במשך מספר עשורים, המדיניות [[מאקרו כלכלה|מאקרו כלכלית]] כמעט בכל המדינות מכווונת לעבר גידול של ה[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]].<ref> Victor, Peter. 2008. ''Managing without Growth: Slower by Design, Not Disaster''. Edward Elger Publishing Limited, Cheltenham, U.K.</ref> היות וקיימות עלויות והשפעות לוואי קשות למדיניות כזו (לדוגמה [[שינויי אקלים]], [[הרס בתי גידול|הרס נרחב של בתי גידול]] ו[[הכחדת מינים]], דלדול של [[משאבי טבע]] חיוניים, [[זיהום]], תחרות מוגברת על המשאבים שנותרו, ו[[אי שוויון כלכלי|אי שוויון]] גדול העניים והעשירים) כלכלנים, סוציולוגים מדענים ופילוסופים רבים טענו כי קיימים גבולות ביופיזקלים לצמיחה הכלכלית וערערו על הצורך והתועלת שבהמשך הצמיחה.  

פיתוח הרעיון של כלכלת מצב יציב באה כהמשך למחשבה שקיימים גבולות ל[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] ול[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסיה]]. במשך מספר עשורים, המדיניות [[מאקרו כלכלה|מאקרו כלכלית]] כמעט בכל המדינות מכווונת לעבר גידול של ה[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]].<ref> Victor, Peter. 2008. ''Managing without Growth: Slower by Design, Not Disaster''. Edward Elger Publishing Limited, Cheltenham, U.K.</ref>. מטרה דומה היתה קיימת לפחות מאז המהפכה התעשייתית כאשר מדינות רבות רצו להגדיל את הייצור של הכלכלה שלהן, וכן את עוצמת הצבאות שלהן שהתחזקו עקב גידול כזה בייצור וגם עקב גידול האוכלוסיה.  

צמיחה כלכלית היא גידול בייצור ובצריכה של מוצרים ושירותים. גורמי יסוד שמאפשרים אותה הם [[גידול אוכלוסין]], גידול ב[[צריכה לנפש]] (וב[[ייצור לנפש]], והיא נמדדת על ידי מדידת הגידול בתוצר המקומי הגולמי הריאלי. במשך אלפי שנים רוב הכלכלות נשארו בסדרי גודל דומים בעלות גידול איטי מאוד עד שהיה קשה להבחין בו. המעבר מחברות של [[ציידים לקטים]] לחברות [[חקלאות]] בעקבות [[המהפכה החקלאית]] הובילה לגידול ניכר של האוכלוסיה ול[[שינוי טכנולוגי|שינויי טכנולוגיה]] ניכרים. [[המהפכה התעשייתית]] והיכולת להשתמש במקורות אנרגיה מרוכזים כמו [[דלק מחצבי]] על ידי [[מנועי חום]] (כמו מנועי קיטור, טורבינות, ומנוע בערה פנימית) הוביל לגידול חסר תקדים ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסיה האנושית]] ובצריכה.  

קיימות עלויות והשפעות לוואי קשות למדיניות של המשך הצמיחה. השפעות כוללות לדוגמה החרפה של [[שינויי אקלים]], [[הרס בתי גידול|הרס נרחב של בתי גידול]] ו[[הכחדת מינים]], דלדול של [[משאבי טבע]] חיוניים, [[זיהום]], תחרות מוגברת על המשאבים שנותרו. כלכלנים, סוציולוגים, מדענים ופילוסופים רבים טענו כי קיימים גבולות ביופיזקלים לצמיחה הכלכלית ולצמיחת האוכלוסיה, וערערו על הצורך והתועלת שבהמשך הצמיחה.  

ספקות בקשר ליכולת לקיים צמיחה כלכלית בטווח הארוך וגידול מתמיד של האולכוסיה החלו בחיבור "חיבור על עקרונות של האולכוסיה" (An Essay on the Principle of Population) שנכתב בשנת 1798 על ידי [[תומס מלתוס]].<ref>Malthus, ''An Essay On The Principle Of Population'' (1798 1st edition, plus excerpts 1803 2nd edition), Introduction by Philip Appleman, and assorted commentary on Malthus edited by Appleman. Norton Critical Editions. ISBN 0-393-09202-X.</ref> הויכוח הוצת מחדש בתקופה המודרנית ב-1972 על ידי הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] שנכתב על ידי [[דונאלה מדווז]] ועמיתה על פי הזמנת [[מועדון רומא]]. מועדון רומא פיתח מודלים ממוחשבים של העולם ([[עולם 3]]) ובדק תרחישים שונים של המשך הצמיחה כלכלית וצמיחת האוכלוסיה והשלכות סביבתיות וחברתיות של דבר זה. <ref> Donella H. Meadows, Dennis L. Meadows, Jorgen Randers, and William W. Behrens III. (1972):  ''The Limits to Growth.'' New York: Universe Books.</ref> האנליזה המקורית ומספרי מחקרים וספרי המשך הצביעו על מספר גבולות של צמיחה כלכלית ברמת הפלנטה.  

צמיחה כלכלית היא גידול בייצור ובצריכה של מוצרים ושירותים. גורמי יסוד שמאפשרים אותה הם [[גידול אוכלוסין]], גידול ב[[צריכה לנפש]] (וב[[ייצור לנפש]]). הצמיחה נמדדת על ידי מדידת הגידול ב[[תוצר המקומי הגולמי]] הריאלי. במשך אלפי שנים רוב הכלכלות נשארו בסדרי גודל דומים והיו בעלות גידול איטי מאוד עד שהיה קשה להבחין בו. המעבר מחברות של [[ציידים לקטים]] לחברות [[חקלאות]] בעקבות [[המהפכה החקלאית]] הובילה לגידול ניכר של האוכלוסיה ול[[שינוי טכנולוגי|שינויי טכנולוגיה]] ניכרים. [[המהפכה התעשייתית]] והיכולת להשתמש במקורות אנרגיה מרוכזים כמו [[דלק מחצבי]] על ידי [[מנועי חום]] (כמו מנועי קיטור, טורבינות, ומנוע בערה פנימית) הוביל לגידול חסר תקדים ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסיה האנושית]] ובצריכה.  

כלים ומחקרים נוספים אימתו והרחיבו חלק גדול מהעבודה שבוצעה על ידי מועדון רומא. לדוגמה [[טביעת רגל אקולוגית]] היא מדד של כמה שטח אדמה ומים נדרשים כדי לתמוך באוכלוסיה אנושית בגודל מסויים בעלת מאפייני צריכה מסויימים, בכדי לייצר את המשאבים הנדרשים לאוכלוסיה זו וכדי לספוג את הזיהום והפסולת של אוכלוסיה זו באופן [[קיימות|בר קיימא]]. רשת טביעת הרגל האקולוגית חישבה כי בשנת 2009 טביעת הרגל האקולוגית העולמית עמדה על שטח השווה ל-1.5 כדורי ארץ.calculates the world's ecological footprint to be the equivalent of 1.5 planets, <ref>http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/world_footprint/ accessed 15 August 2009</ref> שפרושו שבני האדם צורכים 50% יותר משאבים (בעיקר [[משאבים מתחדשים]]) מיכולת ההתחדשות של כדור הארץ בכל שנה. במילים אחרות, לכדור הארץ לוקח שנה וחצי לחדש את המשאבים שאנו צורכים בשנה אחת. סוג זה של [[הנהלת חשבונות סביבתית]] מצביע על כך שהצמיחה הכלכלית הובילה אותנו למצב של "משיכת יתר אקולגית" של [[משאבים מתחדשים]] ו[[שירותי טבע]], והרס של ה[[הון טבעי|ההון הטבעי]], כך שקצב דלדול המשאבים אינו יכול להמשך כך לאורך זמן.

ספקות בקשר ליכולת לקיים צמיחה כלכלית בטווח הארוך וגידול מתמיד של האולכוסיה החלו בספר "[[חיבור על עקרונות של האוכלוסיה]]" (An Essay on the Principle of Population) שנכתב בשנת 1798 על ידי [[תומס מלתוס]].<ref>Malthus, ''An Essay On The Principle Of Population'' (1798 1st edition, plus excerpts 1803 2nd edition), Introduction by Philip Appleman, and assorted commentary on Malthus edited by Appleman. Norton Critical Editions. ISBN 0-393-09202-X.</ref> בספר הציג מלתוס את הסכנה שב[[פיצוץ אוכלוסין]] ואת הרעיון של [[אסון מלתוסינאי]].  

[[הרמן דיילי]], שהיה תלמידו של [[ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן]] פרסם בשנות ה-70 את הספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] ולאחר מכן הקים יחד עם [[רוברט קוסטנזה]] את [[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]]

 

הכלכלן [[הרמן דיילי]], שהיה תלמידו של [[ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן]] פרסם בשנות ה-70 את הספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] ולאחר מכן הקים יחד עם [[רוברט קוסטנזה]] את [[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]]

 

==ספרים בנושא==

==ספרים בנושא==