שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 73: שורה 73:  
אזרחי מדינת ישראל צורכים כמות קטנה יותר בממוצע של בשר בקר וכמות גדולה יותר של בשר עוף ומוצרי חלב, ולכן בממוצע השפעתם צפויה להיות קטנה מזו של אזרח אמריקאי.
 
אזרחי מדינת ישראל צורכים כמות קטנה יותר בממוצע של בשר בקר וכמות גדולה יותר של בשר עוף ומוצרי חלב, ולכן בממוצע השפעתם צפויה להיות קטנה מזו של אזרח אמריקאי.
 
==ביקורת==
 
==ביקורת==
בספר "בשר:הגזמה מזיקה" (Meat: a benign extravagance) מנגח המחבר, סימון פריליי חלק מהטענות נגד תעשיית הבשר, כולל הטענות של ארגוני סביבתיים ודו"ח האו"ם. פריליי מתחיל ומודה לתנועה הצמחונית על כי היא מצביעה על הנזקים הגבוהים של בשר ומוצרים מהחי על הסביבה, ועם זאת הוא טוען כי פעמים רבות הטענות הן מוגזמות. כך בעוד שיש האבסה גדלה של חיות בגרעינים שהיו יכולים להזין בני אדם, מקור של האבסה זו קשור להתנהלות של צרכנים , רגולטורים ותאגידי המזון, ולאו דווקא לגידול חיות למאכל כשלעצמו. לטענתו הנתון של צריכת מים גבוהה לשם גידול פרות הוא מוגזם בכמה סדרי גודל. פריליי טוען ש"הצל הארוך של מזון מהחי" מגזים בתרומה של הבשר להתחממות עולמית, בין היתר בגלל שהוא משייך את כל בירוא היערות לבשר, בעוד שחלק מהבירוא נובע מתעשיית כריתת היערות ומביקושים לנדל"ן.  
+
בספר "בשר:יוקרתיות בלתי מזיקה" (Meat: a benign extravagance) מנגח המחבר, סימון פריליי חלק מהטענות נגד תעשיית הבשר, כולל הטענות של ארגוני סביבתיים ודו"ח האו"ם. פריליי מתחיל ומודה לתנועה הצמחונית על כי היא מצביעה על הנזקים הגבוהים של בשר ומוצרים מהחי על הסביבה, ועם זאת הוא טוען כי פעמים רבות הטענות הן מוגזמות. כך בעוד שיש האבסה גדלה של חיות בגרעינים שהיו יכולים להזין בני אדם, מקור של האבסה זו קשור להתנהלות של צרכנים, רגולטורים ותאגידי המזון, ולאו דווקא לגידול חיות למאכל כשלעצמו. לטענתו הנתון של צריכת מים גבוהה לשם גידול פרות הוא מוגזם בכמה סדרי גודל. פריליי טוען ש"הצל הארוך של מזון מהחי" מגזים בתרומה של הבשר להתחממות עולמית, בין היתר בגלל שהוא משייך את כל [[בירוא יערות|בירוא היערות]] לבשר, בעוד שחלק מהבירוא נובע מתעשיית כריתת היערות ומביקושים לנדל"ן.  
   −
כמו כן לטענת פריליי, אם חיות כמו פרות יקבלו מזון כמו קש ומספוא כבסיס המזון שלהם, אזי הערכת העלות הסביבתית יחסית לתזונה צמחונית, תרד מיחס של 1:10 או 1:4 לסדר גודל של 1.4 , בגלל שמדובר בשטחים שלא ניתן לנצל אותם לשם גידולי מזון לאדם. אם לא יזינו גרעינים לבהמות, עדיין ניתן יהיה לגדל חצי מכמות הבשר שקיימת היום, בלי לפגוע בהפסקת המזון האנושית, ואף להוסיף לה. [http://books.google.de/books?id=zYSGH5GfbBgC&printsec=frontcover#v=onepage&q&f=false].  
+
כמו כן לטענת פריליי, אם חיות כמו פרות יקבלו מזון כמו קש ומספוא כבסיס המזון שלהם, אזי הערכת העלות הסביבתית יחסית לתזונה צמחונית, תרד מיחס של 1:10 או 1:4 לסדר גודל של 1.4 , בגלל שמדובר בשטחים שלא ניתן לנצל אותם לשם גידולי מזון לאדם. אם לא יזינו גרעינים לבהמות, עדיין ניתן יהיה לגדל חצי מכמות הבשר שקיימת היום, בלי לפגוע בהספקת המזון האנושית, ואף להוסיף לה. [http://books.google.de/books?id=zYSGH5GfbBgC&printsec=frontcover#v=onepage&q&f=false].  
    
[[ג'ורג' מונביוט]], העיתונאי [[סביבתנות|הסביבתן]] הוותיק והידוע, שוכנע על ידי טענותיו של פרליי[http://www.monbiot.com/2010/09/07/strong-meat/]
 
[[ג'ורג' מונביוט]], העיתונאי [[סביבתנות|הסביבתן]] הוותיק והידוע, שוכנע על ידי טענותיו של פרליי[http://www.monbiot.com/2010/09/07/strong-meat/]
   −
מצד שני, פריליי מתעלם מכך ששטחים לגידול מספוא למזון לבהמות, למרות שאינם חייבים לבוא על חשבון מזון לאנושות, באים על חשבון שטחים טבעיים שחיוניים לקיום המערכות האולוגיות.
+
מצד שני, פריליי מתעלם מכך ששטחים לגידול מספוא למזון לבהמות, למרות שאינם חייבים לבוא על חשבון מזון לאנושות, באים על חשבון שטחים טבעיים שחיוניים לקיום המערכות האקלוגיות.
    
==התמודדות==
 
==התמודדות==

תפריט ניווט