שינויים

על פי עקרון הקביעות ברציונליזם, אין זה משנה כיצד מציגים בעיה. כל עוד הנתונים (העדפות, האפשרויות וההשלכות) זהים, הבחירה תהיה זהה. עקרון זה לא מתקיים במסגרות שונות (לדוגמה בפרסום, שיווק) ולא מתאים לניסויים שנערכו לבדיקתו. על פי הרעיון של '''אפקט מסגרת''' – בהנתן שתי אפשרויות בלבד, מקבל ההכרעה מושפע ממסגרת ההתייחסות שבה מוצגת הבעיה והחלופות השונות שהוא נדרש להכריע בינהן. יש חשיבות למנגנון או להקשר שבו מוצגות הבחירות.  

על פי עקרון הקביעות ברציונליזם, אין זה משנה כיצד מציגים בעיה. כל עוד הנתונים (העדפות, האפשרויות וההשלכות) זהים, הבחירה תהיה זהה. עקרון זה לא מתקיים במסגרות שונות (לדוגמה בפרסום, שיווק) ולא מתאים לניסויים שנערכו לבדיקתו. על פי הרעיון של '''אפקט מסגרת''' – בהנתן שתי אפשרויות בלבד, מקבל ההכרעה מושפע ממסגרת ההתייחסות שבה מוצגת הבעיה והחלופות השונות שהוא נדרש להכריע בינהן. יש חשיבות למנגנון או להקשר שבו מוצגות הבחירות.  

בניסוי שנערך בקרב רופאים בכנס, הציגו לנשאלים סיפור דמיוני על אפשרות שתפרוץ מגיפה שתהרוג כ-600 אנשים. יש 2 תוכניות חלופיות לפעולה, שמכילות סיכויים וסיכונים. אחת האפשרויות היא הצלה של 400 אנשים, ששקולה לכך ש-200 אנשים ימותו. בחירת הנשאלית היתה שונה כאשר אותם נתונים הוצגו בדרכים שונות (בדגש על הצלה של 400 או על מוות של 200). דבר זה מהווה סתירה לעקרון הקביעות.  

בניסוי שנערך בקרב רופאים בכנס, הציגו לנשאלים סיפור דמיוני על אפשרות שתפרוץ מגיפה שתהרוג כ-600 אנשים. יש 2 תוכניות חלופיות לפעולה, שמכילות סיכויים וסיכונים. אחת האפשרויות היא הצלה של 400 אנשים, ששקולה לכך ש-200 אנשים ימותו. בחירת הנשאלים היתה שונה כאשר אותם הנתונים הוצגו בדרכים שונות (בדגש על הצלה של 400 או על מוות של 200). דבר זה מהווה סתירה לעקרון הקביעות.  

במונחים קוגניטיביים, אפקט המסגרת נובע מקידוד מידע דומה בדרכים שונות בזיכרון הסמנטי.

במונחים קוגניטיביים, אפקט המסגרת נובע מקידוד מידע דומה בדרכים שונות בזיכרון הסמנטי.

סדרת הניסויים של ג'ון ליסט מראה הביט דומה של אותה תופעה. בניסוי שנקרא [[משחק הדיקטטור]] אנשים מקבלים 10 דולר ומתבקשים לבחור סכום כסף אותו יתנו למשתתף אלמוני אחר. התוצאה היא שהממוצע הוא שאנשנים נותנים כ-3 דולר למשתתף (דבר שסותר לכאורה את הרעיון של אנוכיות שלפיה היו צריכים לשלם למשתתף האחר 0 דולר). ליסט שינה את המשחק על ידי שאיפשר לאנשים לקחת מהאדם האחר דולר או 10 דולר נוסף לדולרים שהיה להם. לפתע, התוצאות השתנו ואנשים נתנו הרבה פחות והממוצע עמד על לקחת מהמשתמש השני מספר דולרים. הגדלת מרחב האפשרויות שינתה את הדרך בה אנשים קיבלו החלטות והם עברו מ"אלטרואיזם" ל"גניבה". [http://www.youtube.com/watch?v=pQItB5uoiHI&feature=channel]

סדרת הניסויים של ג'ון ליסט מצביעה על היבט דומה של אותה תופעה. בניסוי שנקרא [[משחק הדיקטטור]] אנשים מקבלים 10 דולר ומתבקשים לבחור סכום כסף אותו יתנו למשתתף אלמוני אחר. התוצאה היא שבממוצע אנשים נותנים כ-3 דולר למשתתף השני. דבר זה סותר לכאורה את הרעיון של אנוכיות, שלפיה אנשים היו צריכים לשלם למשתתף האחר 0 דולר. ליסט שינה את המשחק על ידי שאיפשר לאנשים לקחת מהאדם האחר עד 10 דולרים. לפתע, התוצאות השתנו ואנשים נתנו הרבה פחות, הממוצע עמד על לקחת מהמשתמש השני מספר דולרים. הגדלת מרחב האפשרויות שינתה את הדרך בה אנשים קיבלו החלטות והם עברו מ"אלטרואיזם" ל"גניבה". [http://www.youtube.com/watch?v=pQItB5uoiHI&feature=channel]

===נתק מהקשר חברתי ומתהליכים דינאמיים===

===נתק מהקשר חברתי ומתהליכים דינאמיים===