שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4,345 בתים ,  18:13, 14 במאי 2011
שורה 77: שורה 77:  
ההסתמכות על הכלכלה החקלאית הובילה למספר גדול של שינויים על חברות האדם:
 
ההסתמכות על הכלכלה החקלאית הובילה למספר גדול של שינויים על חברות האדם:
    +
===חברות גדולות יותר===
 +
בשדה חקלאי, ניתן להגיע לכך ש 90% מהביומסה של דונם מסויים הם צמחים שניתן לאכול חלקים שלהם. זאת לעומת 0.1 מהצמחים שהם ברי אכילה בדונם של יער או שטח בר אחר שזמין ללקטים. מסיבה זו דונם חקלאי יכול להזין רועים ואיכרים רבים יותר - בדרך כלל פי 10 עד פי 100 יחסית לדונם פרעי שעומד לרשות ציידים לקטים. <ref name="diamond_4">ג'ארד דיימונד, [[רובים חיידקים ופלדה]] 2008, עמ ' 69-74</ref>
   −
* בעקבות הכלכלה החקלאית עלה מספר בני האדם על פני כדור הארץ באופן דרמטי. בעקבות המשך החקלאות בויתו מינים נוספים, והחקלאות שוכללה עוד לדגומה על ידי דישון הקרקע ב[[קומפוסט]] ועל ידי מחזור זרעים. דבר זה בתורו, יחד עם עוד המצאות טכנולוגיות איפשר עליה מתמדת במספר האנשים.
+
בנוסף ליתרון זה, היתרונות התזונתיים של החברה החקלאית כללו את ההיבטים הבאים:
 +
 
 +
* החיות המבוייתות הפכו להיות המקור העיקרי למזון מהחי, במקום בשר ציד. חלק מהבהמות מספקות גם חלב ומוצרי חלב, ובכך מספקות חלבון רב יותר מאשר רק בשר.
 +
* בעלי החיים היו המקור העיקרי לחומר [[קומפוסט]] שהגביר עוד יותר את התפוקה החקלאית.
 +
* היונקים הגדולים איפשרו בהמשך לחרוש אדמות, שהיה קשה לחרוש אותן ביד, ובכך הגדילו את השטח שניתן לעבד.
 +
 
 +
בנוסף, חברת הציידים לקטים היתה צריכה לנוד שוב ושוב בחיפוש אחר מזון בר. דבר זה הגביל את היכולת ללדת ילדים, בשל הצורך לשאת אותם עד שיגיעו לגיל בו הם מסוגלים ללכת בעצמם. לפי ג'ארד דיימונד בקרב הנוודים היו יולדים ילדים כל 4 שנים על ידי צירוף של פרישות, הפסקות ווסת בעקבות הנקה ועוד. בקרב חברות האיכרים לעומת זאת, מקובל היה ללדת ילד כל שנתיים.<ref name="diamond_4"/>
 +
 
 +
הדבר הזה איפשר לחברות של חקלאים להיות גדולות יותר וצפופות יותר יחסית לחברות של ציידים לקטים. דבר זה היווה יתרון משמעותי בשדה הקרב בעימותים בין סוגי שבטים שונים ובין חברות שונות.
 +
===יתרונות צבאיים===
 +
לחברות החקלאיות היו מספר יתרונות על פני החברות של ציידים לקטים בשדה הקרב<ref name="diamond_4"/>:
 +
* מספר גדול יותר של בני אדם איפשר לחברות אלה להקים צבאות גדולים יותר, שהיה להם יתרון צבאי מול שבטים קטנים יותר של ציידים לקטים.
 +
* בעלי החיים המבוייתים איפשרו צבאות רכובים (על סוסים וגמלים בעיקר) שנהנו מיתרון צבאי.
 +
* ההתמחות של החברה החקלאית אפשרה לה לשכלל כלי נשק מתקדמים יותר על בסיס מתכת - כמו מרכבות, חרבות, כידונים וכו'.
 +
* המגפות של החברה החקלאית שנבעו מצפיפות גדולה יותר של האוכלוסיה וחיים יחד עם בעלי החיים, הקנו לה במשך הזמן עמידות מסויימת למגפות אלה, וכאשר בני חברות אלו נתקלו בחברות לא חקלאיות, המגפות חיסלו במהירות חלק ניכר מהאוכלוסיה. דבר זה התרחש בעיקר בכיבוש צפון ובדרום שם מתו עשרות מיליוני בני אדם במספר מגפות.
 +
* הדת והמבנה ההיררכי של החברות החקלאיות איפשרו להן לפתח התמחות צבאית, נכונות הקרבה גדולה יותר של הלוחמים, והכשרה של סוגים שונים של לוחמים.
 +
 
 +
ההתבססות על עבודת האדמה חייבה את בני התקופה להילחם על אזור מגוריהם אם בחברה לקטית נתגלה סכסוך טריטוריאלי, יש לשבט המובס היכולת לסגת וללקט באזור אחר. לעומת זאת, חברה המבוססת על חקלאות אינה יכולה להרשות לעצמה לוותר על נחלותיה כיוון שאבדן השדות, הממגורות והעדרים משמעותו כליה ברעב לכל בני השבט, לפיכך לא היה מנוס לבני התקופה אלא להגן בכוח הזרוע (והנשק) על נחלתם. הדים לאלימות התקופתית נמצאת באחוז הגבוה מן השלדים הנאוליתיים עליהם אובחנו סימני אלימות קשים, אחוזים אלו אינם מאפיינים שלדים מתרופות קדומות יותר.
 +
 
 +
===גידול אוכלוסיה===
 +
בעקבות היתרונות הצבאיים של החברות החקלאיות על פני החברות של ציידים לקטים הם דחקו אותם עוד ועוד ותפסו את מקומן. לחלופין חברות של צידיים לקטים למדו מהחברות החקלאיות והעתיקו מהן כדי לזכות ביתרון צבאי, ובכל מקרה הפכו לחברה חקלאית כמוהן.
 +
 
 +
בעקבות הכלכלה החקלאית עלה מספר בני האדם על פני כדור הארץ באופן דרמטי. בעקבות המשך החקלאות בויתו מינים נוספים, והחקלאות שוכללה עוד לדוגמה על ידי מחזור זרעים. דבר זה בתורו, יחד עם עוד המצאות טכנולוגיות איפשר עליה מתמדת במספר האנשים.
 +
 
 +
===השפעות נוספות===
 
* חיים באתר מסוים אפשרו הצטברות של רכוש אישי וקשר לנחלות. ממצב זה, בני האדם הפרהיסטוריים יכלו לאגור מזון עבור תקופות קשות ולסחור בעודפים לא נחוצים.
 
* חיים באתר מסוים אפשרו הצטברות של רכוש אישי וקשר לנחלות. ממצב זה, בני האדם הפרהיסטוריים יכלו לאגור מזון עבור תקופות קשות ולסחור בעודפים לא נחוצים.
 
* קיומה של החקלאות אפשרה ועודדה את בני האדם להתחשב בעתיד ולחסוך, הואיל וחקלאי שאינו שומר את חלק מגרגרי החיטה לא יוכל לזרוע בשנה הבאה ולכן יסבול מרעב. בניגוד לרוב היצורים בטבע החל העתיד והתכנון אליו לקבל התייחסות משמעותית יותר ויותר. באופן זה החלו להתפתח גם הפחד מפני המוות וניסיונות לזכות בחיי נצח, ובהמשך גם מושג הזמן ומדידת הזמן.
 
* קיומה של החקלאות אפשרה ועודדה את בני האדם להתחשב בעתיד ולחסוך, הואיל וחקלאי שאינו שומר את חלק מגרגרי החיטה לא יוכל לזרוע בשנה הבאה ולכן יסבול מרעב. בניגוד לרוב היצורים בטבע החל העתיד והתכנון אליו לקבל התייחסות משמעותית יותר ויותר. באופן זה החלו להתפתח גם הפחד מפני המוות וניסיונות לזכות בחיי נצח, ובהמשך גם מושג הזמן ומדידת הזמן.
שורה 85: שורה 111:  
* ההתבססות על מקור מזון עיקרי אחד גרם לכך שאסון טבע כמו שנת בצורת גרם ליבול נמוך ובעקבותיו ניסיונות מלחמה עם שבטים אחרים , נדידה והתפרקות מסגרת השבט או מוות ברעב. הלקטים לעומת זאת התבססו על עשרות ומאות מיני צמחים ובעלי חיים שאפשרה מגוון גדול יותר, כך שאם מין אחד נפגע, עברו לאזור אחר או לליקוט של מין אחר.
 
* ההתבססות על מקור מזון עיקרי אחד גרם לכך שאסון טבע כמו שנת בצורת גרם ליבול נמוך ובעקבותיו ניסיונות מלחמה עם שבטים אחרים , נדידה והתפרקות מסגרת השבט או מוות ברעב. הלקטים לעומת זאת התבססו על עשרות ומאות מיני צמחים ובעלי חיים שאפשרה מגוון גדול יותר, כך שאם מין אחד נפגע, עברו לאזור אחר או לליקוט של מין אחר.
 
* הגנטיקה של המין האנושי התבססה במשך מיליוני שנים על צייד וליקוט וכללה בעיקר ירקות, פירות, שורשים, בשר ציד ודגים. היא התאפיינה על מגוון גדול מאד של מקורות מזון וחייבה דקות הבחנה בין מינים שונים שחלקם יכלו להזיק לבריאות. המעבר לחברה חקלאית שינה את הרכב המזון והפך אותו לתלוי יותר בדגנים (חיטה, אורז וכו) והפחתת כמות והמגוון של הפירות והירקות. דבר זה הוביל לכך שהתזונה האנושית התאימה פחות לגוף האנושי והובילה למחלות שונות הקשורות בתזונה כמו בעיות שיניים ומעיים.
 
* הגנטיקה של המין האנושי התבססה במשך מיליוני שנים על צייד וליקוט וכללה בעיקר ירקות, פירות, שורשים, בשר ציד ודגים. היא התאפיינה על מגוון גדול מאד של מקורות מזון וחייבה דקות הבחנה בין מינים שונים שחלקם יכלו להזיק לבריאות. המעבר לחברה חקלאית שינה את הרכב המזון והפך אותו לתלוי יותר בדגנים (חיטה, אורז וכו) והפחתת כמות והמגוון של הפירות והירקות. דבר זה הוביל לכך שהתזונה האנושית התאימה פחות לגוף האנושי והובילה למחלות שונות הקשורות בתזונה כמו בעיות שיניים ומעיים.
*  ההתבססות על עבודת האדמה חייבה את בני התקופה להילחם על אזור מגוריהם אם בחברה לקטית נתגלה סכסוך טריטוריאלי, יש לשבט המובס היכולת לסגת וללקט באזור אחר. לעומת זאת, חברה המבוססת על חקלאות אינה יכולה להרשות לעצמה לוותר על נחלותיה כיוון שאבדן השדות, הממגורות והעדרים משמעותו כליה ברעב לכל בני השבט, לפיכך לא היה מנוס לבני התקופה אלא להגן בכוח הזרוע (והנשק) על נחלתם. הדים לאלימות התקופתית נמצאת באחוז הגבוה מן השלדים הנאוליתיים עליהם אובחנו סימני אלימות קשים, אחוזים אלו אינם מאפיינים שלדים מתרופות קדומות יותר.
+
 
 
* החברה החקלאית הובילה לגידול במספר החברים ביחידה שבטית, והיחידה הפוליטית התפתחה מחבורה קטנה בת 10-20 אנשים, לשבט ולאחר מכן לניגודיות ולערים. פרוש הדבר היה התפתחות של מעמד לוחמים שעסקו בהגנה ובהתקפה. כמו כן התפתח מעמד של שליטים שהנהיגו ולבסוף שלטו על החברה בצירוף של אמונות יחד עם כוח הזרוע. לחברות אלו היה יתרון על פני חברות של ציידים לקטים משום שהיו להם כלי נשק טובים יותר ומספר גדול יותר של לוחמים שהיה להם יתרון מספרי על פני כל חבורה קטנה.
 
* החברה החקלאית הובילה לגידול במספר החברים ביחידה שבטית, והיחידה הפוליטית התפתחה מחבורה קטנה בת 10-20 אנשים, לשבט ולאחר מכן לניגודיות ולערים. פרוש הדבר היה התפתחות של מעמד לוחמים שעסקו בהגנה ובהתקפה. כמו כן התפתח מעמד של שליטים שהנהיגו ולבסוף שלטו על החברה בצירוף של אמונות יחד עם כוח הזרוע. לחברות אלו היה יתרון על פני חברות של ציידים לקטים משום שהיו להם כלי נשק טובים יותר ומספר גדול יותר של לוחמים שהיה להם יתרון מספרי על פני כל חבורה קטנה.
 
* המלחמות בין בני האדם לבשו אופי המוני יותר, והחלה התפתחות מהירה של כלי נשק שאפשרו יתרון בשדה הקרב. כמו כן, בחלק
 
* המלחמות בין בני האדם לבשו אופי המוני יותר, והחלה התפתחות מהירה של כלי נשק שאפשרו יתרון בשדה הקרב. כמו כן, בחלק

תפריט ניווט