שורה 6: |
שורה 6: |
| | | |
| ==מגמות בצריכת מינרלים== | | ==מגמות בצריכת מינרלים== |
− | הצריכה של מינרלים עלתה באופן משמעותי במאה ה-20. לדוגמה הצריכה של 5 מתכות נחושת, עופרת, אבץ, בדיל, וניקל, במילוני טונות לשנה, היתה 0.5 בשנת 1900, 6 בשנת 1950 ו-27 בשנת 1995. כלומר עליה של יותר מפי 4 בין 1950 לשנת 2000. הגידול בשימוש במתכות אלו היה עד כה בדומה לפונקציה מערכית. לעומת זאת השימוש העולמי בפלדה היה בצורת פונקציית S, עליה "מתונה" מ 50 ל200 בין 1900 לבין 1950, זינוק ל 700 עד 1970, וומאז עליה מתונה ל-800 בשנת 2000 (כל הנתונים - במיליוני טונות לשנה). | + | הצריכה של מינרלים עלתה באופן משמעותי במאה ה-20. לדוגמה הצריכה של 5 מתכות [[נחושת]], [[עופרת]], [[אבץ]], [[בדיל]], ו[[ניקל]], במילוני טונות לשנה, היתה |
| + | * 0.5 בשנת 1900, |
| + | * 6 בשנת 1950 |
| + | * 27 בשנת 1995. |
| + | |
| + | כלומר עליה של יותר מפי 4 בין 1950 לשנת 2000. הגידול בשימוש במתכות אלו היה עד כה בדומה ל[[פונקציה מערכית]]. לעומת זאת השימוש העולמי ב[[פלדה]] היה בצורת פונקציית S, עליה "מתונה" מ-50 ל-200 מיליוני טונות לשנה בין 1900 לבין 1950, זינוק ל 700 מילוני טונות עד 1970, וומאז עליה מתונה ל-800 מיליוני טונות בשנת 2000. |
| | | |
| יש גבול לכמות השימוש במתכות הזולות אפילו עבור אנשים עשירים, אם כי גבול זה גבוה למדי - הצריכה לנפש של רוב המתכות במדינות המתועשות גדולה פי 8 עד פי 10 מאשר במדינות הלא מתועשות. אם 9 מילארד איש יצרכו ברמה האמריקנית הדבר יצריך הכפלת הייצור העולמי פי 5 בפלדה, פי 8 בנחושת, ופי 9 באלומיניום. ספק אם רמות כאלו של ייצור אפשריות, בגלל סיבות שיפורטו בהמשך. כמות צריכה זו גם אינה הכרחית לקיום חיים נוחים, היות וחלק גדול ממנה מקורו בצריכה בזבזנית. (מדווז, עמ' 100) | | יש גבול לכמות השימוש במתכות הזולות אפילו עבור אנשים עשירים, אם כי גבול זה גבוה למדי - הצריכה לנפש של רוב המתכות במדינות המתועשות גדולה פי 8 עד פי 10 מאשר במדינות הלא מתועשות. אם 9 מילארד איש יצרכו ברמה האמריקנית הדבר יצריך הכפלת הייצור העולמי פי 5 בפלדה, פי 8 בנחושת, ופי 9 באלומיניום. ספק אם רמות כאלו של ייצור אפשריות, בגלל סיבות שיפורטו בהמשך. כמות צריכה זו גם אינה הכרחית לקיום חיים נוחים, היות וחלק גדול ממנה מקורו בצריכה בזבזנית. (מדווז, עמ' 100) |
| | | |
| יש סימנים להאטה בגידול הכרייה לגבי חלק מהמתכות (פלדה לדגומה). יש כמה תאוריות לגבי מדוע דבר זה מתרחש: | | יש סימנים להאטה בגידול הכרייה לגבי חלק מהמתכות (פלדה לדגומה). יש כמה תאוריות לגבי מדוע דבר זה מתרחש: |
− | * אי-חומריות של הכלכלה. בגלל תמריצים כלכליים ובגלל אפשרויות טכנולוגיות. | + | * [[אי-חומריות של הכלכלה]]. בגלל תמריצים כלכליים ובגלל אפשרויות טכנולוגיות. |
− | * העליה החדה במחירי הנפט ב-1973 וב-1979, גרמה להתייקרות המתכות, ויצרה תמריץ להקטנת השימושים במתכות. כמו כן, גם התייקרות האנרגיה יצרה תמריץ להשתמש במוצרים בעלי פחות מתכת. | + | * [[משבר הנפט ב-1973|העליה החדה במחירי הנפט ב-1973]] וב-1979, גרמה להתייקרות המתכות, ויצרה תמריץ להקטנת השימושים במתכות. כמו כן, גם התייקרות האנרגיה יצרה תמריץ להשתמש במוצרים בעלי פחות מתכת. |
− | * מחירי האנרגיה הגבוהים וחוקי סביבה נוקשים יותר וכן התייקרות הטמנת פסולת עודדו את המחזור של חומרי גלם. | + | * מחירי האנרגיה הגבוהים וחוקי סביבה נוקשים יותר וכן התייקרות הטמנת פסולת עודדו את ה[[מחזור]] של חומרי גלם. |
| * הלחצים הנ"ל עודדו גם חדשנות טכנולוגית. סוגי פלסטיק, קרמיקה וחומרים נוספים, היוו תחליפים למתכות. מוצרים שיוצרו ממתכות כמו מכוניות, פחיות שתיה, ואחרים הפכו קלים יותר כדי לחסוך במתכת ובאנרגיה. | | * הלחצים הנ"ל עודדו גם חדשנות טכנולוגית. סוגי פלסטיק, קרמיקה וחומרים נוספים, היוו תחליפים למתכות. מוצרים שיוצרו ממתכות כמו מכוניות, פחיות שתיה, ואחרים הפכו קלים יותר כדי לחסוך במתכת ובאנרגיה. |
− | * המיתון הכלכלי של שנות ה-80 השפיע במיוחד על התעשיות הכבדות, ולכן הביקוש למתכות ירד באופן חריף עוד יותר. | + | * המיתון הכלכלי של שנות ה-80 השפיע במיוחד על התעשיות הכבדות, ולכן הביקוש למתכות ירד באופן חריף עוד יותר. |
| | | |
| ==חידושים ומחזור== | | ==חידושים ומחזור== |