שורה 23: |
שורה 23: |
| מעבר לעבודתו כפעיל למען השלום, בולדינג היה [[סביבתנות|סביבתן]] שטען שהכלכלה צריכה להפגין כבוד גדול יותר כלפי הטבע. בשנת 1958 הוא שאל: | | מעבר לעבודתו כפעיל למען השלום, בולדינג היה [[סביבתנות|סביבתן]] שטען שהכלכלה צריכה להפגין כבוד גדול יותר כלפי הטבע. בשנת 1958 הוא שאל: |
| {{ציטוט|תוכן=האם עלינו לראות בעולם הטבעי מחסן בלבד, שניתן לשדוד אותו לטובת התועלת המיידית של האדם?... האם לאדם יש איזושהי מחוייבות לשימורו של שיווי משקל נאות בטבע, לשימורם של מינים נדירים, או אפילו להמשכיות הבלתי בטוחה של המין שלו עצמו?}} | | {{ציטוט|תוכן=האם עלינו לראות בעולם הטבעי מחסן בלבד, שניתן לשדוד אותו לטובת התועלת המיידית של האדם?... האם לאדם יש איזושהי מחוייבות לשימורו של שיווי משקל נאות בטבע, לשימורם של מינים נדירים, או אפילו להמשכיות הבלתי בטוחה של המין שלו עצמו?}} |
− | | + | ==עבודתו== |
− | ==הון רוחני== | + | ===הון רוחני=== |
| בולדינג הוא הראשון שהשתשמש במונח "[[הון נפשי]]" או "[[הון רוחני]]" (Psychic capital) בשנת 1950. [[הון]] הוא צבירה של עושר, ובהון נפשי הצבירה היא של מצבים נפשיים רצויים, שנטען שהם עוברים במהירות בטבע. המצבים הנפשיים יכולים להיות זכרונות של עונג, הצלחה, הישג, הכרה. התשוקה להוסיף להון הנפשי יכולה להיות תמריץ חזק. | | בולדינג הוא הראשון שהשתשמש במונח "[[הון נפשי]]" או "[[הון רוחני]]" (Psychic capital) בשנת 1950. [[הון]] הוא צבירה של עושר, ובהון נפשי הצבירה היא של מצבים נפשיים רצויים, שנטען שהם עוברים במהירות בטבע. המצבים הנפשיים יכולים להיות זכרונות של עונג, הצלחה, הישג, הכרה. התשוקה להוסיף להון הנפשי יכולה להיות תמריץ חזק. |
| | | |
שורה 31: |
שורה 31: |
| המושג הינו ספציפי יותר מאשר המושג של [[הון חברתי]] אשר מתמקד ב[[רשתות חברתיות]] ולא במצבים נפשיים. | | המושג הינו ספציפי יותר מאשר המושג של [[הון חברתי]] אשר מתמקד ב[[רשתות חברתיות]] ולא במצבים נפשיים. |
| | | |
− | ==כלכלה אבולוציונית== | + | ===רווחה והון=== |
| + | בולדינג התנגד ל"אקסיומה" שיש בכלכלה הנאו קלאסית שלפיה הגדלת הצריכה היא פרמטר לרווחה כלכלית. לפי בולדינג הרווחה לא נובעת מזרמים של צריכהת מוצרים, אלא ממאגרים של הון שמספקים שירותים. אנחנו לא יכולים לנסוע אל העיר במחיר ההחזקה של הרכב, אלא רק ברכב עצמו. אנחנו מעוניינים בבידוד התרמי שבגד מספק, או בערך החברתי שמקבלים ממנו (שירות של מקובלת חברתית) ולא ב"צריכה" של הבגד עצמו. |
| + | |
| + | כבר ב-1945 טען בולדינג כי רווחה כלכלית לא נובעת מצריכה או ייצור, אלא מקיום של [[הון]] (כולל [[הון טבעי]]. לפי בולדינג. ייצור הוא המחיר של שימור ההון, וכמו ב[[ביוספרה|מערכת האקולוגית]], יש להביא שימור זה למינימום. הייצור הוא ההפך של הצריכה - ולכן לא הצריכה ולא הייצור הם האחראים לרווחה - שכן הייצור משלים את ההון שהצריכה הרסה. כדי לשפר את הרווחה יש להביא את שניהם למינימום תוך שמירה על כמות הון גבוהה. טענות אלה שונות בצורה רדיקלית מרוב הטענות הכלכליות שמתבוננות בהגדלת הצריכה והייצור כפרמטרים לרווחה כלכלית. |
| + | |
| + | על פי דיילי ובולדינג יש לשמור על מלאי ההון (הטבעי והמלאכותי) תוך הבאת הצריכה והייצור למינימום. שתי טענות אלה נתמכו מאוחר יותר על ידי [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] בספרו, [[מעבר לצמיחה]]. ככל שהכלכלה "גדלה", כלל שיש יותר מאגרי הון, כך יש צורך ביותר ייצור רק כדי להחליף את מאגרי ההון שנהרסו. היבטים אלה, כמו גם תובנות אחרות (ראו בהמשך) הפכו את בולדינג לאחד החלוצים בתחומים של [[כלכלת מצב יציב]], [[כלכלה אקולוגית]] ו[[כלכלה בת קיימא]] כמו גם בביקורת על ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]]. |
| + | |
| + | ===כלכלה אבולוציונית=== |
| בולדינג היה המייסד של התנועה ל[[כלכלה אבולוציונית]]. במאמר שלו "התפתחות כלכלית כמערכת אבולוציונית", בולדינג מציע השווה בין התפתחות כלכלית לבין אבולוציה ביולוגית.[http://www.colorado.edu/econ/Kenneth.Boulding/dev-as-evol.html] | | בולדינג היה המייסד של התנועה ל[[כלכלה אבולוציונית]]. במאמר שלו "התפתחות כלכלית כמערכת אבולוציונית", בולדינג מציע השווה בין התפתחות כלכלית לבין אבולוציה ביולוגית.[http://www.colorado.edu/econ/Kenneth.Boulding/dev-as-evol.html] |
| | | |
| {{ציטוט|תוכן=הכלכלה והאבולוציה, הן שתי דוגמאות של תהליך גדול יותר שפועל בחלק הזה של היקום במשך הרבה מאוד זמן. זהו תהליך של התפתחות של מבנים מורכבים ובלתי-רגילים בסדר גודל הולך וגדל... התהליך האבולוציוני פועל תמיד באמצעות שינוי וברירה וכולל הבחנה בין הגנוטיפ שמשתנה לבין הפנוטיפ שעליו יש בחירה... ניתן לתאר את התהליך בו הגנוטיפ בונה את הפנוטיפ כ"ארגון". ... פיתוח כלכלי מבטא את עצמו בעיקר על ידי ייצור של מוצרים, כלומר סחורות ושרותים. מקורו, עם זאת, ברעינות, תוכניות והתייחסויות במוח האנושי. אלו הם הגנוטפים בפיתוח כללי. ניתן לתאר את התהליך כולו כתהליך של גדילה של ידע. מה שהכלכלנים מכנים בשם "הון" הוא לא יותא מאשר ידע אנושי המוטבע בעולם החומרי. ידע והגדילה של ידע, לכן, היא המפתח העיקרי להתפתחות כלכלית. השקעה, מערכות כספיות וארגונים ומוסדות כלכליים הם במובן זה רק המכונות שבהם תהליך הידע נוצר ובא לכדי ביטוי.}} | | {{ציטוט|תוכן=הכלכלה והאבולוציה, הן שתי דוגמאות של תהליך גדול יותר שפועל בחלק הזה של היקום במשך הרבה מאוד זמן. זהו תהליך של התפתחות של מבנים מורכבים ובלתי-רגילים בסדר גודל הולך וגדל... התהליך האבולוציוני פועל תמיד באמצעות שינוי וברירה וכולל הבחנה בין הגנוטיפ שמשתנה לבין הפנוטיפ שעליו יש בחירה... ניתן לתאר את התהליך בו הגנוטיפ בונה את הפנוטיפ כ"ארגון". ... פיתוח כלכלי מבטא את עצמו בעיקר על ידי ייצור של מוצרים, כלומר סחורות ושרותים. מקורו, עם זאת, ברעינות, תוכניות והתייחסויות במוח האנושי. אלו הם הגנוטפים בפיתוח כללי. ניתן לתאר את התהליך כולו כתהליך של גדילה של ידע. מה שהכלכלנים מכנים בשם "הון" הוא לא יותא מאשר ידע אנושי המוטבע בעולם החומרי. ידע והגדילה של ידע, לכן, היא המפתח העיקרי להתפתחות כלכלית. השקעה, מערכות כספיות וארגונים ומוסדות כלכליים הם במובן זה רק המכונות שבהם תהליך הידע נוצר ובא לכדי ביטוי.}} |
| | | |
− | ==ספינת החלל כדור הארץ== | + | ===ספינת החלל כדור הארץ=== |
− | בולדינג פיתח את הרעיון של '''[[ספינת החלל כדור הארץ|כלכלת ספינת החלל כדור הארץ]]'''. הוא כינה את המודל הכלכלי הנוכחי ([[כלכלה נאו קלאסית|המודל הנאו קלאסי]]) כ"כלכלת בוקרים" שרואה בטבע משאב בלתי מתכלה אינסופי ומתגמלת התנהגות נצלנית, רומנטית ואלימה. האלטרינבה שלו היא "כלכלת ספינת חלל" שבה כדור הארץ הוא כמו ספינה המכילה את הביוספרה והמין האנושי, עם משאבים מוגבלים ותמריץ שלילי כלפי צריכה. | + | בולדינג פיתח את הרעיון של '''[[ספינת החלל כדור הארץ|כלכלת ספינת החלל כדור הארץ]]'''. הוא כינה את המודל הכלכלי הנוכחי ([[כלכלה נאו קלאסית|המודל הנאו קלאסי]]) כ"כלכלת בוקרים" שרואה בטבע משאב בלתי מתכלה אינסופי ומתגמלת התנהגות נצלנית, רומנטית ואלימה. האלטרינבה שלו היא "כלכלת ספינת חלל" שבה כדור הארץ הוא כמו ספינה המכילה את [[הביוספרה]] והמין האנושי, עם [[משאבים מוגבלים]] ותמריץ שלילי כלפי צריכה. |
| | | |
− | באופן בסיסי הוא רצה אמת בכלכלה. המסקנה של הפואמה שלו "בלדה של מודעות סביבתית" מנסחת זאת כך:
| + | המסקנה של הפואמה שלו "בלדה של מודעות סביבתית" מנסחת זאת כך: |
| :"אז אנליזה של עלות-תועלת היא כמעט תמיד בטוחה, | | :"אז אנליזה של עלות-תועלת היא כמעט תמיד בטוחה, |
| :כדי להצדיק את הבניה של עובדה מוחשית ומוצקה, | | :כדי להצדיק את הבניה של עובדה מוחשית ומוצקה, |