121
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
==מהו כסף מבוסס חוב==
כסף מבוסס חוב הוא כסף שכנגד כל יחידה מונפקת שלו, מונפק חוב בערך זהה, ובריבית גדולה מאפס. החוב מונפק ע"י בנק ישראל, כשהוא מלווה את הכסף לבנקים המסחריים והמוסדות הפיננסיים, או ע"י הבנקים המסחריים והמוסדות הפיננסיים כשהם מלווים את הכסף לאזרחים. כיום כסף מבוסס חוב הוא הכסף בשימוש בעולם למעט במקומות גיאוגרפיים מצומצמים ובקהילות סגורות.
==איך כסף מבוסס חוב נולד?==
בפרקטיקה המקובלת כיום כסף מונפק בבנקים המרכזיים. בדרך כלל הבנקים המרכזיים מלווים את הכסף לבנקים המסחריים. הבנקים המסחריים מלווים את הכסף ללקוחות כשהם משאירים חלק קטן מימנו אצלם (יחס הלימות הון).
יחס הלימות ההון המקובל בישראל הוא כ-10%. יחס זה מוביל לכך שכ-90% מהכסף "מיוצר" בבנקים המסחריים ראה ערך [[בנקאות רזרבה חלקית]].
פועל יוצא מאופן הנפקת הכסף הוא חוב נושא ריבית שעומד מאחורי כל יחידת כסף מונפקת.
==איך כסף מבוסס חוב מת?==
מאחר וכל יחידת כסף נושאת ריבית, כמות הכסף צריכה לגדול כל העת בהתאם לשיעור הריבית. אם כמות הכסף לא תגדל בהתאם לשיעור הריבית, יחסר כסף על מנת לשלם את הריבית. במקרה כזה יתרחשו פשיטות רגל שבתחילה יהיו פרופרוציונליים לכמות הכסף החסרה. אולם בהמשך פשיטות הרגל עלולות להתפשט לכל המוסדות הפיננסיים ולגדול הרבה מעבר לכמות הכסף החסרה. על מנת למנוע תגובת שרשרת של פשיטות רגל, על הבנק המרכזי לדאוג שכמות הכסף תמיד תגדל בהתאם לשיעור הריבית. כמו-כן במערכת [[בנקאות רזרבה חלקית]] על הבנק המרכזי לעצור פשיטות רגל על ידי כיסוי ההפסדים ללקוחות הבנקים, על מנת למנוע משבר אמון שיוביל לקריסת המערכת הפיננסית.
בהנחה שהבנק המרכזי מבצע את תפקידו, הגידול בכמות הכסף היא אקספוננציאלית. מכפלת הגידול בכמות הכסף מתאימה לגובה הריבית ללווים, וזו בדר"כ אינה יורדת מ-5%.
מצד שני הכלכלה אינה גדלה ב-5% בכל שנה והיא גם אינה גדילה אקספוננציאלית כפי שכמות הכסף גדילה. לפיכך עם השנים נוצר פער במהירות הגידול בכסף למהירות הגידול בכלכלה. פער זה מתבטא באינפלציה מתמדת, דהיינו ערך הכסף יורד - דרושות יותר יחידות כסף על מנת לקנות את אותו המוצר. הפער גדל ככל שחולפות השנים והוא מתבטא באינפלציה גוברת. האינפלציה מובילה למשבר אמון של האזרחים בכסף. בנקודה זו האזרחים מנסים להיפטר מהכסף דהיינו מהירות המחזור של הכסף גדילה דרמטית. הביטוי של כזה שלב הוא היפר-אינפלציה.
ההיפר אינפלציה מוחקת את ערכו של הכסף תוך זמן יחסית קצר, יחד עם הפקדונות והחובות במשק, ומאפשרת להתחיל מחדש ע"י יצירת מטבע חדש בר-ערך.
מערכות [[בנקאות רזרבה חלקית]] המבוססות על כסף נושא חוב, מסיימות את חייהן בהיפר אינפלציה.
בישראל מסוף שנות השיבעים עד אמצע שנות השמונים החלה אינפלציה חזקה שגברה עד למחיקה טוטאלית של ערך הלירה הישראלית, ולאחר מכן מחיקת ערך השקל. על מנת לייצב את מערכת [[בנקאות רזרבה חלקית]] נדרש מטבע שלישי - שקל חדש שהתחילו להנפיקו בספטמבר 1985. מטבע זה משמש עד ימינו והוא עדיין לא נכנס לשלב הטרמינלי של ההיפר אינפלציה.
דף חדש: ==מהו כסף מבוסס חוב== כסף מבוסס חוב הוא כסף שכנגד כל יחידה מונפקת שלו, מונפק חוב בערך זהה, ובריבית גדולה...
==מהו כסף מבוסס חוב==
כסף מבוסס חוב הוא כסף שכנגד כל יחידה מונפקת שלו, מונפק חוב בערך זהה, ובריבית גדולה מאפס. החוב מונפק ע"י בנק ישראל, כשהוא מלווה את הכסף לבנקים המסחריים והמוסדות הפיננסיים, או ע"י הבנקים המסחריים והמוסדות הפיננסיים כשהם מלווים את הכסף לאזרחים. כיום כסף מבוסס חוב הוא הכסף בשימוש בעולם למעט במקומות גיאוגרפיים מצומצמים ובקהילות סגורות.
==איך כסף מבוסס חוב נולד?==
בפרקטיקה המקובלת כיום כסף מונפק בבנקים המרכזיים. בדרך כלל הבנקים המרכזיים מלווים את הכסף לבנקים המסחריים. הבנקים המסחריים מלווים את הכסף ללקוחות כשהם משאירים חלק קטן מימנו אצלם (יחס הלימות הון).
יחס הלימות ההון המקובל בישראל הוא כ-10%. יחס זה מוביל לכך שכ-90% מהכסף "מיוצר" בבנקים המסחריים ראה ערך [[בנקאות רזרבה חלקית]].
פועל יוצא מאופן הנפקת הכסף הוא חוב נושא ריבית שעומד מאחורי כל יחידת כסף מונפקת.
==איך כסף מבוסס חוב מת?==
מאחר וכל יחידת כסף נושאת ריבית, כמות הכסף צריכה לגדול כל העת בהתאם לשיעור הריבית. אם כמות הכסף לא תגדל בהתאם לשיעור הריבית, יחסר כסף על מנת לשלם את הריבית. במקרה כזה יתרחשו פשיטות רגל שבתחילה יהיו פרופרוציונליים לכמות הכסף החסרה. אולם בהמשך פשיטות הרגל עלולות להתפשט לכל המוסדות הפיננסיים ולגדול הרבה מעבר לכמות הכסף החסרה. על מנת למנוע תגובת שרשרת של פשיטות רגל, על הבנק המרכזי לדאוג שכמות הכסף תמיד תגדל בהתאם לשיעור הריבית. כמו-כן במערכת [[בנקאות רזרבה חלקית]] על הבנק המרכזי לעצור פשיטות רגל על ידי כיסוי ההפסדים ללקוחות הבנקים, על מנת למנוע משבר אמון שיוביל לקריסת המערכת הפיננסית.
בהנחה שהבנק המרכזי מבצע את תפקידו, הגידול בכמות הכסף היא אקספוננציאלית. מכפלת הגידול בכמות הכסף מתאימה לגובה הריבית ללווים, וזו בדר"כ אינה יורדת מ-5%.
מצד שני הכלכלה אינה גדלה ב-5% בכל שנה והיא גם אינה גדילה אקספוננציאלית כפי שכמות הכסף גדילה. לפיכך עם השנים נוצר פער במהירות הגידול בכסף למהירות הגידול בכלכלה. פער זה מתבטא באינפלציה מתמדת, דהיינו ערך הכסף יורד - דרושות יותר יחידות כסף על מנת לקנות את אותו המוצר. הפער גדל ככל שחולפות השנים והוא מתבטא באינפלציה גוברת. האינפלציה מובילה למשבר אמון של האזרחים בכסף. בנקודה זו האזרחים מנסים להיפטר מהכסף דהיינו מהירות המחזור של הכסף גדילה דרמטית. הביטוי של כזה שלב הוא היפר-אינפלציה.
ההיפר אינפלציה מוחקת את ערכו של הכסף תוך זמן יחסית קצר, יחד עם הפקדונות והחובות במשק, ומאפשרת להתחיל מחדש ע"י יצירת מטבע חדש בר-ערך.
מערכות [[בנקאות רזרבה חלקית]] המבוססות על כסף נושא חוב, מסיימות את חייהן בהיפר אינפלציה.
בישראל מסוף שנות השיבעים עד אמצע שנות השמונים החלה אינפלציה חזקה שגברה עד למחיקה טוטאלית של ערך הלירה הישראלית, ולאחר מכן מחיקת ערך השקל. על מנת לייצב את מערכת [[בנקאות רזרבה חלקית]] נדרש מטבע שלישי - שקל חדש שהתחילו להנפיקו בספטמבר 1985. מטבע זה משמש עד ימינו והוא עדיין לא נכנס לשלב הטרמינלי של ההיפר אינפלציה.