שינויים

==חיי המושבה==

==חיי המושבה==

הקיום העיקרי של המושבה התבסס על כלכלה דומה לזו של נורבגים בזמנם - גידול בקר וצאן לשם הפקת חלב ובשר. האיכרים הנורדים הקימו חוות וגידלו בעיקר חציר. במשך עונת הקיץ הקצרה ראו את הבהמות בחוץ וגידלו חציר בכמויות גדולות. לאחר מכן קצרו ואיפסנו כמויות גדולות של חציר למשך חודשי החורף. התפוקה העיקרית שקיבלו האיכרים היו מוצרי חלב מהבקר והצאן.  

הקיום העיקרי של המושבה התבסס על כלכלה דומה לזו של נורבגים בזמן ימי הביניים - גידול בקר וצאן לשם הפקת חלב ובשר. האיכרים הנורדים הקימו חוות וגידלו בהן בעיקר חציר. במשך עונת הקיץ הקצרה רעו את הבהמות בחוץ וגידלו חציר בכמויות גדולות. לאחר מכן קצרו ואפסנו כמויות גדולות של חציר למשך חודשי החורף, ושמרו את הבקר והצאן בדירים סגורים כנגד הקור. התפוקה העיקרית שקיבלו האיכרים היו מוצרי חלב מהבקר והצאן שמהם הפיקו את עיקר מזונם. תוספת אחרת למזון היו בשר כלבי ים, שהיה מקובל בעיקר אצל המתיישבים העניים יותר משום שטעמו רע. המתיישבים העשירים יותר אכלו גם הם כלבי ים ולפעמים גם בשר צאן ופרות. בתחילת האביב על האיכרים היה לדלל את העדרים כדי להתאים את גודל העדר לגודל שאותו הם מסוגלים להעביר בשלום עד סוף החורף הבא. ובתקופה קצרה זו אכלו המתיישבים גם בשר בקר ועזים.  

המושבה ייצאה בעיקר שנהב, שהגיע מציד אריות ים וניבתנים, וכן חבלים, כבשים, ועורות כלבי ים ובקר. היא הסתמכה על אירופה (בעיקר איסלנד ונורבגיה) לכלי ברזל, עץ, מוצרי מזון וקשרים דתיים וחברתיים.

באותה תקופה האזורים הפנימיים של הפיורדים הגרינלנדיים הארוכים, שם הוקמו ההתיישבויות, היו שונים מאוד מהיום. חפירות ארכאולוגיות מראות כי היו באזור יערות שדר רבים ובהם עצים בגובה של 4-6 מטרים, והגבעות היו מוריקות ועשירות בצמחייה. כל זה הודות לתקופה החמה של ימי הביניים. עם הגעת הנורדים השתנתה הצמחייה כתוצאה מכריתת היערות לצורכי בנייה וחימום וכתוצאה ממרעה צאן אינטנסיבי. לאחר מספר מאות שנים של התיישבות, במאות ה-14 וה-15, החל האקלים להתקרר עם התחלת התקופה הנקראת עידן הקרח הקטן.

באותה תקופה האזורים הפנימיים של הפיורדים הגרינלנדיים הארוכים, שם הוקמו ההתיישבויות, היו שונים מאוד מהיום. חפירות ארכאולוגיות מראות כי היו באזור יערות שדר רבים ובהם עצים בגובה של 4-6 מטרים, והגבעות היו מוריקות ועשירות בצמחייה. כל זה הודות לתקופה החמה של ימי הביניים. עם הגעת הנורדים השתנתה הצמחייה כתוצאה מכריתת היערות לצורכי בנייה וחימום וכתוצאה ממרעה צאן אינטנסיבי. לאחר מספר מאות שנים של התיישבות, במאות ה-14 וה-15, החל האקלים להתקרר עם התחלת התקופה הנקראת עידן הקרח הקטן.

המושבה ייצאה בעיקר "שנהב", שהגיע מציד אריות ים וניבתנים, וכן חבלים, צמר כבשים, ועורות כלבי ים ובקר. לשם השגת ניבי הניבתנים ועורות דובי קוטב נערכו מסעות ציד מסוכנים ורחוקים אל הצפון הרחוק, ודבר זה תבע מזון וגברים שנעדרו בעונת הקיץ הקצרה.  

 

המושבה הסתמכה על אירופה (בעיקר איסלנד ונורבגיה) לשם ייבוא של כלי ברזל, עץ, מוצרי מזון וקשרים דתיים וחברתיים. השליטה על הייצוא והייבוא (כמו גם נושאים רבים אחרים) היה בידי האליטה החברתית שהיתה מורכבת מבעלי החוות העשירות ביותר ומראשי הכנסייה המקומית. האליטה הזאת היתה שרויה במאבקי כוח פנימייים והשתמשה בייבוא כדי להפגין עושר ועוצמה. ולכן כמות הברזל והעץ שיובאה מנורבגייה היתה מצומצמת, ועיקר הייבוא היה מוצרי מותרות, פעמונים לכנסייה וכו'.  

בשנת 1126 נוסדה באי לראשונה דיוקסיה, שהייתה כפופה לארכידיוקסיה הנורבגית של העיר נידארוס (כיום העיר טרונדהיים). ידועות באי לפחות חמש כנסיות מהתקופה, לפי ממצאים ארכאולוגיים. בשנת 1261 קיבלה האוכלוסייה את מרותו של המלך הנורבגי, אולם חוקיה נשארו נפרדים.  

בשנת 1126 נוסדה באי לראשונה דיוקסיה, שהייתה כפופה לארכידיוקסיה הנורבגית של העיר נידארוס (כיום העיר טרונדהיים). ידועות באי לפחות חמש כנסיות מהתקופה, לפי ממצאים ארכאולוגיים. בשנת 1261 קיבלה האוכלוסייה את מרותו של המלך הנורבגי, אולם חוקיה נשארו נפרדים.

==דעיכת המושבה וקריסתה==

==דעיכת המושבה וקריסתה==