121
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 14:
שורה 14: − + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
הכסף הנ"ל אינו משוייך לאיזשהו ערך אמיתי. הוא מבוסס על גידול דימיוני בכמות הכסף שזורם במערכת הכספים העולמית, ללא איזושהי תלות בגידול תפוקת מוצרים ושרותים אמיתיים. כשגידול זה קורה, הכוח הכספי – או כוח הקניה של אלה הנהנים מיצירת הכסף החדש גדל, בהשוואה לאחרים בחברה שמיצרים ערך, אבל התגמול הראלי והיחסי שלהם קטן
הכסף הנ"ל אינו משוייך לאיזשהו ערך אמיתי. הוא מבוסס על גידול דימיוני בכמות הכסף שזורם במערכת הכספים העולמית, ללא איזושהי תלות בגידול תפוקת מוצרים ושרותים אמיתיים. כשגידול זה קורה, הכוח הכספי – או כוח הקניה של אלה הנהנים מיצירת הכסף החדש גדל, בהשוואה לאחרים בחברה שמיצרים ערך, אבל התגמול הראלי והיחסי שלהם קטן
.
.
גם הבנקים "מייצרים" כסף על ידי מערכת של הלוואות וחובות וזה גם המצב שנוצר על ידי מערכת המניות. הכסף הדמיוני הזה הוא לא סתם מתנה נפלאה לבעליו - פרושו גם שהשקלים שבידנו "שווים" פחות.
גם הבנקים "מייצרים" כסף על ידי מערכת של הלוואות וחובות וזה גם המצב שנוצר על ידי מערכת המניות. הכסף הדמיוני הזה הוא לא סתם מתנה נפלאה לבעליו - פרושו גם שהשקלים שבידנו "שווים" פחות.
==איך כסף נולד?==
בפרקטיקה המקובלת כיום כסף מונפק בבנקים המרכזיים. בדרך כלל הבנקים המרכזיים מלווים את הכסף לבנקים המסחריים. הבנקים המסחריים מלווים את הכסף ללקוחות כשהם משאירים חלק קטן מימנו אצלם (יחס הלימות הון).
יחס הלימות ההון המקובל בישראל הוא כ-10%. יחס זה מוביל לכך שכ-90% מהכסף "מיוצר" בבנקים המסחריים ראה ערך [[בנקאות רזרבה חלקית]].
פועל יוצא מאופן הנפקת הכסף הוא חוב נושא ריבית שעומד מאחורי כל יחידת כסף מונפקת.
==איך כסף מת?==
מאחר וכל יחידת כסף נושאת ריבית, כמות הכסף צריכה לגדול כל העת בהתאם לשיעור הריבית. אם כמות הכסף לא תגדל בהתאם לשיעור הריבית, יחסר כסף על מנת לשלם את הריבית. במקרה כזה יתרחשו פשיטות רגל שבתחילה יהיו פרופרוציונליים לכמות הכסף החסרה. אולם בהמשך פשיטות הרגל עלולות להתפשט לכל המוסדות הפיננסיים ולגדול הרבה מעבר לכמות הכסף החסרה. על מנת למנוע תגובת שרשרת של פשיטות רגל, על הבנק המרכזי לדאוג שכמות הכסף תמיד תגדל בהתאם לשיעור הריבית. כמו-כן במערכת [[בנקאות רזרבה חלקית]] על הבנק המרכזי לעצור פשיטות רגל על ידי כיסוי ההפסדים ללקוחות הבנקים, על מנת למנוע משבר אמון שיוביל לקריסת המערכת הפיננסית.
בהנחה שהבנק המרכזי מבצע את תפקידו, הגידול בכמות הכסף היא אקספוננציאלית. מכפלת הגידול בכמות הכסף מתאימה לגובה הריבית ללווים, וזו בדר"כ אינה יורדת מ-5%.
מצד שני הכלכלה אינה גדלה ב-5% בכל שנה והיא גם אינה גדילה אקספוננציאלית כפי שכמות הכסף גדילה. לפיכך עם השנים נוצר פער במהירות הגידול בכסף למהירות הגידול בכלכלה. פער זה מתבטא באינפלציה מתמדת. הפער גדל ככל שחולפות השנים והוא מתבטא באינפלציה גוברת. האינפלציה מובילה למשבר אמון של האזרחים בכסף. בנקודה זו האזרחים מנסים להיפטר מהכסף דהיינו מהירות המחזור של הכסף גדילה דרמטית. הביטוי של כזה שלב הוא היפר-אינפלציה.
ההיפר אינפלציה מוחקת את ערכו של הכסף תוך זמן יחסית קצר, יחד עם הפקדונות והחובות במשק, ומאפשרת להתחיל מחדש ע"י יצירת מטבע חדש בר-ערך.
מערכות [[בנקאות רזרבה חלקית]] המבוססות על כסף נושא חוב, מסיימות את חייהן בהיפר אינפלציה.
==ראו גם==
==ראו גם==