שינויים

ברוב המדינות בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני, הסיבה היא אוכלוסיה גדולה, ובהן הצריכה לנפש נעה בין 0.9 ו0.7 טונות פחמן בשנה, בהודו ובנגלדש  בהתאמה, לבין ערכים של 2.5 טונות לאדם בגרמניה, צרפת, אינדונזיה ורוסיה. הצריכה הנמוכה יחסית בגרמניה וצרפת רומזת על כך שניתן לקיים רמת חיים גבוה גם בערכים אלה. לעומת זאת, הצריכה השנתית לאדם בכמה מדינות גבוהה בהרבה - 3 טונות בברזיל, 4 טונות בארצות הברית, 5 במלזיה, ו-9 טונות בקנדה.[http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]  

ברוב המדינות בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני, הסיבה היא אוכלוסיה גדולה, ובהן הצריכה לנפש נעה בין 0.9 ו0.7 טונות פחמן בשנה, בהודו ובנגלדש  בהתאמה, לבין ערכים של 2.5 טונות לאדם בגרמניה, צרפת, אינדונזיה ורוסיה. הצריכה הנמוכה יחסית בגרמניה וצרפת רומזת על כך שניתן לקיים רמת חיים גבוה גם בערכים אלה. לעומת זאת, הצריכה השנתית לאדם בכמה מדינות גבוהה בהרבה - 3 טונות בברזיל, 4 טונות בארצות הברית, 5 במלזיה, ו-9 טונות בקנדה.[http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]  

במדינות העניות יותר כמו גם בקנדה צריכת עץ היוותה 70-80% מהצריכה של הייצור הראשוני. בעוד שבמדינות כמו גרמניה וצרפת היא היוותה רק כ 30% וביפן 25%. בקרב רוב המדינות העשירות יותר כמו ארה"ב, צרפת גרמניה ויפן צריכת הבשר כאחוז מהייצור הראשוני גבוהה יותר מהממוצע העולמי (וכן במדינות ביניים כמו רוסיה, סין, ומקסיקו), ובחלקן גם צריכת המזון הצמחי. במדינות העניות יותר וביפן צריכת המזון הצמחי עמדה על כ20-25% מהצריכה הראשונית האנושית. במדינות העשירות גם צריכת הנייר גבוהה יחסית לממוצע העולמי (5%)  וביפן היא מגיע ל-14% מסך צריכת הייצור הראשוני במדינה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

במדינות העניות יותר כמו גם בקנדה צריכת עץ היוותה 70-80% מהצריכה של הייצור הראשוני. בעוד שבמדינות כמו גרמניה וצרפת היא היוותה רק כ 30% וביפן 25%. בקרב רוב המדינות העשירות יותר כמו ארה"ב, צרפת גרמניה ויפן צריכת [[בשר|הבשר]] כאחוז מהייצור הראשוני גבוהה יותר מהממוצע העולמי (וכן במדינות ביניים כמו רוסיה, סין, ומקסיקו), ובחלקן גם צריכת המזון הצמחי גבוהה יותר. במדינות העניות יותר וביפן צריכת המזון הצמחי עמדה על כ-20-25% מהצריכה הראשונית האנושית. במדינות העשירות גם צריכת הנייר גבוהה יחסית לממוצע העולמי (5%)  וביפן היא מגיע ל-14% מסך צריכת הייצור הראשוני במדינה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

HANPP עלתה ל-23.8% מתוך ה"פוטנציאל הצמחי" (NPP₀).<ref>[http://www.pnas.org/cgi/content/abstract/104/31/12942 Quantifying and mapping the human appropriation of net primary production in earth's terrestrial ecosystems], H. Haberl, et al. 2007</ref>על פי הערכה, נכון לשנת 2000, האדם ניצל 34% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח תמידי לצרכי [[חקלאות]] (12 לגידולים ו-22% למראה).<ref>Ramankutty, N.; Evan, A.T., Monfreda, C. and Foley, J.A. (2008). "Farming the planet: 1. Geographic distribution of global agricultural lands in the year 2000". Global Biogeochemical Cycles 22: GB1003</ref> כמות זו נלקחת על חשבון [[אנרגיה]] שאינה זמינה יותר למינים אחרים, ויש לה השפעה ניכרות על [[מגוון המינים]]; על [[מחזור הפחמן|מחזורי פחמן]], [[מחזור המים|מים]] ו[[מחזור ביוגאוכימי|מחזורים אחרים]], על מאזן אנרגיה במערכת האקולגית העולמית; ועל [[שירותי המערכת האקולוגית]].

HANPP עלתה ל-23.8% מתוך ה"פוטנציאל הצמחי" (NPP₀).<ref>[http://www.pnas.org/cgi/content/abstract/104/31/12942 Quantifying and mapping the human appropriation of net primary production in earth's terrestrial ecosystems], H. Haberl, et al. 2007</ref>על פי הערכה, נכון לשנת 2000, האדם ניצל 34% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח תמידי לצרכי [[חקלאות]] (12 לגידולים ו-22% למראה).<ref>Ramankutty, N.; Evan, A.T., Monfreda, C. and Foley, J.A. (2008). "Farming the planet: 1. Geographic distribution of global agricultural lands in the year 2000". Global Biogeochemical Cycles 22: GB1003</ref> כמות זו נלקחת על חשבון [[אנרגיה]] שאינה זמינה יותר למינים אחרים, ויש לה השפעה ניכרות על [[מגוון המינים]]; על [[מחזור הפחמן|מחזורי פחמן]], [[מחזור המים|מים]] ו[[מחזור ביוגאוכימי|מחזורים אחרים]], על מאזן אנרגיה במערכת האקולגית העולמית; ועל [[שירותי המערכת האקולוגית]].