שינויים

יש מספר מנגונים המקשרים בין '''[[אי שוויון כלכלי]] ו[[עוני]] לבין השפעות של בני האדם על הסביבה הטבעית'''. יש סוגים שונים של עוני ושל אי שוויון בחברות שונות ובהתאם לכך יש מנגונים שונים של השפעות ובעיות סביבתית.  

יש מספר מנגונים המקשרים בין '''[[אי שוויון כלכלי]] ו[[עוני]] לבין השפעות של בני האדם על הסביבה הטבעית'''. יש סוגים שונים של עוני ושל אי שוויון בחברות שונות ובהתאם לכך יש מנגונים שונים של השפעות ובעיות סביבתית.  

==אי שוויון ועוני בחברות פרה תעשתיות==

==אי שוויון ועוני בחברות פרה תעשתיות==

סיבה אחת לקושי להשוות בין חברות אלה לחברות מודרניות נובע מכך שייתכן שבט שיש לו הכנסה כספית רשמית אפסית, המתקיים דרך לקטות וצייד, חקלאות מקומית, ואולי גם סחר חליפין, ולכן תושבים של חברות אלה יכולים בטעות להחשב כעניים על ידי מדידה מודרנית.  

סיבה אחת לקושי להשוות בין חברות אלה לחברות מודרניות נובע מכך שייתכן שבט שיש לו הכנסה כספית רשמית אפסית, המתקיים דרך לקטות וצייד, חקלאות מקומית, ואולי גם סחר חליפין, ולכן תושבים של חברות אלה יכולים בטעות להחשב כעניים על ידי מדידה מודרנית.  

הגדרה אחרת של עוני היא דרך הבטחון הכלכלי או מספר הימים והשנים בהם יכול פרט לשרוד בעתיד בהסתברות מסויימת. חלק ניכר מהחברות הפרה -תעשתיות היו [[קיימות|בנות קיימא]] או בעלות השפעה סביבתית נמוכה יחסית לחברה המודרנית בגלל [[טביעת רגל אקולוגית]] אישית נמוכה יותר שנבעה מצריכת [[אנרגיה]] נמוכה יותר. עם זאת, חברות רבות הגיעו למגבלות טבעיים בגלל גידול האוכלוסיה, מקום בו הן יכלו להשאר במצב יציב או לעבור התדרדרות איטית ובלתי מורגשת. חלק מהחברות לא היו מקיימות וחלקן נכחדו (ראו [[התמוטטות (ספר)]]).  

הגדרה אחרת של עוני היא דרך הבטחון הכלכלי או מספר הימים והשנים בהם יכול פרט לשרוד בעתיד בהסתברות מסויימת. חלק ניכר מהחברות הפרה -תעשתיות היו [[קיימות|בנות קיימא]] או בעלות השפעה סביבתית נמוכה יחסית לחברה המודרנית בגלל [[טביעת רגל אקולוגית]] אישית נמוכה יותר שנבעה מצריכת [[אנרגיה]] נמוכה יותר. עם זאת, חברות רבות הגיעו לגבולות טבעיים בגלל גידול האוכלוסיה, מקום בו הן יכלו להשאר במצב יציב או לעבור התדרדרות איטית ובלתי מורגשת. חלק מהחברות לא היו [[קיימות|מקיימות]] וחלקן נכחדו (ראו [[התמוטטות (ספר)]]).

 

סיבות אחרות לקושי להשוות בין חברות מוקדמות לחברות מודרנית בנושא זה הוא האופי המקומי של החברות, האופי הקיומי של עוני בחברות אלה, ואופיו המוגבל של אי-השוויון בחברות עתיקות.  

סיבות אחרות לקושי להשוות בין חברות מוקדמות לחברות מודרנית בנושא זה הוא האופי המקומי של החברות מצד אחד וכן הטוטליות של העוני מצד אחר ואופיו המוגבל של אי-השוויון מצד שלישי.  

בשל האופי המקומי של הכלכלות העתיקות, קריסה של תרבות אחת לא השפיעה כלל או השפיעה מעט על חברות אחרות. חברה אחת שקרסה פינתה משאבים לחברה אחרת- זאת בניגוד לכלכלה המודרנית [[גלובליזציה|גלובלית]] שבה יש התמחות. ההתמחות יוצרת תלות הדדית בין מדינות - דבר שבא לידי ביטוי לדוגמה ב[[משבר המזון העולמי 2007-2008]] , במשבר הדיג העולמי, ועוד.  

בשל האופי המקומי של הכלכלות העתיקות, קריסה של תרבות אחת לא השפיעה כלל או השפיעה מעט על חברות אחרות - זאת בניגוד לכלכלה המודרנית [[גלובליזציה|גלובלית]] שבה יש הרבה יותר תלות הדדית בין מדינות - דבר שבא לידי ביטוי לדוגמה ב[[משבר המזון העולמי 2007-2008]] , במשבר הדיג העולמי, ועוד.  

מצד שני, ברוב החברות העתיקות לא היו מנגונים של סיוע מהמדינה או שהסיוע היה מזערי, ולכן עוני ומצוקה גדלים השפיעו בצורה ישירה על הסיכוי להביא ילדים לעולם. העוני הקשה על מציאת בן או בת זוג (על ידי מנגונים כמו דרישה לנדוניה), וכן במוות גדול יותר בקרב ילדים או של המשפחה. שבטים עניים נלחמו בשבטים אחרים על משאבים - דבר שגרם לחלוקה מחדש של המשאבים בשטח של שני השבטים ולהרג של חלק מבני השבט או של השבט כולו. מוות ואי-רבייה של העניים יצרו מצב של "ויסות טבעי" של העוני ואי- השוויון ולא איפשרו לו לגדול יותר מידי.  

מצד שני, ברוב החברות העתיקות לא היו מנגונים של סיוע מהמדינה או שהסיוע היה מזערי, ולכן עוני ומצוקה גדולים מידי היו יכולים להסתיים בקושי למצוא בן או בת זוג, וכן במוות של פרטים או של המשפחה, כולה ולפעמים של שבטים שלמים. מוות ואי-רבייה של העניים יצרו מצב של ויסות טבעי של העוני ואי- השוויון ולא איפשרו לו לגדול יותר מידי. מצד שני, אי השוויון בחברות קטנות הוא מוגבל. בחברות אלה היו פערים גדולים בכוח הפוליטי אבל לא בהכנסה הכלכלית.  

היבט נוסף הוא שאי השוויון בחברות קטנות ועתיקות הוא מוגבל. בחברות אלה היו יכולים להיות פערים גדולים בכוח הפוליטי או ברכוש אבל לא בצריכה הכלכלית ולא במונחים של ניצול משאבי טבע. גם אזרחים עשירים בעולם העתיק לא צרכו משאבים רבים, ולא זיהמו הרבה יחסית לאזרח מערבי ממוצע. דבר זה השתנה בעיקר עם המהפכה התעשייתית. הופעת מנועים ששורפים [[דלק מחצבי]] מתכלה (פחם, דלק גז ואורניום), יחד עם שיטות של ייצור המוני, איפשרה לאדם בודד לצרוך כמות גבוהה של מוצרים - בכמות שהיתה בלתי אפשרית בעידן הפרה תעשייתי.  

==עקומת קוזנץ הסביבתית==

==עקומת קוזנץ הסביבתית==

==השפעות סביבתיות של אי שוויון==

==השפעות סביבתיות של אי שוויון==

[[דיוויד קורטן]] בספר "[[כשתאגידים שולטים בעולם]]",מציין כי 2 האוכלסיות העולמית שגורמות לנזקים סביבתיים משמעותיים הם אוכלוסיית העניים ביותר והעשירים ביותר. העשירים גורמים לנזקים בגלל צריכה גדולה, ולכן [[טביעת רגל אקולוגית]] משמועתית, וכן בגלל נתק שיש להם בין הבחירות שלהם בשוק ובקלפי לבין ההשלכה של זה על הסביבה ועל תושבי המדינות העניות.  

בספר "[[כשתאגידים שולטים בעולם]]",מציין [[דיוויד קורטן]] כי 2 האוכלוסיות העולמית שגורמות לנזקים סביבתיים משמעותיים הם העניים ביותר והעשירים ביותר. העשירים גורמים לנזקים בגלל צריכה גדולה, ולכן [[טביעת רגל אקולוגית]] משמועתית לאדם, וכן בגלל נתק בזמן ובמרחב שיש בין הבחירות שלהם בשוק ובקלפי לבין ההשלכה של בחירות אלה על הסביבה ועל תושבי המדינות העניות.  

העניים גורמים לנזק בגלל שילוב של ריבוי טבעי גדול וגם בגלל שאיום כליה כלכלי מהיר יותר מהאיום האקולוגי - כך שהם צריכים להסכין לסיכון לכליה עוד שנה, אם זה אומר המלטות מסיכון עוד יום.  

העניים גורמים לנזק בגלל שילוב של ריבוי טבעי גדול וגם בגלל שאיום כליה כלכלי מהיר יותר מהאיום האקולוגי - כך שהם צריכים להסכין לסיכון לכליה עוד שנה, אם זה אומר המלטות מסיכון עוד יום.  

==הזנחת עתיד בקרב העניים==

==הזנחת עתיד בקרב העניים==

במאמר [[הטיות כלכליות נגד פיתוח מקיים]] הכלכלן קולין קלארק מצביע על המגנון של היוון עתיד חזק יותר בקרב העניים. קלארק חוזר על טענה כלכלית מקובלת ולפיה העניים יותר הם בעלי העדפת זמן הווה חזקה יותר. לשם דוגמה קלארק מצביע על דייגים עניים הדגים באמצעות חומר נפץ ובכך מכלים במו ידיהם שוניות בהן הם תלויים למחייה. דוגמה דומה היא כריתת יערות לצרכי הסקה ובישול באפריקה תוך עלות סביבתית וכלכלית גדלה עם הזמן. האיום הכלכלי המיידי של רעב או כלייה מאיים על העניים מקשה עליהם לקבל החלטות שפירושן רווח כלכלי או סביבתי בעתיד.  

במאמר [[הטיות כלכליות נגד פיתוח מקיים]] הכלכלן קולין קלארק מצביע על המגנון של [[היוון]] עתיד חזק יותר בקרב העניים. קלארק חוזר על טענה כלכלית מקובלת ולפיה העניים יותר הם בעלי העדפת זמן הווה חזקה יותר. לשם דוגמה קלארק מצביע על דייגים עניים הדגים באמצעות חומר נפץ ובכך מכלים במו ידיהם שוניות אלמוגים בהן הם תלויים למחייה. דוגמה דומה היא [[כריתת יערות]] לצרכי הסקה ובישול באפריקה תוך עלות סביבתית וכלכלית גדלה עם הזמן. האיום הכלכלי המיידי של רעב או כלייה מאיים על העניים מקשה עליהם לקבל החלטות שפירושן רווח כלכלי או סביבתי בעתיד.  

הזנחת עתיד יכולה להתקיים גם בהקשר של חברות שלמות ולא רק עבור פרטים בודדים. רוב הזיהום מיוצר כיום במדינות העניות. חלק מהסיבה של "עקומת קוזנץ הסביבתית" היא שמפעלים מזהמים רבים עברו מהמדינות העשירות למדינות העניות. מדינות עניות רבות מנצלות גם משאבי טבע בצורה לא מקיימת כדי להנות מרווחים קצרי טווח. יש כיום מספר דוגמאות כמו [[ימת אראל]] שבהם זיהום חמור או ניצול משאב טבע עד לכילוי גרם לאסון כלכלי.  

הזנחת עתיד יכולה להתקיים גם בהקשר של חברות שלמות ולא רק עבור פרטים בודדים. רוב הזיהום מיוצר כיום במדינות העניות. חלק מהסיבה של "עקומת קוזנץ הסביבתית" היא שמפעלים מזהמים רבים עברו מהמדינות העשירות למדינות העניות. מדינות עניות רבות מנצלות גם משאבי טבע בצורה לא מקיימת כדי להנות מרווחים קצרי טווח. יש כיום מספר דוגמאות כמו [[ימת אראל]] שבהם זיהום חמור או ניצול מהיר של משאב טבע עד לכילוי גרם לאסון כלכלי.  

==גידול ילדים מוגבר בקרב העניים ==  

==גידול ילדים מוגבר בקרב העניים ==  

עוני גבוה קשור להגדלת הילודה ולכן להגברת בעיות סביבתיות. עוני קשור לברירה של יחידים בין אסטרגיית רבייה K ל-R. באופן כללי בטבע, מינים ופרטים צריכים להכריע בין אסטרגטיה R - השקעה קטנה בכל צאצא והפקת הרבה צאצאים שסיכוי השרידה של כל אחד מהם הוא נמוך, לבין אסטרגיית K - רבייה שבה מגדלים מעט צאצאים בהשקעה מרובה ועם סיכויי שרידה גבוהים.  

עוני גבוה קשור להגדלת הילודה ולכן להגברת בעיות סביבתיות. עוני קשור לברירה של יחידים בין אסטרגיית רבייה K ל-R. באופן כללי בטבע, מינים ופרטים צריכים להכריע בין אסטרגטיה R - השקעה קטנה בכל צאצא והפקת הרבה צאצאים שסיכוי השרידה של כל אחד מהם הוא נמוך, לבין אסטרגיית K - רבייה שבה מגדלים מעט צאצאים בהשקעה מרובה ועם סיכויי שרידה גבוהים.  

בני האדם עם בעלי אסטרטגיית K מובהקת ומגדלים מעט צאצאים ומשקיעים בכל צאצא עשרות שנות גידול. זאת לעומת בעלי חיים אחרים או צמחים שיכולים להוליד עשרות עד אלפי צאצאים שרק בודדים מהם שורדים.  

בני האדם עם בעלי אסטרטגיית K מובהקת ומגדלים מעט צאצאים ומשקיעים בכל צאצא עשרות שנות גידול. זאת לעומת בעלי חיים אחרים או צמחים שיכולים להוליד עשרות עד אלפי צאצאים, שמתוכם בודדים שורדים.  

בחירה בין אסטרטגיית R וK קיימת גם בהקשר האנושי. כאשר יש מערכת בריאות טובה וזולה, יחד עם מערכת חינוך טובה, הגיוני לגדל מעט ילדים ולהשקיע בכל ילד הרבה בתקווה שהוא ילמד מקצוע הדורש השכלה והתמחות. לעומת זאת כאשר יש תמותה גבוה של ילדים, כאשר אין לעניים גישה להשכלה ולתהליכי הכשרה מקצועיים, או כאשר מקצועות מניבים פתוחים רק לאליטה צרה (לדוגמה על ידי הפלייה גזעית או מעמדית), הגיוני יותר להוליד מספר גבוה יותר של ילדים. ההשקעה בכל ילד נמוכה יותר, והוא יכול לסייע בעבודות פשוטות כמו מלאכות תעשייה או עבודה בשדה. בנוסף הילדים משמשים מעין ביטוח פנסיוני עבור ההורים.   

בחירה בין אסטרטגיית R וK קיימת גם בהקשר האנושי. כאשר יש מערכת בריאות טובה וזולה, יחד עם מערכת חינוך טובה, הגיוני לגדל מעט ילדים ולהשקיע בכל ילד הרבה בתקווה שהוא ילמד מקצוע הדורש השכלה והתמחות. לעומת זאת כאשר יש תמותה גבוה של ילדים, כאשר אין לעניים גישה להשכלה ולתהליכי הכשרה מקצועיים, או כאשר מקצועות מניבים פתוחים רק לאליטה צרה (לדוגמה על ידי הפלייה גזעית או מעמדית), הגיוני יותר להוליד מספר גבוה יותר של ילדים. ההשקעה בכל ילד נמוכה יותר, והוא יכול לסייע בעבודות פשוטות כמו מלאכות תעשייה או עבודה בשדה. בנוסף הילדים משמשים מעין ביטוח פנסיוני עבור ההורים.   

==ניתוק של האליטה הכלכלית מתוצאות פעולותיה בשוק==

==ניתוק של האליטה הכלכלית מתוצאות פעולותיה בשוק==

כאשר יש אי שוויון גדול, בעיקר אי שוויון בין מדינות. אנשים יכולים לקבל החלטות כלכליות בלי שיהיו מודעים להשלכות של דבר זה על הרווחה של אנשים אחרים ועל הסביבה,  

כאשר יש אי שוויון גדול, בעיקר אי שוויון בין מדינות. אנשים יכולים לקבל החלטות כלכליות בלי שיהיו מודעים להשלכות של דבר זה על הרווחה של אנשים אחרים ועל הסביבה, או שהם מוקפים בתת-חברה שבה התהגות אי-סביבתית באמצעות צריכה מוגברת נחשבת לדבר נורמטיבי.  

 

 

או שהם מוקפים בתת-חברה שבה התהגות אי-סביבתית באמצעות צריכה מוגברת נחשבת לדבר נורמטיבי.  

לחלופין התנהגות כזו יכולה להיות נורמה בקרב עסקים כך שקשה לעובד מצוא עבודה, או להתקדם בעבודה, וקשה לעסק למכור ללקוחות או לגייס כסף כאשר הוא מתנהג בצורה אחראית מבחינה סביבתית. כך לדוגמה אנשי עסקים, אנשי מכירות, ופקידים בכירים במערב חייבים ללבוש חליפה ועניבה כדי להיות "ייצוגיים". דבר זה תורם לצריכה גבוהה של חשמל על מיזוג. איש עסקים בודד יתקשה לבחור בלבוש הגיוני יותר באקלים חם בגלל הנורמה הקיימת. נורמות דומות התקיימו לדוגמה גם בהקשר של טיסות או של החזקת רכב שמשמשים כסמל סטטוס והם צרכנים גבוהים של אנרגיה ויצרנים של זיהום משמעותי.  

לחלופין התנהגות כזו יכולה להיות נורמה בקרב עסקים כך שקשה לעובד למצוא עבודה, או להתקדם בעבודה, וקשה לעסק למכור ללקוחות או לגייס כסף כאשר הוא מתנהג בצורה אחראית מבחינה סביבתית. כך לדוגמה, אנשי עסקים, אנשי מכירות, ופקידים בכירים במערב חייבים ללבוש חליפה ועניבה כדי להיות "ייצוגיים". דבר זה תורם לצריכה גבוהה של חשמל לשם מיזוג. איש עסקים בודד יתקשה לבחור בלבוש הגיוני יותר באקלים חם בגלל הנורמה החברתית הקיימת. נורמות דומות קיימות לדוגמה גם בהקשר של טיסות או של החזקת רכב שמשמשים כסמל סטטוס והם צרכנים גבוהים של אנרגיה ויצרנים של זיהום משמעותי.  

במצב של אי שוויון, קל יותר להסתיר ולהרחיק מהצרכן, תוצאות ההרסניות של החלטות כלכליות וצרכניות שלו.  כך גם הדבר לגבי משקיעים בפירמות ומקבלי החלטות בפירמות. כך לדוגמה [[זיהום האוויר]] שנגרם בשל הזיקוק של [[דלק מחצבי]] לתעשיה ולחשמל ובשל הפקה של חשמל, מרוכז באיזורי תעשייה ובחלקי עיר שבהם מתגוררים תושבים עניים. בישראל [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] וזיהומים נוספים באיזור [[רמת חובב]] ובעכו הן דוגמאות לכך שהתושבים העניים יותר משלמים את מחיר ההחלטות הכלכליות שמקבלים העשירים.  

במצב של אי שוויון, קל יותר להסתיר ולהרחיק מהצרכן, תוצאות ההרסניות של החלטות כלכליות וצרכניות שלו.  באופן דומה גם משקיעים בפירמות ומקבלי החלטות בפירמות מרוחקים יותר מהשפעת מעשיהם. כך לדוגמה [[זיהום האוויר]] שנגרם בשל הזיקוק של [[דלק מחצבי]] לתעשייה ולחשמל ובשל הפקה של חשמל, מרוכז באיזורי תעשייה ובחלקי עיר שבהם מתגוררים תושבים עניים. בישראל [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] וזיהומים נוספים באיזור [[רמת חובב]] ובעכו הן דוגמאות לכך שהתושבים העניים יותר משלמים את מחיר ההחלטות הכלכליות שמקבלים העשירים.  

כאשר מדובר באי-שוויון בין מדינות המצב קיצוני עוד יותר - כך שצרכני יהלומים וזהב לא מודעים בהכרך למחיר ההרג והזיהום שנגרם בתהליכי הכרייה. כך גם הנושא ברוב התעשיות המזהמות - רוב הצרכנים אינם מודעים להשלכות של פעולותיהם, ואם הם מודעים ברמה השכלית, הם אינם חווים את התוצאות ברמה היומיומית או קשורים בצורה רגשית לאנשים שנפגעו מפעולות אלה.   

כאשר מדובר באי-שוויון בין מדינות המצב קיצוני עוד יותר - כך שצרכני יהלומים וזהב לא מודעים בהכרך למחיר ההרג והזיהום שנגרם בתהליכי הכרייה. כך גם הנושא ברוב התעשיות המזהמות כמו תעשיות הכרייה - רוב הצרכנים אינם מודעים להשלכות של פעולותיהם, ואם הם מודעים ברמה השכלית, הם אינם חווים את התוצאות ברמה היומיומית או קשורים בצורה רגשית לאנשים שנפגעו מפעולות אלה.   

כאשר אי השוויון קטן, או כאשר יש יותר כוח לעובדים ולשכנים של תעשיות מזהמות, יש חשיפה גבוהה יותר לעלויות הייצור, ודרישה ל[[הפנמת עלויות]]. כמו כן, במצב זה, גם לעניים יש אפשרות לנסות לשנות את הנורמות החברתיות והצרכניות, על ידי ארגון חרם צרכנים או רתימת כוח הקנייה שלהם עצמם.

כאשר אי השוויון קטן, או כאשר יש יותר כוח לעובדים ולשכנים של תעשיות מזהמות, יש חשיפה גבוהה יותר לעלויות הייצור, ודרישה ל[[הפנמת עלויות]]. כמו כן, במצב זה, גם לעניים יש אפשרות לנסות לשנות את הנורמות החברתיות והצרכניות, על ידי ארגון חרם צרכנים, שביתות, תביעה ייצוגית של שכני המפעל, רתימת כוח הקנייה שלהם עצמם, או מהלכים פוליטיים נגד תעשיות מזהמות או שגורמות לניצול לא מקיים של הסביבה.

==ניתוק של האליטה הפוליטית מתוצאות החלטות פוליטיות שלה ==

==ניתוק של האליטה הפוליטית מתוצאות החלטות פוליטיות שלה ==

נושא דומה הוא הקשר בין דמוקרטיה שורשית או העדרה, שחיתות, עוני וסביבה. עוני ואי שוויון גדולים יכולים להוביל ל[[שחיתות]] פוליטית. הדבר מתקיים בעיקר בחברות בהן לעניים אין פנאי או מודעות פוליטת קיימת. השחיתות גורמת ליצירת בעיות סביבה ולאי התמודדות איתן.  

נושא דומה הוא הקשר בין דמוקרטיה שורשית או העדרה, שחיתות, עוני וסביבה. עוני ואי שוויון גדולים יכולים להוביל ל[[שחיתות]] פוליטית. הדבר מתקיים בעיקר בחברות בהן לעניים אין פנאי או מודעות פוליטית. השחיתות גורמת ליצירת בעיות סביבה ולאי התמודדות איתן.  

כתוצאה מכך לעניים יותר יש פחות זמן וכלים לעקוב אחר הנציגים הנבחרים או להבין כיצד הכרעות פוליטיות משפיעות עליהם. לחלופין שחיתות קיימת יכולה לגרום למצב בו המערכת הפוליטית תלויה בעיקר בכספי תורמים עשירים ולכן לחסם כניסה לנציגים המוענינים להשיג שוויון גדול יותר. מנגנון דומה הוא שליטה של מספר תאגידים גדולים או מספר משפחות עשירות על התקשורת כך שמידע הנוגע לאינטרסים פוליטיים של העניים נחסם על ידי אמצעי התקשורת בשליטתם.  

כתוצאה מכך לעניים יותר יש פחות זמן וכלים לעקוב אחר הנציגים הנבחרים או להבין כיצד הכרעות פוליטיות משפיעות על חייהם. לחלופין שחיתות קיימת יכולה לגרום למצב בו המערכת הפוליטית תלויה בעיקר בכספי תורמים עשירים ולכן לחסם כניסה לנציגים שרוצים שוויון גדול יותר. מנגנון דומה הוא שליטה של מספר תאגידים גדולים או מספר משפחות עשירות על התקשורת כך שמידע הנוגע לאינטרסים פוליטיים של העניים נחסם על ידי אמצעי התקשורת בשליטתם.  

השחיתות עצמה יכולה לגרום ל[[לולאת משוב]] מחזקת שבה הייאוש של האזרחים משינוי דרך המערכת הפוליטית גדל, ולכן נכנסים למערכת זו עוד גורמים אינטרסנטים שמייצגים אוכלוסיות חזקות יותר כמו בעלי הון, וועדי עובדים חזקים וכו', או מפלגות פופליסיטיות שדואגות להשאיר את המצביעים שלהן במצב עני כדי לשמור על מאגר מצביעים.  

השחיתות עצמה יכולה לגרום ל[[לולאת משוב]] מחזקת שבה הייאוש של האזרחים משינוי דרך המערכת הפוליטית גדל, ולכן נכנסים למערכת זו עוד גורמים אינטרסנטים שמייצגים אוכלוסיות חזקות יותר כמו בעלי הון, וועדי עובדים חזקים וכו', או מפלגות פופליסיטיות שדואגות להשאיר את המצביעים שלהן במצב עני כדי לשמור על מאגר מצביעים.  

בצד הסביבתי המשמעות היא שחיתות שמופנית נגד האוכלוסיה והעדפת אינרטסים קצרי טווח של שחקנים שקורבים לצלחת על פני אינטרסים ארוכי טווח של הבוחרים. שחיתות יכולה גם להגדיל פערים - דבר שמהווה לולאת משוב שמחזקת את כל שאר המנגונים האחרים.

בצד הסביבתי המשמעות היא שחיתות שמופנית נגד האוכלוסיה והעדפת אינרטסים קצרי טווח של שחקנים שקורבים לצלחת על פני אינטרסים ארוכי טווח של הבוחרים. שחיתות יכולה גם להגדיל פערים - דבר שמהווה לולאת משוב שמחזקת את כל שאר המנגונים האחרים.

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מנסה הסופר והביולוג [[ג'ארד דיימונד]] להבין את הסיבות לקריסה של חברות שונות לאורך ההיסטוריה בגלל תהליכים הרסניים שעוברים על החברה והסביבה שלהם. אחת הסיבות שהוא מציין היא אי יכולת של החברה לגלות את המשבר בו היא מצויה, ואי יכולת להתמודד עם משבר זה. לפי דיימונד סיבה אחת לאי יכולת התמודדות היא התנגשות בין האינטרסים קצרי הטווח של האליטה שמקבלת את ההחלטות לבין האינטרסים ארוכי הטווח של האוכלוסיה כולה. במיוחד דבר זה בעייתי אם האליטה מצליחה לבודד את עצמה מההשלכות של מעשיה.  

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מנסה הסופר והביולוג [[ג'ארד דיימונד]] להבין את הסיבות לקריסה של חברות שונות לאורך ההיסטוריה בגלל תהליכים הרסניים שעוברים על החברה והסביבה שלהם. אחת הסיבות שהוא מציין היא אי יכולת של החברה לגלות את המשבר בו היא מצויה, ואי יכולת להתמודד עם משבר זה. לפי דיימונד סיבה אחת לאי יכולת התמודדות היא התנגשות בין האינטרסים קצרי הטווח של האליטה שמקבלת את ההחלטות, לבין האינטרסים ארוכי הטווח של האוכלוסיה כולה. דבר זה בעייתי במיוחד אם האליטה מצליחה לבודד את עצמה מההשלכות של מעשיה.  

דיימונד מביא לדוגמה את האצולה הנורדית בגרינלנד שהיתה עסוקה במלחמות פנימיות וצבירת עושר על ידי רעיית יתר וניצול יתר של הקרקע. דיימונד טוען שהאליטה של האוכלוסיה המערבית כמו זו שחיה בארה"ב יכולה לנסות לבודד את עצמה מהשפעות דומות - על ידי מגורים בשכונות מבודדות או שתיית מים מבקבוקים לדוגמה. הוא מזכיר פרשיות כמו [[אנרון]] שבהם האליטה העסקית יכולה לשאוב רווח עצום לטווח הקצר על חשבון הציבור.

דיימונד מביא לדוגמה את האצולה הנורדית בגרינלנד שהיתה עסוקה במלחמות פנימיות וצבירת עושר על ידי רעיית יתר וניצול יתר של הקרקע. דיימונד טוען שהאליטה של האוכלוסיה המערבית כמו זו שחיה בארצות הברית יכולה לנסות לבודד את עצמה מהשפעות דומות - על ידי מגורים בשכונות מבודדות או שתיית מים מבקבוקים לדוגמה. הוא מזכיר פרשיות כמו [[אנרון]] שבהם האליטה העסקית יכולה לשאוב רווח עצום לטווח הקצר על חשבון הציבור.

==חיזוק תרבות הצריכה ==

==חיזוק תרבות הצריכה ==