שינויים

   

   

[[אדוארד ברנט טיילור]], אחד ממניחי היסוד למדע האנתרופולוגיה, התמקד באבולוציה של התרבות בעולם כולו, בהתבסס על כך שהתרבות היא חלק חשוב מכל חברה וכי גם היא נתונה לתהליך אבולוציוני. הוא סבר כי החברות האנושיות נמצאות בשלבים שונים של ההתפתחות התרבותית, ושהמטרה של האנתרופולוגיה היא להבין את האבולוציה של התרבות, מהמצב הפרימיטיבי ועד למדינה המודרנית, כפי שהתקיימה ב[[אירופה]] של אותן שנים. כך, למשל, בתחום ה[[דת]]: טיילור התעניין ב[[מיתוס|מיתוסים]], ב[[שפה]], [[טקס|טקסים]] דתיים ואף ביקש לחקור את התפתחות המוסדות התוך [[שבט (מדעי החברה)|שבטיים]]. טיילור תיאר את תהליך התפתחות הדת כך: [[אנימיזם]] הוביל ל[[פטישיזם]], שהוביל ל[[טוטמיזם]]. אנתרופולוגים רבים עסקו באבולוציה הרוחנית-דתית. כך, למשל, לובוך (Lubboch) תיאר את התפתחות הדת כך: [[אתאיזם]] הוביל לפטישיזם, ומכאן לטוטמיזם, אחר כך ל[[שמאניזם]], עבור דרך [[עבודת אלילים]] ולבסוף מונותיאיזם/תיאיזם. גם [[ג'יימס פרייזר]], בספרו "ענף הזהב" (The Golden Bough) תיאר התפתחות דתית חד קווית - ראשית ישנה [[מאגיה]], טכניקה באמצעותה האדם חש שהוא שולט בגורלו. לאחר מכן [[דת]], אשר כל שהאדם יכול לעשות זה לקוות לקבל את חסדו של האל. ולבסוף [[מדע]], אשר יש בה מן הדמיון למאגיה בכך שהאדם באמצעות המדע שואף לשלוט על העולם.

[[אדוארד ברנט טיילור]], אחד ממניחי היסוד למדע האנתרופולוגיה, התמקד באבולוציה של התרבות בעולם כולו, בהתבסס על כך שהתרבות היא חלק חשוב מכל חברה וכי גם היא נתונה לתהליך אבולוציוני. הוא סבר כי החברות האנושיות נמצאות בשלבים שונים של ההתפתחות התרבותית, ושהמטרה של האנתרופולוגיה היא להבין את האבולוציה של התרבות, מהמצב הפרימיטיבי ועד למדינה המודרנית, כפי שהתקיימה ב[[אירופה]] של אותן שנים. כך, למשל, בתחום ה[[דת]]: טיילור התעניין ב[[מיתוס|מיתוסים]], ב[[שפה]], [[טקס|טקסים]] דתיים ואף ביקש לחקור את התפתחות המוסדות התוך [[שבט (מדעי החברה)|שבטיים]]. טיילור תיאר את תהליך התפתחות הדת כך: [[אנימיזם]] הוביל ל[[פטישיזם]], שהוביל ל[[טוטמיזם]]. אנתרופולוגים רבים עסקו באבולוציה הרוחנית-דתית. כך, למשל, לובוך (Lubboch) תיאר את התפתחות הדת כך: [[אתאיזם]] הוביל לפטישיזם, ומכאן לטוטמיזם, אחר כך ל[[שמאניזם]], עבור דרך [[עבודת אלילים]] ולבסוף מונותיאיזם/תיאיזם. גם [[ג'יימס פרייזר]], בספרו "ענף הזהב" (The Golden Bough) תיאר התפתחות דתית חד קווית - ראשית ישנה [[מאגיה]], טכניקה באמצעותה האדם חש שהוא שולט בגורלו. לאחר מכן [[דת]], אשר כל שהאדם יכול לעשות זה לקוות לקבל את חסדו של האל. ולבסוף [[מדע]], אשר יש בה מן הדמיון למאגיה בכך שהאדם באמצעות המדע שואף לשלוט על העולם.

 

אנתרופולוג בולט נוסף בגישת האבולוציה התרבותית הקלאסית הוא [[לואיס הנרי מורגן|מורגן]], אשר הירבה לעסוק  ב[[שארות]], ולכן לרעיונותיו היו השפעה רבה גם על הסוציולוגיה. מורגן הבחין בחיבורו הקלאסי, "חברות עתיקות", (1877) בין שלוש תקופות: פראות, ברבריות, וציוויליזציה, המחולקים על ידי המצאות טכנולוגיות, כמו ה[[אש]], ה[[חץ וקשת|קשת]], וה[[קדרות]] בתקופה הפראית, תירבות החיות, ה[[חקלאות]] וייצור [[מתכת|מתכות]] בתקופה הברברית, ו[[כתיבה]] בתקופה התרבותית. בכך מורגן קישר בין התפתחות חברתית לבין התקדמות טכנולוגית. מורגן ראה את ההתקדמות הטכנולוגית ככוח העומד מאחורי ההתקדמות החברתית, ושורשיו של כל שינוי חברתי – במוסדות החברתיים, בארגונים החברתיים וב[[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] השונות. [[פרידריך אנגלס]] הושפע ממורגן, וניתן לראות זאת בחיבורו הנודע "מקור ה[[משפחה]], הרכוש הפרטי וה[[מדינה]]". השפעה זו הקנתה פופולריות רבה לרעיונותיו של מורגן. עבור אנגלס ו[[מרקסיזם|מרקסיסטים]] אחרים, התאוריה של מורגן הייתה חשובה מאחר שתמכה ברעיון הבסיסי של המרקסיזם המציב את הגורמים החומריים – [[כלכלה]] וטכנולוגיה – כמשפיעים ביותר על גורל האנושות.

אנתרופולוג בולט נוסף בגישת האבולוציה התרבותית הקלאסית הוא [[לואיס הנרי מורגן|מורגן]], אשר הירבה לעסוק  ב[[שארות]], ולכן לרעיונותיו היו השפעה רבה גם על הסוציולוגיה. מורגן הבחין בחיבורו הקלאסי, "חברות עתיקות", (1877) בין שלוש תקופות: פראות, ברבריות, וציוויליזציה, המחולקים על ידי המצאות טכנולוגיות, כמו ה[[אש]], ה[[חץ וקשת|קשת]], וה[[קדרות]] בתקופה הפראית, תירבות החיות, ה[[חקלאות]] וייצור [[מתכת|מתכות]] בתקופה הברברית, ו[[כתיבה]] בתקופה התרבותית. בכך מורגן קישר בין התפתחות חברתית לבין התקדמות טכנולוגית. מורגן ראה את ההתקדמות הטכנולוגית ככוח העומד מאחורי ההתקדמות החברתית, ושורשיו של כל שינוי חברתי – במוסדות החברתיים, בארגונים החברתיים וב[[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] השונות. [[פרידריך אנגלס]] הושפע ממורגן, וניתן לראות זאת בחיבורו הנודע "מקור ה[[משפחה]], הרכוש הפרטי וה[[מדינה]]". השפעה זו הקנתה פופולריות רבה לרעיונותיו של מורגן. עבור אנגלס ו[[מרקסיזם|מרקסיסטים]] אחרים, התאוריה של מורגן הייתה חשובה מאחר שתמכה ברעיון הבסיסי של המרקסיזם המציב את הגורמים החומריים – [[כלכלה]] וטכנולוגיה – כמשפיעים ביותר על גורל האנושות.