שינויים

עם תבונה וצ'נדה אנו כבר לא רואים את החיים כקונפליקט של אינטרסים. תחת זאת, אנו חותרים ליצירת הרמוניה בין האינטרסים שלנו לבין אלו של החברה והטבע. התנגשות האינטרסים הופכת להרמוניה של אינטרסים. זאת משום שאנו מבינים, שבסופו של דבר, חיים מועילים באמת אפשריים רק כאשר הפרט, החברה והסביבה משרתים זה את זה. אם יש קונפליקט בין כל אחת מהספרות האלה, התוצאה תהיה בעיות לכולם.

עם תבונה וצ'נדה אנו כבר לא רואים את החיים כקונפליקט של אינטרסים. תחת זאת, אנו חותרים ליצירת הרמוניה בין האינטרסים שלנו לבין אלו של החברה והטבע. התנגשות האינטרסים הופכת להרמוניה של אינטרסים. זאת משום שאנו מבינים, שבסופו של דבר, חיים מועילים באמת אפשריים רק כאשר הפרט, החברה והסביבה משרתים זה את זה. אם יש קונפליקט בין כל אחת מהספרות האלה, התוצאה תהיה בעיות לכולם.

==אתיקה ושתי סוגים של תשוקה==

==אתיקה ושני סוגים של תשוקה==

כפי שראינו, הבודהיזם מכיר בשתי סוגים שונים של רצונות:

כפי שראינו, הבודהיזם מכיר בשתי סוגים שונים של רצונות:

# טנה, התשוקה לאובייקט של עונג;  

# טנה, התשוקה לאובייקט של עונג;  

טנה וצ'נדה מובילות שתיהן לסיפוק, אבל מסוגים שונים. נשתמש בדוגמת האכילה, אנשים המונעים על ידי טנה יבקשו לספק את התשוקה העיוורת של תאוות חושים אשר, במקרה הזה, היא התשוקה לטעם נעים. כאן, הסיפוק נובע מההתנסות בטעמו של האוכל. אבל כאשר מונחים על ידי צ'נדה, תאוות מונחות למימוש של חיים טובים. איננו חייבים לאכול יותר מידי, או לאכול סוגי מזונות שיעשו אותנו חולים רק בגלל שיש להם טעם טוב. תחת זאת, אנו אוכלים כדי למנוע את הרעב וכדי להזין את הגוף. כאן הסיפוק נובע מההבטחה של חיים נאותים שסופקה על ידי פעולת האכילה. אנו נהנים מהמזון שלנו, אבל לא בצורה שמובילה אותנו לחרטה.  

טנה וצ'נדה מובילות שתיהן לסיפוק, אבל מסוגים שונים. נשתמש בדוגמת האכילה, אנשים המונעים על ידי טנה יבקשו לספק את התשוקה העיוורת של תאוות חושים אשר, במקרה הזה, היא התשוקה לטעם נעים. כאן, הסיפוק נובע מההתנסות בטעמו של האוכל. אבל כאשר מונחים על ידי צ'נדה, תאוות מונחות למימוש של חיים טובים. איננו חייבים לאכול יותר מידי, או לאכול סוגי מזונות שיעשו אותנו חולים רק בגלל שיש להם טעם טוב. תחת זאת, אנו אוכלים כדי למנוע את הרעב וכדי להזין את הגוף. כאן הסיפוק נובע מההבטחה של חיים נאותים שסופקה על ידי פעולת האכילה. אנו נהנים מהמזון שלנו, אבל לא בצורה שמובילה אותנו לחרטה.  

צ'נדה מובילה למאמץ יצירה ופעולה המבוססים על אינטליגנציה ועל חשיבה צלולה. להבדיל, טנה מובילה לחיפוש עיוור המבוסס על בורות. שני תשוקות פנימיות אלו מניעים את ההתנהגות, אבל עם תוצאות אתיות שונות מאוד. בבודהיזם אפשר לשפוט את הערך המוסרי על פי אם הוא מונהג (בצורה ברורה) ע"י טנה או ע"י צ'נדה והאם (ברמה עמוקה יותר) ע"י בורות או ע"י תבונה. כשבאים לשפוט את הערך המוסרי של התנהגות כלכלית, עלינו לקבוע איזו אופן של מצב נפשי מניע אותה. כאשר תאבת בצע (טנה) מניע החלטות כלכליות, ההתנהגות נוטה להיות בלתי-מיומנת מבחינה מוסרית, אבל כאשר התשוקה לחיים טובים (צ'נדה) מובילה אותן, ההתנהגות הכלכלית תהיה מיומנת מבחינה מוסרית. על ידי שיפוט כזה של הפעילות הכלכלית, אנו רואים כיצד מצבים נפשיים, התנהגות מוסרית ופעילות כלכלית מחוברים בזרם של סיבה ותוצאה.  

צ'נדה מובילה למאמץ יצירה ופעולה המבוססים על אינטליגנציה ועל חשיבה צלולה. להבדיל, טנה מובילה לחיפוש עיוור המבוסס על בורות. שתי תשוקות פנימיות אלו מניעות את ההתנהגות, אבל עם תוצאות אתיות שונות מאוד. בבודהיזם אפשר לשפוט את הערך המוסרי על פי אם הוא מונהג (בצורה ברורה) ע"י טנה או ע"י צ'נדה והאם (ברמה עמוקה יותר) ע"י בורות או ע"י תבונה. כשבאים לשפוט את הערך המוסרי של התנהגות כלכלית, עלינו לקבוע איזו אופן של מצב נפשי מניע אותה. כאשר תאבת בצע (טנה) מניע החלטות כלכליות, ההתנהגות נוטה להיות בלתי-מיומנת מבחינה מוסרית, אבל כאשר התשוקה לחיים טובים (צ'נדה) מובילה אותן, ההתנהגות הכלכלית תהיה מיומנת מבחינה מוסרית. על ידי שיפוט כזה של הפעילות הכלכלית, אנו רואים כיצד מצבים נפשיים, התנהגות מוסרית ופעילות כלכלית מחוברים בזרם של סיבה ותוצאה.  

מנקודת המבט בודהיסטית, הפעילות הכלכלית צריכה להיות אמצעי לחיים טובים ואציליים.  ייצור, צריכה, ופעולות כלכליות נוספות אינן מטרות בפני עצמן; הם אמצעים, והמטרה שהם חייבים להוביל אליה היא פיתוח הרווה בתוך הפרט, בתוך החברה ובתוך הסביבה.   

מנקודת המבט בודהיסטית, הפעילות הכלכלית צריכה להיות אמצעי לחיים טובים ואציליים.  ייצור, צריכה, ופעולות כלכליות נוספות אינן מטרות בפני עצמן; הם אמצעים, והמטרה שהם חייבים להוביל אליה היא פיתוח הרווחה בתוך הפרט, בתוך החברה ובתוך הסביבה.   

בניגוד לדעה המוטעית שבודהיזם מכוון רק למתנזרים, בודהיסטים מכירים בכך שהשגת עושר היא אחת מהפעולות הבסיסיות בחיים, והבודהה נתן שיעורים רבים על הדרך הנאותה להשגת עושר. אבל הוא תמיד הדגיש שמטרת העושר היא להוות בסיס לפיתוח של פוטנציאל אנושי גבוה יותר. בבודהיזם נאמר שיש שלוש מטרות בחיים: הראשונית, האמצעית והסופית. המטרה הראשונית הינה נוחות חומרית סבירה  ובטחון כלכלי סביר.  בטחון חומרי, עם זאת, הינו רק הבסיס לשתי מטרות גבוהות ומופשטות יותר – רווחה נפשית וחופש פנימי.  

בניגוד לדעה המוטעית שבודהיזם מכוון רק למתנזרים, בודהיסטים מכירים בכך שהשגת עושר היא אחת מהפעולות הבסיסיות בחיים, והבודהה נתן שיעורים רבים על הדרך הנאותה להשגת עושר. אבל הוא תמיד הדגיש שמטרת העושר היא להוות בסיס לפיתוח של פוטנציאל אנושי גבוה יותר. בבודהיזם נאמר שיש שלוש מטרות בחיים: הראשונית, האמצעית והסופית. המטרה הראשונית הינה נוחות חומרית סבירה  ובטחון כלכלי סביר.  בטחון חומרי, עם זאת, הינו רק הבסיס לשתי מטרות גבוהות ומופשטות יותר – רווחה נפשית וחופש פנימי.  

חלק ניכר מחיינו נתפס על ידי פעולות כלכליות. אם רוצים שהכלכלה תמלא חלק אמיתי כלשהו בפתרון של בעיות אנושיות, אזי כל הפעיליות הכלכליות – ייצור, צריכה, עבודה, והוצאה – חייבות לתרום לרווחה ולעזור לממש את הפוטנציאל לחיים טובים ואציליים. זה דבר שאנו מסוגלים לעשותו. הבסיס לכלכלה בודהיסטית מונח כאן, בהבטחה שהפעילות הכלכלית משפרת את איכות החיים שלנו.  

חלק ניכר מחיינו נתפס על ידי פעולות כלכליות. אם רוצים שהכלכלה תמלא חלק אמיתי כלשהו בפתרון של בעיות אנושיות, אזי כל הפעיליות הכלכליות – ייצור, צריכה, עבודה, והוצאה – חייבות לתרום לרווחה ולעזור לממש את הפוטנציאל לחיים טובים ואציליים. זה דבר שאנו מסוגלים לעשותו. הבסיס לכלכלה בודהיסטית מונח כאן, בהבטחה שהפעילות הכלכלית משפרת את איכות החיים שלנו.

==שיקולי מוסר בפעילות כלכלית==

==שיקולי מוסר בפעילות כלכלית==