שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 618 בתים ,  21:39, 1 בינואר 2012
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''לסטר ראסל בראון''' Lester Russell Brown (נולד ב-1934) הוא הוגה דעות ו[[סביבתנות|סביבתן]] שכתב כמה ספרים בנושאי סביבה עולמיים. ב-1974 הוא ייסד את [[מכון וורלד ווטש]], ועמד בראשו במשך שנים רבות. ב-2001 הוא ייסד והפך לנשיא של [[המכון למדיניות כדור הארץ]].   
+
'''לסטר ראסל בראון''' Lester Russell Brown (נולד ב-1934) הוא הוגה דעות ו[[סביבתנות|סביבתן]] והמייסד של [[מכון וורלד ווטש]], וכן המייסד והנשיא של [[המכון למדיניות כדור הארץ]], ארגון ללא מטרות רווח למען קיימות וסביבתנות שממוקם בוושינגטון. פרשן רדיו ה-BBC פיטר די (Peter Day) מכנה אותו "אחד מגדולי החלוצים הסביבתיים" ובעיתון הוושינגטון פוסט נכתב כי בראון הוא "אחד ההוגים רבי ההשפעה בעולם".
   −
בראון כתב למעלה מ-20 ספרים, אבל הספר הידוע ביותר שלו הוא [[תכנית ב' 2.0 (ספר)|תוכנית ב' 2.0]] שיצא בשנת 2006. ספר קודם שלו הוא [[אקו-כלכלה: בניית כלכלה עבור כדור הארץ]].  
+
בראון כתב כ 20 ספרים והיה שותף לכתיבה של מעל ל-50 ספרים ב[[השפעות סביבה|נושאי סביבה]] עולמיים ועבודתיו תורגמו ליותר מ-40 שפות. ספרו האחרון ביותר נכון לשנת 2012 הוא "עולם על הקצה: כיצד למנוע קריסה סביבתית וכלכלית". בראון כתב בין היתר סדרת ספרים חופשיים להורדה ברשת בשם '''[[תכנית ב' (ספר)|תוכנית ב']]''' שמתאר חזון חיובי של בניית [[כלכלה בת קיימא]] והקטנת [[עוני|העוני]] העמוק וה[[אי שוויון עולמי|אי שוויון עולמי]]. ספר נוסף של בראון הוא [[אקו-כלכלה: בניית כלכלה עבור כדור הארץ]].  
   −
הוושינגטון פוסט טען כי בראון הוא "אחד ההוגים רבי ההשפעה בעולם", אבל מבקרים טוענים שהוא אחד מראשי אלו הזורעים בהלה סביבתית.  
+
בראון גדל בדרום ניו ג'רזי. בזמן היותו תלמיד בבית הספר התיכון ובקולג' הוא גידל יחד עם אחיו הצעיר עגבניות. בשנת 1955 הוא קיבל תואר במדעי ה[[חקלאות]] מאוניברסטית Rutgers. לאחר מכן הוא נסע להודו ושהה במשך שישה חודשים בכפרים במדינה זו, מקום בו נתוודע לנושאים של [[מזון]] ו[[אוכלוסין]]. בשנת 1959 הוא הצטרף לשרות החלקאות הזרה של משרד החקלאות האמריקאי כחוקר של חקלאות בינלאומית. באותה שנה הוא סיים גם תואר שני ב[[כלכלת חקלאות]] באוניברסיטת מרילנד.  
   −
בראון גדל בדרום ניו ג'רזי. בזמן היותו תלמיד בבית הספר התיכון ובקולג' הוא גידל יחד עם אחיו הצעיר עגבניות. בשנת 1955 הוא קיבל תואר במדעי ה[[חקלאות]] מאוניברסטית Rutgers. לאחר מכן הוא נסע להודו ושהה 6 חודשים בכפרים במדינה זו, מקום בו נתוודע לנושאים של [[מזון]] ו[[אוכלוסין]]. בשנת 1959 הוא הצטרף לשרות החלקאות הזרה של משרד החקלאות האמריקאי כחוקר של חקלאות בינלאומית. באותה שנה הוא סיים גם תואר שני ב[[כלכלת חקלאות]] באוניברסיטת מרילנד
+
בשנת 1962 הוא קיבל תואר שני במנהל ציבורי מאוניברסטית הארווארד. ב-1964 הוא נתמנה כיועץ לשר החקלאות האמריקאי אורליב פרימן (Orville Freeman) בנושא של מדיניות חלקאית בעולם. בשנת 1966 הוא נתמנה למנהל של המחלקה לשירות פיתוח חלאי בינלאומי. בשנת 1966 הוא עזב את משרתו הממשלתית כדי לעזור להקים את המועצה לפיתוח מעבר לים (Overseas Development Council).
   −
בשנת 1962 הוא קיבל תואר שני במנהל ציבורי מאוניברסטית הארווארד. ב-1964 הוא נתמנה כיועץ לשר החקלאות האמריקאי אורליב פרימן (Orville Freeman) בנושא של מדיניות חלקאית בעולם. בשנת 1966 הוא נתנה למנהל של המחלקה לשירות פיתוח חלאי בינלאומי. בשנת 1966 הוא עזב את משרתו הממשלתית כדי לעזור להקים את המועצה לפיתוח מעבר לים (Overseas Development Council).  
+
בשנת 1974, בסיוע קרן רוקפלר, ייסד בראון את '''[[מכון וורלד ווטש]]''' מוסד המחקר הראשון שמוקדש למחקר של נושאי סביבה עולמיים. המכון יזם את הפרסומים של וולד ווטש: דו"חות שנתיים על מצב העולם, הירחון "וורלד ווטש", "סימני חיים: המגמות שמעצבות את עתידנו",  ואת סדרת הספרים "הזעקה סביבתית". חלק מהדוחות תורגמו לעברית ונוספו להם התאמות לישראל על ידי [[מרכז השל]].  
   −
בשנת 1974, בסיוע קרן רוקפלר, ייסד בראון את '''[[מכון וורלד ווטש]]''' מוסד המחקר הראשון שמוקדש למחקר של נושאי סביבה עולמיים. המכון יזם את הפרסומים של וולד ווטש: דו"חות שנתיים על מצב העולם, הירחון "וורלד ווטש", "סימני חיים: המגמות שמעצבות את עתידנו",  ואת סדרת הספרים "הזעקה סביבתית".
+
ספריו המוקדמים כוללים את "אדם, אדמה ומזון"  (1963) ואת "עולם ללא אחים" (1972), ואת "בנייה של חברה בת קיימא" (1981). ספרו "מי יאכיל את סין?" משנת 1995 קרא תגר על הדעות שהיו מקובלות בזמנו לגבי עתיד המזון של סין, ובעקבותיו נוצרו מאות מפגשים וסמינרים בנושא.  
 
  −
בראון כתב לבדו או במשותף כ-50 ספרים, שהתפרסמו בכ-40 שפות. ספריו המוקדמים כוללים את "אדם, אדמה ומזון"  (1963) ואת "עולם ללא אחים" (1972), ואת "בנייה של חברה בת קיימא" (1981). ספרו "מי יאכיל את סין?" משנת 1995 קרא תגר על הדעות שהיו מקובלות בזמנו לגבי עתיד המזון של סין, ובעקבותיו נוצרו מאות מפגשים וסמינרים בנושא.  
      
במאי 2001 הוא ייסד בוושינגטון את '''[[המכון למדיניות כדור הארץ]]''' כדי שיספק חזון ומפת דרכים להשגת [[כלכלה בת קיימא]]. בנובמבר של אותה שנה הוא פרסם את ספרו '''[[אקו-כלכלה: בניית כלכלה עבור כדור הארץ]]'''. ספרו האחרון הוא [[תכנית ב' 2.0 (ספר)|תכנית ב' 2.0]].
 
במאי 2001 הוא ייסד בוושינגטון את '''[[המכון למדיניות כדור הארץ]]''' כדי שיספק חזון ומפת דרכים להשגת [[כלכלה בת קיימא]]. בנובמבר של אותה שנה הוא פרסם את ספרו '''[[אקו-כלכלה: בניית כלכלה עבור כדור הארץ]]'''. ספרו האחרון הוא [[תכנית ב' 2.0 (ספר)|תכנית ב' 2.0]].
שורה 20: שורה 18:  
*[[מי יאכיל את סין]]
 
*[[מי יאכיל את סין]]
 
*[[אקו-כלכלה: בניית כלכלה עבור כדור הארץ]]
 
*[[אקו-כלכלה: בניית כלכלה עבור כדור הארץ]]
*[[תכנית ב' 2.0 (ספר)]]
+
*[[תכנית ב' (ספר)|תכנית ב']]
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט