שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 48: שורה 48:  
אירגון Association for the Study of Peak Oil and Gas) ASPO)נוסד ע"י הגיאולוג [[קולין קמפבל]]. בהתבסס על המידע הקיים בדבר רזרבות הנפט הידועות, הערכות בדבר תגליות עתידיות, הגידול בביקוש לנפט, וטכנולוגיות נגישות, אירגון ASPO חזה ששיא תפוקת הנפט העולמית יתרחש סביב שנת 2010. הגז הטבעי צפוי להגיע גם כן לשיא התפוקה, בין 2010 ל2020. (Bentley, 2002). עקב קשיי ניוד של הגז על פני מרחקים, אין לדבר על שיא גלובלי בתפוקת גז, אלא על שיאי תפוקה מקומיים. (תפוקת הגז הטבעי בצפון אמריקה הגיעה לשיא ב2003).
 
אירגון Association for the Study of Peak Oil and Gas) ASPO)נוסד ע"י הגיאולוג [[קולין קמפבל]]. בהתבסס על המידע הקיים בדבר רזרבות הנפט הידועות, הערכות בדבר תגליות עתידיות, הגידול בביקוש לנפט, וטכנולוגיות נגישות, אירגון ASPO חזה ששיא תפוקת הנפט העולמית יתרחש סביב שנת 2010. הגז הטבעי צפוי להגיע גם כן לשיא התפוקה, בין 2010 ל2020. (Bentley, 2002). עקב קשיי ניוד של הגז על פני מרחקים, אין לדבר על שיא גלובלי בתפוקת גז, אלא על שיאי תפוקה מקומיים. (תפוקת הגז הטבעי בצפון אמריקה הגיעה לשיא ב2003).
   −
בשנת 2004, נצרכו בעולם כ-30 מיליארד חביות של נפט (159 ליטר לחבית), בשעה שנתגלו מאגרים חדשים בגודל של כ-8 מיליארד חביות בלבד. שדות ענק, המכילים נפט שקל לזקק אותו, הם כנראה שריד מן העבר. באוגוסט 2005, סוכנות האנרגיה הבין לאומית (IEA) דיווחה על ביקוש גלובלי של 84.9 מיליון חביות ליום (mbd), או 31 מיליארד חביות בשנה. דבר זה אומר שהצריכה קטנה מהתפוקה רק ב- 2 מיליון חביות ליום. בכל זמן נתון קיים מלאי ל54 יום במערכת של ארגון הOECD (Organisation for Economic Co-operation and Development ), ועוד מלאי לעוד 37 יום נוספים במאגרי החירום.
+
בשנת 2004, נצרכו בעולם כ-30 מיליארד חביות של נפט (159 ליטר לחבית), בשעה שנתגלו מאגרים חדשים בגודל של כ-8 מיליארד חביות בלבד. שדות ענק, המכילים נפט שקל לזקק אותו, הם כנראה שריד מן העבר. באוגוסט 2005, סוכנות האנרגיה הבין לאומית (IEA) דיווחה על ביקוש גלובלי של 84.9 מיליון חביות ליום (mbd), או 31 מיליארד חביות בשנה. דבר זה אומר שהצריכה קטנה מהתפוקה רק ב- 2 מיליון חביות ליום. בכל זמן נתון קיים מלאי ל54 יום במערכת של ארגון ה [[OECD]], ועוד מלאי לעוד 37 יום נוספים במאגרי החירום.
   −
התסקיר הגיאולוגי של ארה"ב (USGS) מעריך שיש רזרבות נפט ל50 עד 100 שנה,  
+
התסקיר הגיאולוגי של ארה"ב (USGS) מעריך שיש רזרבות נפט ל50 עד 100 שנה, בקצב התפוקה הנוכחי. מחקר כלל עולמי משנת 2000 של USGS לגבי הרזרבות העולמיות מעלה אפשרות לשיא תפוקה סביב שנת 2037. ישנה ביקורת חריפה על חישוב זה מצידו של סעודי בכיר מתעשיית הנפט, הטוען שהערכות הממשל האמריקאי לגבי אספקת הנפט העתידי הן "הערכות יתר מסוכנות". קולין קמפבל טוען שהערכות הUSGS שגויות באופן מתודולוגי.
בקצב התפוקה הנוכחי – אין בנמצא אנשי מקצוע המאמינים שנתון זה אפילו קרוב למציאות.
+
בעייה אחת, לדוגמה, היא שמדינות OPEC העריכו באופן מוגזם את המאגרים שברשותן, בכדי להגדיל את מכסות הנפט שהן מוכרות (המכסות מחושבות על פי גודל המאגרים החזוי), וכן בשביל להימנע מביקורת פנימית.
מחקר כלל עולמי משנת 2000 של USGS לגבי הרזרבות העולמיות מעלה אפשרות לשיא תפוקה סביב שנת 2037. ישנה ביקורת חריפה על חישוב זה מצידו של סעודי בכיר מתעשיית הנפט, הטוען שהערכות הממשל האמריקאי לגבי אספקת הנפט העתידי הן  
+
 
"הערכות יתר מסוכנות".
+
גידול באוכלוסיה או בפעילות הכלכלית עלול להוביל לצריכה מוגברת של אנרגיה בעתיד.  
קולין קמפבל טוען שהערכות הUSGS שגויות באופן מתודולוגי.
  −
בעייה אחת ידועה, לדוגמה, היא שמדינות OPEC העריכו באופן מוגזם את המאגרים שברשותן, בכדי להגדיל את ציטטות הנפט (כך שיותר להן למכור יותר נפט), וכן בשביל להימנע מביקורת פנימית.
   
   
 
   
ועוד, הערכת הרזרבות של USGS, מקורה יותר בפוליטיקה, ופחות במחקר.
+
ועוד, נראה כי הערכת הרזרבות של USGS, מקורה יותר בפוליטיקה, ופחות במחקר. על פי המנהל לאינפורמציה בנושאי אנרגיה, של מחלקת האנרגיה האמריקאית: " ההערכות ''מבוססות על שיקולים לא טכניים, התומכים בצמיחה באספקה הדומסטית'', לרמות הביקוש החזויות [הדגש במקור]." (דו"ח האנרגיה השנתי, 1998, עם מבט לשנת 2020). משמעות הדברים היא שהערכות של USGS מבוססות על מה שנדרש בכדי לעמוד ביעד הצמיחה הצפוי, ולא במה שקיים בפועל.
על פי המנהל לאינפורמציה בנושאי אנרגיה, של מחלקת האנרגיה האמריקאית:
  −
"ההערכות מבוססות על מקורות לא טכניים, התומכים בצמיחה באספקה הדומסטית, לרמות הדרושות בצד הביקוש." (דו"ח האנרגיה השנתי, 1998, עם מבט לשנת 2020).
  −
 
  −
משמעות הדברים היא שהפקידים 'בישלו' את הספרים בכדי להשוות את ההיצע לביקוש הצפוי.
      
==יחס אנרגטי בין השקעה לתמורה==
 
==יחס אנרגטי בין השקעה לתמורה==

תפריט ניווט