שינויים

'''ב.סבל כתוצאה מארעיות ושינוי'''

'''ב.סבל כתוצאה מארעיות ושינוי'''

לסבל הזה יש כמה היבטים. החשוב ביותר מהם קשור לנושא המוות, שאינו אלא נגזרת מטבעה הארעי של המציאות. למרות שהתרבות המערבית כחלק מהתכחשות לסבל של החיים מדחיקה את עובדת המוות, ואינה דנה בו, המוות כמובן מרחף מעלינו כל הזמן כמעין עננה, שלא מאפשרת לנו להיות מאושרים במלוא מובן המילה. הבעיה היא, שכמה שלא ננסה להדחיק את המוות, בשורה התחתונה ברמה התת מודעת למוות תמיד תהייה השפעה עלינו בכל תחומי החיים, ובהם כמובן גם המימד החומרי-כלכלי. לכן, המוות ישפיע עלינו תמיד באופן חזק, גם אם לא תמיד מודע, ומכיוון שהוא גם מודחק השפעתו השלילית עלינו תתעצם, וזאת למרות שאולי לא נהייה מודעים לכך, כפי שאמרנו.

לסבל הזה יש כמה היבטים. החשוב ביותר מהם קשור לנושא המוות, שאינו אלא נגזרת מטבעה הארעי של המציאות. למרות שהתרבות המערבית כחלק מהתכחשות לסבל של החיים מדחיקה את עובדת המוות, ואינה דנה בו, המוות כמובן מרחף מעלינו כל הזמן כמעין עננה, שלא מאפשרת לנו להיות מאושרים במלוא מובן המילה. הבעיה היא, שכמה שלא ננסה להדחיק את המוות, בשורה התחתונה ברמה התת מודעת, למוות תמיד תהייה השפעה עלינו בכל תחומי החיים, ובהם כמובן גם המימד החומרי-כלכלי. לכן, המוות ישפיע עלינו תמיד באופן חזק, גם אם לא תמיד מודע, ומכיוון שהוא גם מודחק השפעתו השלילית עלינו תתעצם, וזאת למרות שאולי לא נהייה מודעים לכך, כפי שאמרנו.

   

   

משמעות הדבר הוא שככל שנעבוד יותר ויותר, נצבור עוד ועוד חומר, וניצמד יותר ויותר לחומר זה, והדבר נכון במידה מסוימת אפילו ברמת מתן המענה לצרכים הבסיסיים ביותר, וגם אם זה נכון שרמה חומרית מסוימת הכרחית עבורנו, הן מכיוון שזה הבסיס להתקדמות רוחנית ומוסרית, והן מכיוון שבסיס מסוים של חומר ברמת מתן מענה לצרכים בסיסיים הכרחי עבור אושרנו, עדיין ברמה הבסיסית ביותר של המוות, וברמה המוחלטת בכלל, כל הדברים הללו הולכים בזמן המיתה לאבדון, ואין בהם שימוש. הזמן והמאמץ שהושקע בצבירתם ברמה מוחלטת זו, הוא למעשה בזבוז של זמן.

משמעות הדבר הוא שככל שנעבוד יותר ויותר, נצבור עוד ועוד חומר, וניצמד יותר ויותר לחומר זה, והדבר נכון במידה מסוימת אפילו ברמת מתן המענה לצרכים הבסיסיים ביותר, וגם אם זה נכון שרמה חומרית מסוימת הכרחית עבורנו, הן מכיוון שזה הבסיס להתקדמות רוחנית ומוסרית, והן מכיוון שבסיס מסוים של חומר ברמת מתן מענה לצרכים בסיסיים הכרחי עבור אושרנו, עדיין ברמה הבסיסית ביותר של המוות, וברמה המוחלטת בכלל, כל הדברים הללו הולכים בזמן המיתה לאבדון, ואין בהם שימוש. הזמן והמאמץ שהושקע בצבירתם ברמה מוחלטת זו, הוא למעשה בזבוז של זמן.

   

   

במילים אחרות, במובן האבסולוטי והמוחלט כל העבודה שלנו היא למעשה לחינם, ולאחר המוות אין ביכולתנו לעשות כלום עם העושר שאגרנו במהל חיינו. לכן כפי שאמרנו ברמה בסיסית זו, תהייה קיימת לכן תמיד איזושהי אכזבה, מרמור, חוסר סיפוק בסיסי ביותר, תחושה של ריקנות, ובסופו של דבר סבל. ברמה האחרת, מכיוון שהכול ארעי, ולכן משתנה תדיר, הסבל נגרם כתוצאת ההיצמדות שלנו לדבר שלא יכול להיות קבוע, ואם כך הוא לא ניתן כלל לשליטה. כפי שהיטיב לבטא זאת סטיב ג'ובס, "עובדת היותי האדם העשיר ביותר בבית הקברות לא תעזור לי". דבר זה יוצר ברמה מסוימת תסכול, ניכור, חוסר שביעות רצון תמידית, ומכאן סבל מתמשך.  

במילים אחרות, במובן האבסולוטי והמוחלט כל העבודה שלנו היא למעשה לחינם, ולאחר המוות אין ביכולתנו לעשות כלום עם העושר שאגרנו במהלך חיינו. לכן כפי שאמרנו ברמה בסיסית זו, תהייה קיימת לכן תמיד איזושהי אכזבה, מרמור, חוסר סיפוק בסיסי ביותר, תחושה של ריקנות, ובסופו של דבר סבל. ברמה האחרת, מכיוון שהכול ארעי, ולכן משתנה תדיר, הסבל נגרם כתוצאת ההיצמדות שלנו לדבר שלא יכול להיות קבוע, ואם כך הוא לא ניתן כלל לשליטה. כפי שהיטיב לבטא זאת סטיב ג'ובס, "עובדת היותי האדם העשיר ביותר בבית הקברות לא תעזור לי". דבר זה יוצר ברמה מסוימת תסכול, ניכור, חוסר שביעות רצון תמידית, ומכאן סבל מתמשך.  

'''ג.סבל כתוצאה של התניה ומצבים מותנים'''

'''ג.סבל כתוצאה של התניה ומצבים מותנים'''