47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 15:
שורה 15: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
←ביקורת
גישה שונה מדה-קפלינג היא [[כלכלת מצב יציב]] כי גורסת שלשם השגת [[כלכלה בת קיימא]] יש צורך ב[[ייצוב האוכלוסיה]] וייצוב התוצרת הכלכלית - כלומר הבאת הצמיחה הכלכלית לאפס.
גישה שונה מדה-קפלינג היא [[כלכלת מצב יציב]] כי גורסת שלשם השגת [[כלכלה בת קיימא]] יש צורך ב[[ייצוב האוכלוסיה]] וייצוב התוצרת הכלכלית - כלומר הבאת הצמיחה הכלכלית לאפס.
בפרק השמיני של הספר [[שגשוג ללא צמיחה]], מבקר המחבר [[טים ג'קסון]], את "המיתוס של ההפרדה". ג'קסון טוען כי דרך זו לא עבדה בעשורים האחרונים, אין ראיות לכך שהיא עובדת היום ולא מאד סביר שהיא תעבוד בעתיד.
ג'קסון מבחין בין '''הפרדה יחסית''' - כלומר כמות הנזק הסביבתי יחסית לגודל התמ"ג, לבין '''הפרדה אבסולוטית''' - כמות הנזק הכוללת מהפעילות הכלכלית. מבחינה כלכלית, ליצרנים יש אינטרס להקטין את עלויות חומרי הגלם ולכן הם מאמצים טכנולוגיות ליעול השימוש בהם, ודבר זה מניעה את הנושא של דה-קפלינג יחסית.
ג'קסון טוען בעוד שקיימות ראיות לכך שפר דולר, השפעות סביבתיות שונות (כמו פליטות של [[גזי חממה]] יורדות עם השנים, ירידה זו אינה מספיק חזקה. הוא מראה שכאשר מסתכלים על סך הנתונים כמו [[משק האנרגיה העולמי|צריכת האנרגיה העולמית]] או צריכה של [[מתכות]] בעשורים האחרונים , רואים שאין דה-קפלינג מוחלט, אלא עליה של כל הגורמים האלה בצורה דומה לעליה בתמ"ג העולמי. בנוסף הוא טוען שבתחומים אלה, לא רק שאין דה קפלינג מוחלט, אלא גם אין דה קפלינג יחסי.
===נוסחת I=PAT===
ג'קסון אינו מתנגד לרעיון של התייעלות אנרגטית או בניצול חומרים, אבל הוא טוען כי מגזימים בחשיבות הנושא, על ידי אי הבחנה בין הפרדה יחסית להפרדה מוחלטת, התמקדות בלבדית כמעט בנושא היחסי, ודיבור אמורפי ולא אמפירי. הוא נעזר בנוסחה ''[[I=PAT]]''' כדי להסביר את הבעיה בחשיבה על דה-קפלינג.
במשוואה זו, ההשפעה על הסביבה, לדוגמה פליטות פחמן בשנה, מיוצגת באות I (ביחידות של ק"ג פחמן לשנה) ומורכבת מ-3 רכיבים - אוכלוסיה (P ביחידות של אנשים), "עושר" (A ביחידות של דולרים לאדם לשנה) ו"טכנולוגיה" (T ביחידות של ק"ג פחמן לדולר). כאשר מדברים על דה קפלינג יחסי - מדברים על הגדלת היעילות לדולר - כלומר הקטנה של הרכיב T במשוואה. אם הרכיבים A וP ממשיכים לגדול (על ידי [[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] בהתאמה, אזי T צריך להביא לייעול שווה בגודלו לשני רכיבים אלה, כדי להביא להשפעה סביבתית קבועה ולגרום להקטנה עוד יותר חזקה כדי להגיע לדה-קפלינג אבסולוטי.
===דוגמה מספרית בשנים 1990-2007===
לשם הדגמת הרעיון, ג'קסון משתמש בדגומה מספרית של פליטות פחמן. בשנת 1990 [[אוכלוסיית העולם]] מנתה 5.3 מיליארד אנשים, וההכנסה הממוצעת עמדה על 4700 דולר. "עצימות הפחמן" (carbon intensety) - כמה פחמן דו חמצני נפלט לכל דולר של פעילות כלכלית, היתה 860 גרם פד"ח (פחמן דו חמצני) לדולר. לכן סה"כ פליטות הפחמן היו 5.3 * 4.7* 0.87 = 21.7 מיליארד טונות פחמן דו חמצני.
בשנת 2007, אוכלוסיית העולם מנתה 6.6 מיליארד בני אדם, עם הכנסה ממוצעת של 5900 דולר, ועצימות פחמן של 768 גרם פחמן לדולר כך שסך הפליטות של [[פחמן דו חמצני]] הוערכו ב 6.6* 5.9* 0.77 = 30 מיליארד טונות פחמן דו חמצני. יעד הדוח הרביעי של ה-[[IPCC]] הוא להגיע ליעד של 450 PPM פחמן דו חמצני באטמופסירה, דבר שדורש ירידה ל-4 מיליארד טונות פחמן דו חמצני עד 2050.
למרות שבין השנים היתה [[התייעלות אנרגטית]] או דה-קפלינג יחסי בשיטות הייצור, - כך שירדו מ 0.87 ל 0.77 גרם פד"ח לדולר, ירודה זו היתה קטנה יותר יחסית לגידול בתוצר הכלכלי ובגידול האוכלוסיה - כך שסה"כ המגמה היתה גידול. סה"כ בין השנים 1990 ל-2007 היה גידול של שנתי של כמעט 2% בשנה בפליטות, דבר שהוביל לעליה של 39% במשך 17 שנה.
אם מסתכלים על הפרשי הגידול השנתיים הממוצעים (חוק חיבור לנגזרות) - 2% גידול בשנה בפליטות הם תוצאת החיבור של גידול האוכלוסיה (1.3% בשנה) עם גידול התוצר (1.4%) ועוד החיבור עם השיפור הטכנולוגי (0.7%-). כך ש 2 = 1.3+1.4-0.7.
===תחזית לעתיד===
ג'קסון משתמש בניתוח העבר כדי לנסות להבין את מגמות העתיד ולבדוק כמה סבירות הן הנחות הדה קפלינג לעתיד. תחזיות האו"ם ל"תרחיש אמצעי" של [[אוכלוסיית העולם]] בשנת 2050, עומדת על 9 מיליארד איש עד 2050, או גידול של 0.7 אחוז בשנה. אם ממשיכים בתרחיש "עסקים כרגיל" שבו הצמיחה ממשיכה לגדול בקצב של 1.4% בשנה, ומניחים שהיעילות הטכנולוגית תמשיך להוריד את הפליטות באותו קצב, אז היעילות הטכנולוגית מבטלת את השפעת האוכלוסיה מגיעים לקצב פליטות שגדל בקצב של 1.4% בשנה. כלומר גידול של 80% יחסית למצב היום.
כדי להגיע לקצב ירידה של 4.9% בפליטות, למרות גידול באוכלוסיה ובתוצר הכלכלי, צריך T להביא לירידה של עצימות פחמן לתוצר של 7% בשנה - פי 10 ממה שיש בעשורים האחרונים. עד 2050 כדי לעמוד ביעד של הIPCC, על עצימות הפחמן, להגיע ל-40 גרם פחמן דו חמצני לדולר עד 2050 דבר שפרושו שיפור טכנולוגי של פי 21 יחסית להיום.
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==