259
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אז מה על הפרק? עליה במחירים לצרכנים הפרטיים, מכירת בתי הדואר שהם מוסדות ציבור לכרישי נדל"ן. ההפרטה נמשכת
'''מנכ"ל רשות הדואר, אבי הוכמן, מתכנן להרחיב את פעילותה גם לעסקי הבנקאות, הביטוח, הנדל"ן ואפילו למכירת כרטיסי קולנוע ואוטובוס. בינתיים, הוא רומז על העלאת מחירים ולא פוסל הפרטה
'''
ערן גבאי, פורסם בהארץ, 11.12.2005
"יש לי בנק", מצהיר המנכ"ל החדש של רשות הדואר, אבי הוכמן, שישמש מנכ"ל חברת הדואר החדשה עם הקמתה ב-1 במארס 2006. הוכמן, שבעברו ניהל את בנק הדואר, מדבר בעיניים בוהקות על הפוטנציאל האדיר של חברת הדואר החדשה, אם רק תקבל את האישורים הדרושים, ועל בנק הדואר, שיהיה חברה בת (100%) שלה ויהפוך לבנק מסחרי.
העיתוי בתחום העסקי הוא קריטי, והוכמן מקבל לידיו את בנק הדואר כחלק מהחברה הממשלתית בעיתוי הנוח ביותר. "אחרי המלצות ועדת בכר השינויים שחלים בשוק ההון הם אדירים", הסביר. "אתה רואה איך מיליארדי שקלים זזים, והמיליארדים האלה יצטרכו נקודות הפצה. הדואר יכול להתאים לכל מי שרכש נכסים כעת מהבנקים ורוצה למכור שירותים של קופות גמל, קרנות נאמנות ומכירת ניירות ערך. לא כל כך כדאי לכל 'סולומון כזה' ללכת ולהתחיל לבנות לעצמו נקודות הפצה - הוא צריך שותף בשוק והשותף הטבעי זה אנחנו".
לדברי הוכמן, הצמיחה בדואר עצמו - שמביא כיום את עיקר ההכנסות - תלויה במשק ובתוצר המקומי הגולמי ולכן יכולה לעמוד על כ-4%-2% בשנה. בבנק הדואר, לטענתו, יכולה להיות צמיחה גבוהה בהרבה.
מוכן לתחרות
ואכן, לרשות הדואר יותר מ-700 בתי דואר, סניפי דואר וסוכנויות, וכ-2,000 איש שפוקדים בכל יום בתי אב בישראל. הרשות מעבירה כיום כ-700 מיליון דברי דואר בשנה. לרשת הפצה בסדרי גודל שכזה, בטוח הוכמן, יהיה דורש במבנה שוק ההון החדש.
הוכמן נושא עיניו אל עבר החשב הכללי באוצר, ירון זליכה, שוועדה בראשותו בוחנת בימים אלה את האפשרות להרחיב את פעילותו של בנק הדואר, שנהנה ממחזור עסקים שנתי של כ-310 מיליון שקל, למכירת שירותים פיננסים. עם זאת, בתחילה הוא יתמקד בהעברת רשות הדואר למודל של חברה עסקית.
עסקי הדואר לא נתפשים כפעילות אטרקטיווית במיוחד. את תיבת הדואר הפרטית, כבר החליפו מזמן תיבות הדואר האלקטרוני.
לצד כל הקדמה הטכנולוגית שמספק שוק התקשורת, הדואר נדחק תמיד לקצה הספסל. אבל עם המעבר למודל חברה עסקית, יש סיכוי לנער את הדואר מאפרוריותו.
הוכמן, מונה למנכ"ל רשות הדואר לפני כשלושה חודשים. בקרוב, עם פתיחת שוק הדואר לתחרות ב-31 בינואר 2006, הוא יתמודד עם נגיסה בנתחי השוק שלו שתחייב אותו בהתייעלות, בשינוי המבנה הארגוני ובשינוי המודל העסקי. הוכמן, לדבריו, מוכן. "הכול בא מבחינתי בחשבון - אני לא פוסל שום דבר", אמר.
ביטולו של חוק רשות הדואר ב-1 במארס 2006 מצית את דמיון המנכ"ל. "נוסף על השירותים הפיננסיים, ניכנס גם לשירותי הביטוח", אמר. "כמו כן, אנחנו בעקיפין חברה נדל"נית - ויש לנו נכסים שהיו מיועדים רק לדואר ואסור היה לנו לעשות בהם שום שימוש עד היום. אנחנו במכרז לכניסה לפעילות בכל הקשור לעמילות מכס ובתוך תקופה קצרה נתחיל לספק את השירות. נתחיל למכור גם כרטיסים לקולנוע, לתיאטרון, לאוטובוס ולרכבת".
מצד שני, תאבד נתחי שוק כתוצאה מפתיחה לתחרות.
אני יודע מה זה לאבד נתחי שוק. הייתי ממקימי בזק בינלאומי, שם שימשתי גם דירקטור, ובוקר אחד התעריפים בשיחות הבינלאומיות ירדו ב-80%-70% ו-50% מהתעבורה עברו למתחרים. אז נכון, אני לא מאמין שבדואר הפגיעה תהיה בסדר גודל שכזה, אבל אני יודע להתמודד עם תחרות.
איך ייפגע נתח השוק?
בעולם, במדינות שבהן השוק נפתח לתחרות, הפגיעה נעה בין %10 ל-30%, וישראל תהיה במקום טוב באמצע. נכון שאני מוגן בדואר הכמותי לתקופה של שנתיים, לפגיעה שלא תעלה על 30% מהשוק, אבל צריך לזכור שכבר היום אני מתחרה ב-60% מנתח הפעילות שלי כתוצאה מפתיחת חלקים משוק הדואר לתחרות כבר ב-2003. עיקר התחרות שלנו יהיה בשוק הדואר לעסקים.
באיזה מקומות יהיו הידיים שלך, כחברה ממשלתית, עדיין כבולות בתחרות?
אני מחויב בשירות אוניוורסלי. מצד שני, כרשות לא יכולתי לרכוש מתחרה בשוק. כעת, כחברה עסקית, אני יכול לבצע רכישות של מתחרים באישור הדירקטוריון.
כן אבל לא כל כך מהר תקבל לכך גם אישורים מהממונה על ההגבלים העסקיים.
נכון, אבל קודם לא יכולתי אפילו לשקול את זה. רכישה של מתחרים זה דבר אפשרי וריאלי. כמו שאמרתי - הכל בא בחשבון.
בדרך לאיזון תפעולי
מעבר רשות הדואר לחברה ממשלתית לווה בשיפור משמעותי של מאזן החברה. רשות הדואר לא צומחת בהכנסותיה מזה שלוש שנים, ומחזור העסקים השנתי שלה מסתכם בכ-1.6 מיליארד שקל. ההפסד התפעולי השנתי שלה נאמד בכ-50 מיליון שקל, וההפסד הנקי, שמסתכם בכ-90-80 מיליון שקל בשנה, נותר ללא שינוי.
המשקולת הכבדה ביותר על הרשות היתה הגירעון האקטוארי בפנסיה של העובדים, שהגיעה ליותר מ-700 מיליון שקל. כעת נכנסת הרשות למהלך של פיטורי 450 עובדים במשך שלוש שנים, עם אופציה להרחיב את מספר המפוטרים ל-500, בעלות כוללת של 300 מיליון שקל. המדינה תשתתף בכ-50% מעלות הפרישה של העובדים - כ-150 מיליון שקל על פני ארבע שנים. בנוסף, המדינה מעבירה לרשות מענק הקמה של 275 מיליון שקל על פני ארבע שנות תקציב לכיסוי הגירעון האקטוארי. עם זאת, גם בצירוף סכומים אלה נותר גירעון של כ-250 מיליון שקל שירבוץ על החברה בעתיד.
ברשות הדואר יש כיום כ-7,000-6,500 עובדים, אם לוקחים בחשבון גם עובדי קבלן. הקיצוץ בכוח האדם יתבצע בעובדים הקבועים בלבד - כ-4,500 איש, שעברו ב-1987 ממשרד התקשורת לרשות הדואר. גם העובדים, שעם חתימת ההסכמים הוסדרה הפנסיה התקציבית שלהם, הסכימו לדחות ל-2009 חצי דרגה מתוך תוספת הדרגה שמגיעה להם, כ-8% בממוצע מהשכר, והחיסכון מכך יופנה לטובת הפנסיה.
מכל אלה ניתן להסיק שעלות הפרישה הממוצעת לעובד בדואר מסתכמת בכ-700 אלף שקל. "זה לא כסף גדול", הודה הוכמן. "צריך לשים אותו בפרופורציות. החברה חוסכת שכר והפרשות לעתים ל-20 שנה. לאנשי הדואר אין את השכר הגבוה במשק. אלה אנשים שעובדים קשה ומזיעים בעבודה".
מעודד מהזרמת הכסף הממשלתית, ומצויד בעבודת המחקר שעשתה בעבור הרשות פירמת רואי החשבון דלויט טוש, המציגה מעבר מהון עצמי שלילי של 400 מיליון שקל להון עצמי חיובי, הבטיח הוכמן כי "ב-2006 תעבור החברה לאיזון תפעולי".
מנגד, תוכנית ההשקעות של החברה, שאושרה בימים האחרונים, תקפוץ ב-2006 בכ-50% ותגיע ליותר מ-150 מיליון שקל. ההשקעה במחשוב ומיכון הדואר תעבור את רף 60 מיליון השקלים. יתרת הסכום תופנה להשקעה בשיפוץ וברכישת בתי דואר וסניפי דואר.
"התמלוגים שאנחנו משלמים יורדים בהדרגה", טען הוכמן. "כיום הם 100 מיליון שקל בשנה, אבל הם יירדו מ-4.5% ל-2.5%. אנחנו לא נחלק דיווידנד או נעלה שכר. כל הכסף שייחסך יופנה ב-10 השנים הקרובות לפנסיה".
סופרמרקט בסניף הדואר
בכל הקשור לתקציב ההשקעות השוטף, מיתוג החברה החדשה יצריך השקעה של 15 מיליון שקל ב-2006. "בית הדואר ייראה לגמרי אחרת", הבטיח הוכמן. "חלק מהסניף ישונה ויהפוך לסופרמרקט קטן של מוצרים ושירותים והחלק השני יהיה שירות בנקאי אינטימי".
מה יקרה לתעריפים?
המעבר לחברה הופך אותי לעוסק מורשה, ופתאום יש מע"מ. מבחינת הצרכן הפרטי מתוך ה-16.5%, כ-12% יבואו לידי ביטוי במחיר. הלקוח העסקי מזדכה על המע"מ ולכן הוא אדיש לעניין זה. כמו כן, כרגע קיימת ועדה שדנה בכל נושא התעריפים, ומסקנותיה יוצגו בשבועות הקרובים. מ-1999 ועד היום מחירי הדואר לא השתנו, ורק אם בודקים את האינפלציה רואים שנשחקנו בעשרות מיליוני שקלים".
אתה מתכוון לגייס כסף בשוק?
זו אחת האופציות שיעמדו בפני כדי להשקיע. אני לא רואה את זה קורה ב-2006 מכיוון שהשינוי עדיין יתהווה ומאחר שיש לי עדיין מקורות פנימיים. אבל ב-2007 - בוודאי שזו אפשרות.
הוכמן אמור להכיר מקרוב את תוצאות העיכוב בהנפקה. ב-1997 הוא עזב את בזק לאחר שהכין אותה להנפקה - התשקיף היה מוכן, והדירוג שקיבלה היה זהה לדירוג של ישראל. שווי החברה אז לצורך ההנפקה נאמד, על פי הערכות, בכ-3-2.5 מיליארד דולר, אבל רגע לפני היציאה לרוד שואו הצעד לא קיבל גיבוי פוליטי. "אין ספק שחברת הדואר היא אחד הגופים הבאים המועמדים להפרטה", הודה הוכמן.
מי עשוי להתעניין בדואר?
כל מי שרוצה רשת הפצה אדירה. כבר בוועידת ישראל לעסקים פגשתי הרבה שהביעו עניין בדואר. כל אחד רואה שזה נכס שעומד להשביח ערך. כל מי שיש לו קצת שכל ירצה לרכוש את הדואר.
על שווי חברת הדואר הוכמן לא מתחייב: "השווי נגזר מהתוכנית העסקית שתגובש בשבועות הקרובים". בנוגע להשפעה של התחרות שבפתח על השווי, אמר כי "אז יש תחרות - זה לא מנע מחיים סבן לרשום צ'ק שמן על בזק".
[[קטגוריה:הפרטה]]
[[קטגוריה:מאמרים בעיתונות רגילה]]
'''מנכ"ל רשות הדואר, אבי הוכמן, מתכנן להרחיב את פעילותה גם לעסקי הבנקאות, הביטוח, הנדל"ן ואפילו למכירת כרטיסי קולנוע ואוטובוס. בינתיים, הוא רומז על העלאת מחירים ולא פוסל הפרטה
'''
ערן גבאי, פורסם בהארץ, 11.12.2005
"יש לי בנק", מצהיר המנכ"ל החדש של רשות הדואר, אבי הוכמן, שישמש מנכ"ל חברת הדואר החדשה עם הקמתה ב-1 במארס 2006. הוכמן, שבעברו ניהל את בנק הדואר, מדבר בעיניים בוהקות על הפוטנציאל האדיר של חברת הדואר החדשה, אם רק תקבל את האישורים הדרושים, ועל בנק הדואר, שיהיה חברה בת (100%) שלה ויהפוך לבנק מסחרי.
העיתוי בתחום העסקי הוא קריטי, והוכמן מקבל לידיו את בנק הדואר כחלק מהחברה הממשלתית בעיתוי הנוח ביותר. "אחרי המלצות ועדת בכר השינויים שחלים בשוק ההון הם אדירים", הסביר. "אתה רואה איך מיליארדי שקלים זזים, והמיליארדים האלה יצטרכו נקודות הפצה. הדואר יכול להתאים לכל מי שרכש נכסים כעת מהבנקים ורוצה למכור שירותים של קופות גמל, קרנות נאמנות ומכירת ניירות ערך. לא כל כך כדאי לכל 'סולומון כזה' ללכת ולהתחיל לבנות לעצמו נקודות הפצה - הוא צריך שותף בשוק והשותף הטבעי זה אנחנו".
לדברי הוכמן, הצמיחה בדואר עצמו - שמביא כיום את עיקר ההכנסות - תלויה במשק ובתוצר המקומי הגולמי ולכן יכולה לעמוד על כ-4%-2% בשנה. בבנק הדואר, לטענתו, יכולה להיות צמיחה גבוהה בהרבה.
מוכן לתחרות
ואכן, לרשות הדואר יותר מ-700 בתי דואר, סניפי דואר וסוכנויות, וכ-2,000 איש שפוקדים בכל יום בתי אב בישראל. הרשות מעבירה כיום כ-700 מיליון דברי דואר בשנה. לרשת הפצה בסדרי גודל שכזה, בטוח הוכמן, יהיה דורש במבנה שוק ההון החדש.
הוכמן נושא עיניו אל עבר החשב הכללי באוצר, ירון זליכה, שוועדה בראשותו בוחנת בימים אלה את האפשרות להרחיב את פעילותו של בנק הדואר, שנהנה ממחזור עסקים שנתי של כ-310 מיליון שקל, למכירת שירותים פיננסים. עם זאת, בתחילה הוא יתמקד בהעברת רשות הדואר למודל של חברה עסקית.
עסקי הדואר לא נתפשים כפעילות אטרקטיווית במיוחד. את תיבת הדואר הפרטית, כבר החליפו מזמן תיבות הדואר האלקטרוני.
לצד כל הקדמה הטכנולוגית שמספק שוק התקשורת, הדואר נדחק תמיד לקצה הספסל. אבל עם המעבר למודל חברה עסקית, יש סיכוי לנער את הדואר מאפרוריותו.
הוכמן, מונה למנכ"ל רשות הדואר לפני כשלושה חודשים. בקרוב, עם פתיחת שוק הדואר לתחרות ב-31 בינואר 2006, הוא יתמודד עם נגיסה בנתחי השוק שלו שתחייב אותו בהתייעלות, בשינוי המבנה הארגוני ובשינוי המודל העסקי. הוכמן, לדבריו, מוכן. "הכול בא מבחינתי בחשבון - אני לא פוסל שום דבר", אמר.
ביטולו של חוק רשות הדואר ב-1 במארס 2006 מצית את דמיון המנכ"ל. "נוסף על השירותים הפיננסיים, ניכנס גם לשירותי הביטוח", אמר. "כמו כן, אנחנו בעקיפין חברה נדל"נית - ויש לנו נכסים שהיו מיועדים רק לדואר ואסור היה לנו לעשות בהם שום שימוש עד היום. אנחנו במכרז לכניסה לפעילות בכל הקשור לעמילות מכס ובתוך תקופה קצרה נתחיל לספק את השירות. נתחיל למכור גם כרטיסים לקולנוע, לתיאטרון, לאוטובוס ולרכבת".
מצד שני, תאבד נתחי שוק כתוצאה מפתיחה לתחרות.
אני יודע מה זה לאבד נתחי שוק. הייתי ממקימי בזק בינלאומי, שם שימשתי גם דירקטור, ובוקר אחד התעריפים בשיחות הבינלאומיות ירדו ב-80%-70% ו-50% מהתעבורה עברו למתחרים. אז נכון, אני לא מאמין שבדואר הפגיעה תהיה בסדר גודל שכזה, אבל אני יודע להתמודד עם תחרות.
איך ייפגע נתח השוק?
בעולם, במדינות שבהן השוק נפתח לתחרות, הפגיעה נעה בין %10 ל-30%, וישראל תהיה במקום טוב באמצע. נכון שאני מוגן בדואר הכמותי לתקופה של שנתיים, לפגיעה שלא תעלה על 30% מהשוק, אבל צריך לזכור שכבר היום אני מתחרה ב-60% מנתח הפעילות שלי כתוצאה מפתיחת חלקים משוק הדואר לתחרות כבר ב-2003. עיקר התחרות שלנו יהיה בשוק הדואר לעסקים.
באיזה מקומות יהיו הידיים שלך, כחברה ממשלתית, עדיין כבולות בתחרות?
אני מחויב בשירות אוניוורסלי. מצד שני, כרשות לא יכולתי לרכוש מתחרה בשוק. כעת, כחברה עסקית, אני יכול לבצע רכישות של מתחרים באישור הדירקטוריון.
כן אבל לא כל כך מהר תקבל לכך גם אישורים מהממונה על ההגבלים העסקיים.
נכון, אבל קודם לא יכולתי אפילו לשקול את זה. רכישה של מתחרים זה דבר אפשרי וריאלי. כמו שאמרתי - הכל בא בחשבון.
בדרך לאיזון תפעולי
מעבר רשות הדואר לחברה ממשלתית לווה בשיפור משמעותי של מאזן החברה. רשות הדואר לא צומחת בהכנסותיה מזה שלוש שנים, ומחזור העסקים השנתי שלה מסתכם בכ-1.6 מיליארד שקל. ההפסד התפעולי השנתי שלה נאמד בכ-50 מיליון שקל, וההפסד הנקי, שמסתכם בכ-90-80 מיליון שקל בשנה, נותר ללא שינוי.
המשקולת הכבדה ביותר על הרשות היתה הגירעון האקטוארי בפנסיה של העובדים, שהגיעה ליותר מ-700 מיליון שקל. כעת נכנסת הרשות למהלך של פיטורי 450 עובדים במשך שלוש שנים, עם אופציה להרחיב את מספר המפוטרים ל-500, בעלות כוללת של 300 מיליון שקל. המדינה תשתתף בכ-50% מעלות הפרישה של העובדים - כ-150 מיליון שקל על פני ארבע שנים. בנוסף, המדינה מעבירה לרשות מענק הקמה של 275 מיליון שקל על פני ארבע שנות תקציב לכיסוי הגירעון האקטוארי. עם זאת, גם בצירוף סכומים אלה נותר גירעון של כ-250 מיליון שקל שירבוץ על החברה בעתיד.
ברשות הדואר יש כיום כ-7,000-6,500 עובדים, אם לוקחים בחשבון גם עובדי קבלן. הקיצוץ בכוח האדם יתבצע בעובדים הקבועים בלבד - כ-4,500 איש, שעברו ב-1987 ממשרד התקשורת לרשות הדואר. גם העובדים, שעם חתימת ההסכמים הוסדרה הפנסיה התקציבית שלהם, הסכימו לדחות ל-2009 חצי דרגה מתוך תוספת הדרגה שמגיעה להם, כ-8% בממוצע מהשכר, והחיסכון מכך יופנה לטובת הפנסיה.
מכל אלה ניתן להסיק שעלות הפרישה הממוצעת לעובד בדואר מסתכמת בכ-700 אלף שקל. "זה לא כסף גדול", הודה הוכמן. "צריך לשים אותו בפרופורציות. החברה חוסכת שכר והפרשות לעתים ל-20 שנה. לאנשי הדואר אין את השכר הגבוה במשק. אלה אנשים שעובדים קשה ומזיעים בעבודה".
מעודד מהזרמת הכסף הממשלתית, ומצויד בעבודת המחקר שעשתה בעבור הרשות פירמת רואי החשבון דלויט טוש, המציגה מעבר מהון עצמי שלילי של 400 מיליון שקל להון עצמי חיובי, הבטיח הוכמן כי "ב-2006 תעבור החברה לאיזון תפעולי".
מנגד, תוכנית ההשקעות של החברה, שאושרה בימים האחרונים, תקפוץ ב-2006 בכ-50% ותגיע ליותר מ-150 מיליון שקל. ההשקעה במחשוב ומיכון הדואר תעבור את רף 60 מיליון השקלים. יתרת הסכום תופנה להשקעה בשיפוץ וברכישת בתי דואר וסניפי דואר.
"התמלוגים שאנחנו משלמים יורדים בהדרגה", טען הוכמן. "כיום הם 100 מיליון שקל בשנה, אבל הם יירדו מ-4.5% ל-2.5%. אנחנו לא נחלק דיווידנד או נעלה שכר. כל הכסף שייחסך יופנה ב-10 השנים הקרובות לפנסיה".
סופרמרקט בסניף הדואר
בכל הקשור לתקציב ההשקעות השוטף, מיתוג החברה החדשה יצריך השקעה של 15 מיליון שקל ב-2006. "בית הדואר ייראה לגמרי אחרת", הבטיח הוכמן. "חלק מהסניף ישונה ויהפוך לסופרמרקט קטן של מוצרים ושירותים והחלק השני יהיה שירות בנקאי אינטימי".
מה יקרה לתעריפים?
המעבר לחברה הופך אותי לעוסק מורשה, ופתאום יש מע"מ. מבחינת הצרכן הפרטי מתוך ה-16.5%, כ-12% יבואו לידי ביטוי במחיר. הלקוח העסקי מזדכה על המע"מ ולכן הוא אדיש לעניין זה. כמו כן, כרגע קיימת ועדה שדנה בכל נושא התעריפים, ומסקנותיה יוצגו בשבועות הקרובים. מ-1999 ועד היום מחירי הדואר לא השתנו, ורק אם בודקים את האינפלציה רואים שנשחקנו בעשרות מיליוני שקלים".
אתה מתכוון לגייס כסף בשוק?
זו אחת האופציות שיעמדו בפני כדי להשקיע. אני לא רואה את זה קורה ב-2006 מכיוון שהשינוי עדיין יתהווה ומאחר שיש לי עדיין מקורות פנימיים. אבל ב-2007 - בוודאי שזו אפשרות.
הוכמן אמור להכיר מקרוב את תוצאות העיכוב בהנפקה. ב-1997 הוא עזב את בזק לאחר שהכין אותה להנפקה - התשקיף היה מוכן, והדירוג שקיבלה היה זהה לדירוג של ישראל. שווי החברה אז לצורך ההנפקה נאמד, על פי הערכות, בכ-3-2.5 מיליארד דולר, אבל רגע לפני היציאה לרוד שואו הצעד לא קיבל גיבוי פוליטי. "אין ספק שחברת הדואר היא אחד הגופים הבאים המועמדים להפרטה", הודה הוכמן.
מי עשוי להתעניין בדואר?
כל מי שרוצה רשת הפצה אדירה. כבר בוועידת ישראל לעסקים פגשתי הרבה שהביעו עניין בדואר. כל אחד רואה שזה נכס שעומד להשביח ערך. כל מי שיש לו קצת שכל ירצה לרכוש את הדואר.
על שווי חברת הדואר הוכמן לא מתחייב: "השווי נגזר מהתוכנית העסקית שתגובש בשבועות הקרובים". בנוגע להשפעה של התחרות שבפתח על השווי, אמר כי "אז יש תחרות - זה לא מנע מחיים סבן לרשום צ'ק שמן על בזק".
[[קטגוריה:הפרטה]]
[[קטגוריה:מאמרים בעיתונות רגילה]]