שורה 4:
שורה 4:
תפישה זו עומדת בניגוד ל'''הפרדת שימושי קרקע''' - מהתכנון העירוני שהתפתח בעיקר מאז מלחמת העולם השנייה של - הפרדת ערים לאזורים שונים כמו אזורי דיור (שכונות שינה בערים וב[[פרבור|פרברים]]), אזורי מסחר, אזורי חינוך (מתחמי חינוך מבודדים כגון אוניברסיטת חיפה שבישראל) אזורי תעשייה וכו'.
תפישה זו עומדת בניגוד ל'''הפרדת שימושי קרקע''' - מהתכנון העירוני שהתפתח בעיקר מאז מלחמת העולם השנייה של - הפרדת ערים לאזורים שונים כמו אזורי דיור (שכונות שינה בערים וב[[פרבור|פרברים]]), אזורי מסחר, אזורי חינוך (מתחמי חינוך מבודדים כגון אוניברסיטת חיפה שבישראל) אזורי תעשייה וכו'.
−
המעבר של מתכנני ערים חזרה לעירוב שימושים מהווה צעד אחד בתנועה של [[עירוניות מתחדשת]]. שיטת פיתוח זו יכולה לשפר את ה[[אקולוגיה עירונית|אקולוגיה העירונית]] במספר דרכים:
+
המעבר של מתכנני ערים חזרה לעירוב שימושים מהווה צעד אחד בתנועה של [[עירוניות מתחדשת]].
+
==השפעות==
+
עירוב שימושים יכול לשפר את ה[[אקולוגיה עירונית|אקולוגיה העירונית]] במספר דרכים:
מבחינת תחבורה הדבר מאפשר לקרב את התושבים לשירותים כמו עבודה, חינוך או מסחר לתושבים, ולהגיע לכל אלה בקלות באמצעות [[הולכי רגל|הליכה]] או רכיבה על [[אופניים]]. דבר מאפשר להקטין את כמות הנסיעות ב[[מכוניות]] בעיר ולהוריד את [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] בתוכה, למנוע מגמות של [[פרבור]].
מבחינת תחבורה הדבר מאפשר לקרב את התושבים לשירותים כמו עבודה, חינוך או מסחר לתושבים, ולהגיע לכל אלה בקלות באמצעות [[הולכי רגל|הליכה]] או רכיבה על [[אופניים]]. דבר מאפשר להקטין את כמות הנסיעות ב[[מכוניות]] בעיר ולהוריד את [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] בתוכה, למנוע מגמות של [[פרבור]].
−
מניעת פרבור ושיפור התחבורה באופניים וברגל משלימים עוד מטרה של ערבוב שימושים והיא יצירה של עיר חיה ושוקקת, שבה יש נוכחות מתמדת של הולכי רגל בכל האזורים - דבר שעוזר לפיתוח כלכלת העיר (במיוחד לעסקים המקומיים), הופך את הרחוב למקום מעניין יותר, ומוביל להפחתת פשיעה.
+
מניעת פרבור ושיפור [[תחבורת אופניים|התחבורה באופניים]] ו[[הולכי רגל|ברגל]] משלימים עוד מטרה של ערבוב שימושים והיא יצירה של עיר חיה ושוקקת, שבה יש נוכחות מתמדת של הולכי רגל בכל האזורים - דבר שעוזר לפיתוח כלכלת העיר (במיוחד לעסקים המקומיים), הופך את הרחוב למקום מעניין יותר, ומוביל להפחתת פשיעה.
+
בספרה [[מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות (ספר)|מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות]] טוענת [[ג'יין ג'ייקובס]] כי דרך טובה להפחתת הפשיעה היא הגברת נוכחות של [[הולכי רגל]] ברחוב, כמו גם חזיתות של חנויות שפונות אל הרחוב (דבר שיוצר נוכחות של אנשים ברחוב, יחד עם זהות מקומית ותחושת שייכות ואחריות של המרחב).
+
+
==יישום==
עירוב שימושי קרקע הוא אחד הצעדים המרכזיים לשיקום ערים שקידם בשנות ה-70 [[ז'יימה לרנר]] בעיר [[קוריטיבה]] שבברזיל. הרעיון היה לקצר את מרחקי הנסיעה בין מקומות שונים בעיר. בנוסף כל אזור משמש מגוון של שימושים ולכן יש בו נוכחות מתמדת של אנשים. הדבר דומה לעקרון [[פרמקלצ'ר]] שבו כל דבר משמש לשם מספר דברים.
עירוב שימושי קרקע הוא אחד הצעדים המרכזיים לשיקום ערים שקידם בשנות ה-70 [[ז'יימה לרנר]] בעיר [[קוריטיבה]] שבברזיל. הרעיון היה לקצר את מרחקי הנסיעה בין מקומות שונים בעיר. בנוסף כל אזור משמש מגוון של שימושים ולכן יש בו נוכחות מתמדת של אנשים. הדבר דומה לעקרון [[פרמקלצ'ר]] שבו כל דבר משמש לשם מספר דברים.
שורה 16:
שורה 21:
ערים נוספות כמו [[פורטלנד, אורגון|פורטלנד]] ביצעו צעדים דומים וזכו גם הן לשיפור התחבורה ואיכות האוויר, הורדת כמות הפשיעה ושיפור איכות חיי התושבים. בסרט [[אגדה אורבנית (סרט)|אגדה אורבנית]] מדגים ניצן הורוביץ כיצד עירוב שירותי קרקע יחד עם שיפור התחבורה הציבורית משפר את השילוב של קשישים בקהילה העירונית.
ערים נוספות כמו [[פורטלנד, אורגון|פורטלנד]] ביצעו צעדים דומים וזכו גם הן לשיפור התחבורה ואיכות האוויר, הורדת כמות הפשיעה ושיפור איכות חיי התושבים. בסרט [[אגדה אורבנית (סרט)|אגדה אורבנית]] מדגים ניצן הורוביץ כיצד עירוב שירותי קרקע יחד עם שיפור התחבורה הציבורית משפר את השילוב של קשישים בקהילה העירונית.
−
בספרה [[מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות (ספר)|מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות]] טוענת [[ג'יין ג'ייקובס]] כי דרך טובה להפחתת הפשיעה היא הגברת נוכחות של [[הולכי רגל]] ברחוב, כמו גם חזיתות של חנויות שפונות אל הרחוב (דבר שיוצר נוכחות של אנשים ברחוב, יחד עם זהות מקומית ותחושת שייכות ואחריות של המרחב).
+
==עירוב שימושי קרקע בישראל==
+
עירוב שימושים קיים בישראל ברחובות וותיקים רבים בערים ישראל כמו רחוב אבן גבירול נחלת בנימין ורוטשילד בתל אביב, רחוב וויצמן וכצנסלון בגבעתיים ועוד. בניגוד לכך חלקים גדולים של הבנייה והתכנון החדשים מבוססים על הפרדת שימושי קרקע ובניית איזורי תעשייה או "מתחמי בילוי" כמו מתחם הנמל בצפון תל אביב, איזור התעשייה בפתח תקווה או בראש העין, איזורים אלה סובלים מבעיות תחבורה ו[[חנייה]] בשעות הבוקר והופכים להיות מקומות שוממים ומסוכנים בשעות הערב, במקביל שכונות המגורים ב"ערי שינה" הופכות להיות שטח נטוש כמעט בשעות הבוקר. הפרדת השימושים כמו במקומות רבים אחרים בעולם גורמת לבזבוז קרקע ולשימוש מוגבר ב[[רכב פרטי]] ול[[פרבור]].
+
+
[[עמותת מרחב]] פועלת בשיראל מול רשויות המדינה לעידוד תכנון שבו יש עירוב שימושי קרקע.
==ראו גם==
==ראו גם==