fb-user
12
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 4:
שורה 4: − + − בשנים האחרונות, משמש החוק כ"חוק עוקף כנסת" שבמסגרתו מעביר האוצר שינויים ארוכי טווח כמו [[הפרטה]], וצעדי מדיניות נאו ליברליים אחרים. בנוסף משמש החוק ככלי לקידום מדיניות שהאוצר מעוניין בה. החוק אינו נוגע רק לנושאים כלכליים כמו מדיניות מיסוי או תקציב, אלא קובע גם מהלכים ושינויים מבניים בכל רבדי הממשל והחקיקה בישראל, כולל לדגומה אנרגיה, בריאות, חינוך, רשויות מקומיות וכו'. + − קיימת ביקורת גוברת על החוק. ב-2007 הוקם [[פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים]] ונמתחה עליו ביקורת מצד גורמים משפטיים. בשנת 2009 התרחבה הביקורת גם לגופים נוספים כמו [[המועצה הלאומית לכלכלה]] המציעה שינוי בדרך קבלת התקציב ושינויים מהותיים בחוק. +
אין תקציר עריכה
__TOC__
__TOC__
| width="50%" style="border:0px solid gray;padding-right:20px;" valign="top" |
| width="50%" style="border:0px solid gray;padding-right:20px;" valign="top" |
'''חוק ההסדרים''' הוא חוק שמחוקקת [[הכנסת]] מדי שנה, החל משנת 1986 ועד היום. הרעיון המקורי של החוק היה לצמצם, לשנות או אף לבטל חוקים, הגורמים להוצאה תקציבית גדולה, שהמשק אינו מסוגל לעמוד בה (לפי עמדתה של ה[[ממשלת ישראל|ממשלה]]).
'''חוק ההסדרים''' הוא חוק שמחוקקת [[הכנסת]] מדי שנה, החל משנת 1986, זמן קצר לפני האישור הסופי של חוק התקציב. חוק ההסדרים וחוק התקציב הם חוקים נפרדים, אולם חוק ההסדרים מונח על שולחן הכנסת יחד עם חוק התקציב והדיון בו נעשה במקביל לדיון בתקציב ובזיקה הדוקה אליו. רוב סעיפי חוק התקציב עוסקים בהשעיה ובדחייה של חוקים או סעיפי חוקים שהכנסת חוקקה בעבר, ואשר לדעת ה[[ממשלת ישראל|ממשלה]] אין אפשרות לממש אותם בשנת התקציב הקרובה עקב מגבלות המדיניות הכלכלית.
במהלך השנים החלו ממשלות ישראל להשתמש בחוק ההסדרים כמעין מסלול חקיקה מזורז. תוכניות או ביטול תוכניות, שהממשלה התקשתה להעביר בהליכי החקיקה הרגילים, שולבו בחוק ההסדרים גם אם לא היה להם קשר ישיר למדיניות הכלכלית וגם אם ההצדקה לביצוע או לביטול לא תלויה בהכרח בתקציב. ההנחה של הממשלה היא שהדיון בסעיפי חקיקה רבים בתוך זמן קצר, והמחויבות של סיעות הקואליציה להצביע בעד התקציב שהכינה הממשלה, מגדילים את הסיכוי לאישור תוכניות שנויות במחלוקת. על מגמה זו, ועל השימוש בחוק ההסדרים באופן כללי, נמתחה ביקורת קשה מצד יושבי ראש של הכנסת, יועצים משפטיים של הכנסת, ארגונים חוץ-פרלמנטריים ואף בית-המשפט העליון, אולם עתירות לבג"ץ נגד הליך החקיקה של חוק ההסדרים לא התקבלו. ב-2007 הוקם [[פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים]] ונמתחה עליו ביקורת מצד גורמים משפטיים. בשנת 2009 התרחבה הביקורת גם לגופים נוספים כמו [[המועצה הלאומית לכלכלה]] המציעה שינוי בדרך קבלת התקציב ושינויים מהותיים בחוק.
בין התוכניות הממשלתיות שהועברו באמצעות חוק ההסדרים (כלומר בלי דיון והליכי חקיקה נפרדים) אפשר למנות [[הפרטה]] של גופים שונים וצעדי מדיניות נאו-ליברלית אחרים. בנוסף משמש החוק ככלי לקידום מדיניות שהאוצר מעוניין בה. החוק אינו נוגע רק לנושאים כלכליים כמו מדיניות מיסוי או תקציב, אלא קובע גם מהלכים ושינויים מבניים בכל רבדי הממשל והחקיקה בישראל, כולל לדגומה אנרגיה, בריאות, חינוך, רשויות מקומיות וכו'.
{{חדשות חוק ההסדרים}}
{{חדשות חוק ההסדרים}}