שורה 1: |
שורה 1: |
| {{מושג בסיסי}} | | {{מושג בסיסי}} |
| | | |
− | '''שיא תפוקת הנפט''' ('''Peak oil''') היא נקודה בזמן שבה יגיע הקצב העולמי של [[שאיבת נפט]] לשיא, לאחר מועד זה, קצב ההפקה של [[נפט]] ילך וירד עד להפסקתו. המושג מבוסס על סמך קצב התפוקה שנצפה בבארות נפט בודדות, ועל סמך קצב התפוקה של שדות נפט. קצב התפוקה המצטבר של שדה נפט על פני זמן, מתנהג בדומה לעקומת פעמון - הוא גדל באופן עד להגעה לשיא בתפוקה ואז הוא יורד - לפעמים בצורה מהירה - עד שהשדה מתרוקן. מושג זה, שנגזר מ[[תאוריית השיא של האברט]], ונתגלה כי ניתן ליישם אותו על סך קצב ההפקה של מדינות, כלל הפקת הנפט העולמית. על פי [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], שיא תפוקת עולמי של הנפט הקונווציונלי התרחש בשנת 2006, עם הפקה של כ-70 מיליון חביות ליום. [http://green.blogs.nytimes.com/2010/11/14/is-peak-oil-behind-us/?partner=rss&emc=rss] | + | '''שיא תפוקת הנפט''' ('''Peak oil''') היא נקודה בזמן שבה יגיע הקצב העולמי של [[שאיבת נפט]] לשיא. לאחר מועד זה, קצב ההפקה של [[נפט]] ילך וירד עד להפסקת שאיבת הנפט. המושג מבוסס על סמך קצב התפוקה שנצפה בבארות נפט בודדות, ועל סמך קצב התפוקה של שדות נפט. קצב התפוקה המצטבר של שדה נפט על פני זמן, מתנהג בדומה לעקומת פעמון - הוא גדל באופן עד להגעה לשיא בתפוקה ואז הוא יורד - לפעמים בצורה מהירה - עד שהשדה מתרוקן. מושג זה נגזר מ[[תאוריית השיא של האברט]], ונתגלה כי ניתן ליישם אותו על סך קצב ההפקה של מדינות, כלל הפקת הנפט העולמית. על פי [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], שיא תפוקת עולמי של הנפט הקונווציונלי התרחש בשנת 2006, עם הפקה של כ-70 מיליון חביות ליום. [http://green.blogs.nytimes.com/2010/11/14/is-peak-oil-behind-us/?partner=rss&emc=rss] |
| | | |
− | קיים בלבול נפוץ בין שיא תפוקת הנפט לבין הדלדלות מלאי הנפט. שיא תפוקת הנפט הוא נקודה שבה התפוקה תגיע למקסימום בעוד שדלדול הנפט מתייחסת לתקופה שלאחר מכן שבה יש ירידה ברזרבות ובהספקת הנפט. בלבול נוסף הוא בין שיא התפוקה לבין הפסקת שאיבת הנפט. לאחר שיא תפוקת הנפט עדיין ישאר נפט, אך הכמות השנתית של הפקתו תלך ותקטן. | + | קיים בלבול נפוץ בין שיא תפוקת הנפט לבין הדלדלות מלאי הנפט. שיא תפוקת הנפט הוא נקודה שבה התפוקה תגיע למקסימום בעוד שדלדול הנפט מתייחס לתקופה שלאחר מכן - שבה יש ירידה ברזרבות ובהספקת הנפט. בלבול נוסף הוא בין שיא התפוקה לבין הפסקת שאיבת הנפט (הנקודה בה "נגמר הנפט"). גם לאחר שיא תפוקת הנפט עדיין ישאר נפט, אך הכמות השנתית שאותה ניתן להפיק מדי שנה תלך ותקטן. |
| | | |
− | היות ומבחינה אפקטיבית היצע הנפט העולמי הוא דבר קשיח, אם [[התמודדות מול שיא תפוקת הנפט|העולם לא יערך להקטנת צריכת הנפט]] לפני שמתחיל שלב ירידת התפוקה, יכול להתפתח [[משבר אנרגיה]] עולמי, שיביא לעליה או לזינוק חד במחירי הנפט. היות ונפט מהווה כ 30% מ[[משק האנרגיה העולמי]] הדבר עלול לגורר משבר כלכלי וחברתי חמור.
| + | היצע הנפט העולמי הוא מוצר קשיח. אם [[התמודדות מול שיא תפוקת הנפט|העולם לא יערך להקטנת צריכת הנפט]] לפני שמתחיל שלב ירידת התפוקה, יכול להתפתח [[משבר אנרגיה]] עולמי, שיביא לעליה או לזינוק חד במחירי הנפט. היות ונפט מהווה כ-30% מ[[משק האנרגיה העולמי]], והוא בעל תפקידים חשובים בתחום התחבורה, הדבר עלול לגורר משבר כלכלי וחברתי חמור. |
| | | |
| [[תמונה:Hubbert peak oil plot.png|left|thumb|300px|עקומת תפוקה דמויית פעמון, בדומה להצעה המקורית של [[מ. קינג האברט]] מ-1956. ]] | | [[תמונה:Hubbert peak oil plot.png|left|thumb|300px|עקומת תפוקה דמויית פעמון, בדומה להצעה המקורית של [[מ. קינג האברט]] מ-1956. ]] |
| [[תמונה:PU200611_Fig1.png|left|thumb|300px|הערכות של גורמים שונים לגבי מאגרי הנפט ועיתוי שיא התפוקה העולמי של הפקת נפט.]] | | [[תמונה:PU200611_Fig1.png|left|thumb|300px|הערכות של גורמים שונים לגבי מאגרי הנפט ועיתוי שיא התפוקה העולמי של הפקת נפט.]] |
| | | |
− | [[מ. קינג האברט]] יצר את המודלים הראשונים שעומדים מאחורי שיא תפוקת הנפט בשנת 1956. הוא השתמש במודלים כדי לספק חיזוי מדוייק לפיו שיא תפוקת הנפט של ארצות הברית יגיע בין 1965 ל-1970. המודל שלו, של פונקציה לוגיסטית, נקרא כיום '''[[תאוריית השיא של האברט]]'''. המשנים שלו תארו בצורה מדוייקת למדי את השיא ואת הדעיכה בתפוקה של נפט מבארות, שדות, איזורים ומדניות. כמו כן הוא נתגלה כמודל מועיל בעוד שדות של הפקת משאבים מוגבלים. לפי המודל של האברט, קצב ההפקה של משאב מוגבל עוקב בצורה גסה אחר עקומה הדומה לעקומת פעמון סימטרית (התפלגות נורמלית), המבוססת על כוחות של יכולת כריה או שאיבה מוגבלת, ועל לחצים מצד השוק. מאז פותחו מספר גרסאות משוכללות יותר של המודל, שמשתמשות בפונקציות מורכבות יותר כדי לאפשר התחשבות במרכיבים נוספים שקיימים במציאות. בעוד שכל גרסה מתאימה לתחום מסויים, המאפיינים המרכזיים של [[עקומת האברט]] מופיעים בכולם - התפוקה מפסיקה לעלות, מגיעה למישור ולאחר מכן צונחת. | + | הגאולוג האמריקאי [[מ. קינג האברט]] יצר את המודלים הראשונים שעומדים מאחורי שיא תפוקת הנפט בשנת 1956. הוא השתמש במודלים כדי לספק חיזוי מדוייק לפיו שיא תפוקת הנפט של ארצות הברית יגיע בין 1965 ל-1970. המודל שלו, של פונקציה לוגיסטית, נקרא כיום '''[[תאוריית השיא של האברט]]'''. המודל מתאר בצורה מדוייקת למדי את השיא ואת הדעיכה בתפוקה של נפט מבארות, שדות, איזורים ומדינות. כמו כן הוא נתגלה כמודל מועיל בעוד שדות של הפקת [[משאבים מתכלים|משאבים מוגבלים]]. לפי המודל של האברט, קצב ההפקה של משאב מתכלה נראה כמו עקומת פעמון סימטרית (התפלגות נורמלית), המבוססת על כוחות של יכולת כרייה או שאיבה מוגבלת, ועל לחצים מצד השוק. מאז פותחו מספר גרסאות משוכללות יותר של המודל, שמשתמשות בפונקציות מורכבות יותר כדי לאפשר התחשבות במרכיבים נוספים שקיימים במציאות. בעוד שכל גרסה מתאימה לתחום מסויים, המאפיינים המרכזיים של [[עקומת האברט]] מופיעים בכל המודלים - התפוקה מפסיקה לעלות, מגיעה למישור ולאחר מכן צונחת. |
| | | |
− | כמה אנשים העוסקים בתחום, כמו יועצי תעשיות הנפט Kenneth S. Deffeyes וMatthew Simmons מאמינים כי קיימת תלות גבוהה של המערכות המודרניות של ה[[תחבורה]], ה[[חקלאות]] וה[[תעשייה]] בנפט זול וזמין. וכי תלות זו תגרום לכך שהעלייה הצפויה במחיר הנפט לאחר שיא תפוקת הנפט, תגרום להשפעות שליליות על [[הכלכלה העולמית]]. למרות שהתחזיות לגבי ההשפעות השליליות הן מגוונות, מספר גדל של מומחים ומנהלים בתעשיות האנרגיה, כמו גם כלכלנים, מאמצעים דעה זו. | + | כמה אנשים העוסקים בתחום, כמו יועצי תעשיות הנפט Kenneth S. Deffeyes וMatthew Simmons מאמינים כי קיימת תלות גבוהה של המערכות המודרניות של ה[[תחבורה]], ה[[חקלאות]] וה[[תעשייה]] בנפט זול וזמין. תלות כזו תגרום לכך שהעלייה הצפויה במחיר הנפט לאחר שיא תפוקת הנפט, תגרום להשפעות שליליות על [[הכלכלה העולמית]]. למרות שהתחזיות לגבי ההשפעות השליליות הן מגוונות, מספר גדל של מומחים ומנהלים בתעשיות האנרגיה, כמו גם כלכלנים, מאמצעים דעה זו. |
| | | |
− | מידת הנזק שתיגרם למדינות שמייבאות נפט ולכלכלת העולם תלויה בהערכות מוקדמת לקראת שיא תפוקת הנפט, וכן בשאלה באיזה קצב ירד קצב ההפקה לאחר שיא התפוקה, ובשאלה איך יגיב צד הביקושים. לפי "מודל ייצוא היבשה", כמות הנפט שזמינה בעולם צונחת במהירות איטית יותר מאשר צניחת הייצור במדינות המייצאות. דבר זה מתרחש בגלל שהמדינות המייצאות שומרות על צמיחה פנימית בביקוש, דבר שמתווסף לקצב דלדול השאיבה שלהם. ירידות בהיצע הנפט צפויים ליצור [[אינפלציה]] חזקה, אם לא יהיו ירידות מתאימות באמצעות צעדים של [[שימור אנרגיה]] ושימוש ב[[אנרגיות חליפיות]]. | + | מידת הנזק שתיגרם למדינות שמייבאות נפט ולכלכלת העולם תלויה בהערכות מוקדמת לקראת שיא תפוקת הנפט, וכן בשאלה באיזה קצב תרד הפקת הנפט לאחר שיא התפוקה, ובשאלה איך יגיב צד הביקושים. לפי "מודל ייצוא היבשה", כמות הנפט שזמינה בעולם צונחת במהירות איטית יותר מאשר צניחת הייצור במדינות המייצאות. דבר זה מתרחש בגלל שהמדינות המייצאות שומרות על צמיחה פנימית בביקוש, דבר שמתווסף לקצב דלדול השאיבה שלהם. ירידות בהיצע הנפט צפויים ליצור [[אינפלציה]] חזקה, אם לא יהיו ירידות מתאימות באמצעות צעדים של [[שימור אנרגיה]] ושימוש ב[[אנרגיות חליפיות]]. |
| | | |
| הערכות אופטימיות חוזות כי שיא תפוקת הנפט יתרחש בשנות 2020 או אפילו מאוחר יותר, וכן שהשקעות גדולות בדלקים חלופייים יתרחשו לפני פריצתו של משבר, דבר שידחה או ימנע את הצורך בשינוי דרסטי של אורחות החיים של מדינות מערביות שצורכות כמות גדולה של נפט (ובראשן ארצות הברית). מודלים אלה מצביעים על עליה ראשונית במחירי הנפט ולאחר מכן יורדים עקב שימוש במקורות אנרגיה אחרים. | | הערכות אופטימיות חוזות כי שיא תפוקת הנפט יתרחש בשנות 2020 או אפילו מאוחר יותר, וכן שהשקעות גדולות בדלקים חלופייים יתרחשו לפני פריצתו של משבר, דבר שידחה או ימנע את הצורך בשינוי דרסטי של אורחות החיים של מדינות מערביות שצורכות כמות גדולה של נפט (ובראשן ארצות הברית). מודלים אלה מצביעים על עליה ראשונית במחירי הנפט ולאחר מכן יורדים עקב שימוש במקורות אנרגיה אחרים. |
שורה 27: |
שורה 27: |
| <ref name=eia2007ieo>[url=http://www.eia.doe.gov/oiaf/ieo/oil.html International Energy Outlook: Petroleum and other liquid fuels] U.S. Energy Information Administration, May 2007</ref> | | <ref name=eia2007ieo>[url=http://www.eia.doe.gov/oiaf/ieo/oil.html International Energy Outlook: Petroleum and other liquid fuels] U.S. Energy Information Administration, May 2007</ref> |
| | | |
− | ניתן לחלק את הביקוש לאנרגיה מתחלק בין 4 סקטורים: תחבורה, מגורים, מסחר ותעשייה. בכל הנוגע לצריכת נפט, התחבורה היא הסקטור הגדול ביותר ושבו יש את הגידול המשמעותי ביותר בעשורים האחרונים. עליה זו בצריכה נובעת בעיקר מדרישה גדלה לשימוש ב[[מכונית|רכבים פרטיים]] בעלי מנוע בערה פמינית. לפי דוח הירש (Hirsch report) מכוניות הם השוק בעל הצריכה הגבוה ביותר של נפט, ומהווים 68.9% מצריכת הנפט של ארצות הברית, ו-55% מצריכת הנפט העולמית. מסיבה זו תחבורה היא נושא מרכזי במסגרת הנסיונות להקטין את השפעות שיא תפוקת הנפט. | + | ניתן לחלק את הביקוש לאנרגיה בין 4 סקטורים: תחבורה, מגורים, מסחר ותעשייה. בכל הנוגע לצריכת נפט, התחבורה היא הסקטור הגדול ביותר ושבו יש את הגידול המשמעותי ביותר בעשורים האחרונים. עליה זו בצריכה נובעת בעיקר מדרישה גדלה לשימוש ב[[מכונית|רכבים פרטיים]] בעלי מנוע בערה פנימית. לפי [[דו"ח הירש]] (Hirsch report) מכוניות הם השוק בעל הצריכה הגבוה ביותר של נפט, ומהווים 68.9% מצריכת הנפט של ארצות הברית, ו-55% מצריכת הנפט העולמית. מסיבה זו תחבורה היא נושא מרכזי במסגרת הנסיונות להקטין את השפעות שיא תפוקת הנפט. |
| | | |
| ==היצע הנפט== | | ==היצע הנפט== |