47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 8:
שורה 8: − הנאו קלאסיים מתייחסים אל זיהום כאל השלכת חביות אל תוך אגם. היינו דבר בדיד. ... + + + + + + + + + +
←מבוא
התייחסות המערכת הנאו קלאסית לבעיות סביבה ופתירתן – השפעות חיצוניות ומיסים פיגוביינאני
התייחסות המערכת הנאו קלאסית לבעיות סביבה ופתירתן – השפעות חיצוניות ומיסים פיגוביינאני
(פרק 1)
(פרק 1)
הנאו קלאסיים מתייחסים אל זיהום כאל השלכת חביות אל תוך אגם. היינו דבר בדיד.
מפעל מייצר מוצר כשלהו, אשר מביא ערך לחברה האנושית. אנו יודעים שהדבר כך היות ויש אנשים המוכנים להשקיע כסף כדי לקנות את מוצרי המפעל. בשיטה הנאו קלאסית, הערך של מוצרי המפעל נמדד על פי המחיר שלהם.
המפעל מייצר תוך כדי זיהום. על כל כך וכך מוצרים הוא מייצר חבית של חומר מזהם וזורק אותה לאגם. לאגם יש ערך כלכלי (לבני אדם) - אנשים שותים ממנו, אנשים מתרחצים בו, אנשים נהנים לטייל לחופיו - ואנשים מוכנים לשלם כסף עבור דברים אלו. החביות יוצרות נזק כלכלי, היות והן פוגעות ביכולת של האגם לתת ערך בצורות שהוזכרו.
על פי הניתוח של הערך (או התועלת) השולי הפוחת, ככל שיש יותר ממשהו ערכו יורד. לכן ככל שמיוצרים יותר מוצרים התועלת של המוצר האחרון יורדת. במקביל נזרקות יותר חביות לאגם, ככל שמייצרים יותר מוצרים, ולכן הנזק הכלכלי הנגרם עקב זיהום האגם עולה. כלומר עקב הגדלת כמות המוצרים שמיוצרים, התועלת השולית של המוצרים יורדת, והעלות השולית שנגרמת עקב ייצורם עולה.
אם המפעל מזהם בצורה חופשית, כלומר גורם להשפעה חיצונית, שבה הוא אינו נושא בעלות של הזיהום לה הוא גורם, אזי נוצרת "אי יעילות". כדי לפתור את אותה "אי יעילות", המפעל נדרש לשלם מס בגובה הנזק הכלכלי שהוא גורם. המס עובר לאנשים הנפגעים מהזיהום. באיזושהי נקודה, אנו מגיעים באופן כזה ל"זיהום אופטימלי" - כמות החביות שהמפעל זורק לאגם היא כזו שהגדלתה תגרום לו להפסדים. מצד שני הקטנת הזיהום אינה משתלמת (לא לחברה) מתחת לנקודה זו, היות והתועלת החברתית בייצור המוצרים גדולה (על פי הקריטריון של הכסף) מהנזק החברתי שנגרם עקב הזיהום. עבור המפעל, לא כדאי לזהם פחות, היות ועד לנקודה זו, הוא יכול להרוויח על ידי מכירת המוצרים יותר משהו מפסיד עקב הקנס שהוא משלם.
==בעיות בניתוח נאו קלאסי לגבי בעיות סביבה==
==בעיות בניתוח נאו קלאסי לגבי בעיות סביבה==