47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''תעשייה בת קיימא''' הוא רעיון לפיו תעשייה צריכה ויכולה להיות בת קיימא == רקע== ..."
'''תעשייה בת קיימא''' הוא רעיון לפיו [[תעשייה]] צריכה ויכולה להיות [[קיימות|בת קיימא]]
== רקע==
רוב רובה של התעשייה הקיימת כיום היא תעשייה בלתי מקיימת הפועלת בצורה קווית (לינארית) שפועלת בצורה בלתי מקיימת.
התעשייה מהווה את אחד המקורות העיקריים ל[[השפעות סביבתיות|נזקים לסביבה]], ו[[השפעות חיצוניות]] קשות שמוטלות על החברה.
* [[זיהום תעשייתי]] מהווה חלק ניכר מה[[זיהום]] - בעיקר בהקשרים של [[מתכות כבדות]], [[מזהמים אורגנים עמידים]] ועוד. זיהום זה פוגע הן בסביבה, והן בעובדים, שכני מפעלים ובצרכנים.
* [[דלדול משאבי אנרגיה]] בשל הסתמכות התעשייה הקיימת על [[דלק מחצבי]] - אם בצריכה ישירה של דלקים למנועים שונים, ואם בצריכה עקיפה על ידי צריכת חשמל והובלת חומרי גלם אל מפעלים ומוצרים מוגמרים אל הצרכנים.
* [[דלדול משאבים מתכלים]] ו[[דלדול משאבים מתחדשים]] הנדרשים לתעשייה כחומרי גלם .
בצד היבטים טכנים אלה קיימיים גם היבטים חברתיים (כלכליים, פוליטיים ותרבותיים) שמשפיעים על היקף התעשייה ועל מידת ההשפעה הסביבתית והחברתית שלה:
* התעשייה כיום היא מוטת רווח פרטי ונסמכת על מכירת מוצרים, דבר זה גורם לרצון של הצרכנים להגדיל כלל האפשר את המכירות של מוצרים מוגמרים, תוך הקטנה של מחיר השוק לצרכן בכל מחיר, גם אם הדבר כרוך בפגיעה בסביבה, בעובדים, בשכני המפעל, בצרכנים או בדורות העתיד.
* דבר זה מוביל ל[[השפעות חיצוניות]] - מחיר המוצרים שהצרכן רואה אינו [[כלכלת מחיר מלא]], שכן הוא מקבל "סיבסוד" מגורמים אחרים.
*בנוסף לכך, הדגש על מכירת מוצרים מוביל את היצרנים לאימוץ אסטרטגיה של [[התיישנות מכוונת]] - עיצוב של המוצרים כך שהם ישברו או יתקלקלו במינימום הזמן שבו הצרכן מוכן לסבול התיישנות כזו.
* [[יתרונות לגודל]] הן ברמת המפעל , והן ברמת הפירמה מעודדים מפעלים לנסות לנסות למכור כמה שיותר מוצרים, כולל הפעלת שיווק אגרסיבי מול הצרכנים ובכך מובילים את [[תרבות הצריכה]].
* היבטים אלה מועודדים את בעלי העסקים של התעיישה לתמוך במדיניות של [[צמיחה כלכלית]] ושל [[גידול אוכלוסין]]
התעשייה הקוית מסתמכת על דלק מחצבי ומאגרים מתכלים ובשל כך היא פגיעה (יש לה בעיות [[חוסן]]) אם וכאשר הדלקים והמשאבים האחרים מתייקרים.
* [[שיא תפוקת הנפט]] ובעקבותיו שיאי אנרגיה אחרים [[שיא תפוקת הגז]], ו[[שיא תפוקת הפחם]]. והשפעותיו - ייקור הייבוא והיצוא, וצמצום שלהם, פגיעה בגלובליזציה ופיתוח כלכלות מקומיות יותר.
* משבר כלכלי עולמי בגלל פגיעות של [[בנקאות ברזרבה חלקית]] למשבר כלכלי-פיזי שינבע משיא האנרגיה עליו.
* התייקרות של חומרי גלם, במיוחד של [[משאבים מתכלים]].
* התייקרות מוצרי חקלאות (ובעקבות כך פגיעה בשכר הראלי של העובדים).
==עקרנות מרכזיים בתעשייה בת קיימא ==
* התבססות על [[חוקי דיילי לקיימות]] כיעדי [[קיימות]] סביבתית.
* התבססות על [[כלכלת מצב יציב]] כיעד כלכלי כולל.
* מבחינת עיצוב המוצים - התבססות על עקרונות [[מעריסה לעריסה]], [[אקולוגיה תעשייתית]] ו[[ניתוח מחזור חיים]] כחלק מ[[עיצוב מקיים]] ושימוש נרחב ב[[כימיה ירוקה]] ועל ידי כך הקטנת [[זיהום]] וחסכון בכילוי [[משאבים מתכלים]]
* התבססות על [[אנרגיה מתחדשת בישראל|אנרגיה מתחדשת]] לשם הספקת כלל האנרגיה הנחוצה לתעשייה בישראל.
* קביעת יעדי מאקרו לגבול עליון של [[זיהום]] ולשימוש ב[[משאבים מתחדשים]] ומתכלים על בסיס עקרונות מדעיים ו[[עקרון הזהירות המונעת]], ושימוש בשוק עם מעורבות ממשלתית (הפנמת [[השפעות חיצוניות]]) כדי לקבוע הקצאה בין מפעלים ופירמות של טכנולוגיות מזהמות על בסיס גבולות המאקרו.
* שימוש ב[[מס פיגובינאי]] כדי להעביר את ההכנסות ממיסוי על זיהום \ ופגיעות אחרות בפיתוח טכנולוגיות ומוסדות להקטנת זיהום ופגיעה ולהטמעת טכנולוגיות קיימות להקטנת הזיהום ולמעבר לטכנולוגיות "מעריסה לעריסה".
* פיתוח מוצרים נדרשים למשק עולמי שעובר לדפוסי קיימות, ייתכן על רקע חיכוחים צבאיים - כלי נשק ומערכות נשק, תעשיית אנרגיה מתחדשת ושימור אנרגיה, תעשיית חסכון מים ויעול שימוש במים, תעשיות לחקלאות דלת אנרגיה.
* הכשרת אנשים מתחומים של שירותים מכוונים למשק עולמי רווי אנרגיה זולה למקצועות נדרשים יותר במשק דל אנרגיה - חקלאות ותעשייה.
* הקטנה דרסטית בקצב הניצול אוצרות טבע מתכלים - כמו כריית מלח ומחצבים מים המלח, שאיבת גז מהים התיכון. אם יש צורך בכך - שימוש זמני במשאבים אלה כדי לממן מעבר לענפים בעלי קיימא יותר.
==ראו גם==
* [[עיצוב מקיים]]
* [[אקולוגיה תעשייתית]]
* [[ניתוח מחזור חיים]]
* [[מעריסה לעריסה]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enDisplay=view&enDispWho=News^l5781&enDispWhat=object&enZone=News&enPage=BlankPage&&redirect=1 הממשלה אישרה גיבוש תוכנית לאומית לקידום צמיחה ירוקה בישראל], [[המשרד להגנת הסביבה]], 23/10/2011
*[http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/green_growth_1.ppt תכנית לאומית לצמיחה ירוקה], [[המשרד להגנת הסביבה]], אוקטובר 2011 (PDF)
* [http://econ.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/EXTDEC/EXTDECPROSPECTS/0,,contentMDK:21574907~menuPK:7859231~pagePK:64165401~piPK:64165026~theSitePK:476883,00.html אידנקס הסחורות של הבנק העולמי]
[[קטגוריה:תעשייה]]
[[קטגוריה:עיצוב מקיים]]
== רקע==
רוב רובה של התעשייה הקיימת כיום היא תעשייה בלתי מקיימת הפועלת בצורה קווית (לינארית) שפועלת בצורה בלתי מקיימת.
התעשייה מהווה את אחד המקורות העיקריים ל[[השפעות סביבתיות|נזקים לסביבה]], ו[[השפעות חיצוניות]] קשות שמוטלות על החברה.
* [[זיהום תעשייתי]] מהווה חלק ניכר מה[[זיהום]] - בעיקר בהקשרים של [[מתכות כבדות]], [[מזהמים אורגנים עמידים]] ועוד. זיהום זה פוגע הן בסביבה, והן בעובדים, שכני מפעלים ובצרכנים.
* [[דלדול משאבי אנרגיה]] בשל הסתמכות התעשייה הקיימת על [[דלק מחצבי]] - אם בצריכה ישירה של דלקים למנועים שונים, ואם בצריכה עקיפה על ידי צריכת חשמל והובלת חומרי גלם אל מפעלים ומוצרים מוגמרים אל הצרכנים.
* [[דלדול משאבים מתכלים]] ו[[דלדול משאבים מתחדשים]] הנדרשים לתעשייה כחומרי גלם .
בצד היבטים טכנים אלה קיימיים גם היבטים חברתיים (כלכליים, פוליטיים ותרבותיים) שמשפיעים על היקף התעשייה ועל מידת ההשפעה הסביבתית והחברתית שלה:
* התעשייה כיום היא מוטת רווח פרטי ונסמכת על מכירת מוצרים, דבר זה גורם לרצון של הצרכנים להגדיל כלל האפשר את המכירות של מוצרים מוגמרים, תוך הקטנה של מחיר השוק לצרכן בכל מחיר, גם אם הדבר כרוך בפגיעה בסביבה, בעובדים, בשכני המפעל, בצרכנים או בדורות העתיד.
* דבר זה מוביל ל[[השפעות חיצוניות]] - מחיר המוצרים שהצרכן רואה אינו [[כלכלת מחיר מלא]], שכן הוא מקבל "סיבסוד" מגורמים אחרים.
*בנוסף לכך, הדגש על מכירת מוצרים מוביל את היצרנים לאימוץ אסטרטגיה של [[התיישנות מכוונת]] - עיצוב של המוצרים כך שהם ישברו או יתקלקלו במינימום הזמן שבו הצרכן מוכן לסבול התיישנות כזו.
* [[יתרונות לגודל]] הן ברמת המפעל , והן ברמת הפירמה מעודדים מפעלים לנסות לנסות למכור כמה שיותר מוצרים, כולל הפעלת שיווק אגרסיבי מול הצרכנים ובכך מובילים את [[תרבות הצריכה]].
* היבטים אלה מועודדים את בעלי העסקים של התעיישה לתמוך במדיניות של [[צמיחה כלכלית]] ושל [[גידול אוכלוסין]]
התעשייה הקוית מסתמכת על דלק מחצבי ומאגרים מתכלים ובשל כך היא פגיעה (יש לה בעיות [[חוסן]]) אם וכאשר הדלקים והמשאבים האחרים מתייקרים.
* [[שיא תפוקת הנפט]] ובעקבותיו שיאי אנרגיה אחרים [[שיא תפוקת הגז]], ו[[שיא תפוקת הפחם]]. והשפעותיו - ייקור הייבוא והיצוא, וצמצום שלהם, פגיעה בגלובליזציה ופיתוח כלכלות מקומיות יותר.
* משבר כלכלי עולמי בגלל פגיעות של [[בנקאות ברזרבה חלקית]] למשבר כלכלי-פיזי שינבע משיא האנרגיה עליו.
* התייקרות של חומרי גלם, במיוחד של [[משאבים מתכלים]].
* התייקרות מוצרי חקלאות (ובעקבות כך פגיעה בשכר הראלי של העובדים).
==עקרנות מרכזיים בתעשייה בת קיימא ==
* התבססות על [[חוקי דיילי לקיימות]] כיעדי [[קיימות]] סביבתית.
* התבססות על [[כלכלת מצב יציב]] כיעד כלכלי כולל.
* מבחינת עיצוב המוצים - התבססות על עקרונות [[מעריסה לעריסה]], [[אקולוגיה תעשייתית]] ו[[ניתוח מחזור חיים]] כחלק מ[[עיצוב מקיים]] ושימוש נרחב ב[[כימיה ירוקה]] ועל ידי כך הקטנת [[זיהום]] וחסכון בכילוי [[משאבים מתכלים]]
* התבססות על [[אנרגיה מתחדשת בישראל|אנרגיה מתחדשת]] לשם הספקת כלל האנרגיה הנחוצה לתעשייה בישראל.
* קביעת יעדי מאקרו לגבול עליון של [[זיהום]] ולשימוש ב[[משאבים מתחדשים]] ומתכלים על בסיס עקרונות מדעיים ו[[עקרון הזהירות המונעת]], ושימוש בשוק עם מעורבות ממשלתית (הפנמת [[השפעות חיצוניות]]) כדי לקבוע הקצאה בין מפעלים ופירמות של טכנולוגיות מזהמות על בסיס גבולות המאקרו.
* שימוש ב[[מס פיגובינאי]] כדי להעביר את ההכנסות ממיסוי על זיהום \ ופגיעות אחרות בפיתוח טכנולוגיות ומוסדות להקטנת זיהום ופגיעה ולהטמעת טכנולוגיות קיימות להקטנת הזיהום ולמעבר לטכנולוגיות "מעריסה לעריסה".
* פיתוח מוצרים נדרשים למשק עולמי שעובר לדפוסי קיימות, ייתכן על רקע חיכוחים צבאיים - כלי נשק ומערכות נשק, תעשיית אנרגיה מתחדשת ושימור אנרגיה, תעשיית חסכון מים ויעול שימוש במים, תעשיות לחקלאות דלת אנרגיה.
* הכשרת אנשים מתחומים של שירותים מכוונים למשק עולמי רווי אנרגיה זולה למקצועות נדרשים יותר במשק דל אנרגיה - חקלאות ותעשייה.
* הקטנה דרסטית בקצב הניצול אוצרות טבע מתכלים - כמו כריית מלח ומחצבים מים המלח, שאיבת גז מהים התיכון. אם יש צורך בכך - שימוש זמני במשאבים אלה כדי לממן מעבר לענפים בעלי קיימא יותר.
==ראו גם==
* [[עיצוב מקיים]]
* [[אקולוגיה תעשייתית]]
* [[ניתוח מחזור חיים]]
* [[מעריסה לעריסה]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enDisplay=view&enDispWho=News^l5781&enDispWhat=object&enZone=News&enPage=BlankPage&&redirect=1 הממשלה אישרה גיבוש תוכנית לאומית לקידום צמיחה ירוקה בישראל], [[המשרד להגנת הסביבה]], 23/10/2011
*[http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/green_growth_1.ppt תכנית לאומית לצמיחה ירוקה], [[המשרד להגנת הסביבה]], אוקטובר 2011 (PDF)
* [http://econ.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/EXTDEC/EXTDECPROSPECTS/0,,contentMDK:21574907~menuPK:7859231~pagePK:64165401~piPK:64165026~theSitePK:476883,00.html אידנקס הסחורות של הבנק העולמי]
[[קטגוריה:תעשייה]]
[[קטגוריה:עיצוב מקיים]]