שינויים

==מיסוי פוגיבייני==

==מיסוי פוגיבייני==

האם ניתן לטפל בבעית מי התהום על ידי מיסוי פיגובייני? הדבר מוטל בספק. ראשית, עלינו לבצע הערכה כלכלית של שווי מאגרי מי התהום. הערכה של מחיר היא תכונה לוקאלית. המחיר לתפוז שיתן אדם שכבר יש לו 20 תפוזים, שונה מהמחיר שיתן אדם שאין לו תפוזים. האם עלינו להעריך את מחיר כלל המים במדינה, בהתחשב במצב ההיפוטטי של העדר מוחלט של מי תהום שמישים? או לבצע הערכת מחיר על פי המחיר הנהוג כיום? בכל מקרה, נניח לרגע שאין כלל בעיה לבצע הערכת מחיר כזאת.  

האם ניתן לטפל בבעית מי התהום על ידי מיסוי פיגובייני? הדבר מוטל בספק. ראשית, עלינו לבצע הערכה כלכלית של שווי מאגרי מי התהום. הערכה של מחיר היא תכונה לוקאלית. המחיר לתפוז שיתן אדם שכבר יש לו 20 תפוזים, שונה מהמחיר שיתן אדם שאין לו תפוזים. האם עלינו להעריך את מחיר כלל המים במדינה, בהתחשב במצב ההיפוטטי של העדר מוחלט של מי תהום שמישים? או לבצע הערכת מחיר על פי המחיר הנהוג כיום? לשם המשך הדיון, נניח לרגע שאין כלל בעיה לבצע הערכת מחיר כזאת.  

הבעיה השניה היא להעריך את התרומה השונה של כל מזהם בנפרד. ראשית על פי סוג הזיהום (דלק, שמן, שפכים ביתיים, דשנים, מתכות כבדות, חומרי הדברה, ציוד רפואי וכו'). שנית על פי כמות הזיהום, ושלישית על פי מיקום הזיהום. לא מודבר בבעיה קלה כלל וכלל.  

הבעיה השניה היא להעריך את התרומה השונה של כל מזהם בנפרד. ראשית על פי סוג הזיהום (דלק, שמן, שפכים ביתיים, דשנים, מתכות כבדות, חומרי הדברה, ציוד רפואי וכו'). שנית על פי כמות החומר המזהם, ושלישית על פי מיקום הזיהום (לדוגמא זיהום באזור המעיינות של ראש העין הינו קריטי יותר מאשר זיהום מעל אזור עם מים מליחים הזורמים לים). לא מודבר בבעיה קלה.  

הבעיה השלישית היא הכנסה בפועל של מערכת המיסוי הפיגוביינית. מי שיעבור את שני השלבים הקודמים יצטרך למסות את הגורמים הבאים:

הבעיה השלישית היא הכנסה בפועל של מערכת המיסוי הפיגוביינית. מי שיעבור את שני השלבים הקודמים יצטרך למסות את הגורמים הבאים:

1. רשויות מקומיות או צרכנים ביתיים – על שפכים ביתיים.  

# רשויות מקומיות או צרכנים ביתיים – על שפכים ביתיים.  

2. רשויות מקומיות או צרכנים ביתיים – על פסולת ביתית ושפכים מאתרי פסולת ביתית.

# רשויות מקומיות או צרכנים ביתיים – על פסולת ביתית ושפכים מאתרי פסולת ביתית.

3. תחנות דלק – על זיהום שמנים ודלקים מהתחנה.  

# תחנות דלק – על זיהום שמנים ודלקים מהתחנה.  

4. בעלי רכבים ומשאיות, חברות אוטובוסים ורכבות – על זיהום שמנים ודלקים בכבישים ודרכים.  

# בעלי רכבים ומשאיות, חברות אוטובוסים ורכבות – על זיהום שמנים ודלקים בכבישים ודרכים.  

5. מע"ץ – על זיהום תוך כדי סלילה.  

# מע"ץ – על זיהום תוך כדי סלילה.  

6. בתי חולים – על זיהום כתוצאה מפסולת רפואית.

# בתי חולים – על זיהום כתוצאה מפסולת רפואית (אם אתם חושבים על כך שבתי חולים זורקים את הפסולת הרפואית לרמת חובב חשיבו שנית. הפסולת מוטמנת עקב חוק, ולא עקב מיסוי פיגובייני. במערכת עם מיסוי פיגובייני אנו צריכים להניח שאין איסור על הטלת פסולת רפואית).

7. חקלאים – על זיהום עקב שימוש בדשנים.  

# חקלאים – על זיהום עקב שימוש בדשנים.  

8. חקלאים – על זיהום עקב שימוש בחומרי הדברה.  

# חקלאים – על זיהום עקב שימוש בחומרי הדברה.  

9. בעלי רפתות ולולים- זיהום ממי חלב ומהפרשות של בעלי החיים.

# בעלי רפתות ולולים- זיהום ממי חלב ומהפרשות של בעלי החיים.

10. מפעלי תעשיה – על זיהום של צבעים, מתכות כבדות, דלקים ועוד שלל חומרים אחרים.   

# מפעלי תעשיה – על זיהום של צבעים, מתכות כבדות, דלקים ועוד אלפי או עשרות אלפי חומרים אחרים.   

11. צה"ל ומערכת הבטחון – על זיהום הנגרם מפעילות צבאית (שמנים של טנקים, דלקים וכו')

# צה"ל ומערכת הבטחון – על זיהום הנגרם מפעילות צבאית (שמנים של טנקים, דלקים וכו')

12. מזהמים מהעבר – על טיפול בזיהומים שנגרמו בעבר ומטופלים כיום.   

# מזהמים מהעבר – על טיפול בזיהומים שנגרמו בעבר ומטופלים כיום.   

13. הרשות הפלסטינית – על זיהום הנגרם משטחה.  

# הרשות הפלסטינית – על זיהום הנגרם משטחה.  

ברור שמערכת מיסוי כזאת, תתקל בהנגדות, ויהי קושי לאכוף אותה. די אולי להזכיר שגביית מחיר אחיד על מים לצרכן הפרטי ולחקלאי, וביטול הסובסידיה למים בחקלאות, הינה המלצה המושמעת במשך שנים רבות, אבל צעד זה נתקל בהתנגדות אפקטיבית של החקלאים.  

ברור שמערכת מיסוי כזאת, תתקל בהנגדות, ויהי קושי לאכוף אותה. די אולי להזכיר שגביית מחיר אחיד על מים לצרכן הפרטי ולחקלאי, וביטול הסובסידיה למים בחקלאות, הינה המלצה המושמעת במשך שנים רבות, אבל צעד זה נתקל בהתנגדות אפקטיבית של החקלאים.  

הפתרון המיושם כיום לגבי חלק מהזיהום שונה ממיסוי פיגוביייני. המדינה מכריחה חלק מהמזהמים, לטפל בפסולת שלהם או לפנות אותה לאתרים מיוחדים – כלומר יש כפיה עליהם לקיים רמת זיהום אפס, שעל פי הניתוח הנאו קלאסי ייתכן ואינה יעילה. מזהמים אחרים אינם מטפלים כלל בפסולת שלהם.  

הפתרון המיושם כיום לגבי חלק מהזיהום שונה ממיסוי פיגוביייני. המדינה מכריחה חלק מהמזהמים, לטפל בפסולת שלהם או לפנות אותה לאתרים מיוחדים – כלומר יש כפיה עליהם לקיים רמת זיהום אפס, שעל פי הניתוח הנאו קלאסי ייתכן ואינה יעילה. מזהמים אחרים אינם מטפלים כלל בפסולת שלהם.  

גישה חלופית לניתוח הנושא – תפקוד מערכות

==גישה חלופית לניתוח הנושא – תפקוד מערכות==

הבעיה בניתוח הנאו קלאסי שהוא מיישם ניתוח סטטי של חליפין חופשי, העוסק בהשפעה שולית נטולת השפעות מערכתיות, הנערך באופן חד פעמי ובתנאי וודאות על תחום מערכתי, בעל אי וודאות ואופי דינמי. גישת ניתוח טובה יותר יכולה להיות ניתוח יציבות של מערכות.   

הבעיה בניתוח הנאו קלאסי שהוא מקיים ניתוח סטטי של חליפין חופשי, העוסק בהשפעה שולית נטולת השפעות מערכתיות, הנערך באופן חד פעמי ובתנאי וודאות. הניותח הזה מיושם ועל תחום מערכתי, בעל אי וודאות ואופי דינמי. גישת ניתוח טובה יותר יכולה להיות ניתוח יציבות של מערכות.   

מערכות מאופיינות בריבוי אלמנטים בעלי תלות הדדית בינהם. תפקודו התקין של כל חלק, תלוי במידה כזו או אחרת בתפקודם התקין של שאר החלקים. יש חלקים פחות חשובים, ויש יותר. יש עמידות שונה ללחצים שונים לחלקים מסויימים. יש חשיבות לזמנים ולטיפול בתקלות בזמן. יש מערכות בעלות יכולת ניטור או תיקון עצמי ורוב המערכות יכולות להמצא בשיווי משקל שונים.  

מערכות מאופיינות בריבוי אלמנטים בעלי תלות הדדית בינהם. תפקודו התקין של כל חלק, תלוי במידה כזו או אחרת בתפקודם התקין של שאר החלקים. יש חלקים פחות חשובים, ויש יותר. יש עמידות שונה ללחצים שונים לחלקים מסויימים. יש חשיבות לזמנים ולטיפול בתקלות בזמן. יש מערכות בעלות יכולת ניטור או תיקון עצמי ורוב המערכות יכולות להמצא בשיווי משקל שונים.  

אפשר להסתכל על מכונית (או כל מכונה) כעל דוגמא למערכת. במכונית יש חלקים שונים הקשורים בינהם (הגלגלים קשורים למערכת הגיר שקושרה למנוע). תפקוד תקין של תת מערכת אחת משפיע על תפקוד של תת מערכות אחרת, לדוגמא אם הרידיאטור נסתם, אזי המנוע יתחמם ולבסוף יתקע. אם הגומיות אינן מהודקות הרי שיש סיכוי שמערכת הקרור של המנוע לא תפעל וכו'. בעיה קלה במערכת, שאין מטפלים בה, יכולה להשאר בעיה מקומית ועשויה להתפתח ולגרום לבעיה רצינית בהרבה. יש חשיבות לזמנים ולטיפול בתקלות בזמן (תגובות שרשרת): אם אין מים בגנרטור, יתחיל האוטו להתחמם. אם בשלב זה עוצרים, מחכים עד שהאוטו יתקרר ואז שמים מים, אין בעיה. אבל אם המנוע מתחמם, אזי השמן במנוע נשרף. בהעדר שמן, החיכוך בתוך בוכנות המנוע עולה מאוד, הבוכנות מתרחבות עקב החום הכבד, והמנוע נתקע. כדי לפתור את הבעיה הזאת יש צורך במנוע חדש. מובן שלא כל בעיה במערכת היא בעיה רצינית, ושיש חלקים חשובים פחות – לדוגמא אם הריפוד באוטו מתקלקל קצת או שהנשבר הפלסטיק של מערכת החימום אין זה משפיע על ביצועי המכונית כמו קלקול במנוע או דליפה במיכל הדלק.  במכונית יש מערכות לניטור עצמי (מנורות החיווי של הנהג – כמו נורית הזהרה על מחסור בשמן), וגם חלפים ומערכות תיקון עצמי (גלגל חלופי, ומגבה, נורות חלופיות וכו'). יש אמצעים למעבר בטוח בין שיווי משקל שונים – הן למצבים תקינים (האצה, שיוט בלימה), והן למצבים פתולוגיים כמו בלימת חירום (חגורות בטיחות, מערכת בלימה ללא החלקה וכו').  

אפשר להסתכל על מכונית (או כל מכונה) כעל דוגמא למערכת.

* במכונית יש חלקים שונים הקשורים בינהם (הגלגלים קשורים למערכת הגיר שקושרה למנוע).

* תפקוד תקין של תת מערכת אחת משפיע על תפקוד של תת מערכות אחרת, לדוגמא אם הרידיאטור נסתם, אזי המנוע יתחמם ועשוי לצאת מכלל שימוש. אם הגומיות אינן מהודקות הרי שיש סיכוי שמערכת הקרור של המנוע לא תפעל וכו'.

* בעיה קלה במערכת, שאין מטפלים בה, יכולה להשאר בעיה מקומית ועשויה להתפתח ולגרום לבעיה רצינית בהרבה. יש חשיבות לזמנים ולטיפול בתקלות בזמן (תגובות שרשרת או היזון חוזר חיובי): אם אין מים ברדיאטור, יתחיל האוטו להתחמם. אם בשלב זה עוצרים, מחכים עד שהאוטו יתקרר ואז שמים מים, אין בעיה. אבל אם המנוע מתחמם, אזי השמן במנוע נשרף. בהעדר שמן, החיכוך בתוך בוכנות המנוע עולה מאוד, הבוכנות מתרחבות עקב החום הכבד, והמנוע נתקע. כדי לפתור את הבעיה הזאת יש צורך במנוע חדש. מובן שלא כל בעיה במערכת היא בעיה רצינית, ושיש חלקים חשובים פחות – לדוגמא אם הריפוד באוטו מתקלקל קצת או שנשבר הפלסטיק של מערכת החימום אין זה משפיע על ביצועי המכונית כמו קלקול במנוע או דליפה במיכל הדלק.   

* במכונית יש מערכות לניטור עצמי (מנורות החיווי של הנהג – כמו נורית הזהרה על מחסור בשמן), וגם חלפים ומערכות תיקון עצמי (גלגל חלופי, ומגבה, נורות חלופיות וכו').  

* יש במכונית אמצעים למעבר בטוח בין שיווי משקל שונים – הן למצבים תקינים (האצה, שיוט, בלימה), והן למצבים פתולוגיים כמו בלימת חירום (חגורות בטיחות, מערכת בלימה ללא החלקה וכו').  

קל להצביע על מחירה של מכונית, ועל המחיר של כל תת רכיב בה. ואולם קשה בהרבה לתת מחיר שולי על למערכת. אם אנו יודעים ש100 תפוזים עולים 200 שקל, סביר שתפוז אחד יעלה 2 שקל. אולם כמה עולים 10% מהמכונית ? התשובה היא כמובן, שתלוי מאוד איזה 10 אחוזים מהמכונית. בתנאי אי וודאות הבעיה הזאת מסתבכת הרבה יותר.  

קל להצביע על מחירה של מכונית, ועל המחיר של כל תת רכיב בה. ואולם קשה בהרבה לתת מחיר שולי על למערכת. אם אנו יודעים ש 100  תפוזים עולים 200 שקל, סביר ש10 תפוזים, כלומר 10% מהתפוזים שיש לנו יעלו20 שקל. אולם כמה עולים 10% מהמכונית ? התשובה היא כמובן, שתלוי מאוד איזה 10 אחוזים מהמכונית. בתנאי אי וודאות הבעיה הזאת מסתבכת הרבה יותר.  

הבה ננסה ליישם את הגישה השולית ואת המס הפיגובייני לגבי תפוזים ומכונית ונראה את ההבדל. במקרה הראשון אדם בעל אקדח הולך לארגז תפוזים ויורה אל תוכו כדור. מס פיגובייני יכול לעבוד במקרה זה, היות וקל לראות אילו תפוזים נפגעו, לחשב את ערכם ולקנוס אותו בערך זה.  

הבה ננסה ליישם את הגישה השולית ואת המס הפיגובייני לגבי תפוזים ומכונית ונראה את ההבדל. במקרה הראשון אדם בעל אקדח הולך לארגז תפוזים ויורה אל תוכו כדור. מס פיגובייני יכול לעבוד במקרה זה, היות וקל לראות אילו תפוזים נפגעו, לחשב את ערכם ולקנוס אותו בערך זה.  

הבה נחזור על ניסוי זה עם מכונית. במקרה הנפוץ איננו יודעים את סוג המכונית (אין לנו הערכה טובה לגבי הערך הכללי של מערכת כל עוד היא מתפקדת), ואין לנו יכולת טובה לראות את הנזק שנגרם לה (אין לנו הערכה טובה של השפעת הזיהום על המערכת) – כלומר אין לנו יכולת לראות היכן פגע הכדור. האם במקרה כזה ניתן לקבוע מה גודל הנזק ולתת פיצוי על ידי מס פיגובייני? ונניח שאנו רואים את סוג המכונית ויודעים את ערכה, ואנו רואים היכן פגע הכדור – גם אז יהיו מקרים רבים בהם המכונית תסע בצורה תקינה במשך שעה, אולם תעצר לאחר מכן (לדוגמא אם הכדור פגע במיכל המים). מי שלא בקיא בדרך הפעילות של המערכת, ולדעת את קשרי הגומלין בה ואת מידת חשיבותם, לא יוכל להעריך בצורה נכונה את מידת הנזק, ולכן ספק רב אם תמחור שולי או מיסוי פיגובייני יכול לתת פיצוי הולם במקרה זה.  

הבה נחזור על ניסוי זה עם מכונית. במקרה הנפוץ איננו יודעים את סוג המכונית (אין לנו הערכה טובה לגבי הערך הכללי של מערכת כל עוד היא מתפקדת), ואין לנו יכולת טובה לראות את הנזק שנגרם לה (אין לנו הערכה טובה של השפעת הזיהום על המערכת) – כלומר אין לנו יכולת לראות היכן פגע הכדור. האם במקרה כזה ניתן לקבוע מה גודל הנזק ולתת פיצוי על ידי מס פיגובייני? ונניח שאנו רואים את סוג המכונית ויודעים את ערכה, ואנו רואים היכן פגע הכדור – גם אז יהיו מקרים רבים בהם המכונית תסע בצורה תקינה במשך שעה, אולם תעצר לאחר מכן (לדוגמא אם הכדור פגע במיכל המים). מי שלא בקיא בדרך הפעילות של המערכת, ואינו מכיר את קשרי הגומלין בה ואת מידת חשיבותם, לא יוכל להעריך בצורה נכונה את מידת הנזק, ולכן ספק רב אם תמחור שולי או מיסוי פיגובייני יכול לתת פיצוי הולם במקרה זה.  

מובן שניתן להתקרב עוד יותר למציאות על ידי הכנסת עוד אלמנטים של אי וודאות או של אלמנט דינמי. בכל שבוע, מכניסים את המכונית לאולם סגור, שם יורים באקדח כמה אנשים כמות שונה של כדורים כל אחד, הכדורים עשויים לפגוע במכונית או לא. אם המכונית שלך נתקע השבוע, יתכן והדבר נבע מיריה שירו בה לפני חודש. כמובן שקשה מאוד לדעת מי ירה, ואם אינך ממוחה למכוניות בוודאי תתקשה לדעת איזה חלק נפגע גם לאחר שהמכונית נתקעה. בכמה יש לקנוס כל אחד מהיורים כדי להגיע למצב פארטו אופטימלי?  

מובן שניתן להתקרב עוד יותר למציאות על ידי הכנסת עוד אלמנטים של אי וודאות או של אלמנט דינמי. בכל שבוע, מכניסים את המכונית לאולם סגור, שם יורים באקדח כמה אנשים כמות שונה של כדורים כל אחד, הכדורים עשויים לפגוע במכונית או לא. אם המכונית שלך נתקע השבוע, יתכן והדבר נבע מיריה שירו בה לפני חודש. כמובן שקשה מאוד לדעת מי ירה, ואם אינך ממוחה למכוניות בוודאי תתקשה לדעת איזה חלק נפגע גם לאחר שהמכונית נתקעה. בכמה יש לקנוס כל אחד מהיורים כדי להגיע למצב פארטו אופטימלי?  

מה שמאפיין מערכות סביבתיות הוא היותן קיימת על פני זמן רב, ולפיכך הן מספקות שרות. כמו כן נדרשים שרותים כדי לתחזק את תפקודן התקין של מערכות.  

מה שמאפיין מערכות סביבתיות הוא היותן קיימת על פני זמן רב, ולפיכך הן מספקות שרות. כמו כן נדרשים שרותים כדי לתחזק את תפקודן התקין של מערכות.