שינויים

'''שיא תפוקת הפחם''' (Peak coal) היא נקודה בזמן שבה תגיע הפקת הפחם העולמית לקצב מקסימלי, ולאחריה קצב הפקת הפחם ילך וירד. [[פחם]] הוא [[דלק מחצבי]] שנוצר על ידי חומר צמחי שעובר תהליכים במעבה האדמה במשך מיליוני שנים. זהו משאב בעל כמות סופית ולכן נחשב כמקור אנרגיה לא מתחדש ו[[משאב מתכלה]].   

'''שיא תפוקת הפחם''' (Peak coal) היא נקודה בזמן שבה תגיע הפקת ה[[פחם]] העולמית לקצב מקסימלי, ולאחריה קצב הפקת הפחם ילך וירד. [[פחם]] הוא [[דלק מחצבי]] שנוצר על ידי חומר צמחי שעובר תהליכים במעבה האדמה במשך מיליוני שנים. זהו משאב בעל כמות סופית ולכן נחשב כמקור [[אנרגיה]] לא מתחדש ו[[משאב מתכלה]].   

קצב הצריכה של פחם צפוי לעלות: בגלל גידול ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה העולמית]], [[משק האנרגיה העולמי|גידול בצריכת אנרגיה במדינות העולם השלישי]], ושימוש בפחם כדי לנסות לייצר נפט וגז באופן סינטטי.  

קצב הצריכה של פחם צפוי לעלות: בגלל [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה העולמית]], [[משק האנרגיה העולמי|גידול בצריכת אנרגיה]] בעיקר ב ב[[מדינות העולם השלישי]], ושימוש בפחם כדי לנסות לייצר [[נפט]] ו[[גז טבעי]] באופן סינטטי.  

הערכות לגבי עתודות הפחם שנויות במחלוקת, וקיימים סוגים שונים של פחם בעלי תכולת אנרגיה שונה, כך שיש להבדיל בין שיא תפוקת כריית הפחם (מבחינת מסה), לבין שיא תפוקת האנרגיה הפחמית. על פי הדו"ח של בריטיש פטרוליום משנת 2008, פחם צפוי להספיק ל-147 שנים בקצב הצריכה הנוכחי. לפי ארגון "משמר האנרגיה" צפוי שיא תפוקת הפחם להתרחש כבר ב-2025.  

הערכות לגבי עתודות הפחם שנויות במחלוקת, וקיימים סוגים שונים של פחם בעלי תכולות אנרגיה שונה, כך שיש להבדיל בין '''שיא תפוקת כריית הפחם''' (מבחינת מסה), לבין '''שיא תפוקת האנרגיה הפחמית'''. על פי הדו"ח של חברת האנרגיה [[בריטיש פטרוליום]] (BP) משנת 2008, פחם צפוי להספיק ל-147 שנים הבאות בקצב הצריכה הנוכחי, אלה שדבר זה אינו אומר מתי יתרחש שיא תפוקת הפחם אלא הערכה לגבי התאריך המאוחר ביותר שבו הוא יכול להתרחש. לפי ארגון "משמר האנרגיה" צפוי שיא תפוקת הפחם להתרחש כבר ב-2025.  

המושג של שיא תפוקת הפחם דומה לרעיון של [[שיא תפוקת הנפט]] שפותח על ידי הגאולוג [[מ. קינג האברט]] בשנות ה-1950 וחזה בהצלחה את שיא תפוקת הנפט בתוך ארצות הברית בשנות ה-70, ולגבי מדינות נוספות . קיים ויכוח לגבי הקיום והעיתוי של שיא תפוקת נפט עועלמי.  לפי כל המקורות, שיא תפוקת הנפט צפוי להתרחש מוקדם יותר משיא תפוקת הפחם.  

כריית פחם התקיימה במשך 800 שנה. בעיה דומה לשיא תפוקת הנפט העולמי נחזתה לגבי אנגליה בנושא הפחם כבר במאה ה-19 על ידי הכלכלן [[סטנלי ג'בונס]] בספרו "על הפחם". אנגליה הגיע לשיא התפוקה שלה בשנת 1913 לכל המאוחר (ראו הסבר בהמשך)

המושג של שיא תפוקת הפחם דומה לרעיון של [[שיא תפוקת הנפט]] שפותח על ידי הגאולוג [[מ. קינג האברט]]. לפי כל המקורות, שיא תפוקת הנפט צפוי להתרחש מוקדם יותר משיא תפוקת הפחם.  

==היסטוריה של הפקת הפחם==

כריית פחם התקיימה במשך 800 שנה. כבר במאה ה-19 חזה על הכלכלן [[סטנלי ג'בונס]] בספרו "על הפחם", בעיית "שיא תפוקת פחם" בתוך בריטניה. בריטניה אכן הגיעה לשיא התפוקה שלה בשנת 1913 לכל המאוחר (ראו הסבר בהמשך). כך שמבחינה היסטורית שיאי תפוקת פחם קדמו הן בניסוח התאוריה שלהם והן בקיומם לשיא תפוקת הנפט.  

האברט מצא כי הפקת הפחם בארצות הברית גדלה באופן לוגריתמי בקצב של 6.6% בשנה, בין השנים 1850 ל-1910. לאחר מכן החלה הצמיחה להאט. האברט הסיק כי שום ההפקה של משאב סופי לא יכולה להמשיך ולגדול בקצב מעריכי, וכי בשלב מסויים היא תגיע למישור ולירידה.  

ג'בונס הקדים את האברט שחזה כאמור בהצלחה את שיא תפוקת נפט בארצות הברית. האברט מצא כי הפקת הפחם בארצות הברית גדלה באופן לוגריתמי בקצב של 6.6% בשנה, בין השנים 1850 ל-1910. לאחר מכן החלה הצמיחה להאט. האברט הסיק כי שום ההפקה של משאב סופי לא יכולה להמשיך ולגדול בקצב מעריכי, וכי בשלב מסויים היא תגיע למישור ולירידה.

 

תומכי של תאוריית שיא תפוקת הפחם תומכים בתאוריה דומה לזו של ג'בונס והאברט לגבי עתודות הפחם.  

==סוגי פחם שונים==

==סוגי פחם שונים==

* '''פחם אנתרציט מבריק''' (Anthracite) זהו פחם קשה ושחור, והוא הפחם המבוקש ביותר, שכן הוא מפיק הכי הרבה חום בתהליך השריפה שלו, ויש בו אחוז לחות נמוך. הוא מבוקש במיוחד בתעשיית ה[[פלדה]]

* '''פחם אנתרציט מבריק''' (Anthracite) זהו פחם קשה ושחור, והוא הפחם המבוקש ביותר, שכן הוא מפיק הכי הרבה חום בתהליך השריפה שלו, ויש בו אחוז לחות נמוך. הוא מבוקש במיוחד בתעשיית ה[[פלדה]]

* '''פחם ביטומני''' - או '''פחם רך''' - מניב קצת פחות אנרגיה מפחם האנתרציט.  

* '''פחם ביטומני''' - או '''פחם רך''' - מניב קצת פחות אנרגיה מפחם האנתרציט.  

מסיבה זו, של הפרשים גדולים בתכולת האנרגיה בין סוגי פחם שונים, יש הבדל מהותי בין שיא כריית הפחם מבחינת '''המסה שנכרית''',  (נתון הנמדד בטונות) לבין '''שיא תפוקת הפחם האנרגטי''' - כמה אנרגיה הופקה בשנה - ביחידות אנרגיה - לדוגמה בשווה ערך טונה נפט נכרתה.  

מסיבה זו, של הפרשים גדולים בתכולת האנרגיה בין סוגי פחם שונים, יש הבדל מהותי בין שיא כריית הפחם מבחינת '''המסה שנכרית''',  (נתון הנמדד בטונות) לבין '''שיא תפוקת הפחם האנרגטי''' - כמה אנרגיה הופקה בשנה - ביחידות אנרגיה - לדוגמה בשווה ערך טונה נפט נכרתה.  

לדוגמה בארצות הברית שיא תפוקת הפחם מבחינת מסה צפויה לכל המוקדם בשנות 2030. עם זאת, ולמרות גידול מתמשך בסך הפחם שנכרה, ארצות הברית הגיע לשיא תפוקת הפחם האנרגטי בשנת 1998 ולא הצליחה להגדיל את כמות האנרגיה שהיא מפיקה מפחם מאז שנה זו.

לדוגמה, בארצות הברית שיא תפוקת הפחם מבחינת מסה צפויה לכל המוקדם בשנות 2030. עם זאת, ולמרות גידול מתמשך בסך הפחם שנכרה, ארצות הברית הגיעה כבר לשיא תפוקת הפחם האנרגטי בשנת 1998 ולא הצליחה להגדיל את כמות האנרגיה שהיא מפיקה מפחם מאז שנה זו.

==עתודות הפחם בעולם==

==עתודות הפחם בעולם==

===בריטניה===

===בריטניה===

תפוקת הפחם הכוללת הגיע לשיא (מבחינת מסה) בבריטניה בשנת 1913. בשנה זו נכרו 278 מליוני טונות בשנה. נכון לשנת 2007, בריטניה מפיקה כיום פחות מ-1% מצריכת הפחם העולמית, עם 15 מיליוני טונות פחם בשנה.<ref>David Strahan. "[http://www.guardian.co.uk/environment/2008/mar/05/fossilfuels.energy Lump sums]". London: The Guardian. (2008-03-05) </ref>

תפוקת הפחם הכוללת הגיע לשיא (מבחינת מסה) בבריטניה בשנת 1913. בשנה זו נכרו 278 מליוני טונות בשנה. נכון לשנת 2007, בריטניה מפיקה כיום פחות מ-1% מצריכת הפחם העולמית, עם 15 מיליוני טונות פחם בשנה.<ref>David Strahan. "[http://www.guardian.co.uk/environment/2008/mar/05/fossilfuels.energy Lump sums]". London: The Guardian. (2008-03-05) </ref>

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.sciencemag.org/cgi/content/full/323/5920/1420?sa_campaign=Email/sntw/13-March-2009/10.1126/science.323.5920.1420 מאמר בסיינס בנושא] שנת 2009 (מאמר למנויים בלבד!).

* [http://www.sciencemag.org/cgi/content/full/323/5920/1420?sa_campaign=Email/sntw/13-March-2009/10.1126/science.323.5920.1420 מאמר בסיינס בנושא] שנת 2009 (מאמר למנויים בלבד!).

* [http://www.youtube.com/watch?v=mwj5YoDN2s4 פרק 18: הסביבה] מתוך - [[קורס בהתרסקות]]

* [http://www.youtube.com/watch?v=mwj5YoDN2s4 פרק 18: הסביבה] מתוך - [[קורס בהתרסקות]]

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==