שינויים

הגישה של '''צרכים אנושיים בסיסיים''' הינה תאוריה וצורת ניתוח לגבי צרכי האדם באשר הוא, שפותחה על ידי הכלכלן [[מנפרד מקס-ניף]] ואחרים. יש לתאוריה זו השפעות בקרב חוגים כמו [[הצעד הטבעי]].  

'''צרכים אנושיים בסיסיים''' היא תאוריה וצורת ניתוח לגבי צרכי האדם באשר הוא, שפותחה על ידי הכלכלן [[מנפרד מקס-ניף]] ואחרים. יש לתאוריה זו השפעות בקרב חוגים כמו [[הצעד הטבעי]].  

בספר "כלכלת החיים האמיתיים:הבנה של יצירת העושר" (בפרק "התפתחות וצרכים אנושיים") [[מנפרד מקס-ניף]] ו[[פול אקינס]] טענו והדגימו כי הסיבה השורשית של כמעט כל אי-תפקוד חברתי משמעותי (לדוגמה פשע, מלחמה, ייאוש, התפרקות משפחות וכו') נעוצה במחסור שיטתי של צורך אנושי בסיסי אחד או יותר.  

בספר "כלכלת החיים האמיתיים:הבנה של יצירת העושר" (בפרק "התפתחות וצרכים אנושיים") [[מנפרד מקס-ניף]] ו[[פול אקינס]] טענו והדגימו כי הסיבה השורשית של כמעט לכל אי-תפקוד חברתי משמעותי (לדוגמה פשיעה, מלחמה, ייאוש, התפרקות משפחות וכו') נעוצה במחסור שיטתי של צורך אנושי בסיסי אחד או יותר.  

הם טענו שצרכי בני האדם הינם זהים בכל מקום ובכל זמן, אבל האמצעים לסיפוק צרכים אלה משתנים באופן משמעותי במקומות שונים ובתקופות שונות, ולמעשה זו דרך להבחין בין תרבויות שונות.  

הם טענו שצרכי בני האדם זהים בכל מקום ובכל זמן, אבל האמצעים לסיפוק צרכים אלה משתנים באופן משמעותי במקומות שונים ובתקופות שונות, ולמעשה זו דרך להבחין בין תרבויות שונות.  

בניגוד ל[[אברהם מאסלו]], מקס-ניף אינו מאמין שיש היררכיה בין הצרכים אלה, וכי הם קיימים תמיד. כמו כן אין תחליפיות בין הצרכים - אפשר להיות מסופק מאוד מבחינה אחת, ולא מסופק כלל מבחינות אחרות.  

בניגוד ל[[אברהם מאסלו]], מקס-ניף אינו מאמין שיש היררכיה בין הצרכים אלה, וכי הם קיימים תמיד. כמו כן אין תחליפיות בין הצרכים - אפשר להיות מסופק מאד מבחינה אחת, ולא מסופק כלל מבחינות אחרות.  

===צרכים אנושיים===

===צרכים אנושיים===

# חופש (Freedom)

# חופש (Freedom)

בעוד שהצרכים הם אוניברסלים, אמצעי הסיפוק שלהם אינם כאלה. כל צורך שנמנע או שלא מקבל מענה באופן שיטתי מוביל לפתולוגיה, המקבלת ביטוי באופן אישי או קולקטיבי.

בעוד שהצרכים הם אוניברסליים, אמצעי הסיפוק שלהם אינם כאלה. כל צורך שנמנע או שלא מקבל מענה באופן שיטתי מוביל לפתולוגיה, המקבלת ביטוי באופן אישי או קולקטיבי.

ייתכן ויש גם צורך עשירי - התעלות או נשגבות (transcendence) אם כי לא בטוח שצורך זה הינו אוניברסלי.  

ייתכן ויש גם צורך עשירי - התעלות או נשגבות (transcendence) אם כי לא בטוח שצורך זה הינו אוניברסאלי.  

לעיתים קרובות נוטים לבלבל בין צורך לבין הסיפוק שלו. לדוגמה מזון ומחסה אינם צורך כי אם מענה לצורך של הקיום. כדוגמה לזה ניתן לדמיין מענים אחרים לצרוך או נסיבות בהן צרכים אלו חלשים בהרבה - באקלים נוח, באי ללא טורפים אין צורך בביגוד או במחסה; בתאוריה ניתן לקבל חלק מהאנרגיה שלנו על ידי סמביוזה עם יצורים המקיימים פוטוסינתזה.  

לעיתים קרובות נוטים לבלבל בין צורך לבין הסיפוק שלו. לדוגמה מזון ומחסה אינם צורך כי אם מענה לצורך של הקיום. כדוגמה לזה ניתן לדמיין מענים אחרים לצורך, או נסיבות בהן צרכים אלו חלשים בהרבה - באקלים נוח, באי ללא טורפים הצורך בביגוד או במחסה יורד בצורה משמעותית (ויכול לנבוע מצרכים אחרים כמו רצון בפרטיות מפני אחרים - חופש, והגנה, ובגדים ותכשיטים בגלל צורך בזהות); גם מזון אינו צורך אלא רק מענה לצורך, הזנה דרך הוריד על ידי אינפוזיה לבני אדם בתרדמת. מספקת את הצורך בקיום על ידי מענה אחר ממזון. בתאוריה, ניתן לקבל חלק מהאנרגיה שלנו על ידי סמביוזה עם יצורים המקיימים פוטוסינתזה, או על ידי סינתוז תרכובות כימיות ממקור א-אורגני.  

   

   

===תכונות של אמצעי סיפוק===

===תכונות של אמצעי סיפוק===

גם אמצעי סיפוק, או מספקים, הינם בעלי מאפיינים שונים: הם יוכלים להיות פוגעניים או הרסניים, פסאדו-מספקים (נותנים סיפוק רק לכאורה), מספקים מונעים או מדכאים, אמצעי סיפוק לצורך יחיד או מספקים סינרגיים. מקס-ניף מראה שספקים מסויימים, שמקודמים כדי לספק צורך מסויים, מעקבים או הורסים את האפשרות לספק צרכים אחרים?: לדוגמה מרוץ החימוש בעודו מספק לכאורה את הצורך בהגנה, הורס את הקיום, ההשתתפות, החיבה והחירות. דמוקרטיה פורמלית, שמתיימרת לספק את הצורך בהשתתפות גורמת לעיתים קרובות להחלשה לניכור ולהרחקה; טלוויזיה מסחרית, שמשמת כדי לספק את הצורך בבידור והתרגעות, פוגעת בהבנה, יצריתיות וזהות.  

גם אמצעי סיפוק, או מספקים, הינם בעלי מאפיינים שונים: הם יכולים להיות פוגעניים או הרסניים, פסאדו-מספקים (נותנים סיפוק רק לכאורה), מספקים מונעים או מדכאים, אמצעי סיפוק לצורך יחיד או מספקים סינרגיים. מקס-ניף מראה שספקים מסויימים, שמקודמים כדי לספק צורך מסויים, מעקבים או הורסים את האפשרות לספק צרכים אחרים?: לדוגמה מרוץ החימוש בעודו מספק לכאורה את הצורך בהגנה, הורס את הקיום, ההשתתפות, החיבה והחירות. דמוקרטיה פורמלית, שמתיימרת לספק את הצורך בהשתתפות גורמת לעיתים קרובות להחלשה לניכור ולהרחקה; טלוויזיה מסחרית, שמשמת כדי לספק את הצורך בבידור והתרגעות, פוגעת בהבנה, יצריתיות וזהות.  

'''מספקים סינרגטיים''' לעומת זאת, לא רק שמספקים צורך אחד מסויים, אלא מובילים לסיפוק גם בתחומים אחרים.  לדוגמה: הנקה בחלב אם; ייצור בניהול עצמי; חינוך עממי; ארגוני קהילה דמוקרטיים; רפואה מונעת; מדיטציה; ומשחקים חינוכיים. הנקה מבקבוק לדוגמה, תספק את הצורך לקיום, אבל הנקה מהשד תספק בו זמנית צורך של קיום, הגנה, חיבה, הבנה, השתתפות, פנאי, זהות וחופש.  

'''מספקים סינרגטיים''' לעומת זאת, לא רק שמספקים צורך אחד מסויים, אלא מובילים לסיפוק גם בתחומים אחרים.  לדוגמה: הנקה בחלב אם; ייצור בניהול עצמי; חינוך עממי; ארגוני קהילה דמוקרטיים; רפואה מונעת; מדיטציה; ומשחקים חינוכיים. הנקה מבקבוק לדוגמה, תספק את הצורך לקיום, אבל הנקה מהשד תספק בו זמנית צורך של קיום, הגנה, חיבה, הבנה, השתתפות, פנאי, זהות וחופש.  

===משמעות המודל===

===משמעות המודל===

מודל זה מהווה את הבסיס להסבר של בעיות רבות הנובעות מתלות בכלכלה מכניסטית, ותורם להבנות שהינן הכרחיות לשינוי פרדימגה המשלבת עקרונות מערכתיים. מקס-ניף ועמיתיו מצאו כי מתודולוגיה זו:

מודל זה מהווה את הבסיס להסבר של בעיות רבות הנובעות מתלות בכלכלה מכניסטית, ותורם להבנות שהינן הכרחיות לשינוי פרדיגמה המשלבת עקרונות מערכתיים. מקס-ניף ועמיתיו מצאו כי מתודולוגיה זו:

"מאפשרת להגיע לתובנות עמוקות בנוגע לבעיות מפתח שמעקבות את ההגשמה של צרכי אדם בסיסיים בחברה, בקהילה או במוסד הנמצא תחת מחקר" (מקס ניף ואחרים , 1987:40)

"מאפשרת להגיע לתובנות עמוקות בנוגע לבעיות מפתח שמעקבות את ההגשמה של צרכי אדם בסיסיים בחברה, בקהילה או במוסד הנמצא תחת מחקר" (מקס ניף ואחרים , 1987:40)

טרי גיפס (Terry Gips) טוען שלמודל של מקס-ניף יש משמעויות אקולוגיות וכלכליות עמוקות. אפשר להגיע לסיפוק של יותר צרכים עם פחות מוצרים. לטענתו לא החומר והאנרגיה הם אלו הגורמים לסיפוק אלא המידה בה הצרכים הבסיסיים מקבלים מענה. במקום [[פשטות מרצון]] אפשר להציע שפע (דבר שחשוב בעיקר לחברה האמריקנית שלטענתו מחפשת בדיוק את המענה לצרכים הבסיסיים):

טרי גיפס (Terry Gips) טוען שלמודל של מקס-ניף יש משמעויות אקולוגיות וכלכליות עמוקות. אפשר להגיע לסיפוק של יותר צרכים עם פחות מוצרים. לטענתו לא החומר והאנרגיה הם אלו הגורמים לסיפוק אלא המידה בה הצרכים הבסיסיים מקבלים מענה. במקום [[פשטות מרצון]] אפשר להציע שפע (דבר שחשוב בעיקר לחברה האמריקנית שלטענתו מחפשת בדיוק את המענה לצרכים הבסיסיים):

"אפשר להציע לאנשים יותר ממה שהם תמים רצו (קהילות וסביבה בטוחות, נקיות ומושכות) ופחות ממה שהם מעולם לא רצו (אלימות, פחד, ניצול, זיהום, אי צדק וכו'). זה לא דורש עוד משאבים אלא רק תכנון המבוסס על מענה לצרכים האנושיים הבסיסיים.  

"אפשר להציע לאנשים יותר ממה שהם תמיד רצו (קהילות וסביבה בטוחות, נקיות ומושכות) ופחות ממה שהם מעולם לא רצו (אלימות, פחד, ניצול, זיהום, אי צדק וכו'). זה לא דורש עוד משאבים אלא רק תכנון המבוסס על מענה לצרכים האנושיים הבסיסיים.  

המודל של מקס-ניף מקובל בקרב אנשי [[הצעד הטבעי]] בשוודיה.

המודל של מקס-ניף מקובל בקרב אנשי [[הצעד הטבעי]] בשוודיה.

[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]

[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]

[[קטגוריה:מערכות]]

[[קטגוריה:מערכות]]