שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,505 בתים ,  06:47, 31 באוקטובר 2011
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
[[תמונה:התמוטטות, כריכת הספר.jpg|left|thumb|500px|כריכת הספר התמוטטות]]  
 
[[תמונה:התמוטטות, כריכת הספר.jpg|left|thumb|500px|כריכת הספר התמוטטות]]  
'''התמוטטות''' (Collapse: How Societies Choose to Fail or Survive) הוא ספר עיון מאת [[ג'ארד דיימונד]] שעוסק בשאלות מדוע חלק מאימפריות והתרבויות בעולם קרסו ואיזה לקחים ניתן ללמוד מדבר זה היום.  
+
'''התמוטטות''' (Collapse: How Societies Choose to Fail or Survive) הוא ספר עיון מאת [[ג'ארד דיימונד]] שעוסק בשאלות מדוע חלק מאימפריות והתרבויות בעולם התמוטטו בקריסה או בדעיכה ואילו חלקן הצילחו לקיים [[קיימות|חברה בת קיימא]] ולשרוד אלפי שנים. הספר מנסה למצוא גם תבניות משותפות לתרבויות אלה, ולהסיק מכך תובנות ולקחים עבור החברות הנוכחיות.  
    +
הספר מתאר היסטוריות של עמים שהתמוטטו בגלל אסונות אקולוגיים ובעיות חברתיות נוספות שהמיטו על עצמם - מוזכרים המקרה של [[איי הפחסא]], ושל [[ההתישבות הנורבגית בגרנילנד]], של [[האנסאזי]], [[קריסת תרבות המאיה]] ועוד חברות פרה-תעשייתיות. הספר מזכיר גם כמה מקרים של חברות חקלאיות שהצליחו לקיים [[כלכלה בת קיימא]] במשך אלפי שנים: החברות ב[[ניו גיני]], האי הזעיר [[טיקופיה]] ו[[יפן]] עד 1860, ומתחקה אחר סיבות הצלחתן של חברות אלה, שכוללו ניהול [[חקלאות בת קיימא]] לצד [[ייצוב אוכלוסייה]].
 +
 +
החלק הראשון והשלישי של הספר מתאר חברות בנות זמננו ואת השפעתם של [[סביבתנות|גורמים סביבתיים]] וכן תרבותיים וחברתיים על התנהלותן. החלק הראשון של הספר מתאר את מונטנה וארצות הברית בימנו. החלק השלישי מתאר את: [[פיצוץ אוכלוסין]] שהביא ל[[אסון מלתוסיאני]] ותרם ל[[רצח העם ברונאדה]] ב-1994; השוואת [[הרפובליקה הדונמיניקית]] שחולקת אי אחד עם [[האיטי]] ומצליחה לקיים חברה בעלת רווחה גבוהה יותר ובת קיימא יותר הודות ל[[נטיעת יערות]] ושימורן. בעיותה הסביבתיות והחברתיות של [[סין המודרנית]], והכרייה הנרחבת וחברת המהגרים של [[אוסטרליה]].
 +
 +
 +
חלקו הרביעי של הספר מתאר לקחים שימושיים ממה שלמדנו עד כה. הוא מנסה לענות על שאלות כמו מדוע חברות מקבלות החלטות הרות אסון שגורמות להתמוטטות שלהן, לבחון את השפעתם של [[תאגידים רב לאומיים]] וחברות גדולות על הבעיות הסביבתיות, ומהם הגורמים החברתיים שמקלים או מקשים על התמודדות עם בעיות [[קיימות]].
   −
הספר מתאר היסטוריות של עמים שקרסו בגלל אסונות אקולוגיים ובעיות חברתיות נוספות שהמיטו על עצמם - מוזכר המקרה של [[איי הפחסא]], ושל [[ההתישבות הנורבגית בגרנילנד]], של האנסאזי, קריסת תרבות המאיה וכו'. כמו כן הספר מתייחס לבעיות סביבה שקיימות כיום.
   
==גורמים לקריסה==
 
==גורמים לקריסה==
דיאמונד מזהה 5 גורמים עיקריים שבעיה בהם תורמת לכך שתרבויות קורסות:
+
דיאמונד מזהה 5 תחומים עיקריים שבעיה בכל אחד מהם יכולה לתרום להתמוטטות חברות ותרבויות.
# השפעה אנושית על הסביבה שגורמת למשבר סביבתי ו[[קיימות|קיומי]].  
+
# [[פגיעה בסביבה]]  שגורמת ל[[משבר סביבתי]] ו[[קיימות|קיומי]].  
# [[שינויי אקלים]]
+
# [[שינויי אקלים]].
 
# יחסי איבה עם תרבויות שכנות עוינות
 
# יחסי איבה עם תרבויות שכנות עוינות
 
# נתק או הפסקה במחסר וביחסי ידידות עם תרבויות תומכות ושכנים ידידים  
 
# נתק או הפסקה במחסר וביחסי ידידות עם תרבויות תומכות ושכנים ידידים  
 
# תגובה לתהליכים בעיתיים - גורמים כלכליים תרבותיים ופוליטיים שמונעים לזהות את הבעיה ולהתמודד איתה.  
 
# תגובה לתהליכים בעיתיים - גורמים כלכליים תרבותיים ופוליטיים שמונעים לזהות את הבעיה ולהתמודד איתה.  
   −
כך לדוגמה ההתיישבות הנורבגית בגרינלנד, לטענת דיימונד, גרמה בטעות ל[[סחף קרקע]] ול[[בירוא יערות]] דבר שפגע ביכולת שלה לייצר [[ברזל]]. האקלים בתקופה זו הפך לקר יותר, אם כי דבר זה לא השפיע על האינואטים שחיו לצד המאיה. המסחר עם נורבגיה שסייע להתיישבות ירד, אולי בגלל קיום של קרחונים רבים יותר בנתיבי המסחר, היחסים העכורים עם האינואטים גרמו לכך שהאחרונים הקשו על הנורדים לדוג דגים ולצוד כלבי ים. ולבסוף מאבקי הכוחות בין האצילים הנורדים והתרבות הנוצרית שממנה הגיעו מנעו מהם לזהות את הבעיות או לזהות פתרונות מהתרבות האינואטית (בה זילזלו) שהיו יכולים לסייע להם.  
+
בדרך כלל חברות התמוטטו לא רק בגלל סיבה בודדת אחת, אלא בגלל צירוף של מספר סיבות והצטברות בעיות בתחומים שונים. הבעיות באיי הפסחה לדוגמה כוללות 2 תחומים והבעיות של איי פיטקרן נבעו מ-3 סיבות. מכלל החברות בספר התמוטטות [[ההתיישבות הנורבגית בגרינלנד]] נבעה מכל חמשת הגורמים ולכן דיימונד מתאר אותה ביתר פירוט יחסית לחברות עתיקות אחרות.  
    +
לטענת דיימונד, הנורביגים בגרינלנד גרמו בטעות ל[[סחף קרקע]] ול[[בירוא יערות]] דבר שפגע ביכולת שלהם לייצר [[ברזל]]. האקלים בתקופת ההתיישבות זו הפך לקר יותר, דבר שהקשה על קיום הכלכלת חקלאות מבוססת בקר וצאן שקיימו הנורבגים, אך השפיעה פחות על האינואטים שחיו לצד הנורבים. המסחר עם נורבגיה שסייע להתיישבות ירד, אולי בגלל קיום של קרחונים רבים יותר בנתיבי המסחר, היחסים העכורים עם האינואטים גרמו לכך שהאחרונים הקשו על הנורדים לדוג דגים ולצוד כלבי ים. ולבסוף מאבקי הכוחות בין האצילים הנורדים והתרבות הנוצרית שממנה הגיעו מנעו מהם לזהות את הבעיות או לזהות פתרונות מהתרבות האינואטית (בה זילזלו) שהיו יכולים לסייע להם.
    
== מבנה הספר ==
 
== מבנה הספר ==
 
הספר מתחלק לארבעה חלקים:
 
הספר מתחלק לארבעה חלקים:
*'''החלק הראשון''' מתאר את הסביבה במדינת מונטנה בארצות הברית של ימינו ומתמקד בחייהם של מספר אנשים על מנת להסביר כיצד החברה כיום משפיעה על הסביבה.  
+
'''החלק הראשון''' מתאר את הסביבה במדינת מונטנה בארצות הברית של ימינו ומתמקד בחייהם של מספר אנשים על מנת להסביר כיצד החברה כיום משפיעה על הסביבה.  
*'''החלק השני''' מתאר ציוויליזציות עבר אשר התמוטטו. כדי לתאר את אופן ההתמוטטות של הציוויליזציות, דיימונד משתמש בחמישה גורמים חברתיים אשר כוללים: נזק סביבתי, שינוי אקלים, קבוצות אתניות עוינות ודעיכה במיסחר כתוצאה מן הבעיות הסביבתיות. הציוויליזציות אשר דיימונד מתאר בחלק זה הן:  
+
 
** [[אי הפסחא]] (ציוויליזציה אשר התמוטטה לגמרי בשל נזק סביבתי).  
+
'''החלק השני''' מתאר ציוויליזציות עבר אשר התמוטטו. כדי לתאר את אופן ההתמוטטות של הציוויליזציות, דיימונד משתמש בחמישה גורמים חברתיים אשר כוללים: נזק סביבתי, שינוי אקלים, קבוצות אתניות עוינות ודעיכה במיסחר כתוצאה מן הבעיות הסביבתיות. הציוויליזציות אשר דיימונד מתאר בחלק זה הן:  
** אי ה[[פיטקרן]] בפולינזיה הצרפתית (נזק סביבתי ודעיכת המיסחר).  
+
* [[אי הפסחא]] - ציוויליזציה אשר התמוטטה לגמרי בשל נזק סביבתי.
** בני אנסאזי מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית (נזק סביבתי ושינוי אקלים).  
+
* אי ה[[פיטקרן]] בפולינזיה הצרפתית שהתמוטטה עקב נזק סביבתי ודעיכת המסחר.  
** בני ה[[מאיה]] מאזור אמריקה המרכזית (נזק סביבתי, שינוי אקלים, ושכנים אויבים).  
+
* בני [[האנסאזי]] מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית -שסבלו מנזק סביבתי ושינוי אקלים.  
** הנורדים אשר שכנו בגרינלנד (נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית).  
+
* בני ה[[מאיה]] מאזור אמריקה המרכזית - נזק סביבתי, שינויי אקלים, ובעיות חברתיות שמנעו התמודדות.  
** לבסוף, דיימונד דן בשלושה סיפורי הצלחה מן העבר:
+
* [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] - נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית.  
*** האי הקטנטן [[טיקופאה]] השוכן באוקיינוס השקט.  
+
 
*** ההצלחה [[חקלאות|החקלאית]] של אזור מרכז [[גינאה החדשה]].  
+
בסוף חלק זה דן דיימונד דן בשלושה סיפורי הצלחה מן העבר.  
 +
** ההצלחה [[חקלאות|החקלאית]] של אזור מרכז [[גינאה החדשה]].
 +
** האי הקטנטן [[טיקופאה]] השוכן באוקיינוס השקט.  
 
** ניהול ה[[יער]]ות ב[[תקופת אדו]] ביפן.  
 
** ניהול ה[[יער]]ות ב[[תקופת אדו]] ביפן.  
 +
פרק זה מתאר כיצד מודלים שונים של ניהול חברה סייעו לחברות לשרוד. בניהול מלמטה למעלה - בחברות קטנות מתקיימת החלטה ב[[דמוקרטיה ישירה]] וב[[חתירה לקונצנוזס]] (יפו), בחברות קטנות אחרות קבלת ההחלטות נעשות על ידי מנהיגי שבטים בחברה בלתי מרובדת שאין להם סמכות חזקה. דוגמה הפוכה לכך היא יפן שבה הניהול המקיים בא מלמעלה למטה.
 +
 
* '''החלק השלישי''' מתמקד בחברה המודרנית:
 
* '''החלק השלישי''' מתמקד בחברה המודרנית:
** רצח העם ברואנדה בשנות התשעים אשר נגרם באופן חלקי בשל [[התפוצצות אוכלוסין]].  
+
* רצח העם ברואנדה בשנות התשעים אשר נגרם באופן חלקי בשל [[התפוצצות אוכלוסין]] ו[[אסון מלתוסיאני]].  
** הכישלון של [[האיטי]] לעומת ההצלחה היחסית של [[הרפובליקה הדומיניקנית]] אשר חולקות את האי [[היספניולה]].
+
* הכישלון של [[האיטי]] לעומת ההצלחה היחסית של [[הרפובליקה הדומיניקנית]] אשר חולקות את האי [[היספניולה]].
** הבעיות המצפות ל[[מדינה מתפתחת|מדינה המתפתחת]] [[סין]].
+
* הבעיות המצפות ל[[מדינה מתפתחת|מדינה המתפתחת]] [[סין]].
** הבעיות המצפות למדינה המודרנית [[אוסטרליה]].
+
* הבעיות המצפות למדינה המודרנית [[אוסטרליה]].
 +
 
 
* '''החלק הרביעי'''  מסכם את המחקר ודן בנושאים כגון [[עסקים]] ו[[גלובליזציה]], ולקחים מעשיים אותם ניתן ללמוד.
 
* '''החלק הרביעי'''  מסכם את המחקר ודן בנושאים כגון [[עסקים]] ו[[גלובליזציה]], ולקחים מעשיים אותם ניתן ללמוד.
  

תפריט ניווט