47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + שורה 9:
שורה 29: +
אין תקציר עריכה
'''מעבר לצמיחה''' (Beyond Growth) הוא ספר עיון ב[[כלכלה בת קיימא]] מאת [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]], שעוסק ב[[כלכלת מצב יציב]]. זהו המשך הפיתוח של משנתו של דיילי שתוארה בספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]]. הספר יצא לאור בשנת 1996.
'''מעבר לצמיחה''' (Beyond Growth) הוא ספר עיון ב[[כלכלה בת קיימא]] מאת [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]], שעוסק ב[[כלכלת מצב יציב]]. זהו המשך הפיתוח של משנתו של דיילי שתוארה בספר [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]]. הספר יצא לאור בשנת 1996.
==צריכה ורווחה==
בפרק השלישי של הספר עוסק דיילי במושג הצריכה והתרומה שלה לכלכלה.
===צריכה ומשאבי טבע בתאוריה הנאו קלאסית===
דיילי טוען כי התרומה של [[משאבי טבע]] ו[[השפעות סביבתיות]] לא נלקחת בחשבון בצורה טובה על ידי התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית.
דיילי מזכיר את ההתייחסות של [[אלפרד מרשל]] וכלכלנים [[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסיים]] למושג הצריכה. לפי מרשל בני האדם אינם מכלים דבר במהלך הצריכה. אותה כמות של חומר/אנרגיה שנכנסת אל התהליך הכלכלי היא אותה כמות של חומר שיוצא מתהליך זה. הוא מזכיר כלכלנים נוספים שמתייחסים לחוק הראשון של התרמודינמיקה. על פי גשיה זו אותם אטומים שנכנסים לתהליך הכלכלי הם אותם אטומים שיוצאים ממנו. לפי חוק שימור החומר\אנרגיה בני אדם אינם יכולים לבצע הפחתה או יצירה של חומר\אנרגיה. כל מה שהתהליך הכלכלי מבצע הוא סידור מחדש של החומר אנרגיה. לפי מרשל וכלכלנים נאו קלאסים נוספים, פעילות הייצור והצריכה היא פשוט סידור מחדש של החומר\אנרגיה באמצעות הון תעשייתי ועבודה - והערך הכלכלי הוא תוצר של אותו סידור. אין לכן כל חשש מפני מחסור במשאבי טבע - היות ומה שחסר הם עובדים והון שיכולים לבצע את הסידור מחדש ואילו חומר\אנרגיה נמצע בשפע אדיר. מכאן ניתן להגיע למסקנה שהמשאבים הטבעיים אינם חשובים ולכן ניתן להתעלם מהם לחלוטין במהלך האנליזה הכלכלית.
היבט זה בא לידי ביטוי גם בהיבטים אחרים של התאוריה הכלכלית כמו משוואת קוב דאגלס שבה אין התייחסות למשאבי טבע בדרך כלל (תוצר הכלכלי הוא מכפלה של הון בעבודה) ואם יש התייחסות כזו הרי שמדובר באיבר נוסף במכפלה - כך שהון ועבודה הם תחליפיים לחלוטין למשאבי טבע - ניתן לייצר כל כמות של תוצר גם עם כמות אפסית של משאבי טבע. דבר שזכה לביקורת במודל [[זרמים ומאגרים]] של [[ג'ורג'סקיו רוגן]].
===התייחסות דיילי למשאבי טבע===
דיילי מבקר את ה הזאת על ידי שימוש ב[[חוק השני של התרמודינמיקה]] - שכן החומר שאותו משנים בני האדם במהלך תהליך הייצור הוא לא באותה איכות ([[אנטרופיה]] כמו החומר שיוצא לאחר שהצרכנים גמרו את הצריכה - [[המערכת האקולוגית]] והמערכת הביופיזית של כדור הארץ הטביעו בחומר ערך בתהליכים טבעיים. בני האדם מוסיפים אליו ערך על ידי עבודה ומכונות - אבל הערך שנטבע על ידי הטבע לא נכלל במסגרת החישובים הכלכליים, ולאחר גמר הצריכה יש קושי לשחזר ערך זה (לפעמים הדבר אפשרי על ידי השקעת עבודה נוספת ולפעמים הדבר הוא יקר מאד או בלתי אפשרי).
דיילי מביא את מדבר על המושג של [[פירמידה הפוכה]] לפיו הכלכלה כולה נשנעת על [[משאבים טבעיים]] כמו חיטה, אור שמש מחצבים או [[קרקע]]. בספרו [[מעבר לצמיחה]] דיילי מצטט את הכלכלן [[וויליאם נורדהאוז]] שמתייחס לתרומה הכלכלית של משאבי טבע. נורדאוז טוען שהיות וחקלאות מהווה רק 3% מה[[תוצר מקומי גולמי]] זו גם חשיבותה. הביקורת של דיילי על כך מתייחסת למספר היבטים.
היבט אחד הוא שלא ניתן לדעת את התרומה של משהו לרווחה רק על סמך מחיר השוק שלו. המחיר הוא תכונה מקומית שמתשנה כאשר יש שינוי בפוקנציית הייצור או בכמות המבוקשת. לדוגמה אם יש [[רעב]] החקלאות יכולה להגיע בקלות ל-90% מהתמ"ג - היות והחישוב של ערך על פי מחיר לא מתחשב בכך שלמוצרים שונים יש גמישות ביקוש שונה. כאשר משתנה המחיר של מוצרי קוסמטיקה לדוגמה הצרכנים לא מגיבים לכך באותו אופן כמו שהם יגיבו לשינוי במחיר החיטה.
דיילי מסתכל על המשאבים הטבעיים כעל ה"שפיץ" של הפרימידה ההפוכה. 3% שהם מחיר השוק של החקלאות, ו5% של מחיר הפקת מתכות ומחצבים אחרים, הם לכאורה פחות מ10% מהתוצר הכלכלי אבל ללא 10% אלה לא תתכן שום פעילות כלכלית - כל הפירמדיה תקרוס. היבט זה מובא קודם לכן גם על ידי [[אנרסט שומכר]] שקובל על כך שכלכלנים לא מתייחסים לאופי ההיררכי של חלקים מהכלכלה - היות וניתן לדבר בכלכלה על לחם במנותק מחיטה לדוגמה. דיילי הולך מעבר לכך, בכך שהוא מציין שגם ה5% של הפקת המחצבים לדוגמה, אינם באמת הערך של המחצבים עצמם - עיקר ערך זה בא מתשומות של עבודה ושל הון שנדרשים כדי להפיק את המחצבים - אבל דבר זה לא מביע את הערך שבא לאנושות מקיום המחצבים עצמם או מריכוז מחצבים אלה בעורקים מוגדרים ועשירים בעלי ריכוז גבוה. ערך זה ערך זה לא בא לידי ביטוי בשוק. שכן השוק מכיר רק בערך המוסף שנוסף על ידי בני האדם למשאבים טבעיים אלה, ולא מתחשב בערך הפנימי הכלול במשאבים הטבעיים.
==פרקים נוספים==
הפרקים 12 ו-13 של הספר מתארים את עבודותיהם של שניים מאבות הכלכלה האקולוגית: [[פרדריק סודי]] שפעל בשנות ה-20 של המאה -20, ו[[ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן]] שפעל בשנות ה-70 של המאה ה-20, והיה מורהו של דיילי. שני ההוגים ניסו לתאר את הקשרים בין [[תרמודינמיקה]] לבין כלכלה ומדעי החברה.
הפרקים 12 ו-13 של הספר מתארים את עבודותיהם של שניים מאבות הכלכלה האקולוגית: [[פרדריק סודי]] שפעל בשנות ה-20 של המאה -20, ו[[ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן]] שפעל בשנות ה-70 של המאה ה-20, והיה מורהו של דיילי. שני ההוגים ניסו לתאר את הקשרים בין [[תרמודינמיקה]] לבין כלכלה ומדעי החברה.
[[קטגוריה:צמיחה כלכלית]]
[[קטגוריה:צמיחה כלכלית]]
[[קטגוריה:תרמודינמיקה]]
[[קטגוריה:תרמודינמיקה]]
[[קטגוריה:תועלת ועושר]]