שינויים

==אי שיוויון עולמי==

==אי שיוויון עולמי==

יותר ויותר אנשים בעולם מכירים בחוסר האיזון שבין גודל האוכלוסיה במדינות העשירות לבין הדרישות שלהן ממשאבי העולם, אבל הכוחות הפוליטיים והמסחריים השולטים משתפים פעולה להבטחת המשך הגישה שלהם ל[[חומרי גלם]], בעיקר [[דלק מחצבי|דלקים]], אך גם [[מים]], מחצבים ואדמה, ברחבי הכדור. המתח העולה מסביב למשאבים כמו דלק ומים מוביל גם למשברים חברתיים ומאיים על השלום בעולם.

 

יותר ויותר אנשים בעולם מכירים בחוסר האיזון שבין גודל האוכלוסיה במדינות העשירות לבין הדרישות שלהן ממשאבי העולם, אבל הכוחות הפוליטיים והמסחריים השולטים משתפים פעולה להבטחת המשך הגישה שלהם לחומרי גלם, בעיקר דלקים, אך גם מים, מחצבים ואדמה, ברחבי הכדור. המתח העולה מסביב למשאבים כמו דלק ומים מוביל גם למשברים חברתיים ומאיים על השלום בעולם.

כל מי שחרד לאנושות, אינו יכול לחיות בשלום עם עולם, שבו כמה מאות מיליוני אנשים נהנים כמעט מכל המשאבים, בעוד מיליארדי אנשים נאבקים לשרוד. ואף-על-פי-כן, כזהו העולם, שבו אנו חיים כיום. נכון לשנת 2000 אחוז אחד מאוכלוסיית העולם אוחז ברשותו 40% ממשאבי העולם. 10% מאוכלוסיית העולם אוחזים ברשותם 85% ממשאבי העולם. המחצית הענייה של אוכלוסיית העולם חולקת אחוז אחד ממשאביו! 5 המדינות העשירות: ארה"ב, יפן, גרמניה, צרפת ואנגליה, מונות כ-13% מאוכלוסית העולם ונהנות מ-45% מההכנסות בעולם. 3 המדינות הענקיות בעולם: הודו, סין ואינדונזיה, מונות 42% מאוכלוסיית העולם ונהנות מ-9% מההכנסות בעולם. במילים אחרות: 50 מיליון האנשים העשירים בעולם, האחוז העליון, משתכרים אותה הכנסה, שממנה "נהנים" 57% התחתונים בסולם, יותר משלושה מיליארד בני-אדם.

כל מי שחרד לאנושות, אינו יכול לחיות בשלום עם עולם, שבו כמה מאות מיליוני אנשים נהנים כמעט מכל המשאבים, בעוד מיליארדי אנשים נאבקים לשרוד. ואף-על-פי-כן, כזהו העולם, שבו אנו חיים כיום. נכון לשנת 2000 אחוז אחד מאוכלוסיית העולם אוחז ברשותו 40% ממשאבי העולם. 10% מאוכלוסיית העולם אוחזים ברשותם 85% ממשאבי העולם. המחצית הענייה של אוכלוסיית העולם חולקת אחוז אחד ממשאביו! 5 המדינות העשירות: ארה"ב, יפן, גרמניה, צרפת ואנגליה, מונות כ-13% מאוכלוסית העולם ונהנות מ-45% מההכנסות בעולם. 3 המדינות הענקיות בעולם: הודו, סין ואינדונזיה, מונות 42% מאוכלוסיית העולם ונהנות מ-9% מההכנסות בעולם. במילים אחרות: 50 מיליון האנשים העשירים בעולם, האחוז העליון, משתכרים אותה הכנסה, שממנה "נהנים" 57% התחתונים בסולם, יותר משלושה מיליארד בני-אדם.

אחת התקוות לפתרון הפערים היא ההתפתחות התעשייתית של המדינות הגדולות באסיה, בעיקר סין והודו. אבל התפתחות זו הופכת מדינות אלה במהירות לתורמות הגדולות ביותר לזיהום העולמי ולהתחממות הגלובלית. ככל שמדינות אלה חוות צמיחה גדולה יותר, עולים הסיכויים, שהנושא הסביבתי יוזנח לאור התקווה לשגשוג כלכלי. בשנים 1990–2004 עלתה כמות הפליטות במדינות המפותחות ב-16-27%, באנגליה הייתה הפחתה של 14% (!) אבל בסין הפליטות גדלו ב- 47%. כנראה, סין עברה כבר את ארה"ב בכמות הפליטות שהיא מייצרת. 16 מתוך 20 הערים המזוהמות ביותר בעולם נמצאות בסין. התיעוש הגובר מביא לזיהום, שממנו סובלת בראש ובראשונה האוכלוסייה הקרובה. הוצאות הבריאות באוכלסיות אלה גדלות והולכות, ככל שגדל התיעוש.

אחת התקוות לפתרון הפערים היא ההתפתחות התעשייתית של המדינות הגדולות באסיה, בעיקר סין והודו. אבל התפתחות זו הופכת מדינות אלה במהירות לתורמות הגדולות ביותר לזיהום העולמי ול[[התחממות עולמית|התחממות הגלובלית]]. ככל שמדינות אלה חוות [[צמיחה כלכלית|צמיחה]] גדולה יותר, עולים הסיכויים, שהנושא הסביבתי יוזנח לאור התקווה לשגשוג כלכלי. בשנים 1990–2004 עלתה כמות הפליטות במדינות המפותחות ב-16-27%, באנגליה הייתה הפחתה של 14% (!) אבל בסין הפליטות גדלו ב- 47%. כנראה, סין עברה כבר את ארה"ב בכמות הפליטות שהיא מייצרת. 16 מתוך 20 הערים המזוהמות ביותר בעולם נמצאות בסין. התיעוש הגובר מביא לזיהום, שממנו סובלת בראש ובראשונה האוכלוסייה הקרובה. הוצאות הבריאות באוכלסיות אלה גדלות והולכות, ככל שגדל התיעוש.

אנו חיים בעולם, שבו הפערים הכלכליים בין העשירים לעניים גורמים סבל למיליארדי בני-אדם, אבל הפתרון, שבו דוגל הקפיטליזם – צמיחה מהירה – מביא איתו סכנות קטסטרופליות.  

אנו חיים בעולם, שבו הפערים הכלכליים בין העשירים לעניים גורמים סבל למיליארדי בני-אדם, אבל הפתרון, שבו דוגל הקפיטליזם – צמיחה מהירה – מביא איתו סכנות קטסטרופליות.

==ההיגיון של צמיחה ללא שליטה==

==ההיגיון של צמיחה ללא שליטה==