שינויים

'''דה-קפלינג''' (de-coupling) הוא מונח ב[[כלכלה סביבתית]] וב[[כלכלה אקולוגית]] שנועד לתאר [[צמיחה כלכלית]] ללא הגדלה של [[השפעה סביבתית|הנזקים הסביבתיים]] כאסטרטגיה להשגת [[צמיחה בת קיימא]] או "צמיחה ירוקה".  

'''דה-קפלינג''' (de-coupling) הוא מונח ב[[כלכלה סביבתית]] וב[[כלכלה אקולוגית]] שנועד לתאר [[צמיחה כלכלית]] ללא הגדלה של [[השפעה סביבתית|הנזקים הסביבתיים]], כאסטרטגיה להשגת [[צמיחה בת קיימא]] או "צמיחה ירוקה" ולהשיג כסוג אפשרי של [[כלכלה בת קיימא]].

 

ברוב המקרים הגדלת [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מגדילה את ההשפעות הסביבתיות של האדם מחד, ואת התלות שלו ב[[משאבים מתכלים]] מאידך. גידול בתוצר גורמת באופן מקביל גם להגדלת המימדים הפיזיים של הכלכלה - הפקה וצריכה גדולה יותר של משאבים ושל [[דלק מחצבי]] ושל [[משאבים מתחדשים]] ו[[משאבים מתכלים]] להפקת [[חומרי גלם]], הגדלת הפסולת ו[[זיהום|הזיהום]] ו[[גידול אוכלוסין|גידול של האוכלוסיה]]. כלכלה תאורטית שאמורה להגדיל את התוצר המקומי הגולמי ללא השפעות על הסביבה, תהיה כלכלה שהצליחה להשיג דה-קפלינג.  

דה קפלינג דוגלת בהעברת הכלכלה ל[[אנרגיה מתחדשת]] ול[[תעשייה בת קיימא]] על ידי עקרונות כמו [[מעריסה לעריסה]]. לרוב היא מתמקדת בהיבטים של תעשייה ואנרגיה ופחות בהיבטים של [[חקלאות בת קיימא]]. דה קפלינג מערערת לפעמים על התפיסה לפיה צמיחה כלכלית כשלעצמה אכן מגדילה את הרווחה החברתית ובכך היא שונה מתפיסות כלכליות שמרניות יותר כמו [[כלכלה נאו קלאסית]].  

דה קפלינג דוגלת בהעברת הכלכלה ל[[אנרגיה מתחדשת]] ול[[תעשייה בת קיימא]] על ידי עקרונות כמו [[מעריסה לעריסה]]. לרוב היא מתמקדת בהיבטים של תעשייה ואנרגיה ופחות בהיבטים של [[חקלאות בת קיימא]]. דה קפלינג מערערת לפעמים על התפיסה לפיה צמיחה כלכלית כשלעצמה אכן מגדילה את הרווחה החברתית ובכך היא שונה מתפיסות כלכליות שמרניות יותר כמו [[כלכלה נאו קלאסית]].  

קיים ויכוח עד כמה ניתן להשיג מטרה זו, שכן המצב הקיים היום הוא שהגדלת [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] גורמת באופן מקביל גם להגדלת המימדים הפיזיים של הכלכלה - הפקה וצריכה גדולה יותר של משאבים ושל [[דלק מחצבי]] ושל [[משאבים מתחדשים]] ו[[משאבים מתכלים]] להפקת [[חומרי גלם]], הגדלת הפסולת ו[[זיהום|הזיהום]] ו[[גידול של האוכלוסיה]].  

בשנת 2011  International Resource Panel, שכונס על ידי התוכנית הסביבתית האו"ם (UNEP) הזהיר כי עד 2050, המין האנושי יצרוך 140 מילאירד טונות של מינרלים, עופרות, דלקים מתכלים וביומסה בשנה - שיעור גדול פי 3 יחסית לצריכה בשנת 2011. אלא אם מדינות יוכלו לבצע דה-קפלינג ולהפריד בין הצמיחה הכלכלית לבין צריכת המשאבים מהסביבה. <ref>[http://www.unep.org/resourcepanel/ Decoupling: natural resource use and environmental impacts of economic growth]. International Resource Panel report, 2011</ref>. הפנל העיר כי אזרחי המדינות העשירות צורכים כ-16 טונות לנפש בשנה של ארבעת המשאבים האלה (כאשר הבחלק מהמדינות מדד זה מגיע ל-40 טונות). לעומת זאת, אדם ממוצע בהודו צורך ארבע טונות ממשאבים אלה לשנה.

 

ארגון ה-OECD הפך את הדה-קפלינג למוקד מרכזי של ההנחיות הסביבתיות שלו. הOECD מגדיר את המושג דה-קפלינג כ שבירת הקשר בין "רעות סביבתיות" (השפעות סביבתיות מזיקות) לבין "טובין כלכליים". <ref>OECD 2002 “Indicators to Measure Decoupling of Environmental Pressure from Economic Growth” (excerpt) http://www.oecd.org/dataoecd/0/52/1933638.pdf</ref>

 

בישראל מייצגים את עמדת דה-קפלינג [[המשרד להגנת הסביבה]] וכן פרופסור [[יהודה כהנא]] ממכון אקירוב לעסקים וסביבה באונ' ת"א.

 

קיים ויכוח ער בשאלה עד כמה ניתן להשיג דה-קפלינג. ממגבלות פיסקליות ([[החוק הראשון של התרמודינמיקה]]) ברור כי יש גבול לגודל [[גידול אוכלוסין| הצמיחה של האוכלוסיה האנושית]] כאשר הגבול העליון הוא מאסת הייקום. היבטים של מחזור חומרים, חקלאות ואנרגיה דורשים משאבים בפני עצמם, כך שנראה שיש גבול עד כמה ניתן להוריד את כמות המשאבים הדרושה.  

גישה שונה מדה-קפלינג היא [[כלכלת מצב יציב]] כי גורסת שלשם השגת [[כלכלה בת קיימא]] יש צורך ב[[ייצוב האוכלוסיה]] וייצוב התוצרת הכלכלית - כלומר הבאת הצמיחה הכלכלית לאפס.  

גישה שונה מדה-קפלינג היא [[כלכלת מצב יציב]] כי גורסת שלשם השגת [[כלכלה בת קיימא]] יש צורך ב[[ייצוב האוכלוסיה]] וייצוב התוצרת הכלכלית - כלומר הבאת הצמיחה הכלכלית לאפס.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==