47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + − בעידן המודרני, דמוקרטיה ישירה נהוגה בחברות קטנות, למשל בקהילה קטנה. בנוסף, אלמנטים מסוימים של דמוקרטיה ישירה קיימים במשאלי עם, שנהוג בחלק ממשטרי הנציגים. תומכי הדמוקרטיה המעורבת שואפים להעביר את הדמוקרטיה הישירה לשלב בו תוכל לשמש קהלים גדולים יותר, ובתמורה מוכנים להתפשר על האלמנט הישירות בתמורה לדמוקרטיה ישירה יותר בהשוואה לדמוקרטיה נציגותית. − + + + + + + + + + + + − אם זאת, מעבר לפיתרון הטכנולוגי, אחת הבעיות שטרם נפתרו על ידי תומכי הדמוקרטיה הישירה היא חוסר הזמן או היכולת או הרצון של האזרח הממוצע להתעמק בשאלות מדיניות רבות, ולבדוק חוקים מוצעים לעומק. כמו כן יכולים להיות נושאים בהם לאזרח יש אינטרסים מסויימים אבל אין לו פנאי לחקור אותם. +
אין תקציר עריכה
'''דמוקרטיה מעורבת''' היא סוג משטר המבוסס על שילוב של הדמוקרטיה הייצוגית הנהוגה כיום, ושל [[דמוקרטיה ישירה]]. מטרת משטר זה היא מצד אחד לחזק את כוחו הפוליטי של האזרח הקטן וומצד שני לאפשר קיום של נציגים, אם כי אלה בעלי כוח פוליטי מוגבל בהרבה מזה הקיים קיום במשטרים דמוקרטיים.
'''דמוקרטיה נוזלית''' (liquid democracy) או '''דמוקרטיה מעורבת''' היא שיטת קבלת החלטות או משטר המבוססת על שילוב של הדמוקרטיה הייצוגית הנהוגה כיום, ושל [[דמוקרטיה ישירה]]. בדמוקרטיה כזו כל משתתף בגוף לקבלת החלטות, לדוגמה אזרח או חבר מפלגה, יכול להצביע בעצמו (דמוקרטיה ישירה) או למנות בא-כוח מטעמו. ניתן למנות בא-כוח כזה לכל הנושאים כולם, להחלטה במסגרת נושאים מסוימיים, בחוקים או בדיונים מסויימים. בחלק מהשיטות של דמוקרטיה נוזלית בא-הכוח יכול להחליט בעצמו להפקיד את ההצבעות של בוחריו ואת הצבעתו שלו בידיו של בא כוח אחר.
דמוקרטיה נוזלית יכולה להתפס על ידי תומכים של דמוקרטיה ישירה כפשרה או כשלב ביניים, בדרך למימוש דמוקרטיה ישירה מלאה. בעיני אחרים, דמוקרטיה נוזלית עדיפה על דמוקרטיה ישירה בגלל הקשיים שיש במדינות מודרניות ליישם דמוקרטיה ישירה - כמות האנשים גדולה, יחד עם מורכבות גדולה של הנושאים מצד שני ומחסור בזמן ובתשומת לב של אנשים במצד שלישי.
==דמוקרטיה מעורבת לעומת דמוקרטיה ישירה ==
==דמוקרטיה מעורבת לעומת דמוקרטיה ישירה ==
לאור התפתחות היכולת הארגונית והטכנולוגית בעשורים האחרונים של המאה ה-20 ועם התפשטות אווירה של אכזבה מדמוקרטיה יצוגית ברחבי העולם המערבי, התפתח הרעיון כי ניתן להפעיל דמוקרטיה ישירה בצורה המונית.
לאור התפתחות היכולת הארגונית והטכנולוגית בעשורים האחרונים של המאה ה-20 ועם התפשטות אווירה של אכזבה מדמוקרטיה יצוגית ברחבי העולם המערבי (לדוגמה בתנועות כמו [[כובשים את וול-סטריט], התפתחו הרעיון כי ניתן להפעיל דמוקרטיה ישירה בצורה המונית.
מעבר לפיתרון הטכנולוגי הנדרש לדמוקרטיה ישירה יש בה מספר חסרונות או אתגרים בהם היא צריכה לעמוד בחברה מודרנית גדולה בהשוואה לחברה מסורתית יותר בקהילות קטנות:
* [[טכנולוגיה]] מתקדמת שגורמת ל[[השפעות חיצוניות]] והשפעות הדדיות רבות שלגביהן החברה צריכה לקבל החלטות- לדוגמה כיצד להתמודד עם [[רעש]] של מפוחי עלים, כיצד לתכנן חוקים שיבטיחו רשת חשמל בטוחה ועוד. זאת בניגוד לחברות עבר שהיו בהן פחות טכנולוגיות ולכן פחות מורכבות טכנולוגית ופחות השפעות של טכנולוגיה על חיי היום יום שדורשות אולי חקיקה.
* התקדמויות בטכנולוגיה ובמדע גורמות גם לכך שבהחלטות רבות נדרש ידע מקצועי כרקע לדיון הפוליטי. לדוגמה יש צורך לדעת איזה טכנולוגיות וחומרים גורמות ל[[זיהום אוויר]], מה ההשפעות של סוגי זיהום אלה על הבריאות ומה ההשלכות האפשריות של הקטנת הזיהום על הכלכלה כאשר רוצים לדון בשאלות של חוקים נגד זיהום אוויר.
* בנוסף לטכנולוגיות מורכבות, בחברה מודרנית יש גם [[מוסדות]] מורכבים יותר יחסית לעבר לדוגמה חברות ביטוח, בנקים, וכו'. למוסדות ההחברתיים האלה יש גם כן השפעות הדדיות שיש צורך לווסת אותן לפעמים, וכן חוקים ותקנות מסובכים, שמשפיעים על יכולות קבלת ההחלטות של חוקים אחרים.
* בחברות מודרניות קהל גדול של אנשים שאינו מכיר איש את רעהו, אבל צריך לקבל החלטות לגבי גורל כלל הקבוצה. זאת בניגוד לקהלים קטנים בקהילות שמכירים זה את זה ויש בהם יחסי כוחות והכרה באנשים מסויימים כמומחים בתחומם או כחכמים שיכולים לחסוך זמן בדיונים.
* בחברות מודרניות אנשים מושפעים בצורה חזקה על ידי כלי תקשורת המוניים, פרסומות וכו' ונתונים להשפעות פסיכולגיות על ידי אנשים פרסום, לוביסטים ופוליטיקיאים שנעזרים בידע פסיכולוגי וביכולת לבצע חשיפה חוזרת של מסרים כדי להטמיע מסרים בציבור שמספיק נכון לקלוט מסרים כאלה (ראו [[תרבות הצריכה]] ו[[פסיכולוגיה שיווקית]] להרחבה).
* לאזרחים בחברה המודרנית יש פחות זמן יחסית לחברות עתיקות יותר כמו אתונה שבהן היתה דמוקרטיה ישירה עבור האזרחים שנעזרו בעבדים לביצוע מלאכות היומיום.
* כאשר יש קהל גדול שמתעניין בנושא בצורה שטחית, קל יותר לבצע מולו מניפולציות, בהשוואה לקהל מצומצם יותר של אנשים שבקיא יותר בנושא.
* במקרים מסויימים לאדם מסויים יש אינטרס להצביע בחוק מסויים, אבל בגלל מורכבות הנושא או בגלל שתשומת הלב בחברה המודרנית מוסבת לנושאים רבים, הוא אינו מודע לחוק זה, או שהוא מודע לחוק אבל לא לקיום האינטרס. לדוגמה ייתכן ואדם בחיפה מוטרד בשל מצב ליבו, אבל אינו מודע להצעת חוק להגבלת זיהום האוויר באיזור, או שאינו מודע לקשר בין זיהום האוויר למחלות לב.
השילוב של בעיות אלה היא שלרוב אין לרוב האזרחים את הזמן, היכולת או הרצון להתעמק בשאלות מדיניות רבות, ולבדוק חוקים מוצעים לעומק.
התוצאה היא שהאזרח עלול להצביע נגד האינטרס שלו או לא להצביע מפאת חוסר ידע, ובכך מקטינה הדמוקרטיה הישירה את ההשתתפות מצד אחד ומצד שני עלולה לגרום להצבעות ללא שיקול דעת מספיק. כפיתרון מציעים תומכי הדמוקרטיה המעורבת, כי תהיה אפשרות לקבוע נציגים אישיים זמניים.
התוצאה היא שהאזרח עלול להצביע נגד האינטרס שלו או לא להצביע מפאת חוסר ידע, ובכך מקטינה הדמוקרטיה הישירה את ההשתתפות מצד אחד ומצד שני עלולה לגרום להצבעות ללא שיקול דעת מספיק. כפיתרון מציעים תומכי הדמוקרטיה המעורבת, כי תהיה אפשרות לקבוע נציגים אישיים זמניים.