שינויים

=== תרמודינמידקה, סביבה וכלכלה===

=== תרמודינמידקה, סביבה וכלכלה===

המערכת הכלכלית על פי [[כלכלה נאו קלאסית|התאור הנאו-קלאסי]], היא מערכת ניוטונית סגורה – עבודה מוחלפת במוצרים בין שני "מעגלים" סגורים של שוק העבודה והסחורות. הכוונה במערכת ניוטונית, היא לכך שאין כיווניות בזמן (בניגוד למערכת תרמודינמית). אם מקרינים סרט קצר של שני כדורי ביליארד נפגשים, אי אפשר לדעת אם מסתכלים עליו בכיוון הנכון של חץ הזמן או בכיוון ההפוך. בניגוד לכך, צפיה בסרט על כדור ביליארד שמכה ב-10 כדורים, או סרט על צלחת נשברת מתאר מערכת שמציית לחוק השני של התרמודנימיקה , ולכן קל לנו לדעת מה הכיוון של חץ הזמן. זו מערכת סגורה, משום שאין תאור של כניסת אנרגיה (וחומרים) לתוכה.  

על פי [[כלכלה נאו קלאסית|התאור הנאו-קלאסי]], המערכת הכלכלית  עובדת בשני מעגלים סגורים – עבודה מוחלפת במוצרים בין יצרנים לבין צרכנים שפועלים בשוק העבודה ובשוק הסחורות. במוניחם תרמודינמייים מדובר במערכת מבודדת -  אין כניסה של חומר או אנרגיה למערכת זו.  

אם לדוגמא, נכבה את השמש ונעלים את כל מקורות האנרגיה המחצביים, המערכת הכלכלית אמורה להמשיך לייצר תפוזים ולצרוך אותם ללא הפרעה (בחושך, ובטמפרטורה של 3 מעלות מעל לאפס המוחלט). דבר זה בלתי אפשרי בגלל החוק השני של התרמודינמיקה - מכאן שבתיאוריה הכלכלית יש [[:קטגוריה:הנחות יסוד מסוות בתאוריה הנאו קלאסית|הנחות מובלעות]] בדבר [[קיום תקין של הביוספרה והחברה]].  

בפועל, כדור הארץ מהווה מערכת תרמודינמית סגורה שזרמי אנרגיה נכנסים (אור השמש) ויוצאים (קרינת חום) אליה וחומר אינו נכנס או יוצא ממנה (בהזנחה של מטואריטים ולווינים). ללא אנרגיה מבחוץ, כל פעילות במערכת תרמודינמית מבודדת, סופה להגיע ל"מות חום" או [[שיווי משקל תרמודינמי]] שבו לא ניתן לבצע כל עבודה (במובן הפיזיקלי) - לא יתקיימו כל תהליכי חיים, פעילות כלכלית או שינוי כלשהו בתוך המערכת. מסיבה זו, התאור הנאו קלאסי של הכלכלה סותר את החוק השני של התרמודינמיקה. דבר זה צויין לראשונה על ידי [[פרדריק סודי]] בשנות 1920 אבל רוב הכלכלנים  (מזרמי מחשבה שונים) התעלמו מכך מאז ועד היום. בתאוריה הכלכלית יש [[:קטגוריה:הנחות יסוד מסוות בתאוריה הנאו קלאסית|הנחות מובלעות]] בדבר [[קיום תקין של הביוספרה והחברה]].  

כיבוי השמש היא דוגמא קיצונית, אבל היא מדגימה עד כמה התאור של מערכת ניוטונית סגורה הינו דבר שיכול להראות נכון בטווח הקצר, וכמה הוא שגוי בטווח הארוך. השפעות סביבה כמו [[התחממות עולמית]], חור באוזון או הרס הביוספרה, הינן בעלות השפעה כלכלית חזקה – גם אם כפי שהכלכלה מנוסחת כיום קשה להבין בהשפעות אלה.  

למרבה המזל כדור הארץ אינו מערכת תרמודימית מבודדת - יש לנו שני מקורות אנרגיה חשובים - האחד הוא [[אנרגיה סולארית]] שמספקת זרם אדיר של אנרגיה ( שהיא "אינסופית" במונחים אנושיים, ושקשה לאגור אותה או לשלוט בקצב הניצול שלה), ומקור האנרגיה השני בחשיבותו לכלכלה האנושית הוא [[דלק מחצבי]] שהוא סופי בכמותו אבל קל לשלוט בהיקף הניצול שלו.  

העולם שלנו מהווה מערכת חצי סגורה בעלת זרם אנרגיה נתון (אור שמש), וכמות חומר סופית. "הגדלת הייצור" פרושה בעצם האצת הקצב שבו חומרים הופכים לפסולת ואנרגיה הופכת לחום. כתוצאה מכך גדלה האנתרופיה. כרגע, מי שמייצר "סדר" (הקטנת האנתרופיה בתוך המערכת ע"י שימוש באנרגיה), שהינו הכרחי לקיום החיים והכלכלה,  היא בעיקר המערכת הביוספרית (כלפי כלל החיים), והמערכות החיות של כל יצור חי.  

הפעילות הכלכלית, במונחים תרמודינמייים היא תהליך בו חומרים בעלי אנטרופיה נמוכה ([[חומרי גלם]] הופכים לפסולת בעלת אנתרופיה גבוהה, ואנרגיה הופכת לחום. כתוצאה מכך גדלה האנתרופיה. חלק מהותי מתוך ה[[צמיחה כלכלית]] פרושו הגדלת הפעילות הכלכלית הפיזית ולכן האצה של תהליך זה יותר ויותר. כרגע, מי שמייצר "סדר" (הקטנת האנתרופיה בתוך המערכת על ידי שימוש באנרגיה), שהינו הכרחי לקיום החיים והכלכלה,  היא בעיקר [[הביוספרה|המערכת הביוספרית]] (כלפי כלל החיים), והמערכות החיות של כל יצור חי.  

ניתן לחשוב על זה כך- בחדר סגור יושבים "אמא" ו"דני". דני (הכלכלה) מבשל ואוכל, אימא (הביוספרה) מספקת אוכל (פוטוסינתזה- [[ייצור ראשוני]]) ומנקה את הסירים (מיחזור חומרים כחלק מ[[מחזור ביוגאוכימי]]). הכלכלנים מסתכלים רק על דני. כשדני קטן ואמא גדולה (כאשר נפח הכלכלה קטן יחסית לביוספרה), וכשה"ארונות" מלאים (מלאי גדול של [[חומרי גלם]] ושל מערכות אקולוגיות מתפקדות), ככל שדני מבשל ואוכל יותר כך הוא נהנה יותר. אבל כאשר דני גדל, הארונות מתרוקנים ואמא הולכת ונעלמת, דני יצטרך להביא יותר אוכל ולשטוף יותר סירים בעצמו (יותר כסף יחליף ידיים, והכלכלנים יודיעו שהמשק צמח). לצורת הניתוח הזאת יש השלכות אפשריות רבות: לדוגמא אפשר להגיע מכאן [[גבולות לצמיחה|לחסם עליון לצמיחה]], להכרה בקשר בין צמיחה גדלה להרס סביבתי מתפשט, או להיפוך תפקידים – המערכת הכלכלית לא רק תקבע "כמה" סביבה תישאר, אלא גם שהמערכת הביוספרית תקבע כמה מהכלכלה תשרוד.

ניתן לחשוב על זה כך- בחדר סגור יושבים "אמא" ו"דני". דני (הכלכלה) מבשל ואוכל, אימא (הביוספרה) מביאה אוכל (פוטוסינתזה- [[ייצור ראשוני]]) ומנקה את הסירים (מיחזור חומרים כחלק מ[[מחזור ביוגאוכימי]]). הכלכלנים מסתכלים רק על דני. כשדני קטן ואמא גדולה (כאשר נפח הכלכלה קטן יחסית לביוספרה), וכשה"ארונות" מלאים (מלאי גדול של [[חומרי גלם]] ושל מערכות אקולוגיות מתפקדות), ככל שדני מבשל ואוכל יותר כך הוא נהנה יותר. אבל כאשר דני גדל, הארונות מתרוקנים ואמא הולכת ונחלשת, דני יצטרך להביא יותר אוכל ולשטוף יותר סירים בעצמו (יותר כסף יחליף ידיים, והכלכלנים יודיעו שהמשק צמח). לצורת הניתוח הזאת יש השלכות אפשריות רבות: לדוגמא אפשר להגיע מכאן [[גבולות לצמיחה|לחסם עליון לצמיחה]], להכרה בקשר בין צמיחה גדלה להרס סביבתי מתפשט, או להיפוך תפקידים – המערכת הכלכלית לא רק תקבע "כמה" סביבה תישאר, אלא גם שהמערכת הביוספרית תקבע כמה מהכלכלה תשרוד.

 

 

התאור של הכלכלה כמערכת ניוטונית סגורה הינו דבר שיכול להראות נכון בטווח הקצר, וכמה הוא שגוי בטווח הארוך. השפעות סביבה כמו [[התחממות עולמית]], חור באוזון או הרס הביוספרה, הינן בעלות השפעה כלכלית חזקה – גם אם כפי שהכלכלה מנוסחת כיום קשה להבחין בהשפעות אלה.

==ראו גם==

==ראו גם==