שינויים

'''קיימות בישראל''' עוסקת בסוגיות ובתהליכים ארוכי הטווח אשר קיימת הערכה כי הם צפויים להשפיע על עתידה של מדינת ישראל ועל עתיד תושביה ואזרחיה. דבר זה נגזר מתוך תפיסת ה[[קיימות]] אשר שואפת לנסות ולהבטיח את הביטחון הצרכים והרווחה של בני האדם על פני דורות רבים.  

'''קיימות בישראל''' עוסקת בסוגיות ובתהליכים ארוכי הטווח אשר קיימת הערכה כי הם צפויים להשפיע על עתידה של מדינת ישראל ועל עתיד תושביה ואזרחיה. דבר זה נגזר מתוך '''תפיסת ה[[קיימות]]''' אשר שואפת לנסות ולהבטיח את הביטחון הצרכים והרווחה של בני האדם על פני דורות רבים.  

==גורמים והשפעות==

==גורמים והשפעות==

===היקף הצריכה לנפש===   

===היקף הצריכה לנפש===   

המערכת הנוכחית היא מערכת של [[כלכלה לינארית]] המתבססת על [[דלק מחצבי]], על [[משאבים מתכלים]], על פגיעה ב[[שירותי הטבע]] ובמערכות מתחדשות, ועל יצירת הפרעות סביבתיות ו[[זיהום]]. בנוסף המערכת הכלכלית גורמת לעיתים קרובות למצוקות חברתיות ונפשיות לגידול ב[[אי שוויון כלכלי|פערים כלכליים]] וחברתיים גדלים. היקף הצריכה לנפש הוא אומדן טוב ל[[טביעת רגל אקולוגית|טביעת רגל אקולוגית]] ולהגדלה של בעיות חברתיות.  

המערכת הנוכחית היא מערכת של [[כלכלה לינארית]] המתבססת על [[דלק מחצבי]], על [[משאבים מתכלים]], על פגיעה ב[[שירותי הטבע]] ובמערכות מתחדשות, ועל יצירת הפרעות סביבתיות ו[[זיהום]]. בנוסף, המערכת הכלכלית גורמת לעיתים קרובות למצוקות חברתיות ונפשיות לגידול ב[[אי שוויון כלכלי|פערים כלכליים]] וחברתיים גדלים. היקף הצריכה לנפש כפי שהוא היום הוא אומדן טוב ל[[טביעת רגל אקולוגית|טביעת רגל אקולוגית]] ולהגדלה של בעיות חברתיות.  

באופן תאורטי ניתן לקיים היקף גדול של צריכה לנפש על ידי מעבר לעקרונות [[הצעד הטבעי]], [[מעריסה לעריסה]], או [[פרמקלצ'ר]], יחד עם שילוב של [[אנרגיה מתחדשת]], אבל בפועל אנו כה רחוקים מנקודה זו שהדבר הוא בגדר תאוריה בלבד. לדוגמה פחות מ-3% [[משק האנרגיה בישראל|מצריכת האנרגיה של ישראל]] מקורה ב[[אנרגיה מתחדשת בישראל|אנרגיה מתחדשת]], וגם זה כאשר מחשיבים את [[דוד שמש|דודי השמש]], שמספקים אנרגיה שטובה רק לחימום מים אך לא לשימושי אנרגיה אחרים. אם רוצים להיות מדוייקים יותר ניתן לדבר על כמות הצריכה הלא מקיימת לנפש, אך נכון לשנת 2009 ההבדל הוא סמנטי.  

באופן תאורטי ניתן לקיים היקף גדול של צריכה לנפש על ידי מעבר לעקרונות [[הצעד הטבעי]], [[מעריסה לעריסה]], או [[פרמקלצ'ר]], יחד עם שילוב של [[אנרגיה מתחדשת]], אבל בפועל אנו כה רחוקים מנקודה זו שהדבר הוא בגדר תאוריה בלבד. לדוגמה פחות מ-3% [[משק האנרגיה בישראל|מצריכת האנרגיה של ישראל]] מקורה ב[[אנרגיה מתחדשת בישראל|אנרגיה מתחדשת]], וגם זה כאשר מחשיבים את [[דוד שמש|דודי השמש]], שמספקים אנרגיה שטובה רק לחימום מים אך לא לשימושי אנרגיה אחרים (כמו הפקת חשמל). אם רוצים להיות מדוייקים יותר ניתן לדבר על '''כמות הצריכה הלא מקיימת לנפש''', אך נכון לשנת 2011 ההבדל הוא סמנטי.  

===כמות האוכלוסיה===  

===כמות האוכלוסיה===  

{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסיית ישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסיית ישראל}}

הכפלת כמות הצריכה הלא מקיימת לנפש, בכמות האנשים במדינה מספקת את [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] של כלל המדינה. כמות האוכלוסיה של כל יצור בעולם מוגבלת על ידי גורמים טבעיים, וכך גם זו של האדם. הרחבת האוכלוסיה פרושה סיכון כלל האכולוסיה בעתיד והגדלת מספר גדול של בעיות בהווה.  

הכפלת כמות הצריכה הלא מקיימת לנפש, בכמות האנשים במדינה מספקת את [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] הנוכחית של כלל המדינה. כמות האוכלוסיה של כל יצור בעולם מוגבלת על ידי גורמים טבעיים, וכך גם זו של האדם. הרחבת האוכלוסיה פרושה סיכון כלל האכולוסיה בעתיד והגדלת מספר גדול של בעיות בהווה.  

בעוד שניתן להוריד את היקף הצריכה לנפש, ולהעביר את הצריכה לפסים מקיימים ומחזוריים יותר, יש לדבר זה גבולות. יש תחומים כמו צריכת מים, צריכת מזון, [[טביעת רגל אנרגטית]], וצריכת שטח (כולל השטח המיועד למזון לדוגמה), בהן יש גבולות לכמות שאותה ניתן לחסוך. בהתאם לעקרון התפוקה השולית הפוחתת, יש תחומים בהם ידרש מאמץ גדול כדי לייצר השפעה קטנה, וככל שנגדיל את החסכון, כן יהיה קשה יותר למצוא טכנולוגיות ושיטות לבצע חסכון משמעותי נוסף.  

בעוד שניתן להוריד את היקף הצריכה לנפש, ולהעביר את הצריכה לפסים מקיימים ומחזוריים יותר, גם לדבר זה גבולות. יש תחומים כמו צריכת מים, צריכת מזון, [[טביעת רגל אנרגטית]], וצריכת שטח (כולל השטח המיועד למזון לדוגמה), בהן יש גבולות לכמות שאותה ניתן לחסוך. בהתאם לעקרון [[תפוקה שולית פוחתת|התפוקה השולית הפוחתת]], יש תחומים בהם ידרש מאמץ גדול כדי לייצר השפעה קטנה, וככל שנגדיל את החסכון, כן יהיה קשה יותר למצוא טכנולוגיות ושיטות לבצע חסכון משמעותי נוסף.  

בנוסף, ההשלכות החברתיות של הקטנת הצריכה לנפש עלולות לגרום להשפעות חברתיות כבדות כמו אבטלה, מהומות מזון, גידול בפערים ועוד. פרוש הדבר גם הורדה אפשרית של איכות החיים (כתלות במצב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות). כדי שהקטנת הצריכה לנפש, או מעבר לפסים מתחדשים יותר לא יוביל למצב זה, יש צורך בשורה של שינויים במבנים חברתיים וטכנולוגיים (ראו בהמשך).  

בנוסף, ההשלכות החברתיות של הקטנת הצריכה לנפש עלולות לגרום להשפעות חברתיות כבדות כמו אבטלה, מהומות מזון, גידול בפערים ועוד. פרוש הדבר גם הורדה אפשרית של איכות החיים (כתלות במצב המערכות הטכנולוגיות והחברתיות). כדי שהקטנת הצריכה לנפש, או מעבר לפסים מתחדשים יותר לא יוביל למצב זה, יש צורך בשורה של שינויים במבנים חברתיים וטכנולוגיים (ראו בהמשך) וכן לבצע את המעבר באופן מדורג, תוך מתן פתרונות.  

הרבה לפני שמגיעים לגבול תחתון לחסכון במשאבים, נסיון להקטין את היקף הצריכה לנפש פרושו ירידה באיכות החיים או שינויים נרחבים במערכות החברתיות והטכנולוגיות כמו גם שינוי נפשי ותרבותי משמעותי - שינוי שדורש זמן, אנרגיה, משאבים , שינוי מוסדי ותרבותי וכו'.  

הרבה לפני שמגיעים לגבול תחתון לחסכון במשאבים, נסיון להקטין את היקף הצריכה לנפש פרושו ירידה באיכות החיים או שינויים נרחבים במערכות החברתיות והטכנולוגיות כמו גם שינוי נפשי ותרבותי משמעותי - שינוי שדורש זמן, אנרגיה, משאבים , שינוי מוסדי ותרבותי וכו'.  

גידול בהיקף האוכלוסיה במיוחד כשהוא מלווה בפערים חברתיים וכלכליים מגדיל בעיות חברתיות וסביבתיות כבר היום - הגדלת המשבר במשק המים, ייקור מחירי הדיור, ייקור המזון ובעיקר המזון ממקורות מתחדשים, דרדור מערכת החינוך, הגדלת האלימות, הגדלת זיהום האוויר ועוד.

גידול בהיקף האוכלוסיה במיוחד כשהוא מלווה בפערים חברתיים וכלכליים מגדיל בעיות חברתיות וסביבתיות כבר היום - הגדלת [[משק המים בישראל|המשבר במשק המים]], [[דיור בישראל|ייקור מחירי הדיור]], ייקור המזון ובעיקר המזון ממקורות מתחדשים, דרדור [[מערכת החינוך]], הגדלת האלימות, הגדלת [[זיהום האוויר]] ועוד.

אוכלוסיה גדולה או צפופה אינה תמיד חסרון. היא יכולה לספק מגוון של מקצועות, תחומי ידע ונקודות השקפה שחיוניים לתפקוד של חברה מודרנית. היא מספקת מגוון גנטי שחיוני להשרדות המין ולתפקוד בריא שלו מול גורמי מחלות. היא מאפשרת [[התמחות כלכלית]] של אנשים שונים במקצועות שונים ועל ידי כך הוזלת מוצרים והיא מגדילה את העושר התרבותי. צפיפות מקטינה את פערי האנרגיה והזמן הדרושים לשם יצירת מפגשים עם אנשים אחרים לצורך מפגשי משפחה, חברים, תרבות, החלפת דעות, קבלת החלטות, ייצור או מסחר. ועם זאת, כיום (2009) אנו נמצאים במצב שבו כמות האכולוסיה גדולה בהרבה מיכולות התמיכה המקיימות של הארץ ברמות הנתונות של צריכה ושל עיצוב טכנולוגי ומוסדי, ואכולוסיה זו גדלה משנה לשנה.  

אוכלוסיה גדולה או צפופה אינה תמיד חסרון. היא יכולה לספק מגוון של מקצועות, תחומי ידע ונקודות השקפה שחיוניים לתפקוד של חברה מודרנית. היא מספקת מגוון גנטי שחיוני להשרדות המין ולתפקוד בריא שלו מול גורמי מחלות. היא מאפשרת [[התמחות כלכלית]] של אנשים שונים במקצועות שונים ועל ידי כך הוזלת מוצרים ושירותים, והיא מגדילה את העושר התרבותי. צפיפות מקטינה את פערי האנרגיה והזמן הדרושים לשם יצירת מפגשים עם אנשים אחרים לצורך מפגשי משפחה, חברים, תרבות, החלפת דעות, קבלת החלטות, ייצור או מסחר. ועם זאת, כיום (2011) אנו נמצאים במצב שבו כמות האכולוסיה גדולה בהרבה מיכולות התמיכה המקיימות של ארץ ישראל ברמות הנתונות של צריכה ושל עיצוב טכנולוגי ומוסדי, ואכולוסיה זו גדלה משנה לשנה.  

===עיצוב המערכות הטכנולגיות והחברתיות===  

===עיצוב המערכות הטכנולגיות והחברתיות===