שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 6,989 בתים ,  13:11, 22 במאי 2012
סבון כלים טבעי
=סבון כלים מאגוזי סבון=
אגוזי סבון הם מקור זמין וזול להכנת סבון טבעי בקלות ובמהירות. פרסום זה מתאר את אופן הכנת סבון כלים מאגוזי סבון (Sapindus Mucrossi) ורשמים כלליים אודות סבון זה.

==אגוזי סבון - רקע==
אגוזי הסבון הינם פרי טרופי הגדל על עצים באיזור הודו ונפאל. למעשה, פירות אלו אינם אגוזים, אלא קרובי משפחה של הליצ'י. קיימים כמה סוגים של עץ זה, אך הנפוץ ביותר בארץ נקרא Sapindus Mucrossi. ייחודם של פירות אלו בכך שקליפתם מכילה חומר טבעי דמוי סבון המשתחרר בעת מגע עם מים. בארץ משמשים אגוזי הסבון בעיקר כתחליף טבעי ואקולוגי לאבקות הכביסה התעשייתיות (ראה גם [[כביסה בת קיימא]]), אך למעשה ניתן להשתמש בהם כתחליף למגוון של חומרי ניקוי.
אחד החסרונות באגוזי הסבון הוא שהם חסרי ריח, דבר שאינו מפריע לניקוי, אך ישנם כאלו שנמנעים מהשימוש בו בשל סיבה זו. על מנת להתגבר על כך ניתן להוסיף לסבון תמציות ריח שונות.

==למה להשתמש בסבון מאגוזי סבון==
[[תמונה:SoapNuts.jpg|left|thumb|250px|אגוזי סבון]]

קיימים מספר יתרונות לשימוש בסבון מאגוזי סבון:

* '''הסבון הינו טבעי לחלוטין-''' הסבון מורכב מרכיבים טבעיים בלבד (קליפות אגוזי הסבון ומים) וללא חומרים סינטטיים. זאת בניגוד לתכשירי ניקוי רגילים בהם מעורבים חומרים סינטטיים שעלולים להיות מסוכנים. לדוגמה, חומר נפוץ במגוון תכשירים (סבון כלים, שמפו, מרכך, סבון גוף, סבון ידיים ועוד) נקרא Sodium Lauryl Sulfate או Sodium Laureth Sulfate או בקיצור SLS. חומר זה משמש ליצירת קצף בסבונים תעשייתיים, אך הוא נמצא כרעיל בניסויים בבעלי חיים, יוצר גירויים בעור, בעיניים ובמערכת הנשימה (אם נשאף פנימה) ורעיל מאוד בבליעה [1].

* '''הסבון אורגני ואקולוגי-''' הוא אינו מכיל מלחים ומתפרק באופן טבעי מבלי לייצר זיהום סביבתי. לעומתו, תכשירי ניקוי רגילים מכילים לרוב תרכובות שונות של נתרן (sodium) ,כגון SLS שהוזכר לעיל, או תרכובות אשלגן. כאשר אלו נספגים בקרקע הם גורמים להמלחת קרקעות ומי התהום (אם כי אשלגנים מזהמים הרבה פחות מאשר נתרנים). בהיותו אקולוגי וטבעי ניתן להשתמש שוב בסבון גם לאחר הניקיון והשטיפה להשקיית צמחים ובכך לחסוך במים.

* '''הסבון הינו רב שימושי-''' מלבד סבון כלים ניתן להשתמש בו גם לשטיפת רצפות, ניקוי חלונות ואפילו ל[[שמפו טבעי|חפיפת השיער]].

* '''הכנת הסבון הינה קלה ופשוטה-''' ראה בהמשך.

==היכן ניתן להשיג אגוזי סבון==
אגוזי הסבון מיובאים ומשווקים ע"י מספר חברות וניתן להשיג אותם בחנויות טבע בכל הארץ. כמו כן, ניתן גם לגדל את עץ אגוזי הסבון בבית ויש כמה משתלות המוכרות עצים אלו.

==הכנת הסבון==
הכנת הסבון מתבצעת ע"י הרתחת אגוזי הסבון במים. ניתן להכין את הסבון ברמות שונות של ריכוז. להלן מספר דגשים על אופן ההכנה:

* יש להשגיח על התהליך, כיוון שהמים הרותחים מוציאים את הסבון מהאגוזים במהירות ועלולים לגלוש.

* במהלך הבישול פולטים האגוזים ריח חזק. הריח מורגש באגוזים גם במצבם הטבעי, אך במידה קטנה מאוד ולאחר שטיפה במים נעלם לחלוטין מהמשטח אותו מנקים.

* לאחר הרתיחה יש להנמיך את האש (ולהמשיך ולהשגיח בזהירות) ולהמשיך לבשל במשך כחצי שעה לפחות.

* בסיום הבישול יש לצנן את הסבון בטמפרטורת החדר ולאחר מכן להעביר אותו לכלי מתאים. את שאריות אגוזי הסבון ניתן להשליך ל[[קומפוסט]].

==השימוש בסבון==
השימוש בסבון שונה מעט משימוש בסבון נוזלי רגיל. סבון האגוזים הינו מיימי מאוד ועל כן לא מתאים לשטיפת ידיים, כיוון שהנוזל מחליק מיד ומעט מאוד ממנו נותר לקרצוף. לשימוש בסבון לצורך שטיפת כלים יש למזוג ממנו מעט על גבי ספוג לשטיפת כלים ולקרצף. הסבון מפיק קצף מועט יחסית לסבון נוזלי רגיל, אך אין זה גורע מיכולת הנקיון שלו. ניתן להוסיף מעט מים לספוג על מנת לייצר יותר קצף במהלך הסיבון.

==המלצות נוספות לשטיפה אקולוגית==
על מנת לחסוך בשימוש במים ובסבון (הגם שהוא סבון אקולוגי) ניתן לבצע כמה פעולות פשוטות:

* ניתן להסיר חלק גדול מהלכלוך, בעיקר הגס, ללא שימוש במים, אלא רק ע"י שימוש בספוג יבש.

* חלק גדול מהשומנים ניתנים להסרה ע"י קירצוף עם חול או אדמה, שוב, ללא מים כלל.

* לשטוף את הכלים מיד לאחר השימוש בהם. כך ניתן להמנע מהתייבשות הלכלוך על גבי הכלים, דבר שמצריך כמות גדולה יותר של מים וסבון. בחלק גדול מהמקרים שטיפת כלים מיד לאחר השימוש אפשרית באמצעות מים בלבד ואינה מצריכה כלל סבון.

* לשטוף את הכלים בזרם מים חלש. זרם חזק מבזבז כמות גדולה יותר של מים ולא שוטף טוב יותר מזרם חלש.

* להשתמש בכמות המינימלית של סבון, על מנת לצמצם את הזיהום.

==ביבליוגרפיה==
(1) Kauffer, Z., & May, P. (2010, March). Sodium lauryl sulfate - The main cleaning agent in soap and detergent. Retrieved from Bristol University - School of Chemistry: http://www.chm.bris.ac.uk/motm/SLS/SLSh.htm
3

עריכות

תפריט ניווט