שורה 32: |
שורה 32: |
| | | |
| ===רווחה והון=== | | ===רווחה והון=== |
− | דיילי מזכיר את [[אודום]] 1969 ואת [[קנת בולדינג]] 1945 ומבצע השוואה בין מערכת אקולוגית למערכת הכלכלית. כאשר מערכת אקולוגית מתבגרת (בתהליך [[סוקצסיה]] היא משתנה - מדגש על יעילות של צמיחה (צבירה של ביומסה בפרק זמן נתון) לדגש על שימור ההון הקיים - יעילות של שימור ההון הקיים - כלומר שימור של הביומסה הקיימת במינימום של השקעה בצמיחה. | + | דיילי מזכיר את [[האווארד ת. אודום]] 1969 ומבצע השוואה בין מערכת אקולוגית למערכת הכלכלית. כאשר מערכת אקולוגית מתבגרת (בתהליך [[סוקצסיה]] היא משתנה - מדגש על יעילות של צמיחה (צבירה של ביומסה בפרק זמן נתון) לדגש על שימור ההון הקיים - יעילות של שימור ההון הקיים - כלומר שימור של הביומסה הקיימת במינימום של השקעה בצמיחה. |
| + | |
| + | דיילי מצטט את [[קנת בולדינג]] שכבר ב-1945 קבע כי רווחה כלכלית לא נובעת מצריכה או ייצור, אלא מקיום של [[הון]]. ייצור הוא המחיר של שימור ההון, וכמו במערכת האקולוגית, יש להביא אותו למינימום. הייצור הוא ההפך של הצריכה - ולכן לא הצריכה ולא הייצור הם האחראים לרווחה - שכן הייצור משלים את ההון שהצריכה הרסה - יש להביא את שניהם למינימום תוך שמירה על כמות הון גבוהה. |
| + | |
| + | לפי דיילי, רווחה נובעת משירותים שמספקים שביעות רצון על ידי מאגרים של הון - הן הון טבעי והן הון מעשה ידי אדם (ניתן לכלול בכך את ההון התעשייתי כמו גם סוגי הון אחרים כמו [[הון חברתי]], ו[[הון אנושי]]). המטרה הכלכלית האמיתית היא להפוך הון טבעי להון מעשה ידי אדם בכמות האופטימלית - לא מעט מידי ולא יותר מידי. |
| + | |
| + | דיילי תומך בדעה של בולדינג - לפיו הרווחה לא נובעת מזרמים של צריכה אלא ממאגרים של הון. אנחנו לא יכולים לנסוע אל העיר במחיר ההחזקה של הרכב, אלא רק ברכב עצמו. על פי דיילי ובולדינג יש לשמור על מלאי ההון (הטבעי והמלאכותי) תוך הבאת הצריכה והייצור למינימום. |
| + | |
| + | ככל שהכלכלה גדלה, כלל שיש יותר מאגרי הון, כך יש צורך ביותר ייצור רק כדי להחליף את מאגרי ההון שנהרסו. |
| + | |
| + | ==צמיחה כלכלית ופיתוח== |
| + | דיילי מנסה לתמצת על הרעיונות של בולדינג ושל אודום על ידי הבחנה בין פיתוח לבין צמיחה. |
| + | הוא מתחיל מזהות לפיה |
| + | |
| + | שירותים\ זרם ייצור (throughput) = שירותים\ מאגרי הון * מאגרי הון \ זרם ייצור. |
| + | |
| + | מכאן ניתן להגיע לזהות דומה |
| + | |
| + | שירותים = שירותים\ מאגרי הון * מאגרי הון \ זרם ייצור * זרם ייצור. |
| + | |
| + | אם רוצים להגדיל את כמות השירותים שאנחנו מקבלים מהכלכלה (כולל שירותים שאנחנו מקבלים ממוצרים שקנינו - לדוגמה שירותי לבוש מבגדים שקנינו), ניתן לבצע זאת במספר דרכים. |
| + | |
| + | אם מגדילים את זרם הייצור ומשאירים את היחסים שירותים\ מאגרי הון ומאגרי הון\ זרם ייצור, דיילי מתייחס לכך כאל צמיחה (growth). דבר זה הוא בעייתי היות וצמיחה כזו הורסת יותר ויותר משאבי טבע. |
| + | |
| + | אם משאירים את זרם הייצור כמו שהוא ומגדילים את היחס שירותים\מאגרי הון או מאגרי הון\ זרם ייצור דיילי מתייחס לכך כאל פיתוח. (devloopment) |
| + | |
| + | דיילי קובע כי [[צמיחה כלכלית]] נובעת מהשילוב של צמיחה ושל פיתוח. וכי כלכלנים ופוליטיקאים לרוב מבלבלים בין הדברים. הם דוחקים להגדיל את הצמיחה, או מדברים על [[צמיחה בת קיימא]]. דיילי מעיד כי בצורה זו ניתן להגדיר בצורה קלה יחסית מהון [[פיתוח בר קיימא]] - זהו פיתוח ללא צמיחה - בלי שזרם הייצור גדל מעבר לנקודה שבה הוא פוגע ביכולת ההתחדשות וההטמעה של ה[[סביבה הטבעית]]. |
| | | |
| ==פרקים נוספים== | | ==פרקים נוספים== |