שינויים

'''התמוטטות''' (Collapse: How Societies Choose to Fail or Survive) הוא ספר עיון מאת [[ג'ארד דיימונד]] שעוסק בשאלות מדוע חלק מאימפריות והתרבויות בעולם התמוטטו בקריסה או בדעיכה ואילו חלקן הצילחו לקיים [[קיימות|חברה בת קיימא]] ולשרוד אלפי שנים. הספר מנסה למצוא גם תבניות משותפות לתרבויות אלה, ולהסיק מכך תובנות ולקחים עבור החברות הנוכחיות.  

'''התמוטטות''' (Collapse: How Societies Choose to Fail or Survive) הוא ספר עיון מאת [[ג'ארד דיימונד]] שעוסק בשאלות מדוע חלק מאימפריות והתרבויות בעולם התמוטטו בקריסה או בדעיכה ואילו חלקן הצילחו לקיים [[קיימות|חברה בת קיימא]] ולשרוד אלפי שנים. הספר מנסה למצוא גם תבניות משותפות לתרבויות אלה, ולהסיק מכך תובנות ולקחים עבור החברות הנוכחיות.  

הספר מתאר היסטוריות של עמים שהתמוטטו בגלל אסונות אקולוגיים ובעיות חברתיות נוספות שהמיטו על עצמם - מוזכרים המקרה של [[איי הפחסא]], ושל [[ההתישבות הנורבגית בגרנילנד]], של [[האנסאזי]], [[קריסת תרבות המאיה]] ועוד חברות פרה-תעשייתיות. הספר מזכיר גם כמה מקרים של חברות חקלאיות שהצליחו לקיים [[כלכלה בת קיימא]] במשך אלפי שנים: החברות ב[[ניו גיני]], האי הזעיר [[טיקופיה]] ו[[יפן]] עד 1860, ומתחקה אחר סיבות הצלחתן של חברות אלה, שכוללו ניהול [[חקלאות בת קיימא]] לצד [[ייצוב אוכלוסייה]].  

חלקו השני של הספר מתאר היסטוריות של עמים שהתמוטטו בגלל אסונות אקולוגיים ובעיות חברתיות נוספות שהמיטו על עצמם - מוזכרים המקרה של [[איי הפחסא]], ושל [[ההתישבות הנורבגית בגרנילנד]], של [[האנסאזי]], [[קריסת תרבות המאיה]] ועוד חברות פרה-תעשייתיות. הספר מזכיר גם כמה מקרים של חברות חקלאיות שהצליחו לקיים [[כלכלה בת קיימא]] במשך אלפי שנים: החברות ב[[ניו גיני]], האי הזעיר [[טיקופיה]] ו[[יפן]] עד 1860, ומתחקה אחר סיבות הצלחתן של חברות אלה, שכוללו ניהול [[חקלאות בת קיימא]] לצד [[ייצוב אוכלוסייה]].  

החלק הראשון והשלישי של הספר מתאר חברות בנות זמננו ואת השפעתם של [[סביבתנות|גורמים סביבתיים]] וכן תרבותיים וחברתיים על התנהלותן. החלק הראשון של הספר מתאר את מונטנה וארצות הברית בימנו. החלק השלישי מתאר את: [[פיצוץ אוכלוסין]] שהביא ל[[אסון מלתוסיאני]] ותרם ל[[רצח העם ברונאדה]] ב-1994; השוואת [[הרפובליקה הדונמיניקית]] שחולקת אי אחד עם [[האיטי]] ומצליחה לקיים חברה בעלת רווחה גבוהה יותר ובת קיימא יותר הודות ל[[נטיעת יערות]] ושימורן. בעיותה הסביבתיות והחברתיות של [[סין המודרנית]], והכרייה הנרחבת וחברת המהגרים של [[אוסטרליה]].  

החלק השלישי של הספר מתאר חברות בנות זמננו ואת השפעתם של [[סביבתנות|גורמים סביבתיים]] וכן תרבותיים וחברתיים על התנהלותן. דיימונד דן ב[[פיצוץ אוכלוסין]] שהביא ל[[אסון מלתוסיאני]] ותרם ל[[רצח העם ברונאדה]] ב-1994; השוואת [[הרפובליקה הדונמיניקית]] שחולקת אי אחד עם [[האיטי]] ומצליחה לקיים חברה בעלת רווחה גבוהה יותר ובת קיימא יותר הודות ל[[נטיעת יערות]] ושימורן. בעיותה הסביבתיות והחברתיות של [[סין המודרנית]], והכרייה הנרחבת וחברת המהגרים של [[אוסטרליה]].  

חלקו הרביעי של הספר מתאר לקחים שימושיים ממה שלמדנו עד כה. הוא מנסה לענות על שאלות כמו מדוע חברות מקבלות החלטות הרות אסון שגורמות להתמוטטות שלהן, לבחון את השפעתם של [[תאגידים רב לאומיים]] וחברות גדולות על הבעיות הסביבתיות, ומהם הגורמים החברתיים שמקלים או מקשים על התמודדות עם בעיות [[קיימות]].  

בחלק זה של הספר דיימונד דן בחברות עבר שהתמוטטו כליל (כל האוכלוסיה נכחדה) או שעברו התמוטטות נרחבת (הרס של הציבליזציה וירידה דראסטית של האוכלוסיה בלי התחדשות).  

==גורמים לקריסה==

===גורמים לקריסה===

דיאמונד מזהה 5 תחומים עיקריים שבעיה בכל אחד מהם יכולה לתרום להתמוטטות חברות ותרבויות.  

דיאמונד מזהה 5 גורמים עיקריים שכל אחד מהם יכול לתרום להתמוטטות חברות ותרבויות.  

# [[פגיעה בסביבה]]  שגורמת ל[[משבר סביבתי]] ו[[קיימות|קיומי]].  

# [[פגיעה בסביבה]]  שגורמת ל[[משבר סביבתי]] ו[[קיימות|קיומי]].  

# [[שינויי אקלים]].

# [[שינויי אקלים]].

# יחסי איבה עם תרבויות שכנות עוינות

# יחסי איבה עם תרבויות שכנות עוינות

# נתק או הפסקה במחסר וביחסי ידידות עם תרבויות תומכות ושכנים ידידים  

# נתק או הפסקה במחסר וביחסי ידידות עם תרבויות תומכות ושכנים ידידים  

# תגובה לתהליכים בעיתיים - גורמים כלכליים תרבותיים ופוליטיים שמונעים לזהות את הבעיה ולהתמודד איתה.

# תגובה לתהליכים בעיתיים - גורמים כלכליים תרבותיים ופוליטיים שמונעים לזהות את הבעיות ולהתמודד איתן.  

 

בדרך כלל חברות התמוטטו לא רק בגלל סיבה בודדת אחת, אלא בגלל צירוף של מספר סיבות והצטברות בעיות בתחומים שונים. הבעיות באיי הפסחה לדוגמה כוללות 2 תחומים והבעיות של איי פיטקרן נבעו מ-3 סיבות. מכלל החברות בספר התמוטטות [[ההתיישבות הנורבגית בגרינלנד]] נבעה מכל חמשת הגורמים ולכן דיימונד מתאר אותה ביתר פירוט יחסית לחברות עתיקות אחרות.  

לטענת דיימונד, הנורביגים בגרינלנד גרמו בטעות ל[[סחף קרקע]] ול[[בירוא יערות]] דבר שפגע ביכולת שלהם לייצר [[ברזל]]. האקלים בתקופת ההתיישבות זו הפך לקר יותר, דבר שהקשה על קיום הכלכלת חקלאות מבוססת בקר וצאן שקיימו הנורבגים, אך השפיעה פחות על האינואטים שחיו לצד הנורבים. המסחר עם נורבגיה שסייע להתיישבות ירד, אולי בגלל קיום של קרחונים רבים יותר בנתיבי המסחר, היחסים העכורים עם האינואטים גרמו לכך שהאחרונים הקשו על הנורדים לדוג דגים ולצוד כלבי ים. ולבסוף מאבקי הכוחות בין האצילים הנורדים והתרבות הנוצרית שממנה הגיעו מנעו מהם לזהות את הבעיות או לזהות פתרונות מהתרבות האינואטית (בה זילזלו) שהיו יכולים לסייע להם.  

בדרך כלל חברות התמוטטו לא רק בגלל סיבה בודדת אחת, אלא בגלל צירוף של מספר סיבות והצטברות בעיות בתחומים שונים. הבעיות באיי הפסחה לדוגמה כוללות 2 תחומים (משבר סביבתי עקב בירוא יערות ותגובה חברתית בעייתית) והבעיות של איי פיטקרן נבעו בעיקר עקב הפסקת מסחר ובמקצת גם בגלל פגיעה בסביבה. מכלל החברות בספר התמוטטות [[ההתיישבות הנורבגית בגרינלנד]] נבעה מכל חמשת הגורמים ולכן דיימונד מתאר אותה ביתר פירוט יחסית לחברות עתיקות אחרות.  

לטענת דיימונד, הנורביגים בגרינלנד גרמו בטעות ל[[סחף קרקע]] ול[[בירוא יערות]] דבר שפגע ביכולת שלהם לייצר [[ברזל]]. האקלים בתקופת ההתיישבות זו הפך לקר יותר, דבר שהקשה על קיום הכלכלת חקלאות מבוססת בקר וצאן שקיימו הנורבגים, אך השפיעה פחות על האינואטים שחיו לצד הנורבים. המסחר עם נורבגיה שסייע להתיישבות ירד, אולי בגלל קיום של קרחונים רבים יותר בנתיבי המסחר וירידה בביקוש לשיני נבתנים בגלל מסעות הצלב שפתחו אפיק מסחר למוצר מתחרה של שנהב, היחסים העכורים עם האינואטים גרמו לכך שהאחרונים הקשו על הנורדים לדוג דגים ולצוד כלבי ים. ולבסוף מאבקי הכוחות בין האצילים הנורדים והתרבות הנוצרית שממנה הגיעו מנעו מהם לזהות את הבעיות או לזהות פתרונות מהתרבות האינואטית (בה זילזלו) שהיו יכולים לסייע להם.  

'''החלק הראשון''' מתאר את הסביבה במדינת מונטנה בארצות הברית של ימינו ומתמקד בחייהם של מספר אנשים על מנת להסביר כיצד החברה כיום משפיעה על הסביבה.  

'''החלק השני''' מתאר ציוויליזציות עבר אשר התמוטטו. כדי לתאר את אופן ההתמוטטות של הציוויליזציות, דיימונד משתמש בחמישה גורמים חברתיים אשר כוללים: נזק סביבתי, שינוי אקלים, קבוצות אתניות עוינות ודעיכה במיסחר כתוצאה מן הבעיות הסביבתיות. הציוויליזציות אשר דיימונד מתאר בחלק זה הן:  

===חברות עבר שהתמוטטו===

* [[אי הפסחא]] - ציוויליזציה אשר התמוטטה לגמרי בשל נזק סביבתי.

הציוויליזציות אשר דיימונד מתאר בחלק זה הן:  

* אי ה[[פיטקרן]] בפולינזיה הצרפתית שהתמוטטה עקב נזק סביבתי ודעיכת המסחר.  

* [[אי הפסחא]] - ציוויליזציה שהתמוטטה לגמרי בשל נזק סביבתי מסוג [[בירוא יערות]] ומשום שהמבנה החברתי של בני האי מנע מהם לזהות בעיות אלה, כשעסקו בתחרות יוקרה על בניית פסלים גדולים יותר כשהם כורתים עוד עצים לשם שינוע הפסלים ולשם חקלאות להאכלת אוכלוסיה גדלה.  

* אי ה[[פיטקרן]] בפולינזיה הצרפתית. דיימונד מתאר את הכחדת האוכלוסיה הפולינזית באי פיטקרן והנדרסון - שני איים קטנים שאיכלסו כ -100 אנשים וכמה עשרות אנשים לכל היותר. האיים דעכו  עקב נזק סביבתי ודעיכת המסחר עם האי מונגרנווה שסבל בעצמו מנזק סביבתי נרחב עקב בירוא יערות ומלחמות ותושביו התדרדו לקניבליות קיצונית.  

* בני [[האנסאזי]] מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית -שסבלו מנזק סביבתי ושינוי אקלים.  

* בני [[האנסאזי]] מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית -שסבלו מנזק סביבתי ושינוי אקלים.  

* בני ה[[מאיה]] מאזור אמריקה המרכזית - נזק סביבתי, שינויי אקלים, ובעיות חברתיות שמנעו התמודדות.  

* בני ה[[מאיה]] מאזור אמריקה המרכזית.  נזק סביבתי, שינויי אקלים, ובעיות חברתיות שמנעו התמודדות.  

* [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] - נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית.  

* [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] - נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית.  

** האי הקטנטן [[טיקופאה]] השוכן באוקיינוס השקט.  

** האי הקטנטן [[טיקופאה]] השוכן באוקיינוס השקט.  

** ניהול ה[[יער]]ות ב[[תקופת אדו]] ביפן.  

** ניהול ה[[יער]]ות ב[[תקופת אדו]] ביפן.  

פרק זה מתאר כיצד מודלים שונים של ניהול חברה סייעו לחברות לשרוד. בניהול מלמטה למעלה - בחברות קטנות מתקיימת החלטה ב[[דמוקרטיה ישירה]] וב[[חתירה לקונצנוזס]] (יפו), בחברות קטנות אחרות קבלת ההחלטות נעשות על ידי מנהיגי שבטים בחברה בלתי מרובדת שאין להם סמכות חזקה. דוגמה הפוכה לכך היא יפן שבה הניהול המקיים בא מלמעלה למטה.  

פרק זה מתאר כיצד מודלים שונים של ניהול חברה סייעו לחברות לשרוד. בניהול מלמטה למעלה - בחברות קטנות מתקיימת החלטה ב[[דמוקרטיה ישירה]] וב[[חתירה לקונצנוזס]] (יפו), בחברות קטנות אחרות קבלת ההחלטות נעשות על ידי מנהיגי שבטים בחברה בלתי מרובדת שאין להם סמכות חזקה. דוגמה הפוכה לכך היא יפן שבה הניהול המקיים בא מלמעלה למטה.  

* '''החלק השלישי''' מתמקד בחברה המודרנית:

החלק השלישי של הספר מתמקד בחברה המודרנית:

* רצח העם ברואנדה בשנות התשעים אשר נגרם באופן חלקי בשל [[התפוצצות אוכלוסין]] ו[[אסון מלתוסיאני]].  

* רצח העם ברואנדה בשנות התשעים אשר נגרם באופן חלקי בשל [[התפוצצות אוכלוסין]] ו[[אסון מלתוסיאני]].  

* הכישלון של [[האיטי]] לעומת ההצלחה היחסית של [[הרפובליקה הדומיניקנית]] אשר חולקות את האי [[היספניולה]].

* הכישלון של [[האיטי]] לעומת ההצלחה היחסית של [[הרפובליקה הדומיניקנית]] אשר חולקות את האי [[היספניולה]]. דיימונד מתאר כיצד שליטי ותושבי הרפוביליקה הדומיניקנית השכילו לשמור על היערות בחצי האי שלהם וכיצד הדבר משפיע על חברתם.  

* הבעיות המצפות ל[[מדינה מתפתחת|מדינה המתפתחת]] [[סין]].

* הבעיות המצפות ל[[מדינה מתפתחת|מדינה המתפתחת]] [[סין]].

* הבעיות המצפות למדינה המודרנית [[אוסטרליה]].

* הבעיות המצפות למדינה המודרנית [[אוסטרליה]].