שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 410 בתים ,  10:44, 11 בינואר 2010
שורה 2: שורה 2:     
==שיטות להפקת חשמל==
 
==שיטות להפקת חשמל==
כדי להפיק חשמל ניתן להשתמש ב-3 שיטות - קיטור יבש, 'הבזקה' ובינארי, כתלות בטמפרטורה בעומק ובאיכות המים והקיטור באזור. בשימוש בקיטור יבש וב'הבזקה' הקיטור (יחד עם גזים ויסודות נוספים ממעבה האדמה) משוחרר לאטמוספירה לאחר השימוש ואינו מוחזר לקרקע. היות וקצב ניצול הקיטור גבוה ממהירות ההתחדשות שלו, שיטות אלו אינן בגדר אנרגיה מתחדשת.  
+
כדי להפיק חשמל מאנרגיה גיאותרמית ניתן להשתמש ב-3 שיטות - קיטור יבש, 'הבזקה' ובינארי. הבחירה בין השיטות תלויה בטמפרטורה, בעומק ובאיכות המים והקיטור שקיימים באזור. בשיטות של בקיטור יבש ו'הבזקה', משחררים את  הקיטור (יחד עם גזים ויסודות נוספים ממעבה האדמה) ל[[אטמוספירה]] לאחר השימוש, ולא מחזירים אותם למעבה האדמה. היות וקצב ניצול הקיטור גבוה ממהירות ההתחדשות שלו, שיטות אלו אינן בגדר [[אנרגיה מתחדשת]].  
   −
בשיטה הבינארית, הנוזלים הגאו-תרמיים מוזרקים חזרה לקרקע לאחר השימוש כדי שיוכלו לקלוט שוב חום. בחלק מהמקומות מאגר המים הטבעי שהפיק את הקיטור ממאגרי המגמה התת קרקעיים התכלה ויש צורך להחזיר עוד מים כדי לייצב את המלאי. רוב המאגרים הגאו תרמיים הם בעלי יותר נוזלם מאשר חום, כך שהחדרת נוזלים חזרה לקרקע עלולה לקרר את מאגר החום, כך שיש לבצע זאת באופן מבוקר, או להחזיר את המים במקום מרוחק.  
+
בשיטה הבינארית, לאחר השימוש בנוזלים הגאו-תרמיים, מחדירים אותם חזרה לקרקע, כדי שיוכלו לקלוט שוב חום. בחלק מהמקומות מאגר המים הטבעי שהפיק את הקיטור ממאגרי המגמה התת-קרקעית, התכלה ויש צורך להחזיר עוד מים כדי לייצב את המלאי. רוב המאגרים הגאו-תרמיים הם בעלי יותר נוזלים מאשר חום, כך שהחדרת נוזלים חזרה לקרקע עלולה לקרר את מאגר החום. מסיבה זו שיש לבצע את החזרת המים באופן מבוקר, או להחזיר את המים במקום מרוחק.
 +
 
 +
לעיתים קרובות מאגר החום מתכלה לאחר מספר עשרות שנים, ואז יש להניח לו להתחמם מחדש, במשך עשרות שנים או מאות שנים, לפני שניתן להשתמש בו שוב.
    
==פוטנציאל ==
 
==פוטנציאל ==

תפריט ניווט