שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''ההתישבות הנורבגית בגרנילנד''' היתה התיישבות היסטורית של ויקינגים שנדדו מאיזור נורווגיה של היום אל גרינלנד וחיו בה במשך כ-350 שנה בין 980 לספירה לבין 1350. תושבי המושבה מנו כ 5000 איש והיו בקשר מתמיד עם נורווגיה מכורתם. במשך דורות הם קיימו בגרינלד אורך חיים דומה לזה של איכרים נורווגים המבוסס על משק חלב, עד שבתוך תקופה קצרה מתו מצירוף של רעב, קור ומלחמות עם שכניהם האינואטים.  
+
'''ההתישבות הנורבגית בגרנילנד''' היתה התיישבות היסטורית של ויקינגים שנדדו מאיזור נורווגיה של היום אל גרינלנד וחיו בה במשך כ-400 שנה בין 980 לספירה לבין 1400. תושבי המושבה מנו כ 5000 איש והיו בקשר מתמיד עם נורווגיה מכורתם. במשך דורות הם קיימו בגרינלד אורך חיים דומה לזה של איכרים נורווגים המבוסס על משק חלב, עד שבתוך תקופה קצרה מתו מצירוף של רעב, קור ומלחמות עם שכניהם האינואטים.  
    
לפי הספר [[התמוטטות]] של הביולוג [[ג'ארד דיימונד]], התמוטטות הישובים הנורווגים בגרינלד התרחשה בשל צירוף של בעיות אקלים,ניהול לא נכון של משאבי הסביבה שהביא לדלדול משאבים, התמעטות המסחר עם גרינלנד, יחסים עויינים עם השכנים, ושמרנות חברתית שמנעה מהמתיישבים לזהות את הבעיות שלהם בזמן ולנסות להמודד איתן.  
 
לפי הספר [[התמוטטות]] של הביולוג [[ג'ארד דיימונד]], התמוטטות הישובים הנורווגים בגרינלד התרחשה בשל צירוף של בעיות אקלים,ניהול לא נכון של משאבי הסביבה שהביא לדלדול משאבים, התמעטות המסחר עם גרינלנד, יחסים עויינים עם השכנים, ושמרנות חברתית שמנעה מהמתיישבים לזהות את הבעיות שלהם בזמן ולנסות להמודד איתן.  
    +
==התחלת ההתיישבות==
 +
השם "גרינלנד" (Grænland בנורדית עתיקה ובאיסלנדית, Grønland בדנית ובנורבגית) מקורו בהתיישבות הנורדית ההעתיקה. השם מיוחס למנהיג הוויקינגי "אריק האדום". ישנן שתי עדויות כתובות לגבי מקור השם: ב"ספר האיסלנדים" (Íslendingabók), עבודה היסטורית העוסקת בהיסטוריה איסלנדית מוקדמת החל מהמאה ה-12, ובסאגה האיסלנדית מימי הביניים, "הסאגה של אריק האדום", שעוסקת בהתיישבות הנורדית בגרינלנד ובמיוחד בסיפורו של אריק האדום. שני המקורות מציינים כי אריק קרא לאי "גרינלנד" (ארץ ירוקה) כדי למשוך אליו מתיישבים.
    +
הסאגות מספרות כי אריק האדום הוגלה אל איסלנד בשל מעשי רצח ואלימות. בהמשך הוא הוגה גם מאיסלנד בשל מעשה רצח לתקופה של שלוש שנים. הוא שט לגרינלנד, וחקר את חופיה. אריק האדום חזר לאיסלנד על מנת להביא מתיישבים נוספים לאי. לפי הסאגה האיסלנדית, המושבה הראשונה באי נוסדה בשנת 985 לספירה, כש-25 ספינות עזבו את איסלנד יחד עם אריק, מתוכן רק 14 הגיעו לגרינלנד. תאריך זה אומת על ידי תארוך פחמן שנעשה על מספר שרידים שנותרו מההתיישבות הראשונה, שנקראה בראטאליד (Brattahlíð). הסאגות מספרות גם כי בשנת 1000 לספירה בנו של אריק, לייף איריקסון, עזב את המושבה והחל במסע מערבה, בו הוא גילה את וינלנד (ככל הנראה ניופאונדלנד של היום), ובכך הפך לאירופאי הראשון שדרך על אדמת אמריקה הצפונית.
 +
 +
המושבה בגרינלנד הגיעה לגודל של 5,000-3,000 איש והתחלקה לשתי יישובים עיקריים: היישוב המערבי , הקטן יותר, שגם היה צפוני יותר, ושבו גרו כ-1,000 מתיישבים, והיישוב המזרחית שבה גרו כ 4000 איש. באזור נמצאו שרידים של כ-600 חוות, 500 בהתיישבות המזרחית ו-95 במערבית. גודל המושבה נראה מפתיע, בהתחשב בעובדה שכלל אוכלוסיית גרינלנד כיום אינה עולה על 56,000 איש.
 +
 +
==חיי המושבה==
 +
הקיום העיקרי של המושבה התבסס על כלכלה דומה לזו של נורבגים בזמנם - גידול בקר וצאן לשם הפקת חלב ובשר. האיכרים הנורדים הקימו חוות וגידלו בעיקר חציר. במשך עונת הקיץ הקצרה ראו את הבהמות בחוץ וגידלו חציר בכמויות גדולות. לאחר מכן קצרו ואיפסנו כמויות גדולות של חציר למשך חודשי החורף. התפוקה העיקרית שקיבלו האיכרים היו מוצרי חלב מהבקר והצאן.
 +
 +
המושבה ייצאה בעיקר שנהב, שהגיע מציד אריות ים וניבתנים, וכן חבלים, כבשים, ועורות כלבי ים ובקר. היא הסתמכה על אירופה (בעיקר איסלנד ונורבגיה) לכלי ברזל, עץ, מוצרי מזון וקשרים דתיים וחברתיים.
 +
 +
באותה תקופה האזורים הפנימיים של הפיורדים הגרינלנדיים הארוכים, שם הוקמו ההתיישבויות, היו שונים מאוד מהיום. חפירות ארכאולוגיות מראות כי היו באזור יערות שדר רבים ובהם עצים בגובה של 4-6 מטרים, והגבעות היו מוריקות ועשירות בצמחייה. כל זה הודות לתקופה החמה של ימי הביניים. עם הגעת הנורדים השתנתה הצמחייה כתוצאה מכריתת היערות לצורכי בנייה וחימום וכתוצאה ממרעה צאן אינטנסיבי. לאחר מספר מאות שנים של התיישבות, במאות ה-14 וה-15, החל האקלים להתקרר עם התחלת התקופה הנקראת עידן הקרח הקטן.
 +
 +
בשנת 1126 נוסדה באי לראשונה דיוקסיה, שהייתה כפופה לארכידיוקסיה הנורבגית של העיר נידארוס (כיום העיר טרונדהיים). ידועות באי לפחות חמש כנסיות מהתקופה, לפי ממצאים ארכאולוגיים. בשנת 1261 קיבלה האוכלוסייה את מרותו של המלך הנורבגי, אולם חוקיה נשארו נפרדים.
 +
 +
==דעיכת המושבה וקריסתה==
 +
עם הזמן הלך הקשר עם נורווגיה והתרופף, בין היתר בגלל התקררות האקלים וסכנות שיט רבות יותר בים הצפוני (ראו בהמשך).
 +
 +
ב-1380 התאחדה ממלכת נורבגיה עם ממלכת דנמרק, ובאותה התקופה דעכה ההתיישבות בגרינלנד. ההתיישבות המערבית ננטשה כבר בסביבות שנת 1350, והאזכור הכתוב האחרון של ההתיישבות המזרחית, המתעד טקס נישואין, הוא משנת 1408. מעדויות שנאספו מאוחר יותר, בתקופה המודרנית התברר כי כל אנשי המושבה נספו או נעלמו.
 +
 +
==הגורמים להתמוטטות המושבה==
 +
 +
יש מספר גורמים שתרמו כנראה לדעיכת ההתיישבות הנורדית בגרינלנד. חלק מהגורמים המוצעים הם נזק סביבתי, שינויי אקלים, סכסוכים עם האינואיטים, איבוד קשר עם אירופה, וחוסר התסגלות חברתי. יש חוקרים המחפשים סיבה אחת ויחידה להתמוטטות המושבה, אולם לפי דיימונד, הסיבה לדעיכה ולקריסה נעוצה דווקא בשילוב בין הגורמים השונים.
 +
 +
ישנם היסטוריונים התומכים בתאוריה נוספת, הטוענת כי ההתיישבות בגרינלנד הייתה חזקה עד סופה, וכי היא נהרסה בעקבות התקפות מצד האינואיטים או התקפות מצד האירופאים, שלא תועדו. אולם ממצאים ארכאולוגיים נוטים לסתור תאוריה זו: המחסור בחפצים אישיים בחפירות של חוות עתיקות מרמז על התרוששות הדרגתית, וערמות אשפה באתרים אלו מרמזות על ירידה באיכות וכמות המזון.
 +
 +
===הרס סביבתי===
 +
גרינלנד תמיד הייתה קרה יותר מאיסלנד או נורבגיה, ואדמתה הייתה תמיד פורייה פחות. אולם במשך זמן רב זרם הים החם יחסית במערב האי איפשר לנורדים לעבד אדמה כמעט כמו במולדתם. אך דבר זה נהרס על ידי מנגנון של [[תגובת יתר|]ניצול יתר]] של משאבי הטבע. 
 +
 +
[[בירוא היערות]] לצרכי בניה, כלים, הפקת ברזל, וחימום הוביל במהירות למחסור בעץ. כדי לבנות את הגגות השתמשו המתיישבים בכבול, אולם דבר זה תרם לבעיה חמורה אחרת והיא הרס הבסיס החקלאי של המושבה.
 +
 +
רעית היתר ובנוסף לכך ניצול כבול לבניה ולשמוש כחומר בעירה הביאו לניצול יתר של הקרקע. בדיקות פלינולוגיות שנערכו על צמחים מאובנים מוכיחות כי חל שינוי בהרכב הצמחייה מעצים לשיחים, עובדה שהגדילה את תלותם ביבוא עץ ופגעה בפוריות האדמה. בדיקות מגנטיות של חומרי שיקוע מראות שהמתיישבים היו צריכים להיאבק ב[[סחף קרקע]]. עם הזמן הפכה האדמה לפחות ופחות מתאימה לחקלאות, והמתיישבים היו צריכים להסתמך בעיקר על רעייה וציד. אולם הם לעולם לא למדו לצוד או לדוג ברמה של האינואיטים, הן מסיבות תרבותיות והן מסיבות של העדר קשרי ידידות בין שני העמים.
 +
 +
===שינויי אקלים===
 +
כדי לחקור את האפשרות של התקררות האקלים, מדענים קדחו לתוך כיפות הקרח בגרינלנד. דגימות שהוצאו ממעמקי הכיפות מרמזות כי התקופה החמה של ימי הביניים גרמה למזג אוויר מתון בגרינלנד, בערך מהמאה ה-9 ועד למאה ה-13 לספירה. אולם משנת 1300 לערך החל האקלים להתקרר, ועד שנת 1420 עידן הקרח הקטן הגיע לרמות גבוהות באי.
 +
 +
חפירות של ערמות אשפה עתיקות מחוות נורדיות בגרינלנד וכן באיסלנד מראות את המעבר מעצמות פרות וחזירים לעצמות כבשים ועזים. ככל שהחורפים התארכו והקיצים התקצרו, למתיישבים היה פחות זמן לגדל חציר, וסחף האדמה הקשה עליהם את הדבר עוד יותר. דגימות שנלקחו מעצמות מבתי קברות אירופאיים בגרינלנד מאשרות כי הדיאטה הממוצעת של המתיישבים כללה בתקופה זו 80% חיות ימיות, בעוד שבתקופות קודמות היא כללה רק 20%.
 +
 +
===ירידת קשרי המסחר===
 +
שינויי האקלים השפיעו בצורה נוספת והיא ירידה בכמות הספינות ששטו בין גרינלנד לבין נורווגיה, שכן המים התמלאו בקרחונים והפכו למסוכנים לשיט. בנוסף בעקבות מסעות הצלב, אירופה החלה לייבא חטי פילים והביקוש לניבי ניבתנים ירד בצורה ניכרת.
 +
 +
אובדן העצים מנע מהמתיישבים לחדש את הספינות הגדולות שלהם והם היו תלויים משלב מסויים בהגעת ספינות מנורווגיה. הקטנת כמות הסחר פרושה היה שהיה להם עוד פחות ברזל ועוד פחות עץ, דברים שהיו במחסור גדול ושהיתה להם השפעה על חוזקם הצבאי.
 +
 +
===סכסוך עם האינואיטים===
 +
 +
אף על פי שגרינלנד לא הייתה מיושבת לפני הגעת הנורדים, לאחר מספר מאות שנים המתיישבים היו צריכים להתמודד עם שבטים אינואיטיים עוינים. ישנם מעט מאוד מקורות המרמזים על קשר בין שני העמים, אולם אלו המעטים הקיימים עוסקים במקרה של עוינות שיזמו האינואיטים נגד המתיישבים, בו נהרגו 18 אירופאים ושני ילדים נלקחו כעבדים. ראיות ארכאולוגיות מוכיחות מסחר בין העמים, אולם הן כוללות יותר חפצים נורדיים שנמצאו באתרים אינואיטיים בגרינלנד ובאיים הארקטיים של קנדה, ומעט מאוד חפצים אינואיטיים בהתיישבויות הנורדיות.
 +
 +
ידוע כי הנורדים לעולם לא למדו את טכניקות הניווט בקיאק או ציד כלבי הים של האינואיטים והם אף לא למדו כיצד להתמודד עם החורפים הקרים כמו האינואיטים. ראיות ארכאולוגיות מוכיחות כי עד שנת 1300 לערך הרחיבו האינואיטים בהצלחה את התיישבויות החורף שלהם לכיוון המושבות האירופאיות, וכי עד שנת 1350 הנורדים נטשו לגמרי את ההתיישבות המערבית.
 +
 +
לפי עדויות כתובות, ידוע כי היו מתקפות של האינואטים על המתיישבים לקראת סוף המושבה. דיימונד מציין כי העדר היכולת לייצר כלי ברזל, גררה אובדן יתרון צבאי חשוב שהיה לאירופאים אחרים שנלחמו בילידים במקומות אחרים. לקראת סוף ההתיישבות לא היו למתיישבים כלי נשק מברזל ולא שריון ברזל.
    
[[קטגוריה:היסטוריה]]
 
[[קטגוריה:היסטוריה]]
 
[[קטגוריה:קיימות]]
 
[[קטגוריה:קיימות]]

תפריט ניווט