47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + שורה 8:
שורה 8: − − + שורה 20:
שורה 19: − + − שורה 39:
שורה 37: − + + + + + שורה 58:
שורה 60: − + + − + + − + − + − + − + − + + + + + + − + − + − + − + − זיהומים של בארות - בעיקר במישור החוף גורמים לסגירת בארות.+ − + − + + + שורה 102:
שורה 113: + + − + שורה 171:
שורה 184: − + − מרבית השפכים זורמים במערכות הביוב וההולכה, (96%) אך 4% נספגים בקרקע בבורות ספיגה.+ − + שורה 212:
שורה 225: + + שורה 226:
שורה 241: − + − + + + − * השפדן+ − + + − + + + + + + + + + + + + + + − − * [http://www.egodan.org.il/ איגוד ערים דן לביוב ואיכות הסביבה] שורה 251:
שורה 280: + + + + +
אין תקציר עריכה
'''משק המים בישראל''' הוא שם כולל לכלל ההיבטים של ניהול המים בישראל - מקורות המים ומאגרי המים, שאיבה והפקה, הובלה, אגירה וצריכה.
'''משק המים בישראל''' הוא שם כולל לכלל ההיבטים של ניהול המים בישראל - מקורות המים ומאגרי המים, שאיבה והפקה, הובלה, אגירה וצריכה.
[[תמונה:Sea of Galilee SPOT 1129.jpg|left|thumb|400px|אגם כנרת בתצלום לווין]]
[[תמונה:Sea of Galilee SPOT 1129.jpg|left|thumb|400px|אגם כנרת בתצלום לווין. למרות העניין הציבורי בה, הכנרת פחות חשובה למשק המים בהשוואה ל[[אקוויפר החוף]] ו[[אקוויפר ההר]]. עם זאת היא מהווה "מדד פומבי" למצב משק המים היות וקל לראות את המפלס שלה, בניגוד למאגרים התת קרקעיים.]]
נכון לשנת 2009, מאזן המים של ישראל שלילי, כלומר צריכת המים הישירה במדינה גדולה מכמות ביותר מים מכמות ה[[גשם]] הממוצעת. בשנים האחרונות המדינה נתונה במשבר מים. כדי לנסות להתמודד עם דבר זה בטווח הקצר מוקמים מתקני [[התפלה]]. גורמי היסוד שגורמים לגידול בצריכת המים הם גידול [[אוכלוסיית ישראל |האוכלוסיה בישראל]] וגידול איטי בצריכת המים לנפש. במשך השנים יש ירידה בשימוש במים לצרכי חקלאות.
נכון לשנת 2009, מאזן המים של ישראל שלילי, כלומר צריכת המים הישירה במדינה גדולה מכמות ביותר מים מכמות ה[[גשם]] הממוצעת. בשנים האחרונות המדינה נתונה במשבר מים. כדי לנסות להתמודד עם דבר זה בטווח הקצר מוקמים מתקני [[התפלה]]. גורמי היסוד שגורמים לגידול בצריכת המים הם גידול [[אוכלוסיית ישראל |האוכלוסיה בישראל]] וגידול איטי בצריכת המים לנפש. במשך השנים יש ירידה בשימוש במים לצרכי חקלאות.
בנוסף לצריכה הישירה של כ-2 מיליארד קוב מים באופן ישיר, אזרחי ישראל הם בעלי [[טביעת רגל מימית]] (צריכה באופן עקיף) של כ- 8 מיליארד קוב מים, כאשר 4 מיליארד קוב מיובאים בצורת מזון, ועוד כ-2 מיליארד קוב מים מיובאים בצורת מוצרי תעשיה.
בנוסף לצריכה הישירה של כ-2 מיליארד קוב מים באופן ישיר, אזרחי ישראל הם בעלי [[טביעת רגל מימית]] (צריכה באופן עקיף) של כ- 8 מיליארד קוב מים, כאשר 4 מיליארד קוב מיובאים בצורת מזון, ועוד כ-2 מיליארד קוב מים מיובאים בצורת מוצרי תעשיה.
==מקורות המים==
==מקורות המים==
עיקר מקור המים של ישראל הוא בירידת גשמים בשטחה ובאגן ההיקוות שלה. חלק זעיר ממקורות המים מגיע מהתפלה. רוב המים היורדים מתאדים וחלקם הקטן זורם למאגרי המים העיליים, למי התהום או על פני השטח. גורמים רבים כמו כיסוי פני קרקע , זיהום והמלחת בארות משפיעים על איכות וכמות מקורות המים.
עיקר מקור המים של ישראל הוא בירידת גשמים בשטחה ובאגן ההיקוות שלה. חלק קטן ממקורות המים מגיע מהתפלה. רוב המים היורדים (מעל 70%) מתאדים וחלקם הקטן זורם למאגרי המים העיליים, למי התהום או על פני השטח. גורמים רבים כמו כיסוי פני קרקע, זיהום והמלחת בארות משפיעים על איכות וכמות מקורות המים.
===מקורות===
===מקורות===
סך כמות הגשם היורדת בשטח מדינת ישראל ואגני ההיקוות שלה מגיעה לכ-10 מיליארד קוב (מטר מעוקב = 1000 ליטר) לשנה בממוצע. כמעט 100% ממי הגשם מחלחלים לתוך הקרקע.
סך כמות הגשם היורדת בשטח מדינת ישראל ואגני ההיקוות שלה מגיעה לכ-10 מיליארד קוב (מטר מעוקב = 1000 ליטר) לשנה בממוצע. כמעט 100% ממי הגשם מחלחלים לתוך הקרקע.
צפונית לקו אשקלון,חברון, ירושלים,טבריה נמצא אזור אקלים ים תיכוני עם מעל 400 מ"מ גשם בשנה. איזורים גשומים יותר בתוך איזור זה הם איזור הכרמל-ירושלים, הגליל והגולן שבהם מעל ל-600 מ"מ גשם בשנה. אזור הנגב והערבה (קו באר-שבע, דימונה, צפון ים המלח) הם בעלי אקלים צחיח עם מתחת ל200 מ"מ גשם בשנה. בין איזורים אלה יש רצועה צרה של אקלים צחיח למחצה בו יש 200-400 מ"מ גשם בשנה. <ref >ראו [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9591 מפת משקעים ואיזורי אקלים בישראל באתר מט"ח] </ref>
צפונית לקו אשקלון- חברון - ירושלים -טבריה נמצא אזור אקלים ים תיכוני עם מעל 400 מ"מ גשם בשנה. איזורים גשומים יותר בתוך איזור זה הם איזור הכרמל-ירושלים, הגליל והגולן שבהם מעל ל-600 מ"מ גשם בשנה. אזור הנגב והערבה (קו באר-שבע, דימונה, צפון ים המלח) הם בעלי אקלים צחיח עם מתחת ל200 מ"מ גשם בשנה. בין איזורים אלה יש רצועה צרה של אקלים צחיח למחצה בו יש 200-400 מ"מ גשם בשנה. <ref >ראו [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9591 מפת משקעים ואיזורי אקלים בישראל באתר מט"ח] </ref>
לשם השוואה, בלונדון יורדים בשנה 593 מ"מ גשם בממוצע בשנה.[http://www.bbc.co.uk/weather/world/city_guides/results.shtml], ההבדלים הברורים בכמויות המים קשורות להתאדות ולהתפלגות הגשמים. בלונדון המים יורדים במשך כל השנה ולא בתקופה קצרה, וכך כמות גבוהה יותר של המים מחלחלת למי התהום. כמו כן בלונדון אחוזי האידוי נמוכים בהרבה.
לשם השוואה, בלונדון יורדים בשנה 593 מ"מ גשם בממוצע בשנה.[http://www.bbc.co.uk/weather/world/city_guides/results.shtml], ההבדלים הברורים בכמויות המים קשורות להתאדות ולהתפלגות הגשמים. בלונדון המים יורדים במשך כל השנה ולא בתקופה קצרה, וכך כמות גבוהה יותר של המים מחלחלת למי התהום. כמו כן בלונדון אחוזי האידוי נמוכים בהרבה.
;התפלה:
;התפלה:
===מאגרי המים===
===מאגרי המים===
מאגרי המים המתוקים העיקריים בישראל הם: [[אקוויפר החוף]], אקוויפר ההר, אקוויפר חרמון ואגם הכנרת. האקוויפרים הם שכבות סלע נקבוביות תת-קרקעיות האוגרות מים בנקבוביותיהם באופן המזכיר ספוג ענקי. אקוויפר ההר והחוף מספקים כמחצית מצריכת המים בישראל. והכינרת מספקת עוד כשליש מהצריכה, ואקוויפר החרמון מזין אותה. [http://www.snunit.k12.il/seder/water/source.html] קיימים עוד אקוויפירים משניים יותר בגליל המערבי, בכרמל, באגן הכנרת, ובנגב.
מאגרי המים המתוקים העיקריים בישראל הם: [[אקוויפר החוף]], [[אקוויפר ההר]], אקוויפר חרמון, אגם הכנרת וכן שורה של אקוויפרים קטנים יותר.
האקוויפרים הם שכבות סלע נקבוביות תת-קרקעיות האוגרות מים בנקבוביותיהם באופן המזכיר ספוג ענקי. אקוויפר ההר והחוף מספקים כמחצית מצריכת המים בישראל. והכינרת מספקת עוד כשליש מהצריכה, ואקוויפר החרמון מזין אותה. [http://www.snunit.k12.il/seder/water/source.html] קיימים עוד אקוויפירים משניים יותר בגליל המערבי, בכרמל, באגן הכנרת, ובנגב.
איכות המים במאגרים שונה. איכות המים באקוויפר ההר מעולה, באקוויפר החוף היא גרועה ובכנרת בינונית. למרות זאת, אקוויפר החוף הוא היחיד המתאים לאגירה רב שנתית מבין המאגרים. מסיבה זו רוב המומחים מסכימים על הצורך בטיהור המאגר ושיקומו.
====אקוויפר החוף====
====אקוויפר החוף====
====אקוויפר ההר====
====אקוויפר ההר====
אקוויפר ההר מתחלק לאקוויפר ירקון-תנינים, או ההר המערבי הזורם מקו פרשת המים מערבה, ולאקוויפר ההר המזרחי הזורם לכיוון בקעת הירדן.
אקוויפר ההר מתחלק לאקוויפר ירקון-תנינים, או ההר המערבי הזורם מקו פרשת המים מערבה, ולאקוויפר ההר המזרחי הזורם לכיוון בקעת הירדן. אקוויפר ההר הוא מאגר המים החשוב ביותר מבחינה חד-שנתית בגלל גודלו ואיכות המים שבו. עם זאת הוא מוגבל ביכולת האגירה שלו. כמו כן כמות המידע שיש לגביו נמוכה יחסית לאקוויפר החוף ולכנרת. אקוויפר ההר מספק מי שתייה לרשות הפלסטינית ומושפע מזיהומים הן מצד ישראל והן מצד הרשות.
====אקוויפר חרמון====
====אקוויפר חרמון====
אקוויפר החרמון מקבל כמות משקעים גדולה - כ-1,300 מיליוני קוב מים מעוקבים בממוצע. מים אלה זורמים לישראל ולסוריה. אקוויפר זה מזין את כל הנחלים שזורמים לכינרת. מידי שנה זורמים באווקיפר זה בממוצע כ-500 מיליון מטרים מעוקבים של מים לכנרת.
אקוויפר החרמון מקבל כמות משקעים גדולה - כ-1,300 מיליוני קוב מים בממוצע. מים אלה זורמים לישראל ולסוריה. אקוויפר זה מזין את כל הנחלים שזורמים לכינרת. מידי שנה זורמים באווקיפר זה בממוצע כ-500 מיליון מטרים מעוקבים של מים לכנרת.
====אגם הכינרת====
====אגם הכינרת====
הכינרת היא אגם מתוקים בעל שטח של כ- 168 קמ"ר ובעלת תכולה של כ-4,000 מיליון קוב מים מתוקים. רק חלק מתוך מאגר זה זמין לשאיבה, כדי למנוע את המלחת האגם.
הכינרת היא אגם מתוקים בעל שטח של כ- 168 קמ"ר ובעלת תכולה של כ-4,000 מיליון קוב מים מתוקים. רק חלק מתוך מאגר זה זמין לשאיבה, כדי למנוע את המלחת האגם. המלחת האגם נובעת משורה של מעיינות מלוחים הנובעים במקומות שונים מסביב לאגם ובקרקעיתו. כדי לנסות להקטין את מליחות האגם ולאפשר להשתמש במים שלו לחלקאות, הוקם בשנות ה-60 המוביל המלוח.
====אגירת מי שטפונות====
====אגירת מי שטפונות====
יש שטחים בהם יורדים גשמים הגורמים לשטפונות הנשטפים ללא חלחול משמועתי למי התהום. מפעל נחל מנשה, מפעל נחל הבשור ומפעל נחל שקמה הם מאגרים שהוקמו במטרה לאגור חלק מהמים האלה.
יש שטחים בהם יורדים גשמים הגורמים לשטפונות הנשטפים ללא חלחול משמועתי למי התהום. מפעל נחל מנשה, מפעל נחל הבשור ומפעל נחל שקמה הם מאגרים שהוקמו במטרה לאגור חלק מהמים האלה.
===תהליכים המשפיעים על מקורות המים===
=== גורמים ותהליכים===
ישנם מספר תהליכים המשפיעים על כמות המים הנכנסת מידי שנה וכמות ואיכות המים שנמצאים במאגרים
ישנם מספר גורמים תהליכים המשפיעים על כמות המים הנכנסת מידי שנה וכמות ואיכות המים שנמצאים במאגרים.
;אידוי:
;דפוסי ירידת הגשמים:
חלק קטן מכמות מי הגשמים חוזר חזרה לפני השטח והופך לנגר עילי שזורם לנחלים. פרופסור דן סזסלבקי מעריך כי הכמות שחוזרת היא בסביבות 5% ובכל מקרה פחותה מ-10%. כ-15% ממי הגשם חודרים למי התהום, בעוד שכ-80% נשארים קרוב לפני הקרקע ומתאדים בחזרה לאוויר. כשכמות הגשם גדלה אחוז הנגר העילי גדולה יותר, ובאוזרים מדבריים בעלי קרום אטום או עירוניים מרוצפים יש יותר נגר.
יכולת האגירה של המאגרים מוגבלת. יכולת האגירה היא יחסית לצריכה השנתית שעולה בכל שנה. רצף שנות בצורת משמעותי יותר למשק המים יחסית לשנת בצורת בודדת. בהיסטוריה המתועדת, היו מספר מקרים של רצף שנות בצורת. רצף כזה גורם לירידת מפלסים במאגרים ולהחמרת בעיות של המלחת בארות, ודרדור איכות המים במאגרים. לעומת זאת רצף שנים ברוכות לא תמיד מסייע - בעיקר כאשר מאגרי המים מלאים. כמו כן, גם ההתפלגות הגשמים בתוך המדינה וההתפלגות הגשמים על פני השנה משפיעה.
;אידוי ודיות:
חלק קטן מכמות מי הגשמים חוזר חזרה לפני השטח והופך לנגר עילי שזורם לנחלים. פרופסור דן סזסלבקי מעריך כי הכמות שחוזרת היא בסביבות 5% ובכל מקרה פחותה מ-10%. כ-15% ממי הגשם חודרים למי התהום, בעוד שכ-80% נשארים קרוב לפני הקרקע ומתאדים בחזרה לאוויר. כשכמות הגשם גדלה, אחוז הנגר העילי גדולה יותר, ובאוזרים מדבריים בעלי קרום אטום או עירוניים מרוצפים יש יותר נגר.
באיזורים מרובי צמחיה, שבהן יש שורשים עמוקים וקצב חלחול נמוך - בעיקר באיזורי צמחיה במישור החוף, יש השפעה של אידוי. הצמחים שותים את המים לפני שאלה מגיעים למי התהום, והמים מתאדים כחלק מתהליך הדיות של הצמחים.
;פרבור וכיסוי פני הקרקע:
;פרבור וכיסוי פני הקרקע:
מגמת ה[[פרבור]] בישראל גורמת לכך שכמות המים המנוצלת הולכת ויורדת. <ref name="zaslavski">[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] דן זסלבקי, 1998, אישים ומעשים בישראל : ספר היובל</ref> הפרבור מונע חלחול של מים לתוך מי התהום וגורם להשארותם על פני השטח, לאידוי מוגבר ולזרימה שלהם למערכות ביוב ולים, בנוסף הפרבור תורם לזיהום מי התהום ברעלים שונים ובשמנים.
מגמת ה[[פרבור בישראל]] גורמת לכך שכמות המים המנוצלת הולכת ויורדת. <ref name="zaslavski">[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] דן זסלבקי, 1998, אישים ומעשים בישראל : ספר היובל</ref> ה[[פרבור]] מונע חלחול של מים לתוך מי התהום וגורם להשארותם על פני השטח, לאידוי מוגבר ולזרימה שלהם למערכות ביוב ולים, בנוסף הפרבור תורם לזיהום מי התהום ברעלים שונים ובשמנים.
;שאיבה וסכנת המלחה:
;המלחה וזיהום במלח:
האקוויפרים מתמלאים ממי גשמים שמחלחלים דרך הקרקע או ממקורות אחרים (כגון מים שמוחדרים במיוחד לתת-הקרקע). קיימת סכנה ששאיבה מוגברת ממאגר כזה תגרום לירידת מפלס קריטית שתביא להמלחתו, עקב חלחול מים מליחים פנימה. זהו נזק בלתי הפיך שיגרום לפסילת מאגר כזה לשימוש.
האקוויפרים מתמלאים ממי גשמים שמחלחלים דרך הקרקע או ממקורות אחרים (כגון מים שמוחדרים במיוחד לתת-הקרקע). קיימת סכנה ששאיבה מוגברת ממאגר כזה תגרום לירידת מפלס קריטית שתביא להמלחתו, עקב חלחול מים מליחים פנימה. שאיבת יתר גרמה להמלחת חלק מהבארות באקוויפר החוף. זיהום חקלאי הוביל להמלחת בארות נוספות. כמו כן זיהום מים גורם לסגירת בארות באקוויפר החוף. כתוצאה מכך הצטמצמה מאד יכולת ההפקה מהמאגר. בעיה דומה של המלחה וחשש לאיכות המים קיימת בכנרת.
חלק מסוים מן השאיבה מן האקוויפרים מהווה שאיבה חוזרת של מי הכנרת ומי שטפונות שהוחדרו לאקוויפרים בשנים גשומות. בשנים גשומות במיוחד, מוחדרים לאקוויפרים מרבית המים הנשאבים מן הכנרת, בעוד שבשנים שחונות בהן יורד מפלס הכנרת סמוך לקו האדום התחתון - לא נעשית החדרה ממי הכנרת וכל השאיבה משם מופנית לצריכה.
חלק מסוים מן השאיבה מן האקוויפרים מהווה שאיבה חוזרת של מי הכנרת ומי שטפונות שהוחדרו לאקוויפרים בשנים גשומות. בשנים גשומות במיוחד, מוחדרים לאקוויפרים מרבית המים הנשאבים מן הכנרת, בעוד שבשנים שחונות בהן יורד מפלס הכנרת סמוך לקו האדום התחתון - לא נעשית החדרה ממי הכנרת וכל השאיבה משם מופנית לצריכה.
;זיהום תעשייתי:
;זיהום תעשייתי ועירוני:
קיימים מוקדים רבים של זיהום תעשייתי - בעיקר במרכזים עירוניים בגוש דן ואיזור מפרץ חיפה. הדבר הוביל לסגירת בארות באקוויפר החוף. בנוסף לזיהום זה קיימות בעיות של זיהום עירוני של שפכים לא מטופלים וכן זיהום מתחנות דלק ומזבלות. היות והחלחול באקוויפר החוף איטי, זיהום שהתרחש לפני שנים ימשיך להשפיע על איכות המים עוד עשרות שנים בעתיד.
;זיהום חקלאי:
;זיהום חקלאי:
תמלחות שמוצאן ב[[דשן|דשנים]], שאריות [[חומרי הדברה]], שומנים מרפותות
תמלחות שמוצאן ב[[דשן|דשנים]], שאריות [[חומרי הדברה]], שומנים מרפתות ועוד. הזיהום החקלאי גורם להמלחת המים ולצמצום השימוש באקוויפר החוף.
;משבר המים העולמי ובעיות מדיניות:
;משבר המים העולמי ובעיות מדיניות:
{{הפניה לערך מורחב|משבר המים העולמי}}
{{הפניה לערך מורחב|משבר המים העולמי}}
משבר המים העולמי, יחד עם [[פיצוץ אוכלוסין]] ומחסור במים של מדינות שכנות יכול לגרום לסכסוכים על המים. ישראל מעבירה חלק מהמים שלה לירדן כפיצוי על לקיחת מים מאגן ההיווקת שלה. בעבר היו קרבות עם סוריה סביב סוגיות הנוגעות לניצול מים מאקוויפר החרמון והטיית הירמוך. עקב הצבת סכרים על נהר הירמוך בטורקיה, סוריה איבדה כמות גדולה של מים. תושבי הגדה ואזרחי עזה מסתפקים בצרכית מים נמוכה בהרבה מאשר זו של הישראלי הממוצע. כל אלא עלולים לגרום לסכוסים שעשויים להקטין את צריכת המים. בנוסף עוני וסכסוכים מעודדים חשיבה לטווך קצר - כך שרוב הבארות בעזה הומלחו עקב שאיבת יתר. כמו כן, ישובים פלשתינים מזהמים לפעמים מקורות מים ישראליים - כך ששאלות מדיניות משפיעות על נכונות הצדדים לפתור את בעיית המים המשותפת.
[[משבר המים העולמי]], יחד עם [[פיצוץ אוכלוסין]] ומחסור במים של מדינות שכנות יכול לגרום לסכסוכים על המים. ישראל מעבירה חלק מהמים שלה לירדן כפיצוי על לקיחת מים מאגן ההיקווק שלה. בעבר היו קרבות עם סוריה סביב סוגיות הנוגעות לניצול מים מאקוויפר החרמון והטיית הירמוך. עקב הצבת סכרים על נהר הירמוך בטורקיה, סוריה איבדה כמות גדולה של מים. תושבי הגדה ואזרחי עזה מסתפקים בצרכית מים נמוכה בהרבה מאשר זו של הישראלי הממוצע, וסובלים מהמלחת בארות. גורמים אלה עלולים לגרום לסכוסים מים ולהקטנת מלאי המיים.
בנוסף, עוני , שחיתות וסכסוכים מעודדים חשיבה לטווח קצר (ראו [[השפעות סביבתיות של אי שוויון]]). דוגמה מקומית לכך היא שרוב הבארות בעזה הומלחו עקב שאיבת יתר. כמו כן, ישובים פלשתינים מזהמים לפעמים מקורות מים ישראליים - כך ששאלות מדיניות משפיעות על נכונות הצדדים לפתור את בעיית המים המשותפת.
==צריכה==
==צריכה==
ניתן להגדיל את כמות המים המנוצלת על ידי מיחזור מים, טיפול בביוב ושימוש במי הביוב להשקייה. ניתן לתפוס מעט מים הזורמים לנחלים (על חשבון מים שנגישים לחיות וצמחים בטבע ומים שזורמים לים). <ref name="zaslavski"/>
ניתן להגדיל את כמות המים המנוצלת על ידי מיחזור מים, טיפול בביוב ושימוש במי הביוב להשקייה. ניתן לתפוס מעט מים הזורמים לנחלים (על חשבון מים שנגישים לחיות וצמחים בטבע ומים שזורמים לים). <ref name="zaslavski"/>
קיימות תוכניות ל"קציר גשם" והגדלת החלחול של מי גשמים לתוך מי התהום. הטענה שניתן לבצע דבר זה על ידי אגני היקוות קטנים שיעקבו את המים בדרכם לים ויגבירו את קצב החלחול שלהם למי התהום, בנוסף במרחבים העירוניים ניתן להגביר את החלחול על ידי שינויים במרזבים ויצירת [[אגני חלחול עירוניים]].
===שאיבה===
===שאיבה===
חלק גדול משאיבת המים בישראל נעשה כיום (2008) מאקוויפר ההר. מאקוויפר החוף שואבים רק במקומות מסוימים בשל מצבו הקריטי - חלקים ניכרים ממנו הומלחו עקב שאיבת יתר בעשרות השנים האחרונות. מי הכנרת מוזרמים אל האקוויפרים, כמו גם אל שטחי הנגב, באמצעות המוביל הארצי ומפעל ירקון-נגב — רשת משוכללת, מאובטחת ומפוקחת אקולוגית, המשמשת להובלת המים.
חלק גדול משאיבת המים בישראל נעשה כיום (2008) מ[[אקוויפר ההר]]. מ[[אקוויפר החוף]] שואבים רק במקומות מסוימים בשל מצבו הקריטי - חלקים ניכרים ממנו הומלחו עקב שאיבת יתר וזיהום בעשרות השנים האחרונות. מי הכנרת מוזרמים אל האקוויפרים, כמו גם אל שטחי הנגב, באמצעות המוביל הארצי ומפעל ירקון-נגב — רשת משוכללת, מאובטחת ומפוקחת אקולוגית, המשמשת להובלת המים.
===השוואת צריכה למדינות אחרות===
===השוואת צריכה למדינות אחרות===
===שפכים===
===שפכים===
תושבי מדינת ישראל והתעשיות בה מייצרים מדי שנה 450 מיליון מטרים מעוקבים (מלמ"ק) של שפכים. שפכים שאינם רעילים ומטופלים באיכות גבוהה, יכולים לשמש להשקיה חקלאית ללא חשש של [[זיהום הקרקע]] או מי תהום. השפכים שאינם מטופלים או מטופלים באיכות נמוכה, מזהמים את מי התהום, את הנחלים, הקרקע והים ופוגעים בצמחייה. חומרים רעילים יותר כמו [[מתכות כבדות]], דורשים טיפול מיוחד וכניסתם למערכת טיהור השפכים פוגעת בה.
תושבי מדינת ישראל והתעשיות בה מייצרים מדי שנה 450 מיליוני מטרים מעוקבים (מלמ"ק) של שפכים. שפכים שאינם רעילים ומטופלים באיכות גבוהה, יכולים לשמש להשקיה חקלאית ללא חשש של [[זיהום הקרקע]] או מי תהום. השפכים שאינם מטופלים או מטופלים באיכות נמוכה, מזהמים את מי התהום, את הנחלים, הקרקע והים ופוגעים בצמחייה. חומרים רעילים יותר כמו [[מתכות כבדות]], דורשים טיפול מיוחד וכניסתם למערכת טיהור השפכים פוגעת בה.
96% מהשפכים זורמים במערכות הביוב וההולכה,ו 4% נספגים בקרקע בבורות ספיגה.
290 מלמ"ק קולחים מושבים לשנה (כ־64%) לשימוש בחקלאות בעזרת מכוני טיהור השפכים. סה"כ 63% מהשפכים שהם כ־283 מלמ"ש מטופלים ברמה נאותה, בעוד 37% (160 מלמ"ש) לא מטופלים כלל או מטופלים ברמה נמוכה.
290 מלמ"ק קולחים מושבים לשנה (כ־64%) לשימוש בחקלאות בעזרת מכוני טיהור השפכים. סה"כ 63% מהשפכים שהם כ־283 מלמ"ש מטופלים ברמה נאותה, בעוד 37% (160 מלמ"ש) לא מטופלים כלל או מטופלים ברמה נמוכה.
===זיהום===
===זיהום===
ישראל סובלת משורה ארוכה של זיהומי קרקע ומים בחומרים רעילים ומסוכנים - זיהום על ידי תעשיות, מפעלים בטחוניים, דלקים מתחנות דלק ומאגרי דלק ועוד. זיהומים אלה גורמים להשבתת בארות רבות - בעיקר באיזור המרכז ומישור החוף שבו יש יותר התיישבות ותעשייה. ראו עוד ב[[זיהום מים בישראל]].
ישראל סובלת משורה ארוכה של [[זיהום קרקע|זיהומי קרקע]] ומים בחומרים רעילים ומסוכנים - זיהום על ידי תעשיות, מפעלים בטחוניים, דלקים מתחנות דלק ומאגרי דלק, זיהום חקלאי, ועוד. זיהומים אלה גורמים להשבתת בארות רבות - בעיקר באיזור המרכז ומישור החוף שבו יש יותר התיישבות ותעשייה. ראו עוד ב[[זיהום מים בישראל]].
===השפד"ן===
===השפד"ן===
===איכות מי השתייה===
===איכות מי השתייה===
לפי עדותו של פרופ' גדליה שלף מהטכניון, שמשמש כיועץ מדעי לחברת מקורות, בפני הוועדה לחקירת משק המים בשנת 2009, המים המסופקים לבתים אינם בהכרח באיכות מספקת. לדבריו, מערכת האספקה בערים אינה מתוחזקת כראוי, ועדיין נשאבים מי שתייה מקידוחים מזוהמים.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000424908&fid=3221]
לפי עדותו של פרופ' גדליה שלף מהטכניון, שמשמש כיועץ מדעי לחברת מקורות, בפני הוועדה לחקירת משק המים בשנת 2009, המים המסופקים לבתים אינם בהכרח באיכות מספקת. לדבריו, מערכת האספקה בערים אינה מתוחזקת כראוי, ועדיין נשאבים מי שתייה מקידוחים מזוהמים.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000424908&fid=3221]
איכות מי השתייה באקוויפר החוף מבחינת מליחות, אינה עומדת בתקנים מערביים. כדי למנוע סגירה מאסיבית של בארות, "הוגמש" התקן הישראלי. בנסיון לשקם את האקוויפר מוזרמים אליו מים באיכות טובה יותר מאקוויפר ההר ומהכנרת כאשר יש די מים.
==ניהול משק המים==
==ניהול משק המים==
במרץ 2009, הודיעה רשות המים כי בכוונתה ליצור תוכנית-אב ארוכת טווח ל-30 עד 50 השנים הבאות, שתגובש בשיתוף הציבור. עיקרי התוכנית הם הגברת ההתפלה בצורה מאסיבית, והגדלה צנועה של החסכון בשיעורים של כ-10%. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3686478,00.html]
במרץ 2009, הודיעה רשות המים כי בכוונתה ליצור תוכנית-אב ארוכת טווח ל-30 עד 50 השנים הבאות, שתגובש בשיתוף הציבור. עיקרי התוכנית הם הגברת ההתפלה בצורה מאסיבית, והגדלה צנועה של החסכון בשיעורים של כ-10%. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3686478,00.html]
==גופים ומוסדות==
===גופים ומוסדות===
* נציבות המים - משרד התשתיות
* רשות המים- משרד התשתיות. הוקמה על ידי איחוד נציבות המים עם גופים נוספים. הוקמה בשנת 2007 כדי "ליצור גוף בעל ראיה כוללת של צרכי משק המים", ואשר מרכז בידיו סמכויות במטרה ליצור גורם מקצועי-ממשלתי שבידיו הכלים והיכולת לנהל ולפקח את משק המים בישראל.
רשות המים כוללת את האגף לשמירה על איכות המים וניטורם, השירות ההידרולוגי (העוסק בקביעת נתוני רקע הידרולוגיים לתכנון משק המים), היחידה לפיקוח על תאגידי מים וביוב, אגף לביטחון המים, וכן יחידות נוספות של ניקוז
* חברת מקורות
* חברת מקורות
* תאגידי מים וביוב עירוניים
* תאגידי מים עירוניים
* השפד"ן
* משרד החקלאות
* משרד החקלאות
* משרד האוצר
* משרד האוצר
* תאגידים הקשורים בהתפלה - לדוגמה מפעלי התפלה השייכים ל[[משפחת עופר]]
יש טענה כי במשך שנים רבות היה כפל סמכויות ואי בהירות באשר לתכנון משק המים, כאשר הנושא טופל על ידי מספר גורמים ציבוריים.
יש טענה כי במשך שנים רבות היה כפל סמכויות ואי בהירות באשר לתכנון משק המים, כאשר הנושא טופל על ידי מספר גורמים ציבוריים.
במשך שנים רבות הוכתבה מדיניות המים של ישראל על ידי משרד החקלאות, שהושפע מלחצים של הלובי החלקאי. בשנים האחרונות היה קיצוץ במים הניתנים לחקלאות, במקביל לירידת כוחם של החלקאים בהשפעתם על הפוליטיקה בכלל ועל משק המים בפרט. האחריות לנושא המים עברה למשרד התשתיות, ומוכתבת בפועל גם על ידי משרד האוצר במסגרת [[חוק ההסדרים]], דוגמה מפרוסמת לנושא זה היתה התנגדות משרד האוצר לקידום תהליכי ההתפלה לאחר החורף הגשום של 1991.
במשך שנים רבות הוכתבה מדיניות המים של ישראל על ידי משרד החקלאות, שהושפע מלחצים של הלובי החלקאי. בשנים האחרונות היה קיצוץ במים הניתנים לחקלאות, במקביל לירידת כוחם של החלקאים בהשפעתם על הפוליטיקה בכלל ועל משק המים בפרט. האחריות לנושא המים עברה למשרד התשתיות, ומוכתבת בפועל גם על ידי משרד האוצר במסגרת [[חוק ההסדרים]], דוגמה מפורסמת לנושא זה היתה התנגדות משרד האוצר לקידום תהליכי ההתפלה לאחר החורף הגשום של 1991.
===הפרטה===
בשנים האחרונות קידמו משרד האוצר והממשלות תהליכי הפרטה של משק המים. הפרטה אחת היא קידום התפלת המים בישראל, שהעובר לידי תאגידים ובעלי הון ישראליים. טענה מרכזית נגד מהלך זה היא כי יש סבסוד סמוי של מפעלי ההתפלה. לדוגמה כדי לספוג את עודפי המים שבאים ממפעלי ההתפלה הקרובים לים, יש להפוך את כיוון הצנרת של מקורות בעלות של מיליארדי שקלים ובמימון המדינה. טענה נוספת היא כי הדגש על התפלה נובע מ[[שחיתות]] והעדפה של הממשלה את האינטרסים של בעלי ההון המעורבים בה. צור שיזף לדוגמה מציין כי הדגש על התפלה מלווה בהזנחת פתרונות אחרים כמו שיקום [[אקוויפר החוף]], הכנסת מערכות [[מים אפורים]], "קציר גשם", והגברת חלחול למי תהום, שיפור התנהלות ההספקה העירונית ועוד.
הפרטה נוספת בתחום היא הפרטת הספקת המים העירונית, והטיפול בביוב העירוני. הנושא יצא מטיפול העיריות לתאגידי מים וביוב עירוניים. התוצאה קצרת הטווח היתה עלייה במחירי המים. רשות המים אמורה לפקח על איכות המים, איכות הטיפול בהם ובשפכים ומחירי המים שיגבו.
==לקריאה נוספת==
*חיים גבירצמן, '''משאבי המים בישראל''', ירושלים תשס"ג (2002)
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.water.gov.il רשות המים] - באתר מידע רב ומעמיק בנושא.
* [http://www.water.gov.il/%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%99+%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2/%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%99+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/default.htm משאבי המים בישראל] סיכום ספרו של חיים גבירצמן, 2002, באתר רשות המים.
;תוכניות ודו"חות:
;תוכניות ודו"חות:
* [http://www.water.gov.il/NR/rdonlyres/43DB820C-CDC1-4882-8040-60E1ECE6283E/0/fullplan.pdf תוכנית אב לפיתוח משק המים 2002-2010] נציבות המים, 2002.
* [http://www.water.gov.il/NR/rdonlyres/43DB820C-CDC1-4882-8040-60E1ECE6283E/0/fullplan.pdf תוכנית אב לפיתוח משק המים 2002-2010] נציבות המים, 2002.
* [http://www.water.gov.il/NR/rdonlyres/01663193-FD82-47D8-B2E3-77AFFF421BC5/0/tochnitav.pdf תכנית אב לחסכון במים] נציבות המים, 2005.
* [http://www.water.gov.il/NR/rdonlyres/01663193-FD82-47D8-B2E3-77AFFF421BC5/0/tochnitav.pdf תכנית אב לחסכון במים] נציבות המים, 2005.
* [http://www.water.gov.il/NR/rdonlyres/E5881086-11A7-4191-AB83-E512615C4B8A/0/Doch2009.PDF דו"ח צריכת מים ברשויות המקומיות] יוסף דאובר, רשות המים, 2009
* [http://elyon1.court.gov.il/heb/mayim.htm ועדת החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים] 2008 - בראשות ת פרופ' דן ביין.[http://elyon1.court.gov.il/heb/mayim/doc/sofi.pdf הדו"ח הסופי של הוועדה]
* [http://elyon1.court.gov.il/heb/mayim.htm ועדת החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים] 2008 - בראשות ת פרופ' דן ביין.[http://elyon1.court.gov.il/heb/mayim/doc/sofi.pdf הדו"ח הסופי של הוועדה]
* [http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/vaadat_chakira_mayim.htm דו"ח ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא משק המים] 2001 - בראשות חבר הכנסת דוד מגן
* [http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/vaadat_chakira_mayim.htm דו"ח ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא משק המים] 2001 - בראשות חבר הכנסת דוד מגן
* [http://www.teva.org.il/?CategoryID=867 המים שלנו] באתר [[החברה להגנת הטבע]]
* [http://www.teva.org.il/?CategoryID=867 המים שלנו] באתר [[החברה להגנת הטבע]]
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] דן זסלבקי, 1998, אישים ומעשים בישראל : ספר היובל
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] דן זסלבקי, 1998, אישים ומעשים בישראל : ספר היובל
* [http://www.amalnet.k12.il/meida/water/maamar.asp?cur=2801&lv=cc&main_id=401&code_name=A_maim0193 השבת קולחין טיפול בשפכים והחזרתם להשקיה חקלאית] - אתר "עמלנט"
* [http://www.amalnet.k12.il/meida/water/maamar.asp?cur=2801&lv=cc&main_id=401&code_name=A_maim0193 השבת קולחין טיפול בשפכים והחזרתם להשקיה חקלאית] - אתר "עמלנט"
* [http://cafe.themarker.com/nodes/t/123/714/3/file_0.pdf פתרונות אפשריים לבעיות המים במדינת ישראל] מכתב מטעם חוקרי המכון למחקר המים ע"ש סטיבן וננסי גרנד בטכניון, 13.4.2009
* [http://cafe.themarker.com/nodes/t/123/714/3/file_0.pdf פתרונות אפשריים לבעיות המים במדינת ישראל] מכתב מטעם חוקרי המכון למחקר המים ע"ש סטיבן וננסי גרנד בטכניון, 13.4.2009
;גופים:
* [http://www.water.gov.il רשות המים] או "הרשות הממשלתית למים ולביוב"
* [http://www.mekorot.co.il/Heb/Pages/default.aspx מקורות] חברת המים הלאומית
* [http://www.egodan.org.il/ איגוד ערים דן לביוב ואיכות הסביבה]
;כתבות:
;כתבות: