| צריכת היצור הראשוני העולמית מתחלקת בצורה שונה בין ענפים שונים - 58% לעץ ומוצריו - כולל עץ לבניה ועץ המשמש כדלק, 16% לבשר, 15% לצריכת קלוריות מהצומח, 3% לסיבים, 2.4% לחלב, 2.3% לנייר, ו1.4% לביצים. המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר היו (לפי סדר יורד) סין, ארה"ב, הודו, ברזיל, אינדונזיה, רוסיה, קנדה, ניגריה, יפן, גרמניה וצרפת. כל המדינות בעלות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסיה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסיה גבוהה הן קנדה ומאלזיה. [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] | | צריכת היצור הראשוני העולמית מתחלקת בצורה שונה בין ענפים שונים - 58% לעץ ומוצריו - כולל עץ לבניה ועץ המשמש כדלק, 16% לבשר, 15% לצריכת קלוריות מהצומח, 3% לסיבים, 2.4% לחלב, 2.3% לנייר, ו1.4% לביצים. המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר היו (לפי סדר יורד) סין, ארה"ב, הודו, ברזיל, אינדונזיה, רוסיה, קנדה, ניגריה, יפן, גרמניה וצרפת. כל המדינות בעלות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסיה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסיה גבוהה הן קנדה ומאלזיה. [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] |
− | ברוב המדינות בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני, הסיבה היא אוכלוסיה גדולה, ובהן הצריכה לנפש נעה בין 0.9 ו0.7 טונות פחמן בשנה, בהודו ובנגלדש בהתאמה, לבין ערכים של 2.5 טונות לאדם בגרמניה, צרפת, אינדונזיה ורוסיה. הצריכה הנמוכה יחסית בגרמניה וצרפת רומזת על כך שניתן לקיים רמת חיים גבוה גם בערכים אלה. לעומת זאת, הצריכה השנתית לאדם בכמה מדינות גבוהה בהרבה - 3 טונות בברזיל, 4 טונות בארה"ב, 5 במלזיה, ו-9 טונות בקנדה. | + | 18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מהצריכה האנושית. שאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאכולוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] |
| + | ברוב המדינות בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני, הסיבה היא אוכלוסיה גדולה, ובהן הצריכה לנפש נעה בין 0.9 ו0.7 טונות פחמן בשנה, בהודו ובנגלדש בהתאמה, לבין ערכים של 2.5 טונות לאדם בגרמניה, צרפת, אינדונזיה ורוסיה. הצריכה הנמוכה יחסית בגרמניה וצרפת רומזת על כך שניתן לקיים רמת חיים גבוה גם בערכים אלה. לעומת זאת, הצריכה השנתית לאדם בכמה מדינות גבוהה בהרבה - 3 טונות בברזיל, 4 טונות בארה"ב, 5 במלזיה, ו-9 טונות בקנדה.[http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] |
| במדינות העניות יותר כמו מדינות אפריקה, צריכת עץ היוותה 70-80% מהצריכה של הייצור הראשוני כמו גם בקנדה והודו, בעוד שבמדינות כמו גרמניה וצרפת היא היוותה רק כ 30%, במדינות אלה (ביפן רק 25%), במדינות אלה צריכת הבשר כאחוז מהייצור הראשוני גבוהה יותר (כ 30%). במדינות העניות יותר וביפן צריכת המזון הצמחי עמדה על כ20-25% מהצריכה הראשונית האנושית. [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] | | במדינות העניות יותר כמו מדינות אפריקה, צריכת עץ היוותה 70-80% מהצריכה של הייצור הראשוני כמו גם בקנדה והודו, בעוד שבמדינות כמו גרמניה וצרפת היא היוותה רק כ 30%, במדינות אלה (ביפן רק 25%), במדינות אלה צריכת הבשר כאחוז מהייצור הראשוני גבוהה יותר (כ 30%). במדינות העניות יותר וביפן צריכת המזון הצמחי עמדה על כ20-25% מהצריכה הראשונית האנושית. [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] |