מושג הרווח כאי יעילות חברתית. הצדקה כלכלית בחסמי גישה.
מושג הרווח כאי יעילות חברתית. הצדקה כלכלית בחסמי גישה.
+
+
הדגמה קצרה לשיעור:
+
בואו נדמיין משק ובו 10 אנשים כל אדם מיוצג על ידי מבחנה-:
+
+
UUUUUUUUUU
+
כיצד תיראה חלוקת ההכנסות, במידה והמשק הדמיוני מייצג את החברה בישראל? נשים נקודות בכל מבחנה שייצגו הכנסה, נאמר-
+
+
.
+
.
+
..
+
.....
+
..........
+
UUUUUUUUUU
+
+
עכשיו השאלה הקשה- [[במציאות]] מה מייצגים צידי המבחנה ?
+
(U), אנחנו מדברים על הקניין של כל אדם או שכבה באוכלוסיה- אבל מה יוצר את הגבולות האלה, שציירתי שם?
+
+
בישראל יהיו אלו כמובן בעיקר חוקי המדינה, בעיקר בתחום הדין האזרחי ודיני רכוש ונזיקין- אולם מהיכן הכוח של החוקים?
+
אם נקצין ונלך לקצה השורה, נראה שעל דפנות המבחנה הראשונה בייצוג של ישראל עומדים אולי חיילים במחסום, אולי את דפנות המבחנה הבאה מחזיקים בגופם שוטרים חמושים באלות, ייתכן שבהמשך נמצא ביטויים עדינים יותר לכח הכפייה של החברה, פקידי בנק ורשויות וכן הלאה.
+
הקניין עצמו בחברה שלנו מובטח על ידי מונופול החברה (מדינה) על כח הכפייה. חלק ניכר מכח הכפייה הזה, גם אם הוא סמלי ומעודן ולא תמיד מתבטא בחיילים ושוטרים חמושים, מושקע כל העת בקיום הסדר החברתי כלכלי (למרות שמספרים לנו שהוא דרוש ל"בטחון" ולהגנה מפני אלמנטים עבריניים מסוכנים מבית)
+
+
אין הכוונה לכך שההפעלה של כפיית המדינה לטובת הסדרי קניין היא בהכרח רעה. אנו נהנים במידה רבה מההסדרים האלה- ומהייציבות שלהם (ברור שהחבר'ה במבחנות האחרונות נהנים מהם במיוחד...) '''הטענה היא שעצם היסוד של רעיון ה"שוק" - הקניין וקדושתי, מתוחזקים תדיר ובמאמץ רב על ידי וויסות ממשלתי שנשען על כח כפייה''' זהוא היסוד ל"שוק החופשי"