47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 4:
שורה 4: − + − + + + + + − + − + − + − + שורה 31:
שורה 35: − + + + + + + − + − + − * בתחבורה ציבורית רגילה, קווי האוטובוס הופכים לארוכים ומפותלים וכתוצאה מכך שעת ההגעה שלהם לתחנות הופכת להיות בלתי צפויה. אי וודאות זו גורמת לבזבוז זמן גדול של הנוסע, ולפגיעה ברווחה שכן היא מקשה על תכנון תוכניות ומחייבת לקיחת קבועי זמן גדולים יותר שיתפקדו כמרווחי בטחון. מצב זה נמנע בתחבורת מעברים. − * במצב היום נוסע יכול לעמוד בעורק תחבורה ראשי שבו עוברים מאות אוטובוסים בשעה, אבל עליו לחכות לאוטובוס מסוג מסויים שמתאים עבורו. בעורקי תחבורה בתחוברת מעברים המצב שונה. כל האוטובסים באותו עורק תחבורה נוסעים על אותו המסלול - אין נסיון לחבר כל נקודה לכל נקודה במאצעות אוטובוס אחד - אלא יש תחבורה של מעברים. − * באותו אופן המידע לגבי כיוון נסיעות הקווים מפושט בהרבה - אין צורך למצוא את מספר האוטובוס המדוייק, אלא כל האוטובוסים על ציר תנועה אחד הם בעלי אותה התנהגות. − * בשל השירות המוגדל המוצע לנוסע (אפשרות להגיע מכל מקום לכל מקום באופן נוח יחסית) עולה האטרקטיביות של התחבורה הציבורית ככפתרון תחבורתי מוביל וכולל, ויורדת האטרקטוביות של תחבורה מבוססת מכונית פרטית. וזאת בניגוד לתחבורה ציבורית רגילה שבה (בעיקר בנסיעות יוממות) קו אחד יכול להיות נוח לנסיעה אחת, ועבור אותו נוסע, נסיעה אחרת מחייבת שימוש באמצעי תחבורה אחר (מצב שיכול לחייב אותו לשמור על רכב כ"גיבוי").
אין תקציר עריכה
==תחבורת מעברים מול תחבורה ציבורית רגילה==
==תחבורת מעברים מול תחבורה ציבורית רגילה==
תחבורה ציבורית עירונית מסורתית מנסה לתת שירות בין כל נקודה לנקודה בעיר באמצעות אותו אמצעי תחבורה, תוך נסיון להביא למינמום את מספר המעברים בין אוטבוסים. הדבר דומה ללוח מטריצה ישן של מרכזיות טלפוניות ידניות: ככל שגדלה כמות התושבים כך השירות פחות יעיל. אי-היעילות של המערכת עולה באופן ריבועי, שכן כל נקודה חדשה, n, צריכה לקבל חיבורים ל-n-1 מקומות אחרים.
תחבורה ציבורית עירונית מסורתית מנסה לתת שירות "נקודה לנקודה" בעיר באמצעות אותו אמצעי תחבורה. לדוגמה לחבר בין כל השכונות בגוש דן באמצעות קווי- אוטובוס תוך נסיון להביא למינמום את מספר המעברים בין אוטבוסים. הדבר דומה ללוח מטריצה ישן של מרכזיות טלפוניות ידניות: ככל שגדלה כמות התושבים כך השירות פחות יעיל. אי-היעילות של המערכת עולה באופן ריבועי, שכן כל שכונה חדשה, n, צריכה לקבל חיבורים ל-n-1 שכונות אחרות.
תחבורת מעברים לעומת זאת, עובדת באופן שמזכיר את כלי הדם בגוף שלנו - סוג תחבורה אחד לשכונות שמביא אנשים לצמתים ולעורקי תנועה. אלו יכולים להיות [[הולכי רגל|הליכה רגלית]], נסיעה ב[[אופניים]], מיניבוסים שעושים סיבוב קצר בתוך השכונה וכו'. בעורקי התנועה יש תחבורה ציבורית מהירה - יש בהן העדפה לאוטבוסים (נתיב תחבורה ציבורית - נת"צ), העורקים יכולים להיות אוטובוסים מהירים ([[BRT]]), חשמליות או רכבת קלה, רכבות תחתיות, או רכבות. מספר התחנות בעורקים הראשיים מועט (כך שהאוטובוס לא צריך לעצור כל הזמן), והעליה אל האטובוס והירידה ממנו מהירה (על ידי תחנות אוטובוס חכמות יותר, וכרטוס חכם יותר) כתוצאה מכך ומהירות הנסיעה בהם מהירה.
תחבורת מעברים לעומת זאת, עובדת באופן שמזכיר את כלי הדם בגוף שלנו - סוג תחבורה אחד לשכונות שמביא אנשים לצמתים ולעורקי תנועה, וסוג תחבורה שונה בעורקי התנועה עצמם.
התחבורה השכונתית - אל עורקי התנועה יכולה להיות [[הולכי רגל|הליכה רגלית]], נסיעה ב[[אופניים]], [[אופניים חשמליים]] או קורקינט חשמלי, או מיניבוסים שעושים סיבוב קצר בתוך השכונה או ב-1-3 שכונות.
בעורקי התנועה יש תחבורה ציבורית מהירה - יש בהן מתן זכות קדימה לאוטבוסים (נתיב תחבורה ציבורית - נת"צ), זכות קדימה ברמזורים, ומאפיינים נוספים. התחבורה בעורקים הראשיים יכולה להיות אוטובוסים מהירים ([[BRT]]), חשמליות או רכבת קלה, רכבות תחתיות, או רכבות פרברים. מספר התחנות בעורקים הראשיים מועט (כך שהאוטובוס לא צריך לעצור כל הזמן), והעליה אל האטובוס והירידה ממנו מהירה (על ידי תחנות אוטובוס חכמות יותר, וכרטוס חכם יותר) כתוצאה מכך ומהירות הנסיעה בהם מהירה.
הדגש במערכת תחבורת מעברים הוא בשילוב בין אמצעי תחבורה שונים לצרכים שונים, שיפור היעילות התחברותית והכלכלית של הקווים ובקיצור זמן ההמתנה ומרחק ההליכה בעת המעברים, כדי לקבל תחבורה ציבורית איכותית.
הדגש במערכת תחבורת מעברים הוא בשילוב בין אמצעי תחבורה שונים לשם מתן מענה לצרכים שונים, שיפור היעילות התחברותית והכלכלית של הקווים ובקיצור זמן ההמתנה ומרחק ההליכה בעת המעברים, כדי לקבל תחבורה ציבורית איכותית.
==דוגמה==
==דוגמה==
[[תמונה:Estacionelevada.jpg|left|thumb|250px|מערכת התחבורה הציבורית ב[[בוגוטה]] היא תחבורת מעברים המבוססת על שימוש ב[[BRT]]]]
[[תמונה:Estacionelevada.jpg|left|thumb|250px|מערכת התחבורה הציבורית ב[[בוגוטה]] היא תחבורת מעברים המבוססת על שימוש ב[[BRT]]]]
אדם יוצא מביתו לעבודה. הוא יודע מתי המיניבוס השכונתי אמור להגיע (כי המיניבוס יוצא בשעות קבועות ונוסע במסלול שכולו בתוך השכונה ולא בכל העיר). בערים רבות בעולם הנוסע יכול גם לקבל מסרון SMS או להתעדכן באינטרנט בזמן אמת לגבי מיקום האטובוס, ועוד כמה זמן הוא יגיע לתחנה ליד ביתו. כך שהנוסע לא מחכה בכלל, או מחכה בביתו.
אדם יוצא מביתו לעבודה. הוא יודע מתי המיניבוס השכונתי אמור להגיע (כי המיניבוס יוצא בשעות קבועות ונוסע במסלול שכולו בתוך השכונה ולא בכל העיר). בערים רבות בעולם הנוסע יכול גם לקבל מסרון SMS או להתעדכן באינטרנט בזמן אמת לגבי מיקום האטובוס, ועוד כמה זמן הוא יגיע לתחנה ליד ביתו. כך שהנוסע לא מחכה בכלל, או מחכה בביתו. לחלופין אותו אדם יכול לרכוב על אופניים למרחק של קילומטר עד לתחנה בעורק תחבורה מרכזי.
המעבר הבא הוא בעורק תחבורה או בנקודת תחבורה מרכזית ליד השכונה - שם עוברים אוטובוסים בתדירות גבוהה של כל 1-3 דקות. משם לוקחים אוטובוס או רכבת קלה שנוסעים לאורך העורק, ואינם מבצעים סיבובים ופיתולים בכל העיר. האוטובוס עוצר רק במרחקי עצירה גדולים - כל 1 ק"מ לכל הפחות. אפשר לעבור לעורק תחבורה אחר (לדוגמה שנוסע מצפון לדרום במקום על ציר מזרח מערב) במעבר נוסף בן כמה דקות.
המעבר הבא הוא בעורק תחבורה או בנקודת תחבורה מרכזית ליד השכונה - שם עוברים אוטובוסים בתדירות גבוהה של כל 1-3 דקות. משם לוקחים אוטובוס או רכבת קלה שנוסעים לאורך העורק. האוטובוס המהיר נשאר על הנתיב המהיר ואינו מבצע סיבובים ופיתולים בכל העיר. הוא מסתמך על כך שהאוטבוסים השכונתיים מזינים נוסעים לתחנות שלו. האוטובוס עוצר רק במרחקי עצירה גדולים - כל 1 ק"מ לכל הפחות. הקטנת כמות העצירות, אמצעי מעבר מהיר אל ומהתחנה (ראו בהמשך) יחד עם נתיב אוטובוסים מהיר ומתן זכות קדימה לאוטובוסים פרושם שהאוטובוס המהיר מתפקד באופן דומה לרכבת קלה ומקשר חלקים שונים של העיר. הנוסע יכול לבצע החלפות נוספות בין 2 קווים מהירים- לדוגמה לעבור מציר בכיוון מזרח מערב לציר בכיוון צפון דרום. תדירות שני הקווים אמורה להיות גבוהה מאד, וההחלפה קלה.
בסוף מגיעים לשכונה המרוחקת ושם עולה הנוסע על אוטובוס שכונתי - זה הנקודה היחידה שבה מחכים הרבה זמן - כמו שמחכים היום - או שבוחרים אמצעי אחר - לדוגמה [[אופניים ציבוריות]], [[אופניים]] או [[הולכי רגל|הליכה]] בשכונה.
בסוף הנסיעה מגיעים לשכונה המרוחקת ושם עולה הנוסע על אוטובוס שכונתי - זה הנקודה היחידה שבה עלולים לחכות זמן רב. יש אפשרות לבחור אמצעי תחבורה אחר - לדוגמה [[אופניים ציבוריים]], [[אופניים]] או [[הולכי רגל|הליכה]] בשכונה.
זמן הנסיעה הכולל מתקצר ברוב המקרים - היות וזמן ההמתנה מתקצר וכך גם זמן הנסיעה.
זמן הנסיעה הכולל מתקצר ברוב המקרים - היות וזמן ההמתנה מתקצר וכך גם זמן הנסיעה.
יחסית לתחבורה ציבורית רגילה לתחבורת מעברים יתרונות רבים:
יחסית לתחבורה ציבורית רגילה לתחבורת מעברים יתרונות רבים:
* בממוצע, זמן הנסיעה "מדלת לדלת" מתקצר, בהשוואה לתחבורה ציבורית רגילה.
* בממוצע, זמן הנסיעה "מדלת לדלת" מתקצר, בהשוואה לתחבורה ציבורית רגילה.
* יש יעילות גדולה יותר של קווי האוטובוס מבחינת אנרגיה וכסף -בתחבורה ציבורית רגילה, אוטובוס צריך לאסוף את הנוסעים שלו מתחנות שונות, כך שחלק גדול מהנסיעה הוא נוסע עם פחות מידי נוסעים, ובחלק אחר יש בו לפעמים יותר מידי נוסעים. בתחבורת מעברים, הקווים המרכזיים והשכונתיים בנויים לקיבולות נוסעים שונות.
* יש יעילות גדולה יותר של קווי האוטובוס מבחינת אנרגיה וכסף -בתחבורה ציבורית רגילה, אוטובוס צריך לאסוף את הנוסעים שלו מתחנות שונות, כך שחלק גדול מהנסיעה הוא נוסע עם פחות מידי נוסעים, ובחלק אחר יש בו לפעמים יותר מידי נוסעים. בתחבורת מעברים, הקווים המרכזיים והשכונתיים בנויים לקיבולות נוסעים שונות, כך שיש פחות מצבים של אוטובוסים מאספים שנוסעים ריקים.
* בתחבורה ציבורית רגילה, קווי האוטובוס הופכים לארוכים ומפותלים וכתוצאה מכך שעת ההגעה שלהם לתחנות הופכת להיות בלתי צפויה (לדוגמה , מחכים לקו שאמור לצאת כל 20 דקות, ולאחר 40 דקות מגיעים שני אוטובוסים יחד). אי וודאות זו גורמת לבזבוז זמן גדול של הנוסע, ולפגיעה ברווחה שכן היא מקשה על תכנון תוכניות ומחייבת לקיחת קבועי זמן גדולים יותר שיתפקדו כמרווחי בטחון. מצב זה נמנע בתחבורת מעברים.
* במצב היום נוסע יכול לעמוד בעורק תחבורה ראשי (לדוגמה רחוב בגין בתל אביב) שבו עוברים מאות אוטובוסים בשעה, אבל עליו לחכות לאוטובוס מסוג מסויים שמתאים עבורו. בעורקי תחבורה בתחוברת מעברים המצב שונה. כל האוטובסים באותו עורק תחבורה נוסעים על אותו המסלול - אין נסיון לחבר כל נקודה לכל נקודה במאצעות אוטובוס אחד - אלא יש תחבורה של מעברים.
* באותו אופן המידע לגבי כיוון נסיעות הקווים מפושט בהרבה - אין צורך למצוא את מספר האוטובוס המדוייק, אלא כל האוטובוסים על ציר תנועה אחד הם בעלי אותה התנהגות.
* בשל השירות המוגדל המוצע לנוסע (אפשרות להגיע מכל מקום לכל מקום באופן נוח יחסית) עולה האטרקטיביות של התחבורה הציבורית ככפתרון תחבורתי מוביל וכולל, ויורדת האטרקטוביות של תחבורה מבוססת מכונית פרטית. וזאת בניגוד לתחבורה ציבורית רגילה שבה (בעיקר בנסיעות יוממות) קו אחד יכול להיות נוח לנסיעה אחת, ועבור אותו נוסע, נסיעה אחרת מחייבת שימוש באמצעי תחבורה אחר (מצב שיכול לחייב אותו לשמור על רכב כ"גיבוי").
* היחס בין המשקל העצמי של אמצעי התחבורה לבין משקל הנוסעים טוב יותר. דבר זה משפר בצורה ניכרת יעילות אנרגטית.
* היחס בין המשקל העצמי של אמצעי התחבורה לבין משקל הנוסעים טוב יותר. דבר זה משפר בצורה ניכרת יעילות אנרגטית.
* ניתן לשנות את התדירות של הקווים השכונתיים בקלות, בלי קשר לתדירות של הקווים המרכזיים.
* בתחבורה ציבורית רגילה, בשל אי היעילות, כמות הנוסעים יורדת וכתוצאה מכך כדי שהאוטובוס יהיה כלכלי יש צורך שהוא יאסוף עוד נוסעים - דבר שגורם להערכת המסלול או להוספת תחנות. בתחבורת מעברים לעומת זאת, היעילות הגדולה של המערכת מושכת נוסעים, אחוז המשתמשים גדל, ונחסכים פקקי תנועה.
* בתחבורה ציבורית רגילה, בשל אי היעילות, כמות הנוסעים יורדת וכתוצאה מכך כדי שהאוטובוס יהיה כלכלי יש צורך שהוא יאסוף עוד נוסעים - דבר שגורם להערכת המסלול או להוספת תחנות. בתחבורת מעברים לעומת זאת, היעילות הגדולה של המערכת מושכת נוסעים, אחוז המשתמשים גדל, ונחסכים פקקי תנועה.
* בשיטה הרגילה יש איזורים קרובים אחד לשני אלא שהתחבורה הציבורית בין שניהם היא מפותלת ולא יעילה, או פשוט אינה קיימת. בעיקר הדבר נכון לשכנות עניות יותר. דבר שיוצר [[מלכודת עוני]]. בשיטה של תחבורת מעברים כל האיזורים מחוברים זה לזה בצורה נוחה.
* בשיטה הרגילה יש איזורים קרובים אחד לשני מבחינה גאוגרפית, אלא שהתחבורה הציבורית בין שניהם היא מפותלת ולא יעילה, או פשוט אינה קיימת. בעיקר הדבר נכון לשכנות עניות יותר. דבר שיוצר [[מלכודת עוני]]. בשיטה של תחבורת מעברים כל האיזורים מחוברים זה לזה בצורה נוחה.
* בשיטה הרגילה משתמשים לפעמים באוטובוסים גדולים שנוסיעם בשכונות קטנות וצרות. דבר זה נמנע בתחבורת מעברים, בגלל התאמת סוג הרכב לתפקיד ולשכונה.
* בשיטה הרגילה משתמשים לפעמים באוטובוסים גדולים שנוסעים בשכונות קטנות וצרות. דבר זה נמנע בתחבורת מעברים, בגלל התאמת סוג הרכב לתפקיד ולשכונה.
* התאמה טובה יותר פירושה גם פחות [[זיהום אוויר]], פחות שימוש ב[[דלק]]. חסכון נוסף בזיהום אוויר ובצריכת דלק אלה נגרם בגלל חסכון בנסיעות של אוטובוסים ריקים.
* התאמה טובה יותר פירושה גם פחות [[זיהום אוויר]], פחות שימוש ב[[דלק]]. חסכון נוסף בזיהום אוויר ובצריכת דלק אלה נגרם בגלל חסכון בנסיעות של אוטובוסים ריקים.
* בשיטה הקיימת, רוב האוטובוסים תקועים בפקקים שנוצרים על ידי מכוניות. ברוב השיטות של תחבורת מעברים משתמשים בנתיבים יחודיים לתחבורה הציבורית. מהירות הנסיעה הממוצעת משפיעה הן על קיצור זמן הנסיעה, והן על זיהום האוויר - נסיעה במהירות איטית (מתחת ל-25 קמ"ש) מגדילה במאות אחוזים את הפליטה של כל המזהמים בגלל יעילות מנוע נמוכה יותר, וכן פרושה זיהום על פני משך זמן רב יותר.
* בשיטה הקיימת, רוב האוטובוסים תקועים בפקקים שנוצרים על ידי מכוניות. ברוב השיטות של תחבורת מעברים משתמשים בנתיבים יחודיים לתחבורה הציבורית. מהירות הנסיעה הממוצעת משפיעה הן על קיצור זמן הנסיעה, והן על זיהום האוויר - נסיעה במהירות איטית (מתחת ל-25 קמ"ש) מגדילה במאות אחוזים את הפליטה של כל המזהמים בגלל יעילות מנוע נמוכה יותר, וכן פרושה זיהום על פני משך זמן רב יותר.
===חסרונות===
===חסרונות===