שינויים

'''אבולוציה חברתית''' ו'''אבולוציה תרבותית''' הם שני מושגים המייצגים קשת רחבה של תאוריות המתארות כיצד [[תרבות|תרבויות]] ו[[חברה|חברות]] התפתחו בצורה [[אבולוציה|אבולוציונית]] במשך הזמן. המשותף לתאוריות אלה הן יצירת מודלים להבנת הקשר בין [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]], [[חברה|מבנה חברתי]], והערכים החברתיים, ומענה לשאלות כיצד ומדוע הם משתנים במשך הזמן. התאוריות חלוקות ביניהן בנוגע למנגנונים השונים של השינוי והשוני החברתי.  

'''אבולוציה חברתית''' ו'''אבולוציה תרבותית''' הם שני מושגים המייצגים קשת רחבה של תאוריות המתארות כיצד [[תרבות|תרבויות]] ו[[חברה|חברות]] התפתחו בצורה [[אבולוציה|אבולוציונית]] במשך הזמן. המשותף לתאוריות אלה הן יצירת מודלים להבנת הקשר בין [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]], [[חברה|מבנה חברתי]], והערכים החברתיים, ומענה לשאלות כיצד ומדוע הם משתנים במשך הזמן. התאוריות חלוקות ביניהן בנוגע למנגנונים השונים של השינוי והשוני החברתי.  

רוב הגישות ב{{ה|מאה ה-19}} וחלק מהגישות ב{{ה|מאה ה-20}} ניסו לבנות מודלים עבור ה[[אבולוציה]] של המין האנושי כולו, וטענו כי חברות שונות נמצאות בשלבים שונים של תהליך ההתפתחות הכללי. רוב הגישות במאה ה-20 התמקדו בשינויים בחברות יחידות, והתנגדו לרעיון של שינוי חד-כיווני (חד-קווי), ולרעיון "הקידמה החברתית". חלק מה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]] וה[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגים]] של התרבות פועלים במסגרת התאוריות המודרניות של האבולוציה הסוציו-תרבותית. גישות מודרניות לאבולוציה סוציו-תרבותי כוללות את ה[[נאו-אבולוציוניזם|נאו-אבולוציוניות]], [[סוציוביולוגיה]], תאוריות של [[תאוריית המודרניזציה|מודרניזציה]], פרדיגמה של שינוי אבולוציוני ותאוריות של החברה הפוסט-תעשייתית.  

רוב הגישות במאה ה-19 וחלק מהגישות במאה ה-20 ניסו לבנות מודלים עבור ה[[אבולוציה]] של המין האנושי כולו, וטענו כי חברות שונות נמצאות בשלבים שונים של תהליך ההתפתחות הכללי, שבו יש הליכה מה"פרימטיבי" והלא רצוי אל כיוון חברה מודרנית, רצויה בעיני החוקרים. גישה זו שימשה להצדקת ה[[קולוניליזם]], ולוקה גם בחוסר ההבנה של אבולוציה ביולוגית שבה אין רק היבט של "התקדמות", או מטרה מכוונת מעבר לשרידה.

 

רוב הגישות באנתרופולוגיה ובסוציולוגיה במאה ה-20 התמקדו בשינויים בחברות יחידות, והתנגדו לרעיון של שינוי חד-כיווני (חד-קווי), ולרעיון "הקידמה החברתית". חלק מה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]] וה[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגים]] של התרבות פועלים במסגרת התאוריות המודרניות של האבולוציה הסוציו-תרבותית. גישות מודרניות לאבולוציה סוציו-תרבותי כוללות את ה[[נאו-אבולוציוניזם|נאו-אבולוציוניות]], [[סוציוביולוגיה]], תאוריות של [[תאוריית המודרניזציה|מודרניזציה]], פרדיגמה של שינוי אבולוציוני ותאוריות של החברה הפוסט-תעשייתית.

 

 

בתחום המדיניות והתרבות הביטוי "מדינות מתפתחות", הפיכת [[צמיחה כלכלית]] ליעד מרכזי במדיניות הכלכלית המודרנית, וכן [[אופטימיזם טכנולוגי]] הם כולם ביטוי של רעיון הקידמה שצמח בהגות המודרניסטית, ומניחים בצורה משתמעת כי קיימת אבולוציה קווית שמובילה בהכרח לשיפור מצב החברה ומצבו של היחיד בתוך חברה זו.  

==סקירה כללית==

==סקירה כללית==

====תאוריית המודרניזציה====

====תאוריית המודרניזציה====

{{ערך מורחב|תאוריית המודרניזציה}}

{{הפניה לערך מורחב|תאוריית המודרניזציה}}

תאוריות של [[תאוריית המודרניזציה|מודרניזציה]] פותחו ונעשו פופולריות ב[[שנות ה-50]] ו[[שנות ה-60|ה-60]], והן קשורות בצורה של התנגדות ל[[תאוריית התלות (מדעי החברה)|תאוריית התלות]]. הן משלבות את התאוריות הקודמות של האבולוציה הסוציו-תרבותית עם ניסיון מעשי ומחקר אמפירי, במיוחד מתקופת ה[[קולוניאליזם|דה-קולוניזציה]]. התאוריה קובעת כי:

תאוריות של [[תאוריית המודרניזציה|מודרניזציה]] פותחו ונעשו פופולריות ב[[שנות ה-50]] ו[[שנות ה-60|ה-60]], והן קשורות בצורה של התנגדות ל[[תאוריית התלות (מדעי החברה)|תאוריית התלות]]. הן משלבות את התאוריות הקודמות של האבולוציה הסוציו-תרבותית עם ניסיון מעשי ומחקר אמפירי, במיוחד מתקופת ה[[קולוניאליזם|דה-קולוניזציה]]. התאוריה קובעת כי:

*המדינות המערביות הן המפותחות ביותר, ושאר העולם (בעיקר הקולוניות לשעבר) נמצא בשלבים מוקדמים יותר של התפתחות, כאשר בסופו של דבר יגיע לאותה הרמה כמו העולם המערבי.  

*המדינות המערביות הן המפותחות ביותר, ושאר העולם (בעיקר הקולוניות לשעבר) נמצא בשלבים מוקדמים יותר של התפתחות, כאשר בסופו של דבר יגיע לאותה הרמה כמו העולם המערבי.