47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 19:
שורה 19: − + − − − + − − − − שורה 56:
שורה 50: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
←התיאוריה של הברט
==התיאוריה של הברט==
==התיאוריה של הברט==
הברט, גיאופיסיקאי במקצועו, פיתח מודל מתמטי של עקומת שאיבת הנפט (מה שקרוי בטעות הפקת נפט), שניבא כי הכמות הסופית של הנפט שישאב ממאגר נתון לאורך זמן יעקוב
הברט, גיאופיסיקאי במקצועו, פיתח מודל מתמטי של עקומת שאיבת הנפט (מה שקרוי בטעות הפקת נפט), שניבא כי הכמות הסופית של הנפט שישאב ממאגר נתון לאורך זמן יעקוב אחר עקומה לוגיסטית. מכאן ניתן להסיק שקצב שאיבת הנפט החזוי בכל נקודת זמן, יהיה שקול לנגזרת של העקומה הלוגיסטית, שצורתה צורת פעמון, והיא ידועה גם
אחר עקומה לוגיסטית. מכאן ניתן להסיק שקצב שאיבת הנפט החזוי בכל נקודת זמן,
יהיה שקול לנגזרת של העקומה הלוגיסטית, שצורתה צורת פעמון, והיא ידועה גם
בשם עקומת הברט (Hubbert’s curve).
בשם עקומת הברט (Hubbert’s curve).
תוך התבססות על נתוני תפוקה מהעבר, והתעלמות מגורמים חיצוניים, כגון ירידה בביקוש,
תוך התבססות על נתוני תפוקה מהעבר, והתעלמות מגורמים חיצוניים, כגון ירידה בביקוש, המודל מנבא את התאריך בו התפוקה (שאיבה) משדה נתון, מספר שדות, או איזור שלם, תגיע לשיא. נקודת שיא התפוקה מכונה באנגלית Peak oil.השלב שבא לאחר מכן קרוי שלב ההתדלדלות (Depletion). צורתו של הגרף המתאר את קצב שאיבת הנפט בשדה נתון לאורך זמן היא צורת פעמון.
המודל מנבא את התאריך בו התפוקה (שאיבה) משדה נתון, מספר שדות, או
איזור שלם, תגיע לשיא. נקודת שיא התפוקה מכונה באנגלית Peak oil.
השלב שבא לאחר מכן קרוי שלב ההתדלדלות (Depletion).
צורתו של הגרף המתאר את קצב שאיבת הנפט בשדה נתון לאורך זמן היא צורת פעמון.
בתחילה, עלייה איטית בקצב השאיבה; אז, עלייה חדה; מישור (או שיא חד); ולבסוף, ירידה תלולה.
בתחילה, עלייה איטית בקצב השאיבה; אז, עלייה חדה; מישור (או שיא חד); ולבסוף, ירידה תלולה.
חיזוי שיא תפוקת הנפט
חיזוי שיא תפוקת הנפט
==יחס אנרגטי בין השקעה לתמורה==
Energy return on investment – EROEI
בתחילתו של עידן הנפט, אי שם באמצע המאה ה-19, על כל 50 חביות של נפט אשר נשאבו מבטן האדמה, נוצלה חבית אחת בתהליך השאיבה, הניוד והזיקוק של החומר. ערך זה קרוי Energy return on investment – EROEI (וגם EROI).
ערך זה, המתאר את היחס בין מה שמקבלים למה שמשקיעים, הולך ויורד עם הזמן.
כעת, בין חבית אחת (!) לחמש מופקות על כל חבית שנצרכת בתהליך.
הסיבה לירידה בערך זה היא שתהליך השאיבה והזיקוק הופכים קשים יותר, ככל שהשדה 'מזדקן'. כשיחס הEROEI יורד ל-1 (הפקת חבית אחת דורשת ניצול של חבית אחת של נפט), אז השדה לא יכול עוד לשמש כמקור אנרגיה.
מאידך, הנפט הוא צפוף אנרגיה, קל לניוד, ולא מסוכן יחסית בטמפרטורת החדר.
כמו כן, יש לו אין ספור שימושים פרט להיותו מקור אנרגיה. אי לכך, ניתן לצפות, שבעתיד ימשיכו לשאוב אותו במקומות מסויימים, תוך שימוש באנרגיה ממקורות אחרים.
==השלכות של שיא תפוקת הנפט הגלובלי==
אין עוררין על כך שלכל ירידה באספקת הנפט הגלובלית יהיו השלכות מרחיקות לכת על החברה והכלכלה. הצמיחה הכלכלית הגלובלית מבוססת על אנרגיה זולה וזמינה, ולנפט תפקיד מפתח בתחום הזה. כאשר אספקת האנרגיה תתחיל לרדת, איתה תרד גם הצמיחה הגלובלית. עיקרון זה, הידוע זה מכבר לגבי אורגניזמים בודדים, תקף גם לגבי קבוצות וחברות שלמות.
בתחילה, הגעה לנקודת שיא התפוקה הגלובלית יתבטא במחסור בדלק ברחבי העולם. מחסור זה יהיה שונה באופן מהותי מאלה שקדמו לו, בכך שבסיסו יהיה גיאולוגי, לא פוליטי. בעוד שמשברים קודמים התפתחו כתוצאה מחוסר יעילות מכוונת בתהליך השאיבה, חציית שיא התפוקה תגרום לירידה מתמשכת בתפוקת הנפט, שתכפה ירידה עוקבת בהיקפי הביקוש.
גורמים חשובים שישפיעו על מידת הנזק, הם קצב ירידת התפוקה, והפיתוח והאימוץ של אנרגיות חלופיות. אם לא יהיו בנמצא חלופות הולמות, אז המוצרים והשירותים הרבים שמקורם בנפט יהפכו נדירים, ותחול ירידה ברמת המחיה בכל המדינות. התחזיות נעות בין תמונת יום הדין לאמונה מוחלטת בכלכלת השוק ובטכנולוגיות חדישות לפתרון הבעייה. בכדי להתמודד עם הבעיות הצפויות, הציע קולין קמפבל את פרוטוקול רימיני (Rimini protocol).
יכול מאוד להיות שהשיא של תפוקת הנפט לבדו לא ישמש כקטליזטור הישיר להיפוך הצמיחה הכלכלית. במקום זאת, הפרעות קשות לכלכלה ינבעו מההבנה של בנקאי וול-סטריט ודומיהם, כי השיא, ומקבילו בממלכת הגז הטבעי, הם תופעות אמיתיות, ושהם קורים ממש בתקופה זו.
יש לראות את הזינוק ברמות האינפלציה לשיאים של 15 שנה (ספט. 2005) כאינדיקטור משמעותי להתערערות המבנה הכלכלי הנוכחי. הסיבה המרכזית לרמות האינפלציה הגבוהות היא מחירי האנרגיה הגבוהים.
מכיוון שגז טבעי הוא חומר הגלם היחידי הגדול ביותר, המשמש להכנת חומרי דישון, מחירי המזון צפויים להיות גבוהים באופן דרמטי בשנה הבאה (2006).
סיטואציה זו מתודלקת גם ע"י הוצאות התחבורה הגואות, שמקורן בעליית מחירי הנפט.
זה רק שאלה של זמן עד שהתופעה תוכר במלואה ע"י המשקיעים.
ההשלכות הכלכליות לא צפויות להסתיים במחירי מזון גבוהים, או אפילו ברמות אינפלציה מוגברות. יש גורמים נוספים (בארה"ב, אך ההשפעה חובקת עולם):
# החוב הפדרלי האמריקאי העצום, שעומד כעת על 8 טריליון דולרים (8,000,000,000,000$)
# פרישה מסיבית לגמלאות של דור הבייבי-בום.
# תלות של המעסיקים הגדולים בארה"ב באנרגיה זולה, זמינה ומיידית. (GM, ford...)
# חוב מצטבר של מעמד הביניים הבורגני, באמצעות כרטיסי האשראי, ואינפלציה במחירי הבתים.
# ריכוזיות אדירה של ייצור המזון בידי מספר תאגידים בודדים (העדר יכולת ייצור מזון מקומית)
==חלופות לדלק קונבנציונאלי==
חלופות לדלק הן מקורות אנרגיה שאינם נפט או גז טבעי,
ושיכולים לשמש כתחליף בתחומים העיקריים:
כמקור אנרגיה עיקרי, כדלק לצרכי תחבורה, וכמרכיב בתעשיית הפלסטיק וחומרי ההדברה והדישון. כשתפוקת הדלק הקונבנציונאלי תיכנס לשלב הירידה, חלופות אלו יהפכו מרכזיים יותר ויותר במתן מענה לצרכי האנרגיה של העולם.
(מקור - http://en.wikipedia.org/wiki/Peak_oil תרגום של הערך מויקיפדיה באנגלית)
(מקור - http://en.wikipedia.org/wiki/Peak_oil תרגום של הערך מויקיפדיה באנגלית)