47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 21:
שורה 21: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + − *'''שימור כימי טבעי''' - המלחה, הכנת ריבות, עישון, כיסוי בשמן, החמצה - כל השיטות האלה שימשו בעבר כדי לשמור על מוצרים לאורך זמן. הצרה שרוב השיטות האלה גורמות למזון שאינו בריא - סוכר גורם להשמנה ובעיות שיניים, מלח גורם לבעיות בכליות וליתר לחץ דם, עישון מזונות חשוד כמסרטן (ספקולציה ?). כיסוי בשמן והחמצה הינם פחות מזיקים אולי. בנוסף לכך שימור ירקות כמו אבוקדו, או סלט חתוך במיץ לימון (אנטי מחמצן), ותבלון בתבלינים חריפים כמו שום (אפקט מחטא) של תבשילים מאריכים את חייהם. − * '''כד בתוך כד'''- כד חרס קטן שמונח בתוך כד חרס גדול יותר. הרווח שבין שני הכדים מלא בחול, ואת החול יש להרטיב, ולוודא שהוא נשמר לח כל הזמן. ניתן להזין פנימה מים בטפטפת. כד החרס הפנימי מתקרר, אך שומר על יובש. + − − העקרון לפיו עובד המתקן היא שלחות שבאה במגע עם אוויר יבש מתאדה וגורמת לצניחה של הטמפרטורה. פתרון זה פותח בידי מורה ניגרי בשם Mohammed Bah Abba ויש עדות לקיומו דבר דומה גם בהודו. ממציא אוסטרלי בשם Coolgardie Safe מהמאה ה-19 פיתח מתקן עם עקרון דומה. − − * '''הגנה על ידי ואקום''' (ספקולציה)- אם יש כלי שניתן להוריד בו את הלחץ האטמוספירי (לא חייבים להגיע לוואקום) , יהיה בו פחות אוויר, ולכן פחות חמצן. כמו כן רוב החיידיקים והפטריות צריכים לחץ אטמוספירי נורמלי, ויתפקדו פחות טוב בלחץ אטמופסירי נמוך. בעיה - איפה משיגים כלי כזה. בעיה נוספת - כל פעם שמוציאים או מכניסים צריך לשאוב האוויר. − * '''הגנה על ידי סביבה דלת חמצן''' (ספקולציה). -כלי ללא חמצן (איני יודע כמה מחיידיקי המזון הם אירובים, כלומר אוהבי חמצן). לדוגמה לוקחים כלי דמוי פעמון, כשהפתח כלפי מטה. החמצן כבר מהאוויר ולכן אם נבעיר נר מתחת לכלי, הוא ישרוף את החמצן באויר שבתוך כלי (או רובו), וישאר בו בעיקר אוויר נטול חמצן (ורווי ב דו תחמוצת הפחמן) - כעת ניתן לשים מזונות בתוך הכלי (מובן שהם מביאים חמצן שכלוא הסיר לדוגמה). בעיות - האוויר עלול לברוח מהכלי אם הוא לא אטום דיו (אולי פעמון ממתכת עו זכוכית), כמו כן בהכנסה של המזון פנימה הוא עלול לייבא חמצן פנימה או ולדחוף החוצה את האוויר נטול החמצן. אפשר אולי לשים נר בוער בתחתית הכלי. זו גם בדיקה לכך שאין חמצן - כאשר אין מספיק חמצן הנר כבה. שאלה היא גם עד כמה פטריות לדוגמה עלולות לאהוב תנאים אלה. − : [[[משתמש:Shahard|-- שחר]] 15:17, 24 נובמבר 2006 (MST)] עד כמה שאני יודע החידקים יוצרי הרעלים החמורים ביותר הם דוקא אנארוביים, כך שסילוק החמצן יכול עוד לעודד אותם... − :: זה גם החשד שלי, אבל השאלה כמה חיידקים אלו נוכחים בסביבה רווית חמצן מלכתחילה שיש במזון. ובכל מקרה, שווה לבדוק ולחקור (אם כי במקרה זה, רצוי לשאול קודם כדי לא למות מהרעלת מזון)[[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 04:11, 25 נובמבר 2006 (MST)
←שיטות וגישות שונות לשימור מזון
==שיטות וגישות שונות לשימור מזון==
==שיטות וגישות שונות לשימור מזון==
===כד בתוך כד===
כד בתוך כד (pot-in-a-pot) הוא מתקן פשוט שבו כד חרס אחד מונח בתוך כד חרס גדול מעט יותר. הרווח שבין שני הכדים מלא בחול, נסורת או טוף. את החול יש להרטיב, ולוודא שהוא נשמר לח כל הזמן. ניתן להזין פנימה מים בטפטפת. אידוי המים מהתווך בין שני הכדים גורם לאובדן חום שמקרר את המיכל הפנימי, בעקרון דומה להזעה שמתאדה ומקררת את הגוף. כד החרס הפנימי מתקרר, אך שומר על יובש.
כד בתוך כד הומצא על ידי מורה ניגרי בשם מוחמד בה-אבבה (Mohammed Bah Abba). יש עדות לקיום של המצאה דומהגם בהודו. ממציא אוסטרלי בשם Coolgardie Safe מהמאה ה-19 פיתח מתקן עם עקרון דומה.
המצאתו של מוחמד בא-אבבה זכתה בפרסים בתחום תכנון [[טכנולוגיה נאותה]] - עיצוב לו-טק לשיפור איכות החיים של תושבי העולם השלישי, בעיקר משום שהוא פשוט לבנייה, הוא מיוצר מקומית, צורך אנרגיה מעטה מאד (בצורה עקיפה על ידי צריכת המים), ומחיר הייצור נמוך מאוד.
===שימור כימי טבעי===
המלחה, הכנת ריבות, עישון, כיסוי בשמן, החמצה - כל השיטות האלה שימשו בעבר כדי לשמור על מוצרים לאורך זמן.
הצרה שרוב השיטות האלה גורמות למזון שאינו בריא - סוכר גורם להשמנה ובעיות שיניים, מלח גורם לבעיות בכליות וליתר לחץ דם, עישון מזונות הוא [[גורם מסרטן]]. כיסוי בשמן והחמצה הינם פחות מזיקים אולי.
בנוסף לכך שימור ירקות כמו אבוקדו, או סלט חתוך במיץ לימון (אנטי מחמצן), ותבלון בתבלינים חריפים כמו שום (אפקט מחטא) של תבשילים מאריכים את חייהם.
===ייבוש בהקפאה===
(ליופיליזציה)- משמשת לשם שימור מזונות לטווח ארוך. בשיטה זו מוציאים חלק גדול מהנוזלים מתוך מוצרי מזון שונים ושומרים אותם במארז אטום למים. בשיטה גורמים למים להמריא ממוצק לגז בלי לעבור באמצע במצב צבירה נוזלי.
חסרונה של שיטה זו שהיא דורשת מתקן מורכב ומסובך להפעלה ולכן היא יקרה. עם זאת היא יכולה לשמור על סוגים שונים של מזונות במשך שנים רבות בלי לשנות את המרקם ואת הטעמים והריחות שלהם בצורה ניכרת (בניגוד לשיטות ייבוש אחרות).
===שיטות נוספות===
* '''גינה ליד הבית''' , עציצי תבלין - לקבלת הספקה של ירקות טריים.
* '''גינה ליד הבית''' , עציצי תבלין - לקבלת הספקה של ירקות טריים.
* '''בישול לחמולה''' כשמבשלים להרבה אנשים, האוכל נגמר. אם מבשלים בתורות, כמות הבישולים אינה גדולה יותר.
* '''בישול לחמולה''' כשמבשלים להרבה אנשים, האוכל נגמר. אם מבשלים בתורות, כמות הבישולים אינה גדולה יותר.
* '''כד חרס עם מים''' - כלי חרס גדולים, עוטפים אותם בבד ומרטיבים מידי פעם, כך שישארו קרירים. (לא מתאים לפירות וירקות בגלל הלחות)רעיון דומה משמש לשם קרור האוויר. כד חרס מלא במים תלוי מתחת לגג הבית בצל - התאדות המים גורמת לקרור האוויר, ללא האפקט של ייבוש האוויר המוכר משימוש במזגן.
* '''כד חרס עם מים''' - כלי חרס גדולים, עוטפים אותם בבד ומרטיבים מידי פעם, כך שישארו קרירים. (לא מתאים לפירות וירקות בגלל הלחות)רעיון דומה משמש לשם קרור האוויר. כד חרס מלא במים תלוי מתחת לגג הבית בצל - התאדות המים גורמת לקרור האוויר, ללא האפקט של ייבוש האוויר המוכר משימוש במזגן.
* '''קרור רוח'''
* '''קרור רוח'''?
* '''ארגז קרח''' - שימש בעבר בארץ - די לא נוח ולא ברור כמה זה אקולוגי.
* '''ארגז קרח''' - שימש בעבר בארץ - די לא נוח ולא ברור כמה זה אקולוגי.
* '''חדר קרור'''
* '''חדר קרור'''
* '''מקרר סולארי''' - במחירים יקרים ולא בטוח שמתאים לארץ.
* '''מקרר סולארי''' - במחירים יקרים ולא בטוח שמתאים לארץ.
* '''מקרר על גז''' - יקר (?) ועדיין משתמש באנרגיה לא מתחדשת.
* '''מקרר על גז''' - יקר (?) ועדיין משתמש באנרגיה לא מתחדשת.
==שימור מזונות שונים==
==שימור מזונות שונים==