47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 41:
שורה 41: − + − + − + + + + +
←השפעה ושימוש על ידי בני האדם
===שימוש בידי בני אדם===
===שימוש בידי בני אדם===
הצריכה הסופית של בני האדם מתוך סך הייצור הראשוני נקראת '''הלקיחה האנושית מהייצור הראשוני נטו''' (HANPP). צריכה זו מורכבת מצריכה של מוצרי עץ ונייר, חקלאות לסיבים (לבדים) ומצריכה של מוצרי חקלאות - צריכת צמחים, בשר, חלב, וביצים.
הצריכה הסופית של בני האדם מתוך סך הייצור הראשוני נקראת '''הלקיחה האנושית מהייצור הראשוני נטו''' (HANPP''' - Human Appropriation of Net Primary Productivity'''). ניתן לחלק צריכה זו לפי ענפים: צריכה של מוצרי עץ לדלק, בניין וריהוט; עץ וסיבים לנייר; חקלאות לסיבים (להפקת בדים) וגידול צמחים וחיות למזון - תזונה צמחונית, בשר, חלב, וביצים.
ביוני 2004 מגזין נייצ'ר מגזין מיוחד בנושא הייצור הראשוני שכלל הערכה של הייצור הראשוני והצריכה האנושית שלו על ידי חוקרים מנאס"א, אוניברסיטת מרילנד, WWF, ואוניברסיטת סטנפורד. ממצאי הדוח מוצגים בצורת מפות ונתונים לציבור[http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/hanpp.html]. על פי הדו"ח צריכת האנושות כולה עמדה על 11.45 מיליארד טונות של פחמן בשנה. צריכה זו עומדת על כ3.72 טונות לאדם ממוצע בעולם המפותח, שסה"כ צורך 3.4 מילארד טונות פחמן, ו1.27 טונות לאדם ממוצע בעולם הבלתי מפותח, שצורך 8 מילירד טונות פחמן. אילו כל בני האדם היו צורכים כמו האכולוסיה המערבית , באכולוסיה של 1995, סה"כ הצריכה היתה עומדת על 18 מיליארד טונות פחמן בשנה.
ביוני 2004 מגזין נייצ'ר פרסם גליון מיוחד בנושא הייצור הראשוני שכלל הערכה של הייצור הראשוני והצריכה האנושית שלו על ידי חוקרים מנאס"א, אוניברסיטת מרילנד, WWF, ואוניברסיטת סטנפורד. ממצאי הדוח מוצגים בצורת מפות ונתונים לציבור[http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/hanpp.html]. על פי הדו"ח צריכת האנושות כולה עמדה על 11.45 מיליארד טונות של פחמן בשנה. צריכה זו עומדת על כ3.72 טונות לאדם ממוצע בעולם המפותח, שסה"כ צורך 3.4 מילארד טונות פחמן, ו1.27 טונות לאדם ממוצע בעולם הבלתי מפותח, שצורך 8 מילירד טונות פחמן. אילו כל בני האדם היו צורכים כמו האכולוסיה המערבית , באכולוסיה של 1995, סה"כ הצריכה היתה עומדת על 18 מיליארד טונות פחמן בשנה.
צריכת היצור הראשוני העולמית מתחלקת בצורה שונה בין ענפים שונים - 58% לעץ ומוצריו - כולל עץ לבניה ועץ המשמש כדלק, 16% לבשר, 15% לצריכת קלוריות מהצומח, 3% לסיבים, 2.4% לחלב, 2.3% לנייר, ו1.4% לביצים. המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר היו (לפי סדר יורד) סין, ארה"ב, הודו, ברזיל, אינדונזיה, רוסיה, קנדה, ניגריה, יפן, גרמניה וצרפת. במדינות העניות יותר כמו מדינות אפריקה, צריכת עץ היוותה 70-80% מהצריכה של הייצור הראשוני כמו גם בקנדה והודו, בעוד שבמדינות כמו גרמניה וצרפת היא היוותה רק כ 30%, במדינות אלה (ביפן רק 25%), במדינות אלה צריכת הבשר כאחוז מהייצור הראשוני גבוהה יותר (כ 30%). במדינות העניות יותר וביפן צריכת המזון הצמחי עמדה על כ20-25% מהצריכה הראשונית האנושית. [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]
צריכת היצור הראשוני העולמית מתחלקת בצורה שונה בין ענפים שונים - 58% לעץ ומוצריו - כולל עץ לבניה ועץ המשמש כדלק, 16% לבשר, 15% לצריכת קלוריות מהצומח, 3% לסיבים, 2.4% לחלב, 2.3% לנייר, ו1.4% לביצים. המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר היו (לפי סדר יורד) סין, ארה"ב, הודו, ברזיל, אינדונזיה, רוסיה, קנדה, ניגריה, יפן, גרמניה וצרפת. כל המדינות בעלות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסיה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסיה גבוהה הן קנדה ומאלזיה. [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]
ברוב המדינות בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני, הסיבה היא אוכלוסיה גדולה, ובהן הצריכה לנפש נעה בין 0.9 ו0.7 טונות פחמן בשנה, בהודו ובנגלדש בהתאמה, לבין ערכים של 2.5 טונות לאדם בגרמניה, צרפת, אינדונזיה ורוסיה. הצריכה הנמוכה יחסית בגרמניה וצרפת רומזת על כך שניתן לקיים רמת חיים גבוה גם בערכים אלה. לעומת זאת, הצריכה השנתית לאדם בכמה מדינות גבוהה בהרבה - 3 טונות בברזיל, 4 טונות בארה"ב, 5 במלזיה, ו-9 טונות בקנדה.
במדינות העניות יותר כמו מדינות אפריקה, צריכת עץ היוותה 70-80% מהצריכה של הייצור הראשוני כמו גם בקנדה והודו, בעוד שבמדינות כמו גרמניה וצרפת היא היוותה רק כ 30%, במדינות אלה (ביפן רק 25%), במדינות אלה צריכת הבשר כאחוז מהייצור הראשוני גבוהה יותר (כ 30%). במדינות העניות יותר וביפן צריכת המזון הצמחי עמדה על כ20-25% מהצריכה הראשונית האנושית. [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]
HANPP עלתה ל-23.8% מתוך ה"פוטנציאל הצמחי" (NPP<sub>0</sub>).<ref>[http://www.pnas.org/cgi/content/abstract/104/31/12942 Quantifying and mapping the human appropriation of net primary production in earth's terrestrial ecosystems], H. Haberl, et al. 2007</ref>על פי הערכה, נכון לשנת 2000, האדם ניצל 34% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח תמידי לצרכי [[חקלאות]] (12 לגידולים ו-22% למראה).<ref>Ramankutty, N.; Evan, A.T., Monfreda, C. and Foley, J.A. (2008). "Farming the planet: 1. Geographic distribution of global agricultural lands in the year 2000". Global Biogeochemical Cycles 22: GB1003</ref> כמות זו נלקחת על חשבון [[אנרגיה]] שאינה זמינה יותר למינים אחרים, ויש לה השפעה ניכרות על [[מגוון המינים]]; על [[מחזור הפחמן|מחזורי פחמן]], [[מחזור המים|מים]] ו[[מחזור ביוגאוכימי|מחזורים אחרים]], על מאזן אנרגיה במערכת האקולגית העולמית; ועל [[שירותי המערכת האקולוגית]].
HANPP עלתה ל-23.8% מתוך ה"פוטנציאל הצמחי" (NPP<sub>0</sub>).<ref>[http://www.pnas.org/cgi/content/abstract/104/31/12942 Quantifying and mapping the human appropriation of net primary production in earth's terrestrial ecosystems], H. Haberl, et al. 2007</ref>על פי הערכה, נכון לשנת 2000, האדם ניצל 34% מהשטח היבשתי שאינו מכוסה בקרח תמידי לצרכי [[חקלאות]] (12 לגידולים ו-22% למראה).<ref>Ramankutty, N.; Evan, A.T., Monfreda, C. and Foley, J.A. (2008). "Farming the planet: 1. Geographic distribution of global agricultural lands in the year 2000". Global Biogeochemical Cycles 22: GB1003</ref> כמות זו נלקחת על חשבון [[אנרגיה]] שאינה זמינה יותר למינים אחרים, ויש לה השפעה ניכרות על [[מגוון המינים]]; על [[מחזור הפחמן|מחזורי פחמן]], [[מחזור המים|מים]] ו[[מחזור ביוגאוכימי|מחזורים אחרים]], על מאזן אנרגיה במערכת האקולגית העולמית; ועל [[שירותי המערכת האקולוגית]].